מגפת הקורונה הביאה איתה כמה סמלים שליוו, ועוד ילוו אותנו במשבר ותוצאותיו. אין ספק, כי אחד הסמלים, גם אם הוא עצמו מסרב להגדרה הזו, הוא אילן זגדון שעם השנים הפך ללוחם חברתי.

זגדון הוא עצמאי כבר 19 שנים. הוא הבעלים של מסעדת סבא ג'בטו, הברבסבא והבר אילן. אבל נראה שיותר מהכל הוא לוחם, הוא מוחה סדרתי, במובן הצדק של המילה, "תמיד הייתי לוחם. המחאה הראשונה שלי הייתה נגד ראש העיר יעקב טרנר בגלל החניה בכחול לבן. באזור רסקו צבעו את כל המדרכות בכחול לבן. זה היה האזור הראשון שצבעו בכחול לבן בעיר. כל הלקוחות שהגיעו לפה חטפו דוחות כי לא היה אפשר לחנות וכרטיסי חניה לא היו, אלא רק בקניה בדואר. ראיתי שהעבודה שלי נפגעה, איגדתי את כולם, עשינו מרד ארנונה, עשינו בלגן. בסוף טרנר עשה איתי סיור, ביטלו את האכיפה, אחרי שנה הביאו את המדחנים ואז היה בסדר".

זגדון גם הוביל את מחאת החופים באילת, שם דרש "להחזיר את החופים לציבור" כהגדרתו, "היתה את המחאה שהובלתי באילת, 'אילת לעשירים בלבד', שחררתי שם את החופים הדרומיים, בעזרת המחאה שחררנו את החופים לציבור מחוף שהיה אסור להקים בו אוהל הוא הפך לחוף שהוא רק לאוהלים".

כאמור, זגדון הוא עצמאי ומסעדן כבר שנים רבות, וכפועל יוצא הוא גם נאלץ להתמודד לא פעם עם הסגירה של העסק, "אם נוציא את משבר הקורונה, הייתי צריך לסגור את העסק שלי כבר 7 פעמים עם השנים. כל פעם זה היה שבוע פה, שבועיים שם. לפעמים פתחתי ולקוחות לא הגיעו כי חששו. ההבדל הוא שבאותה תקופה, אם לא פתחתי והיתה לי פגיעה במחזור המדינה החזירה את הפגיעה, לא כמו הפעם".

זגדון, כמו שאר העצמאים הרגישו ממש עם תחילת משבר הקורונה מופקרים". מצד אחד הם ראו את השכירים יוצאים לחל"ת והמדינה מתחייבת אליהם בדמי אבטלה אך מהצד השני לעצמאים לא נותנת שקל אחד. העצמאים החלו להרים קול צעקה נגד מה שהם כינו חוסר צדק, ותהיו בטוחים שאם יש צעקה על חוסר צדק, זגדון יהיה שם ראשון להוביל את הלפיד, " בתחילת מרץ כבר התחיל בלגן, כבר ראינו את העבודה יורדת ב 20-30 אחוז. לקראת אמצע מרץ כבר לא היה בכלל עבודה. אחרי ההודעה של ביבי הוצאנו את כולם לחל"ת והלכנו לנוח".

זגדון מצד אחד מודה שהוא חשב שאנחנו הולכים לתרחישים גרועים יותר, ואפילו אפשר להוציא ממנו מילה טובה על התנהלות משרד הבריאות, אבל מצד שני, הוא מדגיש כי עם הנגיף הבריאותי אולי התמודדנו טוב, להתמודדות עם הנגיף הכלכלי הוא נותן ציון נכשל, "חשבתי שהמגפה הזו תתפתח לכיוונים יותר רדיקלים שזה ייקח הרבה יותר הזמן. בגלל ההנחיות ובגלל השמירה על ההנחיות לא יצאנו בנזק גדול מידי" הוא אומר, "מצד שני, אני מאוד לא מרוצה מההתנהלות של ראש הממשלה, שהוא היחיד שבסוף קבע פה דברים כלכליים. התפיסה הקפיטליסטית שלו אומרת שהחזק מנצח והחלש לא, שאנחנו אמורים להיות שותפים למשבר. כל השנים סוחט אותנו במיסים וכשמגיע הרגע הוא גם לא מחזיר לנו שקל. אני הצבעתי לביבי וגיליתי שהוא חלש בכלכלה, גיליתי שגם קפיטליזם יש לו גבול, זה ריסק מסעדות ועסקים, זה ריסק את הכלכלה. בגלל זה אני כועס. צריך לפצות אותנו על הנזק שלנו. הייתי סגור שלושה חודשים שילמתי הכל ולא קיבלתי כלום. זה הגיוני?". הוא אומר

כבר בשבועות הראשונים למשבר הקורונה זגדון החליט שהוא לא יושב בשקט, בסרטון שצילם בבית הקברות בבאר שבע, היגע למיליוני צפיות, הוא יצא בביקורת קשה על ראש הממשלה ושר הפנים, "החלטתי ללכת לבית קברות ולצלם סרטון עם מה שאני חושב על ההתנהלות. למה בית קברות? כי אני יודע, וגם אריה דרעי יודע כמה המקום הזה קדוש".

בתשובה לשאלה אם הביקורת לא היתה קשה מידי יש לו תושבה חותכת, "לא רק שלא הייתי קשה מידי, הייתי רך. אם הייתי מעלה את מה שאני חושב על ההתנהלות האמיתית זה היה הרבה יותר רע. אבל עדיין יש לי אליהם כבוד.  זה שקמה ממשלה כל כך שמנה  והם דואגים למשכורות שלהם, גרם לי ולכל המדינה להבין שזה קומץ של נוכלים שדואגים רק לעצמם. אבל שעון החול התהפך, אם הם לא יתעוררו תתעורר פה מהפכה. לחזירות יש גבול" הוא אומר וממשיך, "שאלנו את האוצר מה עם הפיצוי שלנו, חודשיים רדפנו אחרי כולם ואין תשובות. אחרי זה הוציאו פיצוי עלוב וגם אותו עד שאתה מקבל את הכסף גדל לך זקן לבן. זו השפלה".

במאבק אין חוקים

ואז זגדון החליט שהוא יוצא למאבק. הוא יצא להפגנות בכל מקום אפשרי ובכל זמן אפשרי, החליט להיאבק בכל הכוח. לפעמים זה היה נראה כאילו הוא צועק לשמיים, אבל לפעמים גם היו תוצאות. אחת התוצאות הידועות יותר היא העובדה שחבר הכנסת אביגדור ליברמן, ומאוחר יותר גם רוביק דנילוביץ', תרמו 10 אחוזים מהמשכורת שלהם לטובת המסעדנים, "בתוך כל המאבק, החלטתי לבקש מחברי כנסת לתרום מהמשכורת שלהם למסעדנים. בהתחלה רציתי 30 אחוז, אבל הבנתי שזה מורכב אז החלטתי ללכת על 10 אחוז מהנטו שלהם. העוזרת של אביגדור ליברמן פנתה אליי, אמרה שליברמן רוצה לעזור למסעדות. אמרתי לה אז שיוריד 10 אחוז מהמשכורת, אמרה אוקיי, כמה ימים אחרי זה, ליברמן מתקשר אליי ואומר לי בוא קח ממני צ'קים וכל חודש שהמסעדות סגורות אני מוריד 10 אחוז" הוא מספר וממשיך, "אחרי זה פניתי לרוביק, הוא ישר אמר לי, בוא קח, כמה אתה רוצה, הוא הוריד 10 אחוז ותרם. פניתי לעוד חברי כנסת, כולם אמרו כבר תרמנו, כבר עשינו. פניתי לפחות לעשרה, כולם סירבו. אבל אני לא אפסיק, אני מתכוון להמשיך להציק להם".

לזגדון גם חשוב לציין שהכסף לא מגיע אליו ישירות. יתרה מזת, כנראה שבסוף הדרך הוא לא ייראה שקל מהתרומה, "זה לא הולך אליי, זה מופקד לעמותה של מסעדנים. אני לא ראיתי שקל. אני מעביר את זה לעמותה של המסעדנים וכל מי שבמצוקה יגיש מועמדות ויקבל את הכסף. אני עצמי לא לוקח שקל. כל סוג של מסעדן יוכל לקבל את הכסף".

מה הנזק הכלכלי שלך?

"אני חסכן ומתנהל נכון כלכלית, אז הנזק המוערך הוא כמעט 240 אלף שקל ואני יודע לנהל את הכסף. זה לא רק שלא מגיעים לקוחות לעסקים. זה שכירות, מיסים שיורדים באפן קבוע, הלוואות. כל הסחורה שלי הלכה לפח, סחורה בשווי 80 אלף שקל שהיא פג תוקף שזרקתי. אני עכשיו לא עובד בתפריט מלא, עובד בתפריט מצומצם עם מה שיש".

כמה ענף המסעדות יפגע לדעתך?

"לדעתי יותר מ-1000 מסעדנים לא ישרדו עד סוף השנה. הקורונה הכלכלית תתחיל בחודשים הקרובים. כבר כמה מאות אמרו שלא פותחים. מסעדות יפתחו ויסגרו אחרי חודש חודשיים"

ומה אתה חושב על תכנית האוצר לעסקים שמחזירים עובדים מחל"ת?

"זו תכנית שמי שיזם אותה הוא רמאי. כל ההגיון שלו זה איך להוליך שולל בעלי עסקים. אמרו לנו תחזירו באפריל עובדים ותקבלו מענק, עכשיו אומרים לא, זה רק מיוני. וגם זה רק לעובדים מעל 3300 שקל, רוב העובדים שלי מרוויחים פחות. אז במי פגעו בסוף? בסטודנטים שגם ככה אין להם כסף.  גם עכשיו לא באמת פתחתי. הוצאתי כמה שולחנות בחוץ, טייק אווי וזהו. אנשים לא מגיעים. אין תנועה. למי נפתח? אנשים עדיין חוששים, פוחדים".

מצד שני אנחנו רואים תמונות של מסעדות ומקומות בילוי שלא שומרים על ההנחיות…

"לעסקים כאלה צריך לתת צו סגירה וקנס של מיליון שקל. מה שהם עושים זה נזק עצום. בעלים של עסק שנותן בסביבה שלו להפר את ההנחיות, צריך לקנוס אותו ולאסור עליו לפתוח את העסק. כן, צריך להילחם במדינה שתפצה אותנו. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהל ככה"

היו לך מחשבות לסגור?

"עברו לי מחשבות כאלה. מהסיבה שאני מרגיש שהשקעתי כל החיים ואני מרגיש נבגד. אבל אמרתי למה שאני אכנע לממשלה שלי, אני זה המדינה, למה שהמדינה תנצח אותי, אני אלחם עד הסוף לשנות את זה. אנשים מבינים שצריכים לצאת לרחוב ולהפוך את המדינה, אני חושב שהמרי יחריף, שתהיה פה מהפכה, גם השוטרים לטובתנו גם הפקחים לטובתנו. מה נעשה נחליף את האזרחים? לא. נחליף את ההמשלה".

 צדק צדק תרדוף

כאמור, מחאות חברתיות לא חדשות לזגדון שידע מאבקים לא פשוטים, היה בכותרות ולא וויתר. מצד שני השאלה היא כמה כוח נשאר לו, בכל זאת להיאבק עוד ועוד ועוד, בסוף יכול גם לעייף, "אני לא מתעייף, ההפך. יש לי חלום שכולם יהיו כמוני" הוא מצהיר, " אני לא מתעייף כי מה שמוליך אותי בחיים זה צדק. יש לי אלרגיה לחוסר צדק. אני רואה שהכל זה קומבינות, אז התגובה הטבעית שלי זה להדוף את זה. להסכים עם זה אני לא יכול. רואים את ההדיפה שלי כמלחמה אבל אני רואה את זה כהתנהלות טבעית".

זגדון גם לא חושש מהתיוג שלו כזה שתמיד נאבק, זה שתמיד ראשון לצעוק, " אני מוחה רק כשאני רואה שיש חוסר צדק. כשזה פוגע בציבור, לא בי. אני יוצא למחאות שאני אצליח בהן, עד היום לא היתה מחאה שלא הצלחתי בה. גם עכשיו הצלחנו. כולם מכירים אותנו, אנחנו נמצאים בכותרות. היום כשאני פונה לחבר כנסת יודעים לענות לי כי אם לא יודעים שנצא לרחוב".

אבל אתה לא חושב שהטון שלך חריף מידי?

"אתה חושב שיש מילה שאמרתי לכל אורך המחאה שהיא לא נכונה? עסקים קורסים, אנשים על סף התאבדות אז מה אני צריך? לדבר בנחמדות? הטונים שלי הם כאלה כי ככה מתנהגים אליי. זה לא כעס, זה חרון. אני לא כועס, אני רואה מה קורה וזה כואב לי. אם לא הייתי מייצג את הקולות של האחרים הייתי שותק. אני לא רוצה להיות סמל המחאה. אני רוצה להביע את הקול של אחרים.

הפכת לאחד הסמלים של המחאה. אחריות גדולה…

"אני לא חושב שאני סמל של שום דבר. מי שאומר את האמת מגיע לתקשורת. אני לא סמל. כן, מסעדנים מתקשרים אליי ואומרים לי 'אתה מייצג אותנו', אני יושב ראש פורום המסעדות של אני שולמן בישראל, אני חלק מעומתת מסעדנים ביחד, אבל אני לא חושב שאני סמל. אני גם לא רוצה להיות. אבל אם יהיה מקום להילחם בו, אני אהיה הראשון להיות שם. יש יותר לוחמים ממני, יותר רעשנים ממני שהשיגו יותר הישגים ולא שמעת אותם, כי הם לא אוהבים להיות בכותרות".

אז מה יהיה עכשיו, אתה מתכונן לגל השני?

"לא יהיה עוד סגר, נצטרך ללמוד לחיות עם קורונה. זה לא אפשרי להחזיר אחורה. אנשים לא יחזרו הביתה. אם יעשו סגר בסוף?  אני אזרח שומר חוק, לעומת אחרים בממשלה שלא מכבדים אותנו אני כן מכבד ואני אסגור. גם עכשיו, אני לא מכניס אנשים למסעדה. יושבים רק באוויר הפתוח, אני מקצין ומחמיר מעבר להנחיות עד שאני ארגיש בטוח".