מגזין

אורו יאיר

מגזין11 במאי 2020    11 דקות
0

פעילות החסד של יאיר שושן מבאר שבע קיבלה לפני כשנה חיזוק, אחרי ששושן החליט להקים את ארגון "נאיר". מאז, הוא פועל רבות בסיוע למי שבאמת זקוק, "אני הופך את החסד לענף ספורט מעניין, כל פעם בתחום אחר", הוא אומר בראיון מיוחד לעיתון "שבע". חסד משושן

אורו יאיר
יאיר שושן והרב יוסף חיים בצרי. צילום : פרטי

עם יאיר שושן מבאר שבע אנחנו משוחחים אחרי חג הפסח ואחרי עוד "מבצע תרומות", אותו הוביל כראש ארגון "נאיר". גם אחרי שדאג לשיקום מאסיבי של בית בו גר אדם ערירי וחולה בבאר שבע. שושן (36, גרוש, "רווק" כהגדרתו) הוא מאלה שהעשייה הציבורית בוערת בקרבם, לעתים על חשבון החיים האישיים שלהם.

לצד שירותו הקרבי הפעיל במילואים, הוא גם מנהל את פרויקט "הכותל המערבי" של עמותת "בית יוסף" בראשות הרב יוסף חיים בצרי (שבעבר שושן שימש כסמנכ"ל שלה, ואף ניהל את קמפיין בחירות 2018 למועצת העיר של רשימת "גשר"), מארגן ערבי תרבות רוחניים ב"קונכייה", וכאמור מוביל את "נאיר" אותו הקים בשנה החולפת, כפי ששושן מספר לעיתון "שבע": "לפני כשנה, ייסדתי את ארגון 'נאיר', שהמוטו שלו הוא הארות חשובות בפינות חשוכות. מעבר למשימה השוטפת של הארגון באספקת תווי מזון ל-60 משפחות לכבוד שבת ולמאות משפחות בחגים הגדולים, אני כל פעם בוחר פרויקט אחר, בצורה מגוונת. פעם גיוס כספים לשיפוץ וריהוט בית שנשרף, פעם ארגון ערב התרמה לילד שחלה בניוון שרירים, פעם לדאוג ל'קלנועית' לילדה קטנה, פעם לסייע למשפחה ללא קורת גג ופעם לדאוג לאדם ערירי וחולה בשם אשר ברוך ולשפץ לו את הבית המוזנח".

"הפכנו את הבית"

כאמור, לפני כמה חודשים שושן הגיע "לשיא אישי" בתרומה לקהילה. הוא יזם וצירף שותפים רבים לשיפוץ ביתו של אשר, קשיש ערירי מבאר שבע. מבצע משוב שכלל כלל כמה פרמטרים, "השכנה של אשר למטה גרה בדירת 'עמידר'. אצלו בבית היה קו צנרת מפוצץ, והייתה לשכנה נזילה בשירותים, כי השירותים שלו הם מעליה. השכנה נאלצה לסבול בשקט, כי לא הייתה לאשר האפשרות לתקן את ה'פיצוץ' אצלו. היא הייתה עולה אליו מדי פעם הביתה, וכמובן הזדעזעה ממה שראתה: בלגן בבית מלוכלך מזוהם, מלא צואת כלבים בגלל כלב שנכנס אליו הביתה ולא היה יוצא, ריח של שתן וכדומה. היא שלחה את הצילומים שעשתה לחברה שלה שמכירה אותי, מאלה שתורמות לי מדי פעם בקטנה. לקחתי ממנה את הכתובת, נסעתי לשם, וגם אני הזדעזעתי מאוד מהמראה. צילמתי בנייד, והעליתי ל'פייסבוק' לדף האישי שלי, כדי לגייס אנשי מקצוע ותרומות, ושאנשים ישתפו".

והוא ממשיך: "הייתה היענות ממש מדהימה. בניתי תוכנית שיפוץ עם עוד כמה אנשים, אחד מהם מתווך דירות ואחד קבלן שיפוצים. ברגע שהבנו שיש לנו פחות או יותר את הפוש ההתחלתי, הוצאנו את אשר מהבית לשבועיים במלון 'לאונרדו' בעיר. הפכנו את הבית, ממש כמו בן אדם שקונה בית בשביל לשפץ אותו ולהשקיע בנדל"ן. עשינו הכל חדש או במצב חדש; בין היתר, שפכטל וצבע, קרמיקה בקירות, קו צנרת חדש, מזגן, ריהוט חדש, וילונות, מטבח, כיור, שיש, מוצרי חשמל, תנור חימום במקלחת, חדר ארונות וטפט חדש לדלת. העלות של כל הפרויקט הייתה בין 110 ל-120 אלף שקלים. הייתי אחראי על הכל, מלקחת את אשר למלון ולראות שמטפלים בו כמו שצריך עד לחכות לאנשי המקצוע בבית, ולראות שהדברים נעשים כמו שצריך, ושעומדים בזמנים. הם כמובן לא יכלו לעשות את זה על חשבון הזמן שלהם בעבודה, אבל אני יכולתי באותן שעות לארגן את הדברים, ולרכז כוח אדם ומתנדבים".

כמה אנשים עסקו בעניין בסך הכל?

"יותר מ-70 איש תרמו ועבדו ככוח אדם, גם מחלקה ממג"ב שעזרו לנו בפינוי הריהוט הראשוני והבלגן, 'נוער לתת' ועוד כמה חיילים ונערים. לפני כמה שבועות, אשר נכנס לבית אחרי 10 ימי עבודה שלנו. כעת, יותר נעים לשכנים לבקר אותו, כי הבית לא מזוהם, והשכנה מצליחה יותר לדאוג לו. לפני הקורונה הייתי מגיע לאשר מדי פעם כשהייתי עובר ליד, ומעודד אנשים לבוא לשחק איתו שש בש, הכל דרך ה'פייסבוק'. אני גם יושב עם אשר מבחינה כלכלית, כדי לראות איך אפשר לשלם את כל החשבונות מבלי להיכנס לחובות. באו אליו אנשים, ויש מישהי שאפילו מתנדבת לנקות אחת לשבוע את הבית של אשר. הוא בסך הכל בן 54, אבל חולה סוכרת וסובל ממחלת כליות וקוצר בנשימה, והראייה שלו לקויה מאוד. הרווחה מכירים את המקרה אחרי הפרסום שלו, ומנסים כעת לראות איך אפשר לעזור לאשר. גם בקופת חולים 'מאוחדת' בה הוא חבר מנסים לראות איך אפשר יותר לעזור לאשר, שהוא כאמור ערירי, שלא היה נשוי אף פעם, ואין לו הורים, רק 2 אחיות בדימונה שאין לו קשר איתן".

יחד עם אשר ברוך. צילום: פרטי

"מתמקצע בלעזור לאנשים"

כמו שבטח הבנתם כבר, הפעילות בארגון "נאיר" מגיעה מכל הלב. שושן: "אני תמיד אומר שאף אחד מכל מי שנמצא בארגון הזה לא מקבל משכורת, אבל זה לא מדויק, כי כל מי שלוקח חלק בפרויקטים שלי נשכר בנפש שלו. למשל, התקשרו אליי הורים אחרי השבת הראשונה שאשר נכנס לבית המחודש שלו. הם הראו את התמונות לילדים שלהם, והרגישו כאילו הילדים שלהם פשוט לומדים ברמה של דוגמה אישית מה זו נתינה, ולא ברמה של דיבורים תיאורטיים. ילדה של אחת מהם אמרה לאימא שלה שהיא מעריצה אותה על כך שעזרה לי הרבה בעניין, וזה מאוד ריגש את האימא. אנשים מאוד אוהבים לעשות דברים משמעותיים בחיים. כשהם נותנים, הם מרגישים שהטביעו חותם, ואין אותה תחושת ריקנות ורעב למשהו אחר. זה גם נצרב לך להרבה זמן, כאחל'ה דרך לפנק את הנפש".

איך אתה בוחר את הפרויקטים לטיפול?

"אחת לחודש או חודשיים, אני עושה משהו, ורק כשאני מרגיש שהגעתי לאדם שבאמת צריך עזרה מכל הכיוונים. אני מקבל המון פניות, ומסנן הרבה מהן, גם כי חשוב לי לגוון בפרויקטים, וגם כי לא אעשה משהו שלא אוכל לעמוד בו. אני הופך את החסד לענף ספורט מעניין, כל פעם בתחום אחר. כיף לראות שאחרי שבית נשרף דרך תרומה בונים בית חדש, ולתרום להשגת תרופה לחולים קשים. זה לא מונוטוני, ואני לא חוזר על עצמי, לא משתעמם, ומשתדל גם לא לשעמם את המערכת".

ואחד הדברים שמחזקים את שושן בפעילותו הוא התמיכה התורנית מראש מוסדות "בית יוסף" בבאר שבע הרב יוסף חיים בצרי, שאומנם ארגון "נאיר" הוא לא חלק מ"בית יוסף", אבל הוא פועל תחת הרב בצרי: "הרב הוא הברכה מלמעלה לארגון, ומברך על העשייה; אני פועל תמיד לפי מה שלמדתי מהרב בנימין בצרי זצ"ל ומבנו וממשיך דרכו, שאמרו ואומרים שיש הרבה עניין איך אוכל לעזור לכולם. משפט מדהים אחד שאני לוקח איתי כל הזמן מ'פרקי אבות' הוא 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה'. אף אחד לא ביקש ממך להציל את העולם, אבל זה לא אומר שאתה צריך להיות אדיש למצוקות, ולהתעלם. הרב יוסף חיים תמיד אומר לי שהאדם הגיע לעולם כדי להועיל לאחר, ואל תשכחו את זה.

מהן התחושות האישיות שלך, לא כיו"ר ארגון "נאיר" אלא כיאיר שושן האדם, כשאתה רואה את החיוך והשמחה על הפניל שאל אלה שאתה עוזר להם?

"קודם כל, אני מרגיש שאני באמת מתמקצע בלעזור לאנשים. כשאותה אישה שנשרף לה הבית התפללה לה' וביקשה ממנו שיעזור לה לצאת מזה, התגלגלו הדברים, והיא הגיעה אליי. זה גרם לי להרגיש שהקב"ה בחר בי בפינצטה בתור השליח שלו לעזור לה ולאחרים. כל פעם שמקרה מסוים מגיע אליי, אני מרגיש שה' אומר": 'מצטער יאיר, לא מצאתי מישהו יותר מתאים ממך'. בגלל זה כנראה, זה מצליח כל כך בצורה מאוד טובה".

"לנפש יש בענק"

וזה גם מה שנותן לשושן כוחות להמשיך בכל הכוח בפעילותו הברוכה: "קודם כל, אני מרגיש מפרויקט לפרויקט שבאמת ה' חנן אותי במתנה לסחוף אנשים ולהדביק אנשים למען מטרה; יש לי יחסי אנוש טובים בצורה מאוד טבעית. אנשים שעוזרים לי אומרים שאני דואג להודות גם להם, והם כבר מגויסים לפעם הבאה. כשהייתי צעיר אחרי צבא, תמיד חיפשתי איך להיות עשיר. היום, כל מה שאני מחפש זה איך להשפיע כמה שיותר בעולם. בקרוב אהיה בן 36, וכגרוש בלי ילדים יש לי המון ברכה בזמן, גם להתאמן בחדר כושר ולשחק כדורגל".

ובכל זאת, אתה לא מרגיש לפעמים שחיקה בלהט לעזור.

"אין שחיקה ועייפות, משום שאני פחות פועל כקבצן או כגבאי צדקה, אלא יותר כאיש שיווק; אני מכיר את כל משרדי הפרסום בעיר, וכל פעם מישהו אחר עוזר לי. אני עושה דברים ברמה גבוהה, ומרגיש שאני מנצל את היכולות שלי בהתפתחות אישית מדהימה. הצלחות הפרויקטים שמפעם לפעם הם יותר מסובכים, מראות למה אני מסוגל; היום אני מסוגל להגיע למקומות גבוהים פי 10 מאשר לפני שנתיים".

והוא גם לא ממש עוסק בשאלה המתבקשת, האם הפעילות של "נאיר" באה במקום עבודה מסודרת של מוסדות השלטון השונים: "כשאתה מבין שמה שאתה עושה זו בעצם זכות גדולה, הדבר האחרון שתתעסק בו זה למה אחרים לא עושים. לדוגמה, אם אתה רואה אישה שנפלה בכביש, ומישהו לידה לא עוזר לה, אז אתה קודם כל מרים אותה, ולא מתעסק בכלל עם ההוא שלא הרים אותה. מוסדות השלטון לא יכולים לעשות אפליה. לעומת זאת, אני עצמאי בשטח, ויכול לעזור למי שאני רוצה, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. כשמדובר במדינה, זה מחייב ביורוקרטיה. ואם יעשו דברים כמו שאני עושה לכולם, מהר מאוד הם יפשטו רגל. בקיצור,  אני לא מתעסק במה שאחרים יכולים לעשות, ואולי לא עושים".

מהי הדמות להשראה שלך?

"חד משמעית, ראש העירייה שלנו רוביק דנילוביץ'; מעבר לזה שאני רואה שיש לנו הרבה מהמשותף (באנרגיות, בסחף וביכולת להזיז דברים), אני פוגש אותו אחת לחצי שנה, מספר לו על דברים שאני עושה באותו זמן, וזה מטעין אותי להרבה זמן".

עם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ. צילום: פרטי

ולסיום, כך היה שושן רוצה שארגון "נאיר" ייראה בעוד 5 שנים: "אני עושה אחד ועוד אחד; עד היום, היו לי 5,000 חברים בדף ה'פייסבוק' פרטי, שזה המקסימום שאפשר. פתחתי לפני כחודש דף עסקי עם השם שלי ללא הגבלה, וכרגע יש לי בדף החדש 4,300 חברים. אני שואף להגיע ל-100 אלף עוקבים בתוך 5 שנים. את ה'פייסבוק' הישן יש לי כבר 10 שנים. אני רוצה לעזור לעוד אנשים, אבל בעיקר לעודד כמה שיותר אנשים על עניין הנתינה. מבחינתי, גם אם עכשיו יגידו לי כל אלה שנתנו לי עד היום שהם נותנים לאחר, אתחיל מאפס. אני רוצה לגרום לאנשים לאהוב את זה, ולהתרגל לזה, ולהרגיל את עצמם. עד עכשיו, לא היה שום פרויקט שמישהו מהפעילים של הארגון הרוויח ממנו ברמה האישית, חוץ מכיסוי הוצאות, אבל לנפש יש בענק, באמת. לכן, אני מזמין את כולם לעקוב אחרי החסדים הבאים ולהיכנס ל'פייסבוק' שלי: יאיר שושן בעברית ובאנגלית: יאיר שושן – yair shushan".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה