אפשר להגיד הרבה על הפועל באר שבע של העונה, אבל רגע לפני שהיא מסתיימת, מי מאיתנו יודע להגיד מיהי או מהי הפועל באר שבע של 23/24? האם זו הקבוצה שלא הפסיקה לכבוש רביעיות? או זו שאין לה חלוץ מרכזי מחורר רשתות? האם באר שבע של העונה היא זו שניצחה את מכבי תל אביב שבמקום הראשון ומכבי חיפה שבשני, או זו שהפסידה להפועל פתח תקווה שסוגרת את הטבלה? הקבוצה הטובה ביותר בארץ כשהיא משחקת בבית, או זו שהוציאה פחות נקודות במשחקי חוץ מכל יתר הקבוצות בפלייאוף העליון ואפילו מבית"ר ירושלים שבתחתון?

במידה מסוימת, אפשר להגיד שהפועל באר שבע של העונה, היא הלדר לופז. אתה יודע שהכישרון שם, שביום טוב, היא יכולה להיות הכי טובה. אבל אתה גם לא יודע מתי זה יום טוב ושלא תמיד אפשר לסמוך עליה.

דוקטור הלדר ומיסטר לופז

לפני קצת פחות משלוש שנים, כשחתם הלדר לופז בהפועל באר שבע, לרבים מאוהדיה לא היו ציפיות גדולות מהמגן הפורטוגלי שהגיע מ-א.א.ק אתונה. מצד אחד, באר שבע לא פגעה בזרים שלה בשנים האחרונות. מצד שני, מה שטוב לצמרת הליגה היוונית (זכה איתה באליפות יוון ב-2017), אמור להיות טוב גם לליגה הצנועה שלנו.

במשך שלוש עונות, מהמשחק הראשון שלו באדום ועד היום, הדעות עליו בקרב אוהדי באר שבע חלוקות. לצד "הצגות" שהפורטוגלי מספק על כר הדשא, כמו שאוהדי המשחק אוהבים לקרוא לזה, הוא אוהב לספק גם הצגות אחרות, יותר לכיוון התיאטרלי של המילה.

יעזוב או ימשיך עוד עונה? לופז | צילום: ברני ארדוב

בצד השלילי, כל עבירה שנעשית עליו נראית כאילו דרסה אותו משאית, וכל שריקת שופט מלווה בתפיסת ראש כאילו עוד שנייה שופטי ה-VAR קוראים לו לשינוי הפסיקה. הוא גם יכול להבקיע שער עצמי מוזר והזוי, ולקנח בשער ניצחון בדקה ה-97. באותו משחק. פעם זה המגן השמאלי הכי טוב בארץ ופעם אחרת זו טרגדיה יוונית, תרתי משמע. מצד שני, יש לו גם 8 שערים ו-4 בישולים העונה בכל המסגרות. כמגן להזכירכם.

מה שאי אפשר לקחת ממנו זה את העובדה שהוא משאיר את הלב על המגרש וחי את המשחק כמו אוהד. לטוב ולרע. וכמעט כל דבר טוב שקרה השנה לבאר שבע, בדרך כלל התחיל עם הפורטוגלי, שגם העלה במו רגליו את גאוות הנגב לגמר גביע המדינה.

אבל עם לופז כמו עם לופז, אתה אף פעם לא יודע איך זה יסתיים. עם שער ניצחון בתוספת הזמן, או עם כרטיס אדום לאחר שריקת הסיום. מה שכן, נראה שבגיל 35, ברדה המציא אותו מחדש.

מגן תוקף

כשהחתימו את לופז בהפועל באר שבע, כנראה שלא ציפו ממנו לספק מספרים מעבר לכאלה מבעיטות חופשיות או עונשין. גם בעונה הראשונה שלו באדום, לופז היה עוד מגן יציב בליגת העל ולא יותר מזה. אלא שאז הגיע אליניב ברדה למשרת המאמן בבאר שבע ועמדת המגן בקבוצה השתנתה.

תחילה ברדה עשה זאת עם שגיב יחזקאל ושידרג אותו מעוד שחקן התקפה מוכשר ולא יציב למגן תוקף שמספק מספרים והגיע עד לזימון לנבחרת ישראל ומכירתו לליגה הטורקית. לופז הסתכל על חברו לקבוצה וגם מהאגף שלו התחילו להגיע מספרים יותר גבוהים ממה שהיה רגיל אליהם עד אז. אלא שהעונה, בהיעדר מגן ימני טבעי בקבוצה, אליניב הלך עם ההברקה שלו צעד אחד קדימה. בעוד שאת יחזקאל הוא שידרג לאחור, מחלוץ למגן, את המגן השמאלי הוא קידם התקפית.

שמונה שערים ו-4 בישולים הם ההספק שלו, אבל זה הרבה יותר מכך. לראייה, לופז שלישי רק לרותם חטואל ואלון תורגמן באיומים מתוך הרחבה.

לאוהד מן השורה, זה נראה מוזר שמגן שמאלי רגע אחד נמצא ברחבה שלו מצד שמאל ורגע אחרי נוגח לשער כשהוא נמצא בצד ימין של רחבת היריב. יש שיגידו שנראה שהוא לא ממושמע טקטית, אחרים יציינו שהרבה "חורים" בהגנה נוצרים כתוצאה מהמגן התוקף מדי. עבור ברדה, הוא עושה בדיוק את מה שהוא מצפה ממנו: "הוא לא עושה שום דבר שלא עבדנו עליו באימונים", טען המאמן.

נג'ואן גרייב | צילום: אלבום פרטי

"זה מה שאנחנו קוראים 'לצאת מהקופסא'. היום יש וידאו, ניתוח, סקאוטים ואנליסטים וקל לקבוצה ללמוד אותך, ככה שכדי להצליח, צריך לצאת מהקופסא", אומר ל-eyoya נג'ואן גרייב, מגדולי המגינים השמאליים בכדורגל הישראלי בעבר, וכיום מנהל מקצועי של מחלקת הנוער בבני ריינה. "כשאני שיחקתי, לא היו הרבה מגינים תוקפים, ואחרי ההצלחה שלנו, פתאום כולם חיפשו מגינים תוקפים", משחזר גרייב. "ברדה עשה את זה עם שגיב יחזקאל ועכשיו הוא יוצא מהקופסא עם לופז".

לדבריו, "יש שחקנים שאם אתה עושה להם הסבת תפקיד, אתה יכול לקבל שחקן שונה לגמרי. לפעמים שחקנים התקפיים מאוד וכישרוניים מתקשים בהתקפה, אבל כשאתה עושה להם הסבת תפקיד, אתה מרוויח מהם הרבה דברים אחרים. אני התחלתי כשחקן התקפה, שחקן כנף בצד שמאל. כשהגעתי להפועל חיפה בגיל 24 לא היה להם מגן שמאלי ואלי גוטמן אמר לי במחנה האימון שהוא חייב לנסות אותי כמגן שמאלי. כששיחקתי בתפקיד הזה הרגשתי שאני בא לידי ביטוי טוב יותר כי הרגשתי שאני מנצל את התכונות שיש לי כמו שצריך. אני מודה בזה שאם הייתי נשאר קיצוני, הייתי עוד שחקן".

גרייב ממשיך עם דוגמת שגיב יחזקאל: "תמיד ידעו שהוא שחקן עם המון כישרון, אבל ההתפוצצות שלו הייתה כשאליניב ברדה הסב אותו למגן. היו לו הרבה עליות וירידות ופתאום כששמו אותו מאחור, הוא הגיע לנבחרת וגם יצא לחו"ל. עם לופז הוא עושה הפוך. אני לא רואה הרבה משחקים של הפועל באר שבע, אבל רואים שלופז מגיע להרבה הזדמנויות ומעורב מאוד בהתקפה. מגן תוקף צריך הרבה אינטליגנציה. הוא צריך לדעת לקרוא את המשחק, מתי לעלות ומתי להישאר מאחור, הוא צריך כושר גופני מאוד גבוה וגם מהירות וכוח. מגן צריך להיות קודם כל מגן ומה שבא למעלה מבחינת המספרים זה בונוס".

איך אתה מסביר את זה שלופז עושה את זה בגיל 35?

"כנראה שיש לו כושר גופני טבעי והרבה סיבולת. שחקנים שמגיעים לגיל הזה בדרך כלל עושים את זה פחות ואצלו זה אחרת, נראה שיש לו כושר גופני יותר משחקנים בני 24. קשה מאוד לשמור על שחקנים שבאים מאחור והוא שחקן מאוד טוב, אבל בשביל שזה יצליח לאורך זמן כמו שזה מצליח לו, צריך שקבוצתית יהיה מי שיחפה עליו מאחור ולבאר שבע יש שחקני הגנה טובים מאוד".

המספרים לא משקרים

המגן האגדי של הפועל באר שבע בתקופת האליפויות הראשונות בשנות ה-70, יעקב כהן, לא עוקב אחרי הפועל באר שבע ובכלל לא רואה כדורגל ישראלי, "כי הוא לא מעניין אותי". לדעתו, "הכדורגל הישראלי היום פחות טוב ובתקופה שאנחנו שיחקנו היה כדורגל טוב הרבה יותר. היום אין כדורגל, אין קצב, אין כלום. לעומת זה באירופה, בליגות האיכותיות, בברצלונה למשל, אם לא שמים שמות ומספרים אתה לא יודע מי משחק באיזה תפקיד. הם מתקתקים את הכדור כולם עושים התקפה וכולם עושים הגנה".

יעקב כהן שלא היה ידוע כסקורר בעצמו, "הייתי מבקיע רק 2 או 3 שערים בעונה", אומר שאינו מכיר את לופז ויכול להיות שהוא מגן טוב, אבל הכדורגל המקומי בכללותו, לא טוב. "אבל כל עוד שהמספרים שלו תורמים לקבוצה ולא באים על חשבון ההגנה וזה באישור המאמן, אני לא רואה בזה שום דבר לא בסדר".

לדעתו של כהן, "הבעיה הגדולה בכדורגל המקומי היום היא שבבאר שבע לא משקיעים בנוער, לא מייצרים שחקנים איכותיים". כי אם היו משקיעים בנוער, לטענתו, היו יכולים לייצר שחקנים טובים ולא צריכים להביא מגינים מבחוץ.

מגן תוקף כבר באליפות הראשונה של ב"ש. יעקב כהן | צילום: Zevulun

"אני לא רואה את באר שבע, אבל שני אנשים שונים דיברו איתי היום ואמרו לי עד מתי ימשיכו לעבוד על כולם ולספר שהכדורגל הוא כדורגל טוב'. והם אוהדים של הקבוצה, בניגוד אליי".

ובכל זאת, יכול להיות שבגלל שאין לבאר שבע מגן ימני תוקף, זה הפתרון?

כהן: "היום הכדורגל, כדי שקבוצה תהיה קבוצה מצליחה, צריך שיהיו לה אגפים איכותיים, משני הצדדים. שחקן לא חייב להיות מוגדר כמגן, הוא יכול להיות שחקן כנף וכל עוד הוא עושה גם הגנה וגם התקפה, זה בסדר".

גרייב: "בהפועל חיפה היינו שניים כאלה בזמנו, אני ועופר טלקר. תמיד זה טוב שיש שני מגינים בקבוצה, משני הצדדים, שתורמים התקפית".

גם בשבועות האחרונים, לופז במוקד. מצד אחד מנצח בגביע, מצד שני מורחק בליגה, פעמיים. מצד אחד, השחקן כל כך חשוב לקבוצה. מצד שני, אתה לא יודע מתי תקבל אותו או לחילופין מתי ייעדר –  אם זה בגלל צבירת כרטיסים צהובים או אדומים מיותרים. לצורך הדיוק, חשוב להבהיר כי בשלוש עונות בהן הוא משחק בבאר שבע, העונה הפורטוגלי ספג את האדום הראשון שלו (ואז עוד אחד), כך שגם במספרי המשחקים שהוא נעדר בהם נרשמה עלייה. יחד עם זאת, בכרטיסים הצהובים הוא שומר על יציבות בצמרת, כשרבים מהם על דיבורים מיותרים.

בעוד פחות מחודש תסתיים העונה ותתחיל הטלנובלה שחוזרת על עצמה כל קיץ, האם לופז יישאר לעונה הבאה. פעם הוא לא רוצה או יותר נכון מתגעגע למשפחה, פעם זו המשפחה שלו שרוצה שיחזור הביתה, ובפעמים אחרות באר שבע היא זו שמחפשת אלטרנטיבה טובה יותר, ובסוף מבינה שלא תמצא טובה יותר מהמגן השמאלי הכי טוב בליגת העל.

חשוב להבין שלופז כבר בן 35 והוא בסוף הקריירה שלו. לחזור לפורטוגל זה אומר מבחינתו לרדת בשכר כי רק הגדולות בפורטוגל משלמות יותר וזה לא שפורטו רודפת אחריו. כל עוד הוא רוצה למקסם כלכלית את הקריירה שלו בשנים האחרונות שלה, כנראה שבאר שבע היא הפתרון בשבילו.

האם לופז הוא הפתרון בשבילה?

"אני לא רואה היום מגן שמאלי טוב יותר מלופז בארץ", מסכים גרייב. "הוא קצת 'משוגע', מתעצבן מהר ולפעמים זה גם עולה לבאר שבע בצהובים מיותרים או באדום, אבל אפשר לפתור את זה ולבאר שבע יש יתרון מאוד גדול עם לופז בתפקיד הזה. הוא חי את המשחק ויש לו מוטיבציה גבוהה מאוד, לפעמים גבוהה מידי, אבל סך היתרונות שלו עולים על החסרונות. בכדורגל צריך לדעת לצאת מהקופסא ומה שבאר שבע עשתה עם לופז זה לצאת מהקופסא, היא המציאה את לופז מחדש. עכשיו היא צריכה גם אחד כזה בימין".