מגזין

"אבא היה בעולם אחר"

מגזין7 באוקטובר 2019    11 דקות
0

ערב חגי תשרי, מספר לראשונה רב הקריה החרדית בבאר שבע וראש מוסדות "בית יוסף" הרב יוסף חיים בצרי, בנו של הרב בנימין בצרי זצ"ל, על האווירה המיוחדת ששררה בבית משפחת בצרי בימים הנוראים ובחגים הקדושים שבסיומם > הרב מעדכן גם על אירוע ה"'סליחות' באצטדיון", ה-14 במספר וקצב הבנייה המתקדם של "הכותל הדרומי" > בין קודש לקודש

"אבא היה בעולם אחר"
"כוח וסייעתא דשמיא להמשיך הלאה". הרב יוסף חיים בצרי שליט"א ב"'סליחות' באצטדיון" | צילום: באדיבות מוסדות "בית יוסף"

הימים הנוראים הם תקופה מיוחדת עבור כל עם ישראל, וגם במשפחתו של הרב המנוח של הקריה החרדית בבאר שבע, הרב בנימין בצרי, שררה אווירה מופלאה. בראיון לעיתון "שבע" משתף ראש מוסדות "בית יוסף", הרב יוסף חיים בצרי שליט"א, בנו וממשיך דרכו של בצרי זצ"ל, לראשונה את הציבור הרחב באותם ימים ייחודיים בבית משפחת בצרי.

אולם לפני כן, מספר הרב יוסף חיים על פרויקט חייו של אביו, "הכותל הדרומי", המצוי בימים אלה בבנייה מתקדמת, לקראת חנוכתו כפי שמתכננים ב"בית יוסף" בעוד כשנה וחודשיים, ממש ביום ההילולה השביעי של הרב בנימין: "יותר מ-20 שנה אבא חולם, יוזם, עובד, עושה ופועל, כדי להקים בית מכובד לכבוד השם. וכשאבא היה רוצה משהו מכובד, זה היה תמיד הכי טוב שיכול להיות. כשהוא דיבר על 'הכותל הדרומי' בהתחלה, היו אנשים שצחקו עליו; איך מי שבקושי מצליח לגמור את החודש בישיבה מדבר על בניין של מיליוני שקלים? והיו גם כאלה שאמרו: 'חבל על האנרגיה, תעשה משהו קליל'. אולם, אבא התעקש, כי הבניין הזה, מעבר למעלות שיש למבנה כזה (כמקום גדול המשרת הרבה ציבורים), נותן כבוד גדול להשם; זה מה שעמד למול העיניים שלו, והמטרה של אבא בחיים הייתה שכל דבר שקשור בקדושה, לעשות אותו הכי טוב, הכי יפה, הכי מרשים שיכול להיות. לדוגמה, המצוות שהוא היה עושה בהידור הכי גדול. אם היו לו בבית דברים יפים, אלה היו דברי קודש: גביע מזהב, חנוכיות מכסף עם כוסיות מזהב, הכל פאר והדר לכבוד השם. וזה הדבר שגם גרם לו לרצות להקים את הבניין הזה, למרות שזה דבר גדול מאוד, כי הוא האמין שזה הדבר הכי חשוב לעשות".

"בית לכבוד השם יתברך". הדמיית "הכותל הדרומי" | הדמיה: באדיבות מוסדות "בית יוסף"

"הצוואה של אבא ואימא"

והרב לא זכה לראות את הבניין מוקם.

"אני לא יכול להגיד שאבא לא זכה לכך, כי ודאי מלמעלה הוא שמח שמחה גדולה כשהוא רואה שהדבר הזה הולך ונבנה, כבית לכבוד השם יתברך, ובעזרת השם מתרבה כבוד שמיים. אין לי ספק שכל מה שאנחנו עושים היום, הכל זה מכוחו ומכוחה של אימא עליה השלום; זו הייתה כל מטרתם בעולם, לפעול ולעשות למען כבודו של השם יתברך. בעזרת השם, אנו נמצאים היום ברגע היסטורי, לא פחות, כאשר לאחר 20 שנה של מאמצים והשקעה אינסופית, אנחנו הולכים ורואים איך שהבניין הזה קורם עור וגידים. יצאנו לא מזמן במבצע לגיוס המונים למימון ההקמה של המבנה, משום שהרצון של אבא היה שכולם יהיו שותפים בעניין, גם אנשים שנותנים את ה-20 וה-50 שקלים, שגם הם יהיו שותפים בדבר הזה".

והרב מספר "אנקדוטה קטנה" כדבריו בנושא: "לא מזמן, באו אליי 2 בחורים צעירים בני 14, 15. הם אמרו לי: 'עבדנו חודש ימים בקייטרינג, היום קיבלנו משכורת, ואנו רוצים לתת את המשכורת הזאת עבור הבניין הזה'. והם התעקשו לעשות את זה, ומסרו לי את הצ'קים שקיבלו, רק כי הם רוצים להיות שותפים; זה היה מרגש מאוד. בעזרת השם, הדבר הזה גרם ליצירת אחדות בין כולם; מקטן ועד גדול, רוצים להתחבר למפעל הגדול הזה שאבא השאיר בעולם. כמובן, בעזרת השם אברכים יקרים מהישיבה ומחוצה לה לקחו על עצמם הלוואות, כל אחד של 20 אלף שקלים, שהם משלמים אותה בפריסה ל-4 שנים, וכל חודש מחזירים 350 שקלים מהמעשרות שלהם. בעזרת השם, הגענו כבר אפשר לומר לקרוב לחצי מהסכום הדרוש לסיום הקמת הבניין: 5 מיליון שקלים".

ממהר להתחיל במצוות הבחירה של 4 המינים. הרב בנימין בצרי זצ"ל | צילום: באדיבות מוסדות "בית יוסף"

 

מה מניע את כבוד הרב לבצע את כל מה שאתה עושה למען הקמת הבניין המפואר?

"עומדת מול העיניים שלי הצוואה של אבא ואימא, שרצו שהבניין הזה יעמוד על תילו. המבנה יכלול מרכז רוחני שיהיו בו 7 חדרי תפילה ולימוד ועוד בית כנסת של 350 מתפללים, מקווה טהרה וחנות לתשמישי קדושה, כל זה בקומת הכניסה. בקומה השנייה יהיה בית כנסת של 800 מתפללים, הגדול בבאר שבע, אם לא בכל הדרום. ולמעלה בקומה השלישית יהיו עזרת נשים בצורת טריבונה, ספרייה תורנית, אולם שמחות ועוד. בעזרת השם, בכ"ה באלול יום בריאת העולם אנחנו עושים קמפיין, ובע"ה נעמוד ביעד של 5 מיליון שקלים. אנו מתחייבים בלי נדר ובעזרת השם כמובן שבי"ג בטבת התשפ"א, יום ההילולה השביעי של אבא זצ"ל, ניכנס לבניין; זה בעוד כשנה וחודשיים".

"רוח של קדושה וטהרה"

לקראת אירוע ה"'סליחות' באצטדיון" ה-14 במספר (שייערך היום בלילה באצטדיון "טרנר"), שלמען קיומו (עוד באצטדיון "וסרמיל") עמל רבות הרב בצרי האב, מדגיש הרב יוסף חיים: "זהו עוד דבר גדול שאבא זכה לעשות בבאר שבע: קיום עצרת 'סליחות' המונית שמחברת את כלל האוכלוסייה מכל גוני הקשת לערב של התעלות, סליחה והזדככות לפני יום הכיפורים הגדול והנורא".

האם יהיה משהו מיוחד השנה באירוע?

"כבכל שנה, המיוחד באירוע הוא שאין שום דבר חוץ מהרצון להתחבר לקב"ה, הגורם להמוני אנשים לבוא לאצטדיון מכל העיר והאזור; לא אמנים, לא תוכנית אמנותית, אלא נטו אמירת 'סליחות' וחיבור עם הקב"ה. כששאלו פעם את אבא איך הוא מצליח להביא כל כך הרבה אנשים, הוא ענה, שזה בזכות מה שאומרים ב'סליחות': "יבואו אליך הרוחות וכל הנשמה". הקב"ה משפיע בימים האלה רוח של קדושה וטהרה, שגורמת להמוני בית ישראל לבוא, ולהתחבר ולהתקרב לקב"ה. בהזדמנות הזאת, זה המקום להודות לכל העוסקים במלאכה, ורבים הם, ביניהם עיריית באר שבע והעומד בראשה, צוות הישיבה ורבני העיר".

"הכנה נפשית והתרגשות גדולה"

וכעת מספר הרב בצרי הבן באווירה בבית המשפחה בימים הנוראים: "החל מראש חודש אלול ועד מוצאי שמחת תורה, אבא היה אדם אחר; המושג של יום הדין התחיל אצלו מראש חודש אלול, וככל שהזמן התקרב, ראינו אצל אבא את ההרגשה והעשייה כמובן, פשוט הכנה למשפט מצד אחד ומצד שני את השמחה לקראת הימים הקדושים, ימי האהבה שהקב"ה משפיע עלינו. ועם השילוב הנדיר הזה, של מצד אחד חרדת הדין ומצד שני שמחה בקירבה לקב"ה, אבא הצליח למגנט אלפי אלפים מעם ישראל, דתיים ושאינם דתיים. בימים האלה, הוא היה מקפיד באופן אישי כמובן על דברים בעבודת השם יותר מהרגיל. מובן גם שאימא עליה השלום הייתה שותפה מלאה בכל דבר ועניין, אם זה ציבורי או אם זה פרטי ואישי שאבא היה עושה בתקופה הזו".

"יבואו אליך הרוחות וכל הנשמה". הרב בצרי זצ"ל באירוע "'סליחות' באצטדיון" | צילום: באדיבות מוסדות "בית יוסף"

אני מבין שלרב בצרי היה מנהג לא שכיח בראש השנה בעבר בקרב בני עדות המזרח.

"נכון. כידוע, אבא היה פוקד את ציונו של רבי נחמן מברסלב באומן. זה היה דבר חריג בזמנו לספרדים, אבל אבא היה מחובר לצדיק הזה בצורה לא רגילה, על אף שהוא בא ממשפחת רבנים וצדיקים ספרדיים, ביניהם 'הבן איש חי' (אחד מגדולי הרבנים בכלל ושל יהדות בבל בפרט – י.ס.ד). הוא התבטא בפניי פעם בעניין, ואמר: 'זה הרופא של הנפש שלי'. לא אשכח את השנה האחרונה בחייו, כמה חודשים לפני שנפטר; אבא היה שמח מאוד, אבל מצד שני גם מהורהר מאוד. הוא ביקש שנתפלל עליו כדי שיוכל להמשיך להיות איתנו ביחד. התפילות שם באומן, השיעורים, החיזוק שהוא היה נותן לכל אחד ואחד שם היו דבר יוצא מהכלל. ומאז שהוא היה חוזר מאומן אבא היה בהכנה לקראת יום הכיפורים וההתעוררות הגדולה. מעמד ה'סליחות' היה חשוב בעיניו כיום חתונה, ממש ככה"!

והרב ממשיך: "זה אומר הכנה נפשית והתרגשות גדולה; הוא לא ראה במעמד הזה אירוע של פרסום אלא מעמד של קידוש השם גדול. ובכל מקום שהיה הולך אליו, אפילו לאירועים פרטיים, אבא היה מזמין את כולם, כאילו זה אירוע פרטי שלו. הוא היה הולך ממקיף למקיף, כדי להזמין את הצעירים והצעירות לאירוע. לאחר ה'סליחות' שבעזרת השם היו בהן קידוש השם גדול, הייתה לו שמחה כל כך גדולה בפנים, ממש כמו אחרי חתונה של בן או בת שלו".

"חסרה לנו הדמות שלו"

ומה היה ביום הכיפורים?

צילום: באדיבות מוסדות "בית יוסף"

"בערב יום הכיפורים, אבא היה מעיר את כולנו לפנות בוקר, מגדול ועד קטן, והיינו מקיימים את מצוות ה'כפרות', בעלות השחר ובהידור. לאחר מכן, מהסעודה המפסקת לאחר שאבא היה מתלבש כולו בלבן, הוא היה מברך כל אחד ואחד מהילדים והנכדים, ומהרגע הזה אבא היה בעולם אחר, עד מוצאי יום הכיפורים; הוא לא היה מוציא מפיו שום מילה מיותרת, תענית דיבור, רק תפילות וחיזוק. אבא היה בדרך כלל עולה חזן בתפילת 'כל נדרי' בערב יום הכיפורים, וגם בתפילות 'מוסף' של יום הכיפורים ו'נעילה'. לפני תפילת ה'נעילה' הוא היה מעורר את הציבור לרגע הכי דרמטי, כשאנשים נמצאים כבר באפיסת כוחות, וגורם להם להתעלות כל כך גדולה, כאילו רק עכשיו נכנס יום הכיפורים".

ולחג הסוכות היה הרב בצרי ממהר במיוחד: "מיד במוצאי יום הכיפורים, אבא היה מתחיל במצוות בניית הסוכה ובחירת 4 המינים. מובן שהיו באים לשאול ולהתייעץ איתו על אתרוגים, לולבים והדסים והכשרות שלהם; היו מביאים לאבא איזה אתרוג יפה, והוא היה מוכן לשלם עליו כל מחיר. בכל חג סוכות היו לאבא לפחות 5, 6 אתרוגים, כל אחד יותר מהודר מהשני. הוא היה מתערב אפילו בקישוטים של הסוכה, איפה לשים כל קישוט וקישוט, והיה נהנה כל כך לראות את הסוכה היפה, ומדבר על זה כל הזמן. בסוכות אבא היה רוב החג בסוכה, לא יוצא ממנה, וישן בה כל לילה. הבית היה שם; זה היה הבית שלו בשבעת הימים אלה".

ולסיום, תאר לנו את אווירת שמחת תורה אצלכם.

"או, שיא השיאים: אז, ראינו כמה אהבה אמיתית הייתה לאבא לתורה, את כל הכוחות שהיו לו, וגם לא היו לו, הוא היה משקיע בריקודים ובהקפות שניות, מ-10 בלילה של ערב שמחת תורה עד הנץ החמה; ועד היום זה ככה בבית הכנסת אצלנו, בעזרת השם. כל הזמן הייתה לו אנרגיה, ואבא היה מלהיב את כולם. לא היה אפשר להיות אדיש לכך, כי כולם היו רואים אדם כזה במצב הבריאותי שלו שככה מפזז מול התורה".

והרב מסכם: "היום אנחנו כל כך מתגעגעים אליו, אף על פי שבעזרת השם הכל כאן ממשיך, אבל אבא חסר לנו, חסרה לנו הדמות שלו. אני בטוח שמלמעלה הוא נותן לנו כוח וסייעתא דשמיא להמשיך הלאה; אנו כבר מחכים לגאולה, ולראות אותו שיחזור ויעמוד בראשנו שוב פעם, כי כל מה שיש לנו, הכל מכוחו; הכל מגיע ממה שהוא חינך אותנו, אבל צריך להמשיך בינתיים הלאה בלעדיו. ובעזרת השם בלי עין הרע, אנחנו רואים את הציבור שממשיך, ומתרבה אפילו".

כתבות נוספות במגזין

0

"מועדון ארוחת הערב"

ירידות תלולות, קפיצות מעל סלעים ענקיים ושעות ארוכות בשטח, בכל תנאי מזג אוויר > תכירו את חברי "מועדון ארוחת הערב" ממיתר, קבוצה של רוכבי אופנועי אינדורו שנפגשים כל שבוע לרכב יחד ומזמן הפכו למשפחה

מגזין10 באוקטובר 2019    11 דקות
0

אליעד בממלכת השוקולד

תכירו את אליעד הוס מבאר שבע - עובד חברת החשמל ביום, מכין וחולם שוקולד בלילה

מגזין7 באוקטובר 2019    5 דקות

כתיבת תגובה