מגזין

בלי להרים גבה

מגזין7 ביולי 2019    10 דקות
0

עם תורים מלאים קדימה, עסק משגשג ואודישן בלתי נשכח בתכנית בישול, יניב אטיאס מבאר שבע הוא הכוכב החדש של עולם היופי

בלי להרים גבה
יניב אטיאס | צילום: יניב סול

"שקט רגע, זה יניב גבות. הוא מפורסם", צעקה מיכל אנסקי באודישן של התכנית "מאסטר שף" ומבלי להבין, הגשימה לבחור צעיר מבאר שבע, חלום ילדות. "הוא אושייה", היא הסבירה ונתנה חותמת למטרה שלו בחיים: שכולם ידעו מי זה יניב אטיאס. והוא, עד אותו הרגע, הוא בכלל לא ידע שהמטרה כבר הושגה.

באותם ימים, אטיאס, שבילדות חלם להיות כדורגלן מוכר ולהתפרסם בזכות הרגליים, פתאום מקבל את ההכרה, דווקא בזכות הידיים שלו. "לא הבנתי איך בתל אביב מכירים אותי", מספר אטיאס, שהסיפור שלו בכלל מתחיל בירושלים.

 

מהאוהל לעולם האופנה

"עברתי חיים של בן אדם בן 70, אני בן 35 ויש לי נשמה של בן 20", אוהב לספר אטיאס.

"הייתה לי ילדות לא פשוטה, קריסה כלכלית של המשפחה וגרנו באוהל במשך חודשיים וחצי, עד שקיבלנו דיור ציבורי", משחזר אטיאס שנזכר בדירה ההיא, חדר וחצי שאמור להכיל שמונה נפשות. "יש לי עוד שלושה אחים ושתי אחיות והיינו במצב שאנחנו צריכים לעבוד כדי שיהיה, אז כל האחים יצאו לעבוד". אטיאס הוא בן הזקונים, האח הקטן במשפחה. "העבודה הראשונה שלי הייתה כמוכר דגלי ישראל בגיל 8, אחי היה רב מלצרים בגיל 14", הוא נזכר.

"לאבא שלי שנפטר לאחרונה הייתה חברת מוניות והוא גם היה נהג מונית, אבל יום אחד הוא קיבל שלילה ונפל להימורים. משם הקריסה הגיעה מאוד מהר, אחרי שלוש שנים שבהם הוא לא חזר לעבוד. זו הייתה קריסה טוטאלית שבעקבותיה עברנו לגור באוהל". באותה תקופה, "לא הבנו את זה כילדים", אומר אטיאס, "אבל עכשיו כאב, הכל צף לך. לאט לאט עברנו את זה וכאחים ומשפחה מאוד מאוד מאוחדת, יצרנו הכנסה לבית וכולם דאגו אחד לשני. זה מה שקישר ואיחד אותנו".

באודישן | צילום מסך

 

לפני שאטיאס אמור היה להתגייס, הוא היה עד לפיגוע בירושלים. "הייתי במונית ליד האוטובוס שהתפוצץ", הוא מספר. "התקשרתי להגיד לאמא שלי שהכל בסדר, אבל אחותי ישנה אצל חברה שלה ונפלו הקווים. כשהצלחתי לתפוס את אמא שלי, היא אמרה לי 'אחותך בטוח באוטובוס'. התחלתי לחפש אותה באוטובוס השרוף ואני לא מוצא אותה. פתאום היא מופיעה אצלי על הצג של הטלפון ואומרת לי אני באוטובוס. אמרתי לה שהיא לא והסתבר שהיא כמה תחנות משם.  ירדתי מהאוטובוס ונשמטו רגליי. לא יכולתי לעמוד. בסוף, הלכתי הביתה ברגל, מגואל בדם כי עזרתי לפני זה לאנשים. המראות היו קשים לילד בן 18". אטיאס היה עתיד להתגייס שבועיים אחר כך ואותו אירוע שינה לו את המסלול "פנו אליי מלשכת הגיוס ונתנו לי דחיית גיוס של שנה, אמרו לי שאני בהלם ואני אמרתי להם שאם אני לא מתגייס עכשיו, אז אני לא מתגייס בכלל. רציתי להתגייס, אבל יצאתי לעולם החופשי". זו הייתה הפעם הראשונה שבה המצב הביטחוני שינה לאטיאס את החיים.

הוא החל לעבוד במסעדה איטלקית, בתור ברמן ומלצר, "ויום אחד ברחו הטבחים. אמרתי לבוס שלי אל תדאג, אני יודע לעשות הכל ונכנסתי למטבח. מאוד אהבתי את זה והיה לי כיף, עד שנמאס לי להיות מסריח מכל האוכל הזה ועברתי לעולם האופנה".

אטיאס החל לעבוד בחנות אופנה במה שנראה כמו התאמה של כפפה ליד, הרי לאטיאס תמיד היה חוש ואהבה לאסתטיקה. "התחלתי בתור מוכר, אחרי זה אחראי קופה, סגן ואז מנהל חנות. תמיד הייתי מחובר לאסתטיקה ויופי והייתי מלביש אנשים. לקוחות היו מגיעים כדי שאמליץ להם על הלוק". תשע שנים הוא נשאר שם ועדיין קראו לו רק יניב אטיאס.

התודות לחמאס

כאמור, לאטיאס תמיד היה חוש לאופנה ולאסתטיקה. גם כשהיה משחק כדורגל, היה לו חשוב איך החבר'ה ייראו. "בגיל 29 הגיע חבר מארצות הברית ואמר לי שראה דוכן ש'תפור עליך'. כשהייתי משחק כדורגל עם החבר'ה, הייתי עושה לכולם שעווה וגבות. הוא זכר את הימים של הכדורגל, את הימים שלפני כל יציאה של החבר'ה, שיניב מסדר גבות ופס זקן. אז הוא בא לי עם רעיון לפתוח מקום כזה. כשהגרנד קניון בבאר שבע נפתח, זה היה המקום היחיד שבו היו עם ראש פתוח לרעיון של דוכן גבות. ניסיתי בעוד מקומות, אבל בגרנד הסכימו. אביבית וייצמן הייתה המשנה למנכ"ל ורוב הפוש והעזרה, הגיעו ממנה בהרבה מאוד דברים", הוא מספר. אטיאס גם מודה שהוא לקח הימור שאחרים היו חוששים ממנו, אבל הוא עצמו לא חשש. "היה פה הימור מטורף, אבל כזה אני. אבא היה מהמר באמת, אבל אני הימרתי על הרצון להיות אני. לקחתי עסק וזה לא הפחיד אותי, ידעתי שאני אצליח".

גרת בירושלים והגרנד קניון בבאר שבע. זה לא רק פתיחת עסק, אלא לקחת משפחה ולעבור לגור בעיר אחרת. איך הצלחת לשכנע את האישה?

"התחתנתי בגיל 22 והיום אני נשוי 13 שנים לאישה מדהימה שהלכה איתי צעד צעד, פלוס שתי בנות שאני מאוד אוהב. אשתי הלכה אחריי תמיד. בשנה הראשונה נסעתי מירושלים לבאר שבע, הלוך חזור כל יום וזה לא היה פשוט. היו ימים שלא זכרתי את הבנות שלי. כשהתחלתי להבין שהעסק צריך אותי בבאר שבע, ניגשתי לאשתי ואמרתי לה. באר שבע עיר מדהימה. חשבתי שיש פה רק גמלים וזה לא באמת ככה. באר שבע היא התל אביב של הדרום. אשתי תמיד האמינה בי וישר אמרה לי כן. ואם לומר את האמת באר שבע הטיבה אתנו".

"נשוי 13 שנים לאישה מדהימה שהלכה איתי צעד צעד, פלוס שתי בנות שאני מאוד אוהב" | צילום: פיני קריספל

 

מאיפה למדת לעשות גבות?

"אמא שלי הייתה עושה לשכנות שפם וגבות והייתי לידה. רציתי ללמוד איך היא עושה את זה. הייתי מנסה לעשות עם החוט כמו שהיא עושה, והתאמנתי על השכנות. אמא שלי תמיד הייתה צוחקת שבגיל 9 אני יודע להחזיק את החוט עם הפה. תמיד התחברתי לזה כי אבא שלי היה איש מאוד יפה ומטופח, בבלורית שלו כל שערה הייתה במקומה. אמא שלי הייתה עוסקת בזה בקטנה, אבל אני תמיד הייתי עושה לעצמי ולאחיות שלי. הייתי מגיע קבוע לבית הספר עם פינצטה ועושה גבות לידידות".

אטיאס מספר כי ההצלחה הגיעה לא לפני שהחששות גדלו. " היה רגע שחשבתי שאני לא אוכל לעמוד בזה. הלכתי לאביבית ואמרתי לה שאני רוצה לוותר ולצאת. למזלי אביבית לא ויתרה. היא אמרה 'אני הכנסתי אותך לפה, תן לי לנסות משהו'. היא הציעה לי לרדת לקומה 2- ודאגה לעזור לי. ירדתי למטה ואז הגיע מבצע 'צוק איתן' ובמקום שתהיה לי קריסה, הייתה עלייה".

יניב אטיאס ואביו חיים ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

למה זה קרה?

"הסופר פה זה היה הסופר היחיד שהיה ממוגן אז אנשים הגיעו לעשות קניות מכל באר שבע. היו פה תורים מטורפים ואז, על הדרך, הגיעו אליי לעשות גבות. אביבית הייתה המנטורית שלי בכל דבר ובאמת עזרה לי. אני גדלתי בחדר וחצי והצלחנו שם שמונה נפשות. היום, בבוטיק היופי, ב-46 מ"ר הכנסתי שתי עמדות של פדיקור, שתי עמדות של מניקור, עמדת שיזוף, חדר לייזר, שלוש עמדות של גבות ומטבח". בזמן שרוב העסקים סבלו מירידה, המצב הביטחוני והחמאס דווקא היטיבו עם העסק.

יניב גבות בפעולה | צילום: יניב סול

 

"אני לא עושה רק גבות, יודע גם לבשל"

אחרי צוק איתן אנשים התחילו כבר להכיר את 'יניב גבות', השמועה עברה מפה לאוזן והתורים "לבחור מהגרנד שעושה גבות", החלו להתמלא. ועדיין, השאלות על העובדה שגבר כמו אטיאס עוסק בתחום נשי בדרך כלל עולות לא פעם. "תמיד חלמתי לשחק בקבוצת כדורגל, אבל זה לא קרה כי לא היה לי כסף. אז היה לנו את המועדון השכונתי, מרכז הנוער שם היינו מתאמנים. הרגליים היו מסריחות מהשערות, אז הייתי צריך לעשות שעווה לכל החבר'ה. אני התחברתי לעולם האסתטיקה, עולם נשי וגברי כאחד, הבנתי שזה משהו שלא סותר אחד את השני", הוא אומר.

גם היום יש לאטיאס הרבה לקוחות גברים ולדבריו העולם היום השתנה. "היום יש הרבה יותר מודעות, אין יותר את ההומופוביה שהייתה בעבר והעולם נהיה ליברלי. פעם להיות מטופח, זה היה אומר שאתה הומו, אבל יש אנשים שזה פשוט הכיף שלהם. אני אדם מטופח, אבל אם יראו אותי משחק כדורגל, יגידו שאין מצב שהבן אדם הזה קשור לעולם האופנה".

אז איך הגעת למאסטר שף?

"בהתחלה, זה היה נטו לכיף שלי, להגיד ניסיתי. אני יודע שאני יודע לבשל, אבל אני לא מאסטר שף. אבל ברגע שעברתי שלבים, התחלתי להכין מאכלים שאני לא מכין בדרך כלל. התחלתי ללמוד ולנסות דברים וזה התעצם. אני כל הזמן מבשל והאוכל שלי עושה הרבה אושר לכולם. גיסי רשם אותי לתכנית ונשאבתי לזה. הגעתי לאודישן ואומרים לי שהאוכל שלי טעים. הייתי מאושר. ואז עוד אודישן ועוד פעם אומרים שזה טעים אז אמרתי שאולי יש בי משהו. פתאום כל יום חמישי, הצוות של החנות מוזמן אליי לארוחה כי צריך לנסות דברים".

"אולי יש בי משהו". יניב אטיאס | צילום: יניב סול

היום העסקים פורחים, המשפחה מרוצה, למה אתה צריך את "מאסטר שף"?

"אם בעבר רציתי שיידעו מי זה יניב אטיאס, היום אני רוצה שידעו מי זה יניב גבות. אבל שאני לא עושה רק גבות, שאני יודע גם לבשל".

אטיאס מספר כי באודישן מול השופטים היה מאוד מופתע שמיכל אנסקי מיד ידעה מי זה יניב גבות. "הייתי המום שמיכל אנסקי הכירה אותי, לא יודע איך יניב גבות הגיע כל כך רחוק. זה הרים לי שמכירים אותי פה. הרגשתי לרגע עומר אדם הבאר שבעי, עומר אדם של הגבות".

ואז, אחרי שעות הסגירה ורגע לפני סיום הריאיון, נכנסת מישהי לחנות לבדוק מי זה בדיוק יניב גבות. "תגיד, אתה מכיר את יניב גבות מ'אסי וגורי'? זה משם?", היא שואלת. "מכיר, מכיר, אבל אני יניב באמת, לא קשור לזה. אני זה יניב גבות".

היום כולם מכירים אותו.

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה