הסיפור השבועי שלי מתחיל לפני חצי שנה, ביום בו הבן שלי, פלג, החליק ונפל על הפנים. בעוד הוא מדמם מהפה בבכי, התחלתי מתרופת סבתא ראשונית שעושה פלאות – כפית סוכר.

לצד המתיקות שעושה שמח לכל ילד בוכה באשר הוא, הסוכר גם ידוע בעצירת דימומים, והדרמה ההתחלתית נעצרה. המשך אותו היום היה רגוע לגמרי, עד שבארוחת הערב פתאום גיליתי שהוא לא מסוגל לנגוס מהשן הקדמית. למחרת, יום ראשון, עם הנץ החמה, צלצלתי לרופאת שיניים עליה קיבלתי המלצות מבעוד מועד.

למרות שהיו אלה ימי חול המועד פסח, ד"ר ברגר התייצבה בקליניקה שלה, מבינה לליבי – אמא דאגנית שמשהו בפנים של בנה, אולי, נפגם. אני מצדי, דאגתי לבריאות השן שניזוקה וכמו כל אמא סטנדרטית כבר הפלגתי במחשבות על נזקים שאולי נגרמו… למרות זאת, חשדתי שפלג לא ממש ישתף פעולה עם אותה רופאה אנונימית מבחינתו, שתיכף תנסה לדחוף ידיים לפה הקטן שלו.

החוויה, להפתעתי העצומה, הייתה שונה בתכלית! פלג מיד מצא עניין בפינת מטבח קטנה וצבעונית שעמדה בכניסה, על שלל צעצועיה. לאחר-מכן, תהליך החיזור של הרופאה התחיל עם צעצוע קטן שהיא מצאה בול בשבילו – בובת בטמן שמזיזה ידיים בלחיצת כפתור.

בעזרת בטמן, הילד צעד בשלווה לתוך מרפאת השיניים, סקרן מכל הצבעוניות והמכשירים שסביבו. ד"ר קטיה הציעה לו להסתכל על הכיסא המרתק. היא גילתה לו שהיא יכולה להרים ולהוריד את הכיסא ואפילו נתנה לו לנסות בעצמו.

לאחר שהתיישב לו בנחת (אני כבר לגמרי בשלב של חוסר האמונה), פלג קיבל שלט והדליק את הטלוויזיה על סמי הכבאי הגיבור. אפשר לומר שמאותו רגע עולמו נקנה סופית, והילד השבוי היה מרותק למסך תוך שהוא נותן אמון מלא ברופאה.

בינתיים, קטיה פתחה שקית עם ציוד סטרילי, השעינה את ראשו של הקטן שלי על הכיסא, פתחה את פיו בעדנה והתחילה לבדוק את השן הפגועה. אחרי בדיקה מלאה, כשהלסת שלי עדיין פעורה, היא הסבירה לו על המגן אותו היא הולכת להלביש עליו, הניחה לו את חומר הצילום בתוך הפה, ושתינו יצאנו מהחדר לטובת צילום השיניים.

כשנכנסנו בחזרה, פלג הוציא בחיוך את הצילום מהפה שלו והמשיך לצפות בסמי כאילו צילום שיניים זה דבר שבשגרה. ד"ר ברגר הסבירה לי שהשן אכן ניזוקה, שהיא מתנדנדת, ונתנה לי הסברים לגבי המשך הטיפול. היו לנו סיכויי החלמה של 50%, ואני אגלה מראש את הסוף – השן החלימה לגמרי, בזכות טיפולה המסור של הרופאה.

חשוב, כל-כך חשוב להעניק לילד התנסות טובה במפגש הראשון שלו עם רופא שיניים. ההתנסות הזו תעניק לו הנאה, או לפחות חוסר סבל ופחד מרופאי שיניים לשארית חייו וכנראה גם תסייע רבות בבריאות שיניו, בעיקר אם יסמוך וייתן אמון ברופא.

הסיפור מסתיים בביקורת האחרונה אליה הגעתי עם פלג לפני שבועיים. ביקורת שהסתיימה בהפתעה נפלאה. ד"ר ברגר בדקה את השן ואת הפה של הילד, ושמחה לבשר לנו שהטיפול הסתיים והשן ניצלה לחלוטין. לצד הבשורה, היא ייעצה לי לגמול אותו ממוצץ בהקדם, כי מנשך השיניים של הילד נפגע (ואף ניתן לראות זאת וויזואלית) בגלל המוצץ.

הלכנו על זה. קטיה הציעה לפלג ללכת לחנות, לתת למוכרת את המוצץ ובתמורה לקבל מתנה. עוד באותו יום, פלג קיבל אופנוע יוקרתי ונוצץ, והפרידה מהמוצץ – הייתה פשוטה מאין כמוה.

ממליצה להשקיע את הטוב והאיכותי ביותר כשזה נוגע לבריאות ילדינו.

שלכן, הקארי ברדשו של האימהות, מיטל.

עקבו אחריי בדפייסבוק: 'נפלאות – דברים טובים לאימהות'.