בנגב תולים תקוות רבות בכך שמעבר בסיסי צה"ל לנגב ישפר בצורה ניכרת את איכות החיים בפריפריה הדרומית. אולם, מאב"ג נמסר, שמחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מעריך, שבניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור, מבחינה חברתית וכלכלית.

ממצאי המחקר המלאים יוצגו ויידונו בכנס, תחת הכותרת "צריך שניים לטנגו? אתגרי העירוניות במעבר יחידות צה"ל לנגב", בשיתוף אב"ג ומכון מנדל למנהיגות, שיתקיים ביום חמישי הקרוב במרכז מנדל למנהיגות בבאר שבע. הכנס יעסוק בהשפעות החברתיות והכלכליות של מעבר צה"ל דרומה, וייחשף בו סיכום סקר העדפות מקום מגורים בקרב משרתי הקבע בתקשוב (במסגרת מושב על נכונות המשרתים לעבור לנגב).

המחקר הוזמן בידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ובוצע בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באב"ג, יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל (השתתפו בו פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי). הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לנגב, שמטרתו חיזק ופיתוח כלל המרחב, ישפיע למעשה מעט מאוד על תושבי הדרום.

נקודת המוצא של המחקר, בשלב ראשון, היא שבכל התחומים (בין היתר, תחבורה, בריאות, חינוך ודיור), קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב למרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהתחומים, היא מתקיימת גם במרכז, כך שהפערים נשמרים כל העת. עוד עולה מסקר, שנעשה במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, שהדרום כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי, שסביר להניח שידבק גם בהם.

בהמשך, נבחנו השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ונמצא שקיים פער גדול בין הרצוי למצוי; כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מלמדות, שאכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית, הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט שלא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית. עוד עולה מהמחקר, שהבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית (משיקולים ביטחוניים וסביבתיים), ושמרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם; לכן, האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר.

"אנו צופים, שההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה, המתקיימת בתוכם, על המרחב העירוני הקיים", כתבו החוקרים, והוסיפו שנוכח התדמית הירודה של הנגב, מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע אמור אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של האזור או ליישובים שיוקמו בעבורם. מבחינת האוכלוסייה הבדואית, נמצא שבהתאם לקיפאון במגעים, שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בדרום, גם מעבר בסיסי צה"ל לא יביא לשינוי במצב הקיים.

המחקר מדגים עוד, שגם כאשר הוחל באחרונה, בפעולות פיתוח לטובת הנגב, הן בוצעו רק בשל מעבר בסיסי הצבא; כך למשל, בתחום החינוך יזמה מינהלת מעבר צה"ל דרומה, הפועלת במשרד הביטחון, הבאת מספר פרויקטים בתחום החינוך, אך למעשה מדובר בתוכניות חינוכיות, הפועלות כבר במשך שנים באזור המרכז. עם זאת, בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר צה"ל, נפתרה סוגיה סביבתית כואבת, שעד אז לא ניתן לה מענה: אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל לפי אמות מידה סביבתיות מחמירות. כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. לדברי החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב ואת ההיתלות במעבר בסיסי הצבא, כתמריץ להענקת שירותים ראויים".

פרופ' אלפסי: "המחקר שלנו הוא אחד מתוך שלושה מחקרים, שפעלו בנפרד, אך הגיעו למסקנות דומות; מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים, ההולכת להיבלע בשלולית רדודה, שקיימת כאן. הראנו במחקר, שבמשך שנים, המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים, מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אומנם, נעשות פעולות שהן מצוינות עבור הצבא, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הדרום. וגם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם אזרחי האזור, הן מדגישות את היעדר תפקוד המדינה עד היום, ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים".

לא ישפיע על תושביה. באר שבע | צילום: מירן שפילברג