יום זה הוא חלק מתהליך ארוך אותו עוברים האסירים, שמטרתו הכנה לשחרור וחזרה לקהילה כאזרחים טובים יותר, נקיים מסמים ובעלי כישורי חיים המאפשרים להם להתרחק מדרך הפשע. כ-60 בני משפחה התארחו במחלקה, כשנשות האסירים השתתפו בקבוצה ל״נשות מכורים״, הילדים השתתפו בפינת יצירה ונהנו מדוכני ממתקים והמשפחה כולה נחשפה לתהליך המורכב אותו עוברים בני משפחתם – האסירים בקבוצת תמיכה להורים מכורים. את דברי הפתיחה נשא מפקד בית סוהר אלה, ראש תחום עבודה סוציאלית ונציג האסירים.

"זה בעצם איזשהו יום שיא, שבו בפעם הראשונה אנחנו מחברים בין האסירים למשפחות שלהם", מספר ל"שבע" כלאי רונן ניר, מנהל המחלקה. "רוב הזמן המטופלים בסדר יום איתנו ואנחנו לא רואים את הצד השני של המשפחות. אנחנו לא מדברים איתם, רק שומעים עליהם והיום הזה היה יום מיוחד".

צילום: דוברות שב"ס

לדבריו, "הכוונה שלנו היא לחבר אותם בהמשך לתכנית לשיקום האסיר ואחר כך לצאת לחברה מתוקנים יותר. אנחנו מלמדים אותם הרבה כישורי חיים כמו סדר יום, היגיינה אישית, תקשורת בין אישית ואנחנו מחברים אותם לתכנית לטיפול בהתמכרויות. במסגרת היום שהיה, אנחנו מנסים לחבר את המשפחות לתהליך שהאסירים עוברים, שירגישו גם חלק וגם לתת כוח למטופלים שיבינו שיש להם בשביל מה לעשות את התהליך הארוך והמייגע כי זה לא קל בשבילם לוותר על ההתמכרות".

צילום: דוברות שב"ס

"יש לי דוגמה של אסיר שנמצא במוסדות הכליאה מגיל מאוד מאוד צעיר ובמקרה גם טיפלתי באבא שלו שהיה אסיר עולם על רצח אמא שלו. מקרה מורכב מאוד. אותו אסיר שהיה ילד כשזה קרה בפנימיה, התגלגל מאז במוסדות ובתי סוהר ולאור כל הטראומות שעבר, התמכר גם לסמים. היום הוא נמצא אצלנו במחלקה קרוב לחצי שנה. חמישה ילדים שלו הגיעו והוא אמר לי שהוא במערבולת רגשות חיובית שהוא לא חווה בחיים. אמר לי שזה 'משהו שהוא חדש בשבילי, שאני יכול להראות למשפחה שלי שאני עושה דרך עם עצמי ולתת להם תקווה'. זה משהו מאוד מרגש, גם בשבילנו כצוות".

כלאי רונן ניר (משמאל) וצוות אגף 10 | צילום: דוברות שב"ס

איזה תגובות קיבלתם מהמשפחות?

"קיבלנו המון תגובות מהמשפחות. חלק התעניינו בבני המשפחה שלהם, ולפעמים זה דומה לאספת הורים, כשאנחנו כביכול המחנך. באים ושואלים אותנו איך 'הילדים שלהם'. היה הרבה הערכה ואסירות תודה. בסוף היום גם עשינו מפגש שחרור רגשות עם האסירים והצוות וזה היה מאוד מאוד חזק עבורי. כשישבנו בחדר הקבוצות, המטופלים שיתפו איך היה להם, חלק מהם לא הצליחו להביא את המשפחות שלהם מכל מיני סיבות, אבל גם הם היו חלק מהיום הזה. חלק סיפרו שהיה להם ממש טוב, לאחרים זה היה מורכב ואלא שהמשפחות שלהם הגיעו, היה שם בכי והתרגשות גדולה על כך שיכלו לפגוש את המשפחות שלהם במקום טוב, שיכלו להראות להם אופק חיובי ושהם יכולים להצליח. גם לקיים שיחה על רגשות, זה משהו שרבים הם לא יכלו לעשות לפני זה. הם גם מרגישים שינוי במשפחה שלהם. גם עבורנו בצוות זה היה מרגש ודמענו לא מעט. זה היה אירוע שיא גם בשבילנו. לראות את החלק השני של הפאזל".

וניר מוסיף: "חשוב לי להגיד תודה גם לשירות בתי הסוהר שנותן לנו את כל הכלים להצליח בעבודה שלנו".