שעות הערב המאוחרות. א', תושב באר שבע, המטופל כלוקה בסכיזופרניה ומוכר למערכת הפסיכיאטרית ממספר אשפוזים רב בעבר, מתקשר למוקד 100 של המשטרה. מה שתוכנן על ידו כקריאה לעזרה, בעוד התקף שגרתי ומייסר, התפתח עד כדי מעצרו שלו.

א', שעמד בפני טיפול קרוב, חש מצוקה ונלחץ לקראת התקיימותו – קרא לעזרה: "תפסיקו לתת לי זריקות, שהפסיכיאטר יפסיק לתת לי זריקות", הוא אמר למוקדנית.

מי שנכנסה לתמונה בדאגה הייתה אמו של א'. היא לקחה את מכשיר הטלפון מידו, תוך שהיא מנסה להסביר למוקדנית את הרקע למחלת בנה ומבקשת שיעזרו לו, לקראת כניסה נוספת להתקף. אלא שאז, הגיעה התפנית ששינתה את מצב העניינים. א' חטף חזרה את הטלפון מידיה של אימו ואיים: "אני מבקש עזרה. אם לא תעזרו לי, אני אהרוג את אמא שלי. אני אשים אותה בבית קברות".

בעקבות כך, מיד נשלחה ניידת משטרה אל בית המשפחה. השוטרים הגיעו, ביררו את הרקע ותשאלו את האם. בשלב מסוים, השוטר אף הפציר באם להגיש תלונה כנגד הבן, אך זאת סרבה בתוקף להצעותיו והסבירה כי היא מכירה את בנה, ומודעת לכך שהוא חולה וצריך עזרה. "זה הבן שלי, אני לא מפחדת ממנו, הוא כל היום וכל הלילה אומר קשקושים. אני לא רוצה להתלונן", היא אמרה לשוטרים. העניין נגמר באזהרה, השוטר עוזב את הדירה ולא ציין דבר על מסוכנות, או על עילה למעצר.

אולם, כעבור 10 דקות, חוזרת הניידת למפתן הבית וא' נעצר בחשד לעבירת האיומים. אם אין די בכך, כעבור ימים ספורים, בייצוג חוקרי המשטרה, ביקשה המדינה להאריך את מעצרו של החולה המאובחן פסיכיאטרית במחלת הסכיזופרניה, והתייתם מאביו לפני כ-5 שנים.

עילת הארכת המעצר לגרסת המדינה היא מסוכנותו של א', כאשר הודגשו החשדות שיפגע באמו. בנוסף, הובא בפני בית המשפט עברו הבעייתי של החשוד והעובדה שעומדים לחובתו אישומים קודמים שכללו עבירות חמורות, ונסגרו עקב הלקות הנפשית. לפיכך, התבקש מבית המשפט מעצר החשוד בתנאי אשפוז, בכדי למנוע אסון שעלול להתרחש.

מנגד, נטען ע"י באי כוחו של א', כי כל שעולל הוא קריאה לעזרה. עוד עלה מטענות ההגנה, כי א' נלחץ מאוד מהבדיקה שעמדה לקראתו, הוא מצא מפלט בדמות שיחת מצוקה למוקד 100 ולא עשה שום דבר המהווה סכנה ממשית. לראיה, הציגה ההגנה את תגובת האם שדחתה כל תחושת סכנה, זאת למרות הפצרותיו של השוטר להגשת תלונה, נוסף למזכר שמילא השוטר אשר ביקר לראשונה במקום האירוע, בו לא נכתב על כל מסוכנות שהיא.

עורך הדין שלומי הכהן, שייצג את א' בהליכים, טען בפני בית המשפט, בזו הלשון: "אדם נמצא במצוקה. מה הוא חושב? אתקשר למשטרת ישראל שיעזרו לי. טוב יותר או טוב פחות – זה לא משנה. הרי למה נועד מוקד 100? כדי לסייע לאנשים במצוקה". עוד הציג הכהן בדיון הסוער: "לאן הוא ילך (א')? הוא יתום מאב. צריך להבין, אמו היא כל משפחתו".

עו"ד שלומי כהן | צילום: קרן רפאלי

פסיקת בית המשפט המחוזי, טמנה בחובה את היעדר החשש של האם. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר באי החרפה פסיכוטית, שלל מחשבות אובדניות של א' וביטל פוטנציאל לתוכניות מסוכנות שנרקמות בראשו. מכאן, שבקשת המדינה נדחתה וא' שוחרר בכפוף לתהליך שיקומי, זה שבכל אופן הוא נמצא בו טרם האירוע המכונן.

על נוכחותה של האם בדיון, הייתה הסכמה גורפת מצד שני הצדדים. כאשר א' נתבקש להסביר את מעשיו לשופט המחוזי צבי פורר, הוא שיחזר והצהיר: "האחות נתנה לי זריקה לפני המקרה ואמרתי שטויות, אני לעולם לא אפגע באמא שלי באמת".

עו"ד שלומי הכהן, שייצג את א' בהתמודדות המשפטית הוסיף: "מדובר באירוע שבו הנזקקות והמצוקה זועקת לשמיים. לא היה מקום לעצור את מרשי ובוודאי לא לבוא עם בקשה להאריך את מעצרו. לשמחתי בית המשפט קיבל החלטה נכונה כשהחליט לשחרר את מרשי. אין ספק כי הדרך הנכונה לטיפול במקרים מסוג זה, היא באמצעות ההליך האזרחי. בית משפט המחוזי אף עמד על כך שהדרך הנכונה לטפל במקרה זה, הוא לא באמצעות ההליך הפלילי".

ממשטרת ישראל נמסר: "בתאריך 6.3, סמוך לשעה 19:00, התקבלה קריאה ובה עולה חשש ממשי לחיי אדם. שוטרים הגיעו למקום עצרו את החשוד ולמחרת הובא לבימ"ש השלום בבאר שבע אשר הורה על שחרורו. משטרת ישראל הגישה ערר על החלטת בימ"ש. בדיון שנערך בבימ"ש המחוזי אמר השופט: 'דאגתה של המשטרה לאימו של המשיב, ליתר הסובבים את המשיב ולמשיב עצמו מובנת וראויה להערכה'. עם זאת הורה על שחרורו. משטרת ישראל תמשיך ותפעל למען ביטחונו של הציבור ככל שתידרש ועפ"י חוק".