אם יש מישהו בבאר שבע שלא נפגע כשמכנים אותו "ביביסט", זהו גיא לוי (42), הנמנה על ראשי מטה המאבק למען המשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לוי, הבעלים של משרד לייעוץ שיווקי ופיתוח עסקי וחבר ועדת החינוך בעירייה, ששימש בעבר כמנכ"ל של משרד פרסום וכדוברו של ח"כ אמיר אוחנה שהיום הוא שר המשפטים, מספר שהפוליטיקה תמיד זרמה בעורקיו: "העיסוק בפוליטיקה היה אצלי תמיד בגנים, אבל כתחביב. בשלב מסוים, התחלתי לכתוב ב'פייסבוק'; זה היה פשוט בשבילי לפרוק את מה שאני חושב. ואז, התחיל להצטבר קהל למה שכתבתי, והתחלתי למשוך תשומת לב מצד הפוליטיקאים, ולאט לאט התחלתי להימשך לפעילות הפוליטית עצמה, והתחלתי ללכת לכנסים ולעצרות וכל מיני כאלה. תמיד הייתי הימין; אני עוד התמתנתי, כי פעם הייתי טיפה יותר ימינה מ'הליכוד'. אגב, אני בא מבית שאבא שלי היה איש 'העבודה' ואימא שלי הייתה אשת 'ליכוד', וזו הדרך שהלכתי בה".

איך הגעת להיות הדובר של ח"כ אוחנה?

"הייתי חייל, ואוחנה הגיע בתור מ"פ לעזה, ושרתנו שם ביחד. אחר כך, הוא ביקש ממני להיות הדובר שלו במשך שנה בכנסת, עד מאי 2018. ליוויתי את כל ההליכים של חוק הלאום וגם את חוק ה'חמאסניקים', כדובר של יו"ר הוועדה לחוק הלאום. הייתי בכל הדיונים, ישבתי עם כל הפרופסורים מימין ומשמאל ומהשמאל הקיצוני ועם ערבים ודרוזים ורפורמים וכו'. הייתי בכל השיחות, וראיתי איך החוק מתגבש שלב אחרי שלב. כשסיימתי, חזרתי לעשות דברים בהתנדבות".

יחד עם השר אוחנה | באדיבות המצולם

לוי גם היה שם בהפגנה הראשונה בפתח תקווה, הפגנה שהגיעה נגד ההפגנה של פעילי השמאל, "את ההפגנה הראשונה ארגנו מהרגע להרגע בפתח תקווה מול החבר'ה של השמאל; היינו שם בערך 200 איש, ושם התגבש מטה המאבק למען ביבי, אני ו'רונית הביביסטית', יגאל מלכה, אבי סבן ואחרים. התחלנו לארגן את ההפגנות עד שעשינו את ההפגנה הענקית ברחבת מוזיאון תל אביב, בה היינו כ-15 אלף איש. הפכנו להיות סוג של כוח החלוץ של הימין בשטח. היום, אנחנו מארגנים את ההמשך; כל המאבק שלנו הוא מול ההתנהלות של מערכת המשפט. אנו רוצים שגם אנשי החוק ישמרו על החוק, ועל זה כל המחאה שלנו. אנחנו רואים בעצם מבחינתנו מה עושים כרגע לנתניהו, את ההתנהלות בחקירות, את מה שעשו לעדי המדינה, את העבירות שעכשיו מתגלות בחודשים האחרונים, ושמנדלבליט מסרב להעביר את כל חומרי החקירה, כי כנראה הוא מסתיר דברים. לפני כחודשיים, היה איזשהו קטע בחדשות עם עמית סגל, שסיפר שבליבת תיקי החקירה של נתניהו לא היה את הסיפור של ניר חפץ וגם לא העניין של אלוביץ' וההקלטות הלא חוקיות בחדר היוועצות עורכי הדין. ואתה פשוט רואה שאחד מחפה על השני".

"כל כך זועמים ומפחדים"

"תראה, זה לא שאנחנו מדברים על תיק גיא לוי עם דוח חנייה, אלא על בחירה דמוקרטית של העם את ראש הממשלה שלו, והתהליך מתנהל בצורה כל כך לא שקופה, עם הרבה 'תקלות' וכל כך הרבה בעיות" אומר לוי ומסביר כי לדעתו כל החקירות וכל ההתנהלות היא תעודת עניות לדמוקרטיה, "אנחנו אומרים שזה לא שאתם שופטים את נתניהו, אלא אתם שופטים אותנו, את הבחירה הדמוקרטית שלנו. ולכן, אנחנו כל כך זועמים ומפחדים שפשוט נאבד את הדמוקרטיה של המדינה שלנו; אם נתניהו ילך ויצליחו להדיח את ראש הממשלה הכי פופולארי והכי טוב שהיה כאן בגלל סעיף תקדימי של סיקור אוהד או סיגריות ושמפניות, כל ראש ממשלה אחר שיבוא במקומו יהיה פשוט בובה על חוטים של הפרקליטות ומערכת המשפט. לא תהיה לו שום עצמאות, הוא לא יעז לעשות שום רפורמה נגדם, ולא ישנה שום דבר. כששרת המשפטים בזמנו איילת שקד אמרה לנשיאת העליון אסתר חיות שהיא רוצה לשנות דברים בוועדה לבחירת שופטים, הנשיאה אמרה שהיא מניחה אקדח על השולחן. וכשנתניהו המשיך להתקדם עם כל נושא השינויים במערכת המשפט, כמו חוקי הלאום וה'חמאסניקים' שזה בעצם עוקף בג"צ, אז האקדח ירה".

"כל המאבק שלנו הוא מול ההתנהלות של מערכת המשפט". לוי | באדיבות המצולם

כאמור, לא אחד כמו לוי נפגע מהכינוי "ביביסט". להיפך: "אני מרגיש שאנשים מסתכלים פשוט לתוך המראה, ורואים את עצמם; זה אותם אובסס-ביבים שבעצם כל הזמן לא משנה מה הוא יעשה, הם יהיו נגדו; ב-10 השנים האחרונות החשמל לא עלה אפילו ב-10 אגורות, האינפלציה היא הכי נמוכה בתולדות המדינה, יש הכי פחות הרוגים מידי ערבים במלחמות או פיגועים מאז שקמה המדינה, והגז עכשיו זורם והאבטלה בשפל, והם תמיד רואים שחור ורע ורגע לפני התהום וצונאמי מדיני וכל מה שתרצו. האובסס-ביבים הם פשוט תמונת המראה. הם אלה שלא משנה מה ביבי יעשה, תמיד יגידו שהוא רע. ולכן, הם מסתכלים עלינו ואומרים שאנו אלה שמסרבים לראות. הם אלה שלא רואים מה קורה במדינה בעשור האחרון עם המסעדות המפוצצות וכו'".

וזה לא שאתה חסר ביקורת כלפי נתניהו.

"בוודאי, הייתה לי ביקורת על ביבי 3 פעמים: פעם אחת כשהוא מינה את אריה דרעי שוב לשר הפנים, פעם שנייה כשמינה את ליברמן לשר הביטחון ובאחת המערכות שהייתה לנו כאן בדרום. אולם, כשמסתכלים על הסך הכל הכללי ורואים איפה אנחנו נמצאים היום, במיוחד אנחנו תושבי הדרום, חייבים לתמוך בו. הרי, אני ואתה גרים כאן. אני בן 42, ונולדתי בבאר שבע. 60 שנה אף אחד לא ירק עלינו. ותראו היום את באר שבע לעומת לפני 10 שנים; אז, היו לנו רק 'פטפוט', 'הפורום' ו'הברקה'. היום, כל באר שבע זה פארקים של ילדים, מתקני תרבות, אצטדיונים, הופעות של בלט ואופרה. מתי היה לנו את הדברים האלה? פארק היי-טק, עיר הבה"דים, הרחבת מסילת הרכבת וכביש 6, נתיבות העיר שמוכרים בה הכי הרבה דירות בישראל. וכל הקיבוצים שמצביעים שם שמאל, לפני עשור היו בפשיטת רגל, והיום יש תור ממתינים שרוצים לקנות וילות בהרחבות שלהם. הבן אדם הכי צעיר באותם קיבוצים היה אז בן 40, והיום הבריכות שלהם מלאות בילדים. זה ההבדל, ואנחנו העיוורים"?

"זה פליליזציה של ההתנהלות"

כאחד המנהלים של קבוצת ה"פייסבוק" לדיונים פוליטיים "מועצת העם", לוי דווקא "מאוד אוהב שיחות עם אנשי שמאל; אחד החברים הכי טובים שלי הוא קיבוצניק מצביע מרצ, ואיתו אני הכי אוהב לשוחח שעות ארוכות על פוליטיקה. הוא אגב מורה לארץ ישראל ותנ"ך".

למרות התמיכה הכמעט בלתי מסויגת שלך בנתניהו, האם אין באמת לדעתך שום דבר בכל התיקים למיניהם נגדו?

"אני על התיקים של ביבי עשיתי דוקטורט, גם על תיק 3000 של הצוללות שהוא לא קשור אליו, עד לרמה שהבאתי מחו"ל כתבות על איזה צוללות יש במצרים, ומתי הן נרכשו, ואני אומר לך: הכל שטויות. אני מוכן לבוא ולהתעמת בעניין התיקים של ראש הממשלה עם כל מי שרוצה".

"פליליזציה". לוי | צילום: אלבום אישי

לוי מסכים לחלוטין שמתבצע כלפי נתניהו ניסיון הפיכה שלטונית: "זה בהחלט ניסיון הפיכה שלטונית, חד משמעית. אולם, זה לא שהתקבצו עכשיו מנדלבליט, שי ניצן ובן ארי עם אלשייך באיזה חדר סודי, וביחד תכננו: 'בוא נפיל את ראש הממשלה'; זו לא תפירת תיקים כזו. מה שרואים כאן זה פליליזציה של ההתנהלות. כשהייתי דובר של ח"כ, ידעתי בדיוק מהן מערכות היחסים בין דוברים, ח"כים ופוליטיקאים ועיתונאים, ואני מניח שגם אתה יודע; לבקש לתקן או להסיר ידיעה או להחליף תמונה זה משהו שאתה מקבל אותו לפחות פעם בשבוע. ברמה הארצית, עיתונאים מקבלים בקשות כאלה 5 פעמים ביום, ולא רק בישראל. בגלל זה, בעולם לא היה דבר כזה, סיקור אוהד שנחשב כמתת ושוחד. לעומת זאת, תראה את מערכת היחסים של חברי כנסת אחרים עם עיתונים. שם לא קורה כלום".