פעילותה הברוכה של עמותת מסל"ן זה עשרות שנים תלויה רבות בתרומות מהציבור. בשנים האחרונות, מצאה העמותה בבאר שבע, בניהולה של ליזה ניקולאיצ'וק דרך מיוחדת במינה לגיוס יותר תרומות, תוך מתן סיוע רב לקהילה לא רק בתחומי העיסוק של מסל"ן: "מעצבים מהלב", עסק חברתי למכירת בגדי וינטג' ויד שנייה, שיקיים בימים רביעי וחמישי ה-25 ו-26 בחודש יריד מותגים מיוחד בין 9:00 ל-18:00.

ניקולאיצ'וק מספרת ל"שבע" איך כל זה קורה: "בשנה שעברה חגגנו 30 שנה להקמה של מסל"ן כמרכז סיוע לנשים נפגעות אלימות ואלימות מינית. שינינו לפני כשבע שנים את השם של העמותה למרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, כי כמות הגברים הפונים למסל"ן לעזרה, ולא מוכנים לקבל סיוע בשום מקור אחר, עברה כבר את האחוז שאפשר להתייחס לזה כאל משהו שולי; הסטטיסטיקה מלמדת שעד גיל 12 בנים ובנות נפגעים באותם אחוזים, ובנים שותקים שנים, ופותחים את הסיפור יותר מאוחר, כשהטראומה יותר מורכבת. בשנה האחרונה, אנחנו מלווים משפחה מדהימה, שהבנים שלה נפגעו בידי אדם שהוא פסיכולוג ילדים, והיום הוא כבר לא באר שבעי. לפני כמעט 30 שנה, הוא התיידד עם משפחת עולים מדהימה, ופגע בבנים שלה ששנים שתקו, וכל אחד התבייש מול השני. עד שהתברר ש-30 שנה לא מחקו את הפגיעה. הגשנו ביחד תלונה לוועדת האתיקה ולמשטרה, למרות חוק ההתיישנות, ופרסמו את השם של הבן אדם, ובעקבות זאת הגיעו עוד פניות".

אז, מסל"ן היא כבר לא למען נשים נפגעות בלבד?

"נכון. המרכז נותן מענה לנשים וגברים, למשפחות שיש שם ילדים שעברו פגיעה מינית והורים חסרי אונים. אנו נותנים להם ייעוץ, מענה, תמיכה וטיפולים וליווי בהליך המשפטי אם צריך, באזרחי ובפלילי. למסל"ן יש גם מחלקה לחינוך ומניעה והסברה, ואנו מפעילים כ-7,000 סדנאות מהגילאים הכי קטנים, מגיל 3, וגם להורים ואנשי מקצוע ולאנשים עם מוגבלויות, אנשים מהגיל השלישי ושעובדים עם הגיל השלישי, עולים וותיקים, ב-8 שפות. כדי להכשיר מישהי שתתנדב אצלנו בעמותה, היא צריכה לסיים קורס של 9 חודשים אינטנסיביים, אחרת קשה להבין את הדינמיקה של פגיעה מינית אצל אנשים. ואז, המתנדבות הופכות להיות מקצועיות לכל דבר. אחרי שהם מסיימות את הקורס, עוברות המתנדבות קשר וחניכות עם מתנדבות ותיקות, עונות לטלפונים אפילו בזמן מלחמה או ביום הכיפורים, ומלוות למשטרה, לבית החולים לחדר אקוטי (אונס) ב'סורוקה' או בכל מקום אחר, וגם לפרקליטות ולרווחה ולכל מקום שיש צורך בליווי ותהיה בקשה של המשפחה והנפגע או הנפגעת".

"בשבילנו זה כבוד"

ועל כל הטוב הזה צריך לשלם לא מעט כסף: "אנו בסכומים מאוד סמליים מוכרים את הידע, כדי לממן את הסיוע הזה שאנחנו נותנים. התקציב שלנו מורכב מכמה פרמטרים: שליש זה תמיכה של רווחה ארצית (המדינה) ושני שליש מגיעים מגיוס תרומות מניבות הכנסה. לפני כ-5 שנים, אחת המטופלות שלנו הביאה לנו רעיון, שבמקום לעשות בזאר ומכירות פעם בשנה, ושכל הצוות צריך לעזוב את העבודה הטיפולית (ואצלנו יצא מזה גרושים למרות ההשקעה הגדולה, לעומת מיליונים בתל אביב) בואו נפתח עסק חברתי, ונקרא לו 'מעצבים מהלב'; אנחנו גם מעצבים וגם תורמים מהלב, ומוכרים בסכומים מאוד קטנים. כל מה שמקבלים בחנות, זה תרומה של בן אדם טוב שתורם משהו מהמלתחה שלו, אם זה וינטג' או יד שנייה ברמה גבוהה שאפשר למכור, או מעצבים שתורמים לנו כמה פריטים תמורת זה שהשם שלהם יופיע, ולמטרה טובה. בנוסף, את המקום עצמו להפעלת החנות תרם לנו קניון 'שאול המלך', מקום קצת בעייתי אבל אנו מאוד מאוד מעריכים את התרומה".

ואיך אתם מפעילים את החנות?

"כל מי שעובד שם הן מתנדבות, שמחזיקות ומסדרות אותה. מנהלת החנות שוש לאוה יצאה לפנסיה, והבינה שזו התרומה שלה בהתנדבות; היא דואגת למקום הזה כאילו זה עסק פרטי שלה שהיא מתפרנסת ממנו. העניין מאוד מרגש. שוש מראיינת מועמדות, מגייסת מתנדבות, ומסבירה להן כמה זה חשוב. ככה יש לנו קבוצת מתנדבות מהממות המפעילות את העסק. לפעמים, היא גם פותחת את הבית שלה, ואנחנו עושים שם מכירות, היא כמו אימא של המתנדבות האלה, דואגת לכל אחת ושומרת עליהן, ומתעניינת איך כל אחת מרגישה ומה קורה איתה, משהו נורא סימפטי".

ליזה ניקולאיצ'וק | צילום: באדיבות מסל"ן

וניקולאיצ'וק מסבירה את הצורך בקיום יריד המותגים שיתקיים בחנוכה: "פעמיים בשנה אנו מקבלות תרומות מרוכזות, וזה הרבה, ואז לקראת קבלת התרומות אנחנו פותחות את הרחבה שליד החנות בקניון לעריכת היריד, לפני שנקבל תרומות חדשות בינואר, פברואר. אנו מוכרות את התרומות שיש לנו, גם כאלה שעוד לא הגיעו לחנות, שזה רוב התרומות, הנמצאות בבית מסל"ן, ואנחנו מעבירים אותן לחנות ומסדרים את התרומות. אלו יהיו יומיים של מכירה חגיגית. יהיו שם גם 2 סטייליסטיות שמתנדבות לבוא וללוות את הקונות בייעוץ והתאמה סטייליסטית. זה גם מאוד מרגש. לחנות שלנו יש 2 מטרות: העולם הרי מלא בשמעטס; אנשים זורקים דברים ממש חדשים. אז, יש כאלה שמביאים לנו דברים בסכום מאוד קטן, והלקוחות יכולים לקנות משהו שבחנות משלמים לפעמים עד פי 50 יותר. למשל, שמלה של מעצבת שעולה 2,000 שקלים, אצלנו נמכרת ב-50 שקלים בלבד. שמלת ערב שמישהי לובשת פעם אחת, אצלנו עולה מקסימום 100 שקלים. וכך הקונה חוסכת גם לסביבה וגם לעצמה, וגם תורמת. זוהי בעצם קנייה שהיא תרומה, ויש לה משמעות בלב ובנפש, וכאלה אנשים אנו מזמינים לבוא ליריד".

תמכרו ביריד רק בגדים?

"בעיקר בגדים, אבל גם מתנות ופיצ'יפקעס, כל מיני קישוטים ופסלים קטנים לבית, בטוב טעם יפה וגם ספרים. אפשר למצוא ביריד מתנה נחמדה. פנתה אלינו, לדוגמה, משפחה שהיו להם לבנים, בגדי ים וכאלה בעסק שסגרו, ובני המשפחה החליטו שהם לא רוצים ללכת ולמכור מה שנשאר להם אלא לתרום לנו, דברים חדשים ויפים באיכות טובה מכל הלב של המשפחה, שלא ממשיכה בעסק שלה, והעבירו לנו את מה שנשאר מהסחורה. כל אחת שמגיעה לחנות שלנו לקנייה, בשבילנו זה כבוד".

"מוכרות לפי תחושה"

מנהלת "מעצבים מהלב", שוש לאוה, מוסיפה: "אני מנהלת את החנות כשנה וחצי. מאוד חשובה לי החנות, שתהיה מסודרת בשביל הנשים שנכנסות לקנות בה, ותניב כסף שזו המטרה. חוץ מזה, אחת המטרות הסמויות שלנו היא הנגשת כל הנושא של מסל"ן, כך שנשים ונערות שנפגעו יידעו שיש להן לאן לפנות. ובאמת, אנשים באים וקונים בגדים. יש לי גם צוות מתנדבות, הנותנות משמרת אחת לשבוע, יש לי משמרת אחר הצהריים ויש לי משמרת בוקר: פולה קרקובסקי, הילה יעקובי, אסתר אלימלך, אורנה ברד, אורית בכר, נורית מימון, שוש אלחייני, עדנה, ז'אנה, אתי מילר, אהובה ואני שוש לאוה מנהלת הצוות, שגם עושה משמרת. ואני אחראית על החנות שתיראה כמו שצריך ועל הכסף, שאנחנו מעבירים למסל"ן אחת לשבוע בדרך כלל. כל מתנדבת מגיעה בזמן שלה, ונותנת עד 4 שעות, ולפעמים יותר אם יש לקוחות".

לדברי לאוה, "המתנדבות שלי מדברות עם הלקוחות, ומתאימות להן בגדים. יש לי גם את המתנדבות המדברות גם רוסית, אז הן מדברות עם הלקוחות מהאזור שלא מדברות עברית. ככה שזו באמת חנות קהילתית חברתית עם אידיאולוגיה. אנו מתמחים במכירת בגדים, שאנחנו גובים עליהם באמת סכום לא גבוה. והכל זה בתרומה. זאת אומרת, מעצבים ממש ששולחים לליזה בגדים, וגם נשים מן היישוב שמביאות למסל"ן בגדים יד שנייה במצב טוב. והחלק של המתנדבות שלנו זה באמת למיין את הבגדים האלה, ולראות שהם באמת ראויים; אנחנו נותנים כבוד ללקוחה. אם הבגד קרוע, אנו שמות אותו בצד או תופרות את הבגד או מוכרות אותו במחיר מוזל".

ויש לכם לקוחות גברים?

"לא הרבה גברים קונים אצלנו, לצערי, למרות שיש לי מעט מדפים לבגדי גברים. הלוואי שיבואו יותר. הבנות בחלקן עברו קורס, ואני עברתי קורס של 8 חודשים איך לטפל בבנות או בנשים. ככה הגעתי בעצם לחנות: התנדבתי בהתחלה במסל"ן, ואחר כך שמו אותי פה לנהל את 'מעצבים מהלב', כשלוחה נוספת בכל המרקם הזה שנקרא מסל"ן. מלבד חינוך וטיפול פסיכולוגי וכו', החנות היא גם חלק נחשב, מאוד חשוב. אני מארגנת את השיבוצים של המתנדבות בחנות, וכל אחת יודעת איזה יום היא במשמרת. ואני גם דואגת למחליפה אם מתנדבת מודיעה שהיא לא יכולה להגיע למשמרת שלה. האמת היא שעכשיו חסרה לי מתנדבת, ואני מחפשת מישהי".

כולם מוזמנים | צילום: באדיבות מסל"ן

והיא מגלה: "אני רואה אצלנו בחנות נשים שבאות לקנות בגדים, ואני בטוחה שעובר עליהן משהו. יש כאלה שמוציאות לי 10 שקלים מהציצי, כמו שאימא שלי הייתה מוציאה, ולא נפגשתי עם דברים כאלה שנים. ואנחנו כבר ב-2019, אבל יש נשים שפשוט אין להן כסף, זה המצב. לעומת זאת, יש כאלה לקוחות כמונו שבאות עם כסף, אבל הן מאמינות בווינטג' מבחינה אקולוגית, וקונות יד שנייה, אפילו מלתחה נהדרת שלמה, לפעמים בעלות של עד 400 שקלים. הן מעדיפות לקנות בגדים אצלנו. ויש באמת את האוכלוסייה היותר דלה, שהלב נקרע לראות אותה, ואנו מוכרות להם בגדים ב-10 שקלים; המתנדבות שלי רואות את הפנים שלהן, ומוכרות לפי תחושה. יש חנויות וינטג' בבאר שבע, אבל החנות שלנו היא מאוד מיוחדת; אני ממליצה לבוא אלינו בכיף".

והמנהלת מסכמת: "אנו חלק מהמערכת של מסל"ן. יש לנו מתנדבות גמלאיות, ויש כאלה שממש עובדות ובאות להתנדב בחנות אחרי העבודה בשעות אחר הצהריים. זה נותן להן ערך מוסף מעבר לשגרה, כי אתה נותן משהו מעצמך. אני תמיד הייתי פעלתנית, וכל עוד אני עומדת על הרגליים, אז קדימה"!