לאור ריבוי הפרשות בשנים האחרונות של ההתעללות בפעוטות בגני ילדים, לאחר שנים רבות, ממשלת ישראל החליטה סוף סוף להסדיר את שטח ההפקר שנקרא גנים פרטיים. הנושא הזה שהיה פרוץ עד כה, מקבל התייחסות וב-1.1.2018, נכנס לתוקפו חוק שהוא רק חלק מסדרת אכיפה שנועדה לשמור על הילדים של כולנו. יחד עם זאת, שנת הלימודים שבפתח מבשרת על יותר ויותר גנים פרטיים שנסגרים, לא כי הם מסוכנים, או כי אין לגננות רצון לעמוד בחוק, אלא כי הן פשוט לא יכולות. זהו סיפורן.

"שנת הלימודים בפתח… 1.9.19, כולנו בהתרגשות שיא לקבל את הקטנטנים שלנו להכיר אותם, לחבק, לנשק, להכיל, לאהוב, ללטף. אך יש כאלו שלא יפתחו את שנת הלימודים ברחבי הארץ וכן יש גנים שנסגרים. תנו לי לסבר לכם את האוזן למה גנים נסגרים, גנים טובים ואיכותיים, בגלל תשלומים, תשלומים ותשלומים". במילים אלה, שפכה את ליבה בשבוע שעבר אחת הגננות מבאר שבע וסיפקה הצצה לקשיים של הגנים הפרטיים, "רישוי עסק, אישור לשימוש חורג, אישור כבאות, מס 30 אחוז, אדריכלים, מודד, אגרות בניה, הקמה. הכשרת צוות, קורסי עזרה ראשונה, 17 אחוז מע"מ וזה רק חלק קטן. כל זה ולא בטוח שתקבלו את האישורים הנדרשים, כשבמקרה הטוב זה מסתכם ב-300 אלף שקל לכל גן ויותר. אז כן אנחנו וחברותי למקצוע מסורות, נאמנות, אוהבות את מה שאנחנו עושות, עבודת קודש. כל זה בשביל הילדים שלנו שמגיעים בבוקר לזרועותינו. אז חלק מהגנים הפרטיים יסגרו כי לא כולנו רוטשילד. עצוב שבשנת 2019 לא מקדמים עסקים קטנים, כמו הדבר הכי חשוב – גנים, לכמות כל כך גדולה של ילדים שלרוב העיריות אין להם פתרונות. אם הגנים יסגרו לאן ילכו כל הילדים, שלחצי מהם לא יהיה גן ויאלצו להישאר בבית?", הוסיפה.

תפוח רקוב אחד שהשחיר את כל הסל

קרן אוחנה-איוס, יו"ר ח.י.ב.ה (חינוך ילדים בגיל הרך) – ארגון הגנים הפרטיים, סיפרה בראיון על חוק אחד חדש, שהפך את פתיחת הגן למעמסה כבדה "החוק החדש מאציל סמכות לרשות המקומית לדרוש היתר לשימוש חורג. מה שמלכתחילה היו צריכים לדרוש, הוא חוק התכנון והבנייה, חוק משנת 1965, אבל הרשויות המקומיות לא אכפו אותו, אלא רק אם מישהו התלונן", היא אומרת.

"היום, בגלל כל הסיפור של ההתעללויות בגני ילדים, ובגלל שאין ממשלה ואכיפה מוחלטת, השלטון המקומי מחליט לקחת את האכיפה על עצמו. יש גנים שמעולם לא ידענו על קיומם, שעבדו בשקט ו'עפו מתחת לרדאר', בשכנות  טובה ועבודה טובה, עכשיו יצטרכו לשאת בעלויות מטורפות לשימוש חורג, שזה להסדיר את הסטאטוס שלך מול הרשות המקומית, כשאתה הופך מקום שהיה אמור לשמש למגורים, אתה משמיש אותו לעסק. כל ההפיכה הזאת לעסק, עולה מאות אלפי שקלים. מדובר פה בסך הכל בגני ילדים ולא במיליונרים ולכן כשמדובר בשאלת הכדאיות, הגננת אומרת שבשורה התחתונה אם זה מה שאני מרוויחה, לעומת מה שאני משקיעה, שווה לי לסגור וללכת להיות שכירה".

עו"ד קרן אוחנה איוס | צילום: טלי סקירה

לטענתה, "אנחנו מאוד תומכים בחוק הפיקוח, אנחנו חושבים שזה חוק שהיה צריך להיחקק לפני המון שנים כי הוא דואג לשלומם של הילדים. אנחנו רק חושבים שבאיזושהי נקודה, הוא לא עושה הגינות בין כל הצדדים במשולש: הורים-ילדים-גננת. המקום של הגננת קצת לוקה בחסר. כרגע אנחנו מרגישות חשופות כי בתוך החוק לא עיגנו את המבנה שבמושגים הכלכליים הוא הכי כבד בעסק הזה שנקרא גן ילדים פרטי".

אוחנה-איוס מבקשת להדגיש כי: "ביחס לכמות הגנים שלאחרונה נמצאים בכותרות, יש מיליון גננות שהן טובות והשיח במדיה הציבורית לא עושה חסד עם כאלה שבסוף אמרות להיות אמונות על הילדים שלך. שפתאום תפוח אחד השחיר את כל הסל שלהן".

"אני לא מוכנה לוותר על הגן"

גם גננות וותיקות בבאר שבע מספרות כי מצד אחד הן מברכות על הפיקוח, אך מצד שני מדברת על דרישות בלתי הגיוניות. "בעקבות החוק החדש שיצא, כל הגנים הפרטיים הופכים להיות בפיקוח של משרד העבודה והרווחה ואנחנו ברמה האישית מברכות על זה", סיפרו ל'שבע' כמה גננות. "סוף סוף יש הכרה ממשלתית לתחום, אבל ההליך שהגננות צריכות לעשות זה הליך יקר. אפילו שופט בית משפט השלום בבאר שבע אמר שאפשר לקצר את כל התהליך הזה ושאם יש גננת שנמצאת בתוך התהליך, אסור לקנוס אותה. יש קנסות שנעים בין 50 ל-100 אלף שקל אם גננת נתפסת ללא היתר שימוש חורג". אומרות ומוסיפות "החוק אומר שהמקום צריך להיות מקום ראוי לילדים, שהצוות צריך לעבור קורס של עזרה ראשונה וקורס בטיחות ושלעובדות לא יהיה רישום פלילי. דבר נוסף הוא שמפקח של משרד העבודה והרווחה יכול להיכנס בכל שעה שהוא ירצה להיכנס לגן ולבדוק את הצוות. הוא בכלל לא מדבר על היתר לשימוש חורג. כל הדרישות הללו מקובלות עלינו ואנחנו שמחות שזה קורה כי יש עלינו אחריות מאוד גדולה של משמורת חיים. אנחנו בעד התהליך ובעד ההורים, אבל יש כאן צדק שצריך להיעשות". לדבריה, "ברגע שיגיע נציג של משרד העבודה והרווחה, הוא מגיע כנציג של עיריית באר שבע ומתחיל לדווח על גנים שעובדים ללא רישוי ואז הן עלולות להיקנס וצריכות להוציא אישור שימוש חורג.  בשביל להוציא היתר שימוש חורג, יש המון המון דרישות והדרישות הן מאוד יקרות. זה הליך ביורוקרטי, הליך ישן מ-1965 שלא מדבר על התקופה של היום וזה הליך יקר שעולה המון כסף והגננות לא יכולות לעמוד בזה. אלה סכומים מאוד גבוהים".

גן ילדים | צילום אילוסטרציה: ingimage

גננת אחרת, שמפעילה גן פרטי כבר 27 שנים מספרת: "לאורך כל השנים הגן שלי מתנהל עם רישיון לעסק. אחרי עשר שנים שמוציאים היתר שימוש חורג מטעם הרשויות, לא ניתן לחדש את השימוש חורג ואז או שתסגור את הגן או שתוציא שינוי תב"ע לצמיתות לגן ילדים. התהליך הזה הוא תהליך לא פשוט שנמשך הרבה זמן והוא יקר מאוד. כמובן שאם יום אחד כשאני אחליט לסגור את הגן ולשנות את הייעוד למגורים, אני צריכה לעשות שוב שינוי תב"ע. היום אני חברה בע"מ ואחרי כל ההוצאות וההלוואות, אני מושכת משכורת של 4 אלף שקל, אחרי כל ההורדות. העובדות שלי מקבלות משכורות יותר גבוהות ממני, כי יש לי המון התחייבויות. זאת לא משכורת, אבל בגלל שאני אוהבת את העבודה ובגלל שמסרתי את נשמתי לטובת הגן, אני לא מוכנה לוותר על הגן".

ילדים חורגים לעירייה

הגננות מספרות כי דווקא ראו נכונות והקשבה לבעיות, אבל בגלל הבחירות, איך לא, הדברים תקועים "יש מספר גננות באזור באר שבע, שנפגשו עם ראש העיר ועם היועץ המשפטי וגם יו"ר ח.י.ב.ה הייתה שם. יש מבחינתם נכונות לשנות דברים, אבל כרגע הכל מתעכב בגלל הבחירות. ראש העירייה אמר לנו תביאו לנו מודל, אני משתווה אליו ואפילו עושה אותו יותר טוב. אנחנו מרגישות קצת כמו ילדים חורגים. מצד אחד יש עלינו היטלי השבחה, שימוש חורג וסמל גן ופיקוח ותארים ומה לא, מצד שני כשמדברים על סגירת גנים כשנופלים טילים, אז לא מכלילים אותנו כגוף שמוכר ברשות המקומית. זה כואב וזה חבל. לא לכולן יש את האומץ, את העצבים ואת הכסף להשקיע בתהליך הזה והרבה גננות סגרו את הגנים. אני יודעת על לפחות 6 גננות שסגרו את הגנים בבאר שבע. גנים שהיו ברמה גבוהה".

יכול להיות שתם לו עידן הגנים הפרטיים בישראל?

"יכול להיות שענף הגנים הפרטיים ייכחד. אם לא יהיה שינוי ביורוקרטי, הרבה גנים ייסגרו ולדעתי עוד במהלך השנה. ההפסד יהיה של ההורים ושל הרשות המקומית. מספר הגננות שצלחו את התהליך הזה, אולי עשרה גנים. איפה כל שאר הגנים בעיר?. אי אפשר להכליל ולהגיד שכולן לא ראויות וכולן מתעללות וכולן לא טובות. יש הרבה טובות שרוצות, אבל מפחדות לעשות את התהליך. על דברים שוליים אפשר לפסול גן. כל מערך הביורוקרטיה הזה לא נכון לשנת 2019/20 ואסור שהוא יישאר. אם יישאר, לא יהיו עסקים קטנים בבאר שבע, זה לא רק גנים".

צילום אילוסטרציה: יהונתן שאול

"הפסדתי המון כסף ונכנסתי לחובות"

"עם החוק החדש אני לא יכולה לקבל את ההיתר", מספרת מ' שסגרה את הגן שלה בבאר שבע. "כשהתחלתי בתהליך לקבל היתר, זה היה מאוד יקר. בנוסף, נפתחו באזור שלי שני גני עירייה שלקחו כמות גדולה של ילדים ואין טעם שבשביל 12 ילדים, אני אשקיע מאות אלפי שקלים. לא עמדתי בזה".

מ' שניהלה גן פרטי במשך כ-7 שנים, נמצאת כרגע בלי עבודה. "אני יוצאת לעבוד כשכירה", היא מספרת. "הפסדתי המון כסף ונכנסתי לחובות. הפסדתי את הכל, סגרתי את הגן ולא מכרתי, כי גם למכור לא היה למי מרוב שהרבה גנים נסגרו. את כל הציוד שלי, פשוט תרמתי. זה המקצוע שלי ומאוד כאב לי שאני סוגרת. בסך הכל אנחנו עושים הכל בשביל הילדים. אני כבר 15 שנים בתחום וזה החלום שלי, שאולי יום אחד אצליח לפתוח שוב, אבל רק אם העלויות יהיו הגיוניות. מ-12 ילדים אין רווח, אבל אני נהניתי מכל רגע עם הילדים. עצוב לי מאוד".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "על גורמים פרטיים המבקשים להפעיל גני ילדים במסגרות ונכסים פרטיים, להסדיר את נושא באמצעות היתרים לשימוש חורג. במסגרת הבקשות להיתר, נבחנים ונדרשים אישורם של גורמים מקצועיים המבטיחים את קיומו של הגן בתנאים נאותים ובטיחותיים. על כן, מומלץ לכל תושב המבקש לרשום את ילדיו לגן פרטי, לבדוק היטב האם הגן פועל בכפוף להיתר הנדרש להסדרת המבנה והגן בשימוש חורג".