מה החוויה המכוננת של חייך?

"רצח יצחק רבין ז"ל. כמאבטח אישים בצוות של רבין מספר שנים לפני שנרצח, חזיתי שעלול להיות מקרה כזה. לצערי, לא הייתה לי אפשרות למנוע זאת".

מה אנשים לא יודעים עליך?

"שאני מתעסק באומנות הברזל ומייצר בשימוש חוזר של מתכות וחומרים שונים יצירות אומנות בתחום היודאיקה. בכל חג חנוכה, מדליקות מאות משפחות בארץ ובעולם נרות בחנוכיות שיצרתי. אני מתנדב במוזיאון אנז"ק בבאר שבע. תרמתי אוסף פריטים ממלחמת העולם הראשונה למוזיאון".

מה מביך אותך?

"שאנשים לא אומרים אמת, במיוחד כשהם יודעים שאין אמת בדבריהם"…

אילו תכונות היית מוסיף לעצמך?

"להיות יותר חרוץ ולהספיק יותר".

יש מקום שבו לא יראו אותך לעולם?

"בקזינו ובבתי בושת".

היכן היית רוצה לבלות את החופשה שלך?

"להמשיך את הטיול לצפון אמריקה".

מה הסרט האחרון שראית?

"'ארין ברוקוביץ'. עלילה מעניינת ונחושה בתחום איכות הסביבה, בכיכובה של השחקנית ג'וליה רוברטס, כוכבת הסרט 'אישה יפה'. מעניינים אותי סרטים דוקומנטריים על מלחמות ישראל טרום הקמת המדינה עד היום".

וספרים, יש לך זמן לקרוא?

"הספר והעיתונות הם חבריי הטובים ביותר. תמיד פיניתי זמן לקריאה. אני  אוהב לקרוא בנושא הביטחון וההיסטוריה של עם ישראל. אהבתי לספרים גרמה למשפחתי להקים ספריית רחוב נגישה לכולם, המוזמנים לקחת ספר בכל שעה ללא  התחייבות. כך אני מעודד את הקהילה, חברים ומכרים, לקרוא ספרים. הספר האחרון שקראתי שמו 'ביקור אחרון במוסקבה" מאת מישקה בן דוד, סיפור ריגול חצי דמיוני על עובד המוסד".

ומה יכול לעצבן אותך?

"בדרך כלל, מצבים שיש להם פתרון מהיר ופשוט, שלא מיושם. אני מוצא פתרונות פשוטים החוסכים בחיי אדם וכסף. חלק מהצעות הייעול אני מפנה לח"כים ופקידים בכירים. מבחינתי, 'הכול אפשרי בקלות ובפשטות'. במשך שנים, טענתי שצריך ואפשרי לעבור לכיבוי אש אווירי גם בשעות הלילה. באחרונה, התבשרתי שהרעיון התקבל בידי מפקדי חיל האוויר שהתנגדו בעבר לעניין. בדיוק כמו שקידמתי עם ירון חוכימה, קצין הגמ"ר (הגנה מרחבית) באוגדת עזה, את רעיון הייעור הביטחוני שמטרתו להסתיר מעיני האויב את הפעילות הצבאית והאזרחית בעוטף עזה".

אם היית יכול להחזיר אדם אחד לחיים, מי זה יהיה?

"את אימי סימה גינת ז"ל, שנתנה לי הרבה השראה וביטחון בחיים. אימא גיבורה אמיתית, לוחמת פלמ"ח, שהחלה את דרכה בתנועת 'בני עקיבא' בהתיישבות בהקמת בירייה, נפלה בשבי בגוש עציון, הייתה פדויית שבי, עברה תאונת עבודה כשהייתי בן חמש, סבלה מכוויות בדרגה גבוהה, ולמרות זאת הייתה אופטימית עד סוף חייה. אני מניח שהיא הייתה נפגעת ממה שקורה במדינה ושהיא אינה יכולה להשפיע לתיקונה".

היכן לדעתך תהיה עוד 10 שנים?

"חבר מועצת עומר. בימים אלה, אני מציע את התנדבותי לשרת את תושבי עומר בתחום הביטחון כחבר במועצה. אמשיך לקדם את הצעות הייעול שלי בתחומים שונים, ואחזיק בשיא חדש של משרת המילואים הוותיק בצה"ל. עד כה, צברתי 51 שנים במילואים ושלוש בשירות הסדיר. אמשיך כמובן, גם בטיפוח המשפחה, הבית, החברים ותחומי העניין שלי".

ולו ניתנה לך משאלה אחת, מה היית מבקש?

"לראות אנשים יותר שמחים סביבי. אני אוהב שאנשים צוחקים, תורם את חלקי בעניין ומרגיש שחלק משליחותי בחיים זה להעלות חיוך לאנשים. כל מי שאני פוגש במהלך היום, החל מהקופאית בסופר, חברים, צוותי רפואה וגם בהרצאות והדרכות שלי, אני נוהג לספר בדיחות, ותמיד בהקשר לנושא המדובר. ככה מורידים לחץ ומכירים עוד אנשים. ליד מיטתי ישנם שלושה כרכים של הספר 'אוצר הבדיחה והחידוד' שכתב אלטר דרויאנוב, אלפי בדיחות שנאספו במשך מאות שנים מחייהן של הקהילות היהודיות במשך השנים. מסתבר שאין חדש תחת השמש".