יאנוש קורצ'אק אמר פעם כי "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע – כעת הוא יודע. הירע לעשות שלא בכוונה, ייזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו". האם דור מיכה חטא? ברף הפלילי, כנראה שלא. במוסרי, ועוד איך שכן. האם הייתי רוצה שחקן כזה בקבוצה? אם היו שואלים אותי לפני שנתיים, כנראה שלא. היום, הגיע הזמן לסלוח, לכפר ומבחינתו של דור להחזיר על הגב שהוא מקבל מהמועדון, מהקהל ומעולם הכדורגל.

אני מודה שכששודר התחקיר, החלחלה ממעשיו היכתה בי. התגובה המיידית שלי הייתה איך הוא פותח במשחק? איך קבוצה שמדברת כל כך הרבה על ערכים, קבוצה שבראשה עומדת אישה, יכולה לתת גב לשחקן כזה. לאדם כזה.

יחד עם זאת, ככל שעבר הזמן, ובלי קשר לפרסומים האחרים שיצאו בערוצים השונים, חשבתי לעצמי, "הרי ברור שלפרשה הזאת יש עוד כל כך הרבה צדדים שאנחנו לא מכירים". ואת עניין הערכים, היה צריך לשקול, לבדוק לעומק, לפני שחתם. הרי מה שונה במועדון ערכית, כשהחתים את ניב זריהן שהורשע בתקיפת נערה והתבטא גזענית? מה שונה החתמתו של אנתוני וארן וסערת הסרטונים המיניים? וז'וליאן סטו שהרביץ לבת זוגו? מבחינתי, הדבר היחיד שהייתי משנה, זה את האמירות הנשנות וחוזרות של המועדון שתמיד טוען שבודקים קודם כל את האדם לפני השחקן. שערכים לפני הכול. בפועל, עושים פה הפרדה ברורה.

מעבר לזה, שערוריות בקרב סלבס, תמיד היו ותמיד יהיו. בארץ כמו בעולם. מה שונה דור מיכה מאיקרדי שהתקדם לפ.ס.ז', מאייל גולן שהקהל סלח לו, מיובל המבולבל, כוכב ילדים גם כיום?

דור טעה, הוא מבין את זה ואחרי שכמעט איבד את הקריירה, אני בטוח שהוא מתחרט ויודע להעריך את מה שיש לו היום. כעת, אחרי שנתיים, לכאורה אין שום דבר חדש שדור עשה. זה לא שהוא חזר לחטוא, וגם מחילה היא ערך שהייתי רוצה לראות במועדון שעליו גדלתי. מה כן חסר לי? פעילות הסברתית של דור, איזשהו עונש חינוכי. כזה שהוא נותן לעצמו.
ואנחנו, "חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים" (מהאטמה גנדי). בואו נהיה חזקים, ונחזק אותו ואותן.

להתראות בטרנר, לוגאנו שוב איתנו.