ישנם כמה סוגים של שחקנים זרים, שהפועל באר שבע הנחיתה בשנים האחרונות בבירת הנגב. יש את הכוכבים הנוצצים, אלה שעשו משהו בקריירה שלהם לפני שהיא דעכה בואכה ישראל; אלה שהגיעו בקול תרועה רמה, אך נכשלו כישלון חרוץ – כוכבים כמו תומאש פקהארט ואיסאק קוואנקה ויאניס אנסטיס, למשל. היו גם שחקנים כמו לוסיו מרינאו או ז'וליאן סטו, שלא התאקלמו טוב באלופת ישראל.

מצד שני, היו גם שחקנים זרים שהצליחו יחסית, שחקנים שהגיעו מבלי שהכרנו אותם, כאלה שחיפשו להתניע את הקריירה מחדש, כמו ג'ון אוגו והובידיו הובאן. והיו גם "כוכבים מקומיים", כמו טוני וואקמה, שעשה קפיצת מדרגה, והפך לשחקן הזר הכי טוב ששיחק פה, נייג'ל האסלביינק וקווין טאפוקו שעדיין לא פרעו שטרות, ויש גם את מיגל ויטור. לאיזה סוג של שחקנים זרים הייתם משייכים אותו?

ספויילר: כל התשובות נכונות – מיגל ויטור הוא סיפור הצלחה כואב.

היינו כבר בסרט הזה

"אני שמח לחזור ולעזור לקבוצה עם השער, והכי חשוב שהקבוצה ניצחה, ואני מקווה שזה ימשיך", ענה ויטור בסיום משחק הניצחון על מכבי נתניה, רגע אחרי שחגג את הניצחון עם האוהדים. הם, וכנראה שגם ויטור עצמו, בטח שואלים את עצמם, לכמה זמן זה יימשך הפעם? הרי, שמענו את הציטוט הזה כל כך הרבה פעמים, וכל כך הרבה פעמים חיכינו שיחזור, כל כך הרבה פעמים התאכזבנו כשאלת הפציעות פקדה אותו פעם נוספת.

מראה מוכר. מיגל ויטור | צילום: דני מרון

כזכור, רגע לפני המפגש מול סטיאווה בוקרשט בנובמבר 2017, הפועל באר שבע האריכה את חוזהו של הבלם הפורטוגלי עד 2021. היה זה אחרי עוד פציעה והיעדרות ארוכה, אך בבאר שבע היו בטוחים שזה רק חוסר מזל. "מיגל יותר מדיי משמעותי לקבוצה מכדי שנאבד אותו", סיפר אז אחד הגורמים הבכירים בהפועל באר שבע, כשנשאל האם הוא לא מפחד שוויטור ייפצע שוב. ואז, הוא שיחק, ונפצע שוב. וכשחזר כולם נהנו ממנו, אך ההנאה הייתה קצרה, הפציעות הכריעו.

פתאום, המאמינים הכי גדולים שלו החלו לפקפק. "כשהוא בריא, הוא הכי טוב", אמר אותו גורם. "אבל הוא כמעט ולא בריא", הודה, כשהאכזבה ניכרת על פניו.

"בכל פעם שנפצעתי, הקבוצה נותנת לי תמיכה מלאה והרבה ביטחון", סיפר ויטור בדצמבר האחרון, כשחזר שוב, אחרי שנפצע בדיוק לפני שנה, במרץ 2018, וסיים את העונה. "כששיחקתי, עשיתי עבודה טובה, והראיתי שמגיע לי", הסביר ויטור את הארכת החוזה מצד הקבוצה . "עכשיו, אני רוצה להחזיר להם על המגרש", אמר, ונפצע שוב לאחר זמן קצר. אומנם, לא בברך הפעם, אבל היעדרות של כחודשיים וחצי…

השבוע, הוא חזר, אך כבר בתחילת המשחק, תאקל חזק מצד אחד משחקני מכבי נתניה, החסיר פעימה מלבבות אלפי אוהדי באר שבע. ויטור שוב על הדשא; "האם לא נראה אותו יותר באדום"? תהו האוהדים.

אבל הפורטוגלי התאושש, חזר לשחק, ואפילו הבקיע את שער הניצחון.

פעם שחקן העונה. היום פצוע סדרתי | צילום: דני מרון

"כל הרגשות צפו לי", הסביר הבלם את ההתפרצות הרגשית בחגיגת השער. "כל מה שעברתי בחודשים האחרונים, חלף לי בראש, וזה היה פרס ראוי על העבודה הקשה. אני מאוד שמח על השער הזה", ציין.

"זה מאוד קשה, כשאתה לא יכול לעשות את מה שאתה הכי אוהב. זה קשה, כשאתה עובד בצד או בחדר הכושר, ורואה את כל החברים שלך משחקים כדורגל, ועושים את מה שהם אוהבים לעשות, ואתה לא יכול לעזור להם בשנה קשה כזו. זה מאוד מתסכל. אבל אני כאן לעזור לקבוצה, ומרגיש טוב".

כיבוש הרצועה, הכל בראש?

כשהגוף בוגד בך, כשהברכיים מכשילות אותך, אין לך הרבה מה לעשות. אבל כשאתה מנסה לחזור, וכדורגלן יכול לחזור מפציעה קשה – כששחקן עובד על חיזוק אותן הברכיים, המלחמה האמיתית שמתרחשת אצלו, היא בכלל בראש.

פציעות מסכנות קריירה, זה משהו שקורה לספורטאים, ולרוב אי אפשר למנוע את זה. כשחקן, אתה לא נהיה צעיר יותר, ועם כל פציעה שכזאת, ומיגל עבר כמה כאלה, לכלי העבודה שלך, כלומר הגוף, לוקח יותר ויותר זמן להכיל את הזעזוע. אבל כשמדברים על כלי העבודה הזה, מדברים קודם כל על הראש. כי מה לעשות, אולי הברך השתקמה, אבל הראש הוא זה שמפעיל אותה. והראש רואה פחד, ומשחזר את הפציעה שוב ושוב…

והעבודה הקשה באמת, היא הכל בראש. ואם יש שחקן עם ראש על הכתפיים בבאר שבע, זה קודם כל ויטור, שלפני שהוא שחקן, הוא קודם כל אישיות.

הכל בראש? מיגל ויטור | צילום: דני מרון

יחד עם זאת, למרות האישיות שלו, עד כמה באמת ויטור חזק מנטאלית? מאור בוזגלו למשל, אחד שיודע מה זה פציעות ברכיים, היה מספר שמאז הפציעה הראשונה, הספר "כוחו של התת מודע" מלווה אותו, "כדי לא לשקוע בפחדים, ואם יש פחדים – איך להתמודד איתם". וזה לא רק בוזגלו, אלא הכוכבים הגדולים באמת, שהוכיחו שחזרה מפציעה קשה, זה בעיקר בראש; טום בריידי קרע את הרצועה, וחזר טוב יותר. מייקל ג'ורדן שבר את כף הרגל בתחילת הקריירה, ואפילו רוברטו באג'יו שקרע את הרצועה, וחזר אחרי זמן קצר. כאב להם, וזה לא פשוט, אבל הם עבדו קשה, וחזרו טובים יותר. ויטור מקווה להיות הדוגמה של באר שבע.

"היה מאוד קשה, במיוחד מנטאלית", הוא סיפר. "אבל אני לא חושב על דברים שליליים, ורק על מה שבשליטתי", הסביר. "אין הבדל בין הפציעות, אחרי כל כך הרבה חודשים בחוץ, ובמשחקים הראשונים ששיחקתי לא הרגשתי כמו עצמי. זה לא קל להיות כל כך הרבה חודשים בחוץ, אבל אחרי שבועיים של אימונים ומשחקים, אתה מתחיל לחזור לעצמך, ואני מקווה להמשיך כך", אמר ויטור השבוע. "מה שלמדתי זה שאי אפשר לחפש הסברים למה זה קורה", הסביר. "עשיתי הכל נכון לגבי השיקום שלי, ולפני שבאתי לישראל, לא היו לי בעיות כאלה בברכיים. זה יכול לקרות בכדורגל, אבל אני כרגע חושב על העתיד ועל להשיג את המטרות שלנו".

אגדת ויטור

"ב-3 השנים שאני כאן, גם בתקופות הרעות, האוהדים איתי", הוסיף ויטור עם חיוך. "הם תומכים ומעודדים אותי, וזה מאוד חשוב בתקופות הקשות. יש להם המון סבלנות, ואין לי מלה אחת רעה עליהם". הם יודעים כמה הוא חשוב.

"כולם ראו כמה הוא משמעותי", סיפר ברק בכר השבוע. "כל כך מגיע לו, כי הוא עובד מאוד קשה, וכואב שהוא לא יכול לעזור לקבוצה במהלך העונה". עד כמה כואב? זה היה משחקו הרביעי בסך הכל העונה (שלישי בליגה…) – בכולם, כשהוא על המגרש, באר שבע לא סופגת. "נקווה מאוד שהוא יהיה כשיר, ויעזור לנו בפלייאוף", הוסיף בכר את תפילת האוהדים.

בסך הכל, ב-3 עונותיו בבאר שבע עד כה, הבלם הפורטוגלי השתתף ב-29 משחקי ליגה בלבד, מתוך 99 אפשריים, אחד מהם כשנכנס ל-6 דקות באחד ממשחקי החזרה שלו. אגב, רק 11 מהם היו ב-2 העונות האחרונות. אז, איך בלם שמשחק בפחות משליש מהמשחקים, הפך לכל כך חשוב בקרב האוהדים?

עד מתי ימשיכו לבנות עליו? מיגל ויטור | צילום: דני מרון

"מעבר לזה שהוא טוב כשהוא משחק, והופך את השחקנים שלידו לטובים יותר, התפתח בקרבו איזה מיתוס, אגדת ויטור", סיפר בעבר אחד השחקנים ל"שבע". אותו שחקן תיאר שכשוויטור משחק, השחקנים באמת מאמינים שאי אפשר להכניע אותם, ובמקרה הגרוע, המשחק יסתיים ב-0:0.

עד כמה אגדת ויטור נכונה? מתוך 29 המשחקים שלו בליגה, ב-17 מהם האלופה היוצאת שמרה על רשת ריקה. ב-29 המשחקים בהם שותף, 24 מהם היא גם ניצחה. למעשה, ההפסד האחרון של באר שבע, כשויטור משחק, היה אי שם ב-19.9.2016.

האם ויטור כשיר שווה אליפות? למרות הנתונים המשכנעים, שלא בטוח שהוא מודע להם, הפורטוגלי נשאר צנוע: "שחקן אחד לא עושה הבדל כזה גדול", אמר ויטור השבוע. "אבל חזרתי, ואני שמח שאני עוזר לקבוצה".

היה רוצה לראות אותו בריא. ברק בכר | צילום: דני מרון

לא פעם, סמכה הפועל באר שבע על מיגל ויטור שיהיה המושיע שלה. העונה, השאיפות לחזרתו והתקוות לדף חדש ומיגל בריא, נעלמו להן מהר יותר מהרצועות של הפורטוגלי. העונה, למרות שלואיי טאהא וחאתם אלחמיד הצטיינו לא פעם, משחק ההגנה של באר שבע נראה יותר מדייי כמו הברכיים של ויטור; אתה יודע שזה יבוא, אבל אתה לא יודע מתי – בסוף זה יכאב. כעת, נשאלת השאלה, הפועל באר שבע יכולה לבנות על ויטור שיוביל אותה לתארים בעונות הקרובות? האם באר שבע יכולה להרשות לעצמה עוד עונה של ציפיות ותקוות? ובכן, לא בטוח. חשיבה חיובית זה נחמד, אבל במקרה הזה, לא הכל תלוי בראש, אלא ב-2 ברכיים. 2 רצועות, שגורמות למאות אלפי אדומים לחייך כשהן בסדר, ולבכות כשלא. רק שנמשיך לחייך.