בית המשפט העליון התיר באחרונה לפרסם את שמו של הנאשם, מאיר אמגר, שהורשע בביצוע עבירות מין בקטינה, בת של חברים, במשך שנים רבות.

ל"שבע" נמסר, שהעליון קיבל את עמדת הפרקליטות, והותיר על כנו עונש של 14 שנות מאסר בפועל שהוטל על הנאשם. "מדובר בניצול מיני קשה וממושך של קטינה", ציין בית המשפט בפסק הדין. "בית משפט זה הבהיר לא אחת שיש לנקוט ביד קשה עם עבריינים שביצעו עבירות מין כלפי קטינים, ושיש להשית בגין עבירות אלה עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים".

לפי עובדות כתב האישום, אמגר שהיה כאמור חברם של הורי המתלוננת, ונהג לפקוד את ביתם לעתים קרובות, ביצע במתלוננת עבירות מין חמורות במשך תקופה ממושכת, בין 2011 ל-2017, כשהייתה בת 7 – 13. מרבית המעשים בוצעו בחדרהּ הסגור של המתלוננת, כשחלקם אף נעשו בעוד הוריה שוהים בבית.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, והורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירות מין רבות של אונס, מעשה סדום, מעשים מגונים ועבירות נוספות. בגין מעשים אלה, הטיל עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע עונשים של 14 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי למתלוננת בסך 200 אלף שקלים. הנאשם הגיש ערעור על גזר הדין, ובית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת המדינה, ודחה את ערעורו. את המדינה יצגה בהליך הערעור עו"ד מירי קולומבוס מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, כאשר בבית המשפט המחוזי נוהל התיק בידי עו"ד עינת בלנרו מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).

בפסק הדין שכתבה השופטת יהודית וילנר (ועליו הסכימו השופטים חנן מלצר וענת ברון) צוין, שמעשיו של אמגר כלפי המתלוננת חריגים בחומרתם. "חומרה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות האישומים שבענייננו: שורה של מעשים מגונים, מעשי סדום ואינוס שבוצעו בקטינה חסרת ישע במשך כמחצית משנות חייה, תוך ניצול מחפיר של יחסי האמון והקרבה ששררו בין המערער לבין משפחתה, וכל זאת בין כותלי חדרהּ, מקום מבצרה המוגן, ואף שעה שהוריה שוהים בבית", נכתב בפסק הדין. "מעשים נפשעים מעין אלה מחייבים ענישה מחמירה, כביטוי להוקעתם מכל וכל מתוך החברה, כאמצעי הרתעה ליחיד ולרבים וכגמול בעבור פגיעתם הקשה בקורבנות שספק אם ניתנת לריפוי".