גברים ונשים שונים זה מזה במגוון רב של תכונות גנטיות, פיזיולוגיות וחברתיות. ל"שבע" נמסר, שאף על פי שרוב מערכות הגוף (מלבד מערכת הרבייה) מתפקדות באופן די דומה בין זכרים ונקבות, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון מגלה מהם בכל זאת ההבדלים במערכת החיסון.

בעבודה שפורסמה בעיתון Nature Communications, הציגה קבוצת המחקר בהובלת ד"ר טל שי מהמחלקה למדעי החיים מחקר מקיף על ההבדלים בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות, באמצעות שימוש בנתוני ביטוי גנים מ-11 סוגים שונים של תאי מערכת החיסון מעכברים זכרים ונקבות. תוצאות המחקר מרמזות שהפעילות של מערכת החיסון הנקבית מאפשרת לנקבות להתגונן מהר יותר ובעוצמה חזקה יותר נגד גורמים מזהמים, אך פעילות מקדימה זו גם מגדילה את הסיכוי לתגובת יתר העשויה להוביל לתהליכים אוטו-אימוניים.

באופן כללי, בעוד גברים נוטים לחלות במחלות זיהומיות בתדירות גבוהה יותר ובאופן חמור יותר, התגובה החיסונית של נשים חזקה יותר, הן מתאוששות טוב יותר מפציעות, וחיות יותר שנים. עם זאת, שיעור הנשים החולות במחלות אוטו-אימוניות גבוה משמעותית משיעור הגברים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא מחלת הזאבת (Systemic lupus erythematous) בה 9 מתוך 10 חולים הן נשים. מחלות אוטו-אימוניות הינן מחלות בהן כשל במערכת החיסון גורם לתאים החיסוניים לתקוף תאים במערכות גוף שונות. קיימים סוגים שונים של מחלות אוטו-אימוניות בעלות מנגנונים מורכבים שאת רובן עדיין לא הצליחו לפענח.

קבוצת המחקר של ד"ר שי חברה בקבוצת הגנום האימונולוגי (ImmGen), שיתוף פעולה בין אימונולוגים וביולוגים חישוביים, שמרכזו בבוסטון, ומטרתו למפות את מערכת החיסון בעכברים. לפני מספר שנים, הבינו חברי הקבוצה שכל המדידות נערכו על עכברים ממין זכר. בשיתוף פעולה עם פרופ' כריסטוף בנואה מבית הספר לרפואה של הרווארד, קיבלה שי מענק מחקר משותף לקרן הישראלית למדע ולמכון "ברואד", שמטרתו לחקור את ההבדלים במערכת החיסון בין זכרים לנקבות.

שני גל-עוז. קיבלה את הנתונים | צילום: יח"צ

תלמידת המחקר שני גל-עוז קיבלה את הנתונים, והחלה בניתוחם. נתוני ביטוי גנים נמדדים כמותית עבור אלפי גנים באמצעות טכנולוגיית ריצוף רנא (RNA-sequencing), ומנותחים באופן חישובי באמצעות תכנות ושימוש בכלים סטטיסטיים. בעוד כל התאים בגוף מכילים את אותו מידע גנטי (דנא – DNA), כל תא בזמן נתון משתמש בגנים ספציפיים המקודדים ב-DNA לפי תפקידו, מיקומו והמצב בו הוא נמצא. לכן, מדידת רמות ביטוי הגנים מאפשרת הסקת מסקנות לגבי התאים, תפקודם והתהליכים המתרחשים בהם בעת המדידה.

באופן מפתיע, מתוך 11 סוגי התאים שנבדקו, רק בסוג תא אחד הנקרא מאקרופאג'ים, התגלו הבדלים משמעותיים בין זכרים ונקבות. מאקרופאג'ים הינם תאים בולעניים השייכים למערכת החיסון המולדת, ולהם תפקיד חשוב ביכולת של הגוף להתגונן מפני גורמים מזהמים (פתוגנים). אחד הממצאים המשמעותיים ביותר, הוא ביטוי גבוה יותר של גנים הקשורים בתגובה לאינטרפרון בנקבות בהשוואה לזכרים. ממצא זה מצביע על פעילות חיסונית כלשהי בתאים אלה, רק בנקבות. תוצאה זו העלתה עניין רב, מכיוון שמצד אחד, אינטרפרון הינו שליח של מערכת החיסון, ובעל תפקיד משמעותי בקו ההגנה הראשוני של מערכת החיסון נגד זיהומים מבחוץ, ומצד שני, מחקרים רבים הראו את הקשר והחשיבות של אינטרפרון בתיווך תהליכים אוטו-אימוניים כדוגמת מחלת הזאבת. בנוסף, גם הזכרים וגם הנקבות מהם נלקחו התאים היו בריאים וללא כל גירוי חיסוני. אם כן, מדוע תאי המאקרופאג'ים היו פעילים חיסונית רק בנקבות?

בהמשך העבודה, הראו החוקרים תוצאות נוספות המעלות את האפשרות שקיימת בקרה מסוימת הגורמת לפעילות במערכת החיסון הנקבית, שמגיעה מכרומוזום X, הקיים ב-2 עותקים אצל נקבות ובעותק אחד בלבד אצל זכרים.

מתוצאות המחקר ניתן ללמוד שהפעילות של מערכת החיסון הנקבית, מבעוד מועד לפני החשיפה לגירוי חיסוני, מאפשרת לנקבות להתגונן מהר יותר ובעוצמה חזקה יותר נגד גורמים מזהמים. פעילות מקדימה זו גם מגדילה את הסיכוי לתגובת יתר העשויה להוביל לתהליכים אוטו-אימוניים.

למידת המנגנונים החיסוניים, תהליכי הבקרה וההבדלים הקיימים בין זכרים ונקבות במערכת החיסון, תאפשר לדייק את המניעה, האבחון והטיפול במחלות שונות, תוך התאמה אישית והתייחסות למין החולה.