בלעדי: התעריפים לקניית מים, הנדרשים בידי רשות המים מתאגיד המים והביוב "מי שבע", שאחראי על משק המים בבאר שבע ואופקים, גבוהים פי 3 מהתעריפים הנדרשים מתאגיד המים האזורי של תל אביב יפו, "מי אביבים", כמו גם מתאגיד "מי רהט".

מנתונים, שהגיעו לידי "שבע" עולה, שבחצי השני של 2019, נדרש תשלום של 0.3 שקלים למ"ק (קוב) מים בתעריף המוזל מ"מי אביבים", בעוד מ"מי שבע" נדרש על כל מ"ק מים בתעריף המוזל כ-1.03 שקל. אגב, גם "מי רהט" נדרש לשלם 0.3 שקלים בלבד למ"ק מים בתעריף המוזל.

על רקע זה, מטבע הדברים, מתח הרווחים של תאגיד "מי שבע" נמוך יותר מזה של תאגידים אחרים, כך שבסופו של דבר ההשקעות לצרכני המים בבירת הנגב ובאופקים מוגבלות, כדי לא לסיים את שנת התקציב בהפסדים.

בנוסף, כתוצאה מגביית תעריפי מים דיפרנציאליים מתאגידים שונים (כך שתאגיד יעיל יחסית, כמו "מי שבע", משלם פי 3 יותר מתאגידים פחות יעילים, כגון "מי רהט" או "מי תל אביב"), יחויבו בתאגיד "מי שבע" לא רק לקצץ בהשקעות לצרכנים (כאמור, במטרה לא להפסיד), אלא גם להימנע מלממש את היכולת הפוטנציאלית להעביר דיווידנדים לעיריות באר שבע ואופקים מהרווחים, שהיו צפויים לולא העלאת התעריף. דיווידנדים כאלה עשויים להביא לחוסר צורך בהעלאת הארנונה ב-2 הערים.

יתרה מכך, תעריף המים למ"ק בחצי הראשון של השנה עמד עבור "מי שבע" על כ-0.73 שקלים בלבד. יוצא אפוא, שתוכנית עבודה, הכוללת השקעות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, שגובשה בתחילת השנה בתאגיד לפי התעריף בחצי הראשון של 2019 איננה יכולה להתממש אך ורק עקב העלאת תעריף המים בידי הרשות.

ולסיום, בפועל, מדובר באופן מעשי על הטלת מס עקיף נוסף על תושבי באר שבע ואופקים, באמצעות מחיקת רווחים צפויים של תאגיד "מי שבע", שהיו מיועדים להיות מושקעים במשק המים בבירת הנגב ואופקים.

דובר רשות המים, אורי שור, מסר בתגובה: "בהתאם לחוק, תעריף המים לצרכן חייב לשקף את העלות האמיתית. כדי להבטיח תעריף זהה לכל צרכן ביתי, ללא קשר לאזור מגוריו, נקבעו כללים ברורים ושקופים, כשהמרווח לכל תאגיד נקבע באופן, המאפשר לכל תאגיד לבצע את כל המטלות, הנדרשות ממנו, כולל ביצוע ההשקעות המאושרות, ולספק שירותי מים וביוב באופן יעיל. בהתאם, גם תעריף רכישת המים מחברת 'מקורות' שונה מתאגיד לתאגיד, דבר הנובע ממבנה שונה של כל תאגיד ותאגיד (מבחינה טופוגרפית, מלאי הון, מספר צרכנים, מצב סוציו אקונומי, עלות הטיפול בשפכים וכיו"ב). רק כך, נוצר מצב, לפיו העלויות המוכרות לכל הספקים (תאגידים, 'מקורות', איגודי ערים לביוב וכיו"ב) מכוסות מצד אחד, ומצד שני צרכני המים הביתיים משלמים תעריפים זהים בכל התאגידים".