5 שנות מאסר לתסנין אל אסד ו-4.5 שנות מאסר לרחמה אל אסד. שתיהן, תושבות לקיה בשנות ה-20 לחייהן, אשר הודו והורשעו בשורת עבירות כנגד ביטחון המדינה. על פי גזר הדין: מדובר בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, הכנה לביצוע מעשה טרור וקשירת קשר לביצוע פשע. כל העבירות, בוצעו בהשראת ארגון הטרור דאעש, כשהמטרה הסופית של הצמד, הייתה להוציא לפועל פיגוע ראוותני למדי בסילבסטר – יום השנה האזרחית החדשה ל-2018.

בתחילת אוגוסט 2017, התקשרו השתיים עם גורם מארגון הטרור, עמו שוחחו אודות נושאים ביטחוניים. באחת השיחות, הביעו הנאשמות את הסכמתן לסייע בבחינת האפשרות לבצע פעולת טרור בישראל. כמו כן, עלתה בשיחות ההצעה לבצע פיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, אשר בסופו של דבר נפסלה, בשל נוכחותם של מוסלמים רבים שעלולים להיפגע מפיגוע במקום זה.

הנאשמות לא עצרו ובחנו אפשרויות נוספות. במועד מאוחר יותר, הן ניגשו לבדוק את סידורי האבטחה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת קיי בבאר שבע. זאת, לצורך ביצוע פיגוע שמטרתו להרוג יהודים, באמצעות הכנסת מזוודת נפץ אל תוך המוסדות. בסופו של דבר, לאחר סיור מעמיק בין כותלי המוסדות, הגיעו שתי הנאשמות למסקנה כי סידורי האבטחה אינם מאפשרים את התכנון להכנסת מזוודת הנפץ.

ניסיון נוסף נכשל כשפנו הנאשמות לגורם אחר העונה לשם אחמד, עליו הפעילו לחצים לבצע פיגוע עצום ביום השנה החדשה המתקרבת. אחת מהן אף הציעה לספק לאחמד נשק, אך זה סירב ודחה את ההצעות, שכן הוא חש פחד לבצע את הפיגוע.

בשיחות שקיימה תסנין עם גורם המכונה "בית אלמקדס", ביקש האחרון מהנאשמת לפתוח חשבונות משתמשים בטלגרם, על מנת לגייס באמצעותם אנשים שונים מישראל לצורכי פעילותה של דאעש. הנאשמת נענתה לבקשה, אולם יומיים לאחר השיחה, בטרם השלימה את כלל ההכנות, היא נעצרה בעקבות מודיעין שהוביל אליה. לרחמה, הנאשמת השניה בפרשה, מיוחס כי הסתפקה בקשר אינטרנטי בלבד עם גורמים הקשורים לארגון דאעש.

באי כוח הנאשמות טענו להקלה בעונש, זאת על רקע החרטה שהביעו השתיים בנוגע למעלליהן. "מדובר בנאשמות צעירות שעברו "שטיפות מוח", בעקבות רצונן לחפש תכנים רוחניים ולהתעמק בדת. כתוצאה מכך, הן נגררו לאידאולוגיות קיצוניות שהסיטו אותן מדרך הישר", טענו עורכי דינן. גם העובדה שהנאשמת הצעירה מבין השתיים, רחמה אל אסד, היא בת למשפחה שבניה התגייסו לצה"ל, ונקלעה לסערת רגשות טרם הפעולות, באה לפני הרכב השופטים.

"לא יכולה להיות מחלוקת על חומרת מעשיהן של הנאשמות, אשר נועדו לפגוע בביטחון המדינה ובשלום הציבור", פסק השופט משניות והוסיף: "פעילותן של הנאשמות והזדהותן עם הארגון המתועב, באו לידי ביטוי לא רק במעשים שהן עצמן תכננו לעשות, אלא גם בניסיונות שלהן לשכנע אחרים".

חרף החומרה שראה בית המשפט במעשיה של הנאשמת הבוגרת, נפסק בסופו של יום כי עונשי המאסר יהיו דומים בכמותם.