האיגוד לרובוטיקה ואוטומציה שבמכון להנדסה חשמלית ואלקטרוניקה IEEE, יעניק לד"ר אילנה ניסקי מהמעבדה לרובוטיקה ביו-רפואית שבמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן גוריון, פרס מיוחד על תרומתה המשמעותית והמשפיעה בתחום התמחותה.

ל"שבע" נמסר, שמדובר באיגוד מקצועי עולמי, המתמקד בקידום מחקר, חדשנות וחינוך בתחומי הרובוטיקה והאוטומציה. האיגוד הוקם ב-1983, ומונה כיום יותר מ-13 אלף חברים מ-120 מדינות. פעילותו כוללת ארגון כנסים בינלאומיים, הוצאת כתבי עת מדעיים והנדסיים והנגשת המחקר ברובוטיקה ואוטומציה לקהל הרחב.

הפרס Early Academic Career Award in Robotics and Automation, ניתן, מדי שנה, לחוקרים בתחילת דרכם האקדמית (עד 7 שנים מקבלת הדוקטורט) על תרומה משמעותית ומשפיעה בתחום הרובוטיקה והאוטומציה. הוא יוענק לד"ר ניסקי (בכנס IEEE International Conference on Robotics and Automation, שיתקיים בין ה-20 ל-24 במאי במונטריאול שבקנדה)על מחקרה בפיתוח מערכות מבוססות מציאות מדומה תחושתית, הפעלה מרחוק וניתוחים בסיוע רובוט. גישתה הייחודית מתבססת על שימוש בתיאוריות בחקר המוח של הבנת בקרת התנועה ותחושת המגע האנושית.

ניסקי הצטרפה, לפני שנים אחדות, למחלקה להנדסה ביו-רפואית באב"ג, לאחר מחקר באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, והקימה את המעבדה לרובוטיקה ביו-רפואית. במחקרה היא משלבת באופן ייחודי את תחומי מדעי המוח, הרובוטיקה ותורת הבקרה. ד"ר ניסקי ותלמידיה משתמשים בתיאוריות של בקרת תנועה חישובית, אדפטציה ולמידה מוטורית, כדי לפתח מערכות רובוטיות רפואיות בהפעלה אנושית (למשל, מערכות לניתוחים רובוטיים). הם גם מנצלים רובוטים, במטרה לחקור כיצד המוח שלנו שולט על תנועות הידיים במצבים מורכבים, כגון ניתוחים או משחקי מציאות מדומה. במחקרה שואפת ניסקי לשפר את איכות הטיפול עבור חולים, לפתח טכנולוגיות חדשות של הפעלה מרחוק בדגש על העברת תחושת המגע המרוחקת, ולקדם את הבנת בקרת התנועה וייצוג העולם החיצוני במוחנו.

במעבדתה יש מערכות רובוטיות ליצירת מציאות מדומה תחושתית ומערכת ייחודית בארץ למחקר בניתוחים רובוטיים. בסדרת ניסויים ראשונה במערכת זו, חקרו ד"ר ניסקי והסטודנטים שלה כיצד חוקי בקרה שונים של הרובוט הניתוחי משפיעים על האופן, בו המנתח תופש את הסביבה הניתוחית, ועל התנועות אותן הוא מבצע תוך כדי הניתוח. פריצת דרך מחקרית נוספת, שעשתה באחרונה, יחד עם הפוסט דוקטורנטים והסטודנטים במעבדתה, קשורה בניסיון להבין כיצד השהייה (פער זמנים) בין החושים השונים מיוצגת במוח; ההבנה כיצד השהייה משפיעה על המרכיבים השונים של תפישה ופעולה חשובה לבניית מערכות הפעלה מרחוק, שיאפשרו בעתיד לבצע ניתוחים, כאשר הרופא והחולה מרוחקים אלפי ק"מ האחד מהשני בצורה מוצלחת, וגם כדי להבין ובהמשך אולי אף לטפל, בתופעות נוירולוגיות, הקשורות לעיכובים בהעברת מידע חושי. מסתבר שהתשובה לשאלה זו מורכבת, ותלויה במטלה ובחוש בו מתווסף פער הזמנים.

במהלך הקריירה שלה, זכתה ניסקי במספר פרסים יוקרתיים, כולל FP7 Marie Curie International Outgoing Fellowship, פרס מחקר בתר דוקטוריאלי לקידום נשים במדע מטעם מכון ויצמן, פרס וולף לתלמידי דוקטורט מצטיינים, פרס זלוטובסקי למחקר מצטיין בחקר המוח ופרס בן אמיתי למחקר מצטיין בתחום האווירונאוטיקה והחלל, והייתה עמיתת קרייטמן ועמיתת קלור לדוקטורט. מאז שהקימה את מעבדתה באוניברסיטת בן גוריון, זכתה ניסקי במלגת אלון היוקרתית של המועצה להשכלה גבוהה ובפרס טורונטו לחוקרים מצטיינים מטעם אב"ג. היא חיברה כ-60 מאמרים שפורסמו בכתבי עת ובכנסים מדעיים, וזכתה מספר פעמים בפרסים (מאמר מצטיין, פוסטר מצטיין) על הצגת עבודותיה בכנסים בינלאומיים. בין 2014 ל-2018, הייתה ד"ר ניסקי חברה בוועדה המנהלת של ה-EuroHaptics Society, והיא מכהנת כיום חברת הוועד המנהל של האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית.