הפועל באר שבע פתחה את עונת 2021/22 ברגל ימין עם ניצחון על בית"ר ירושלים וכעת קרובה גם להשלים את הסגל עם החתמתו של המגן הפורטוגלי הלדר לופס בקבוצה. אחרי שבאר שבע נפרדה מז'וסוואה פשקיירה, במועדון מקווים שהפעם בן ארצו של מיגל ויטור יהיה בינגו על המגרש ומחוצה לו.

לופס שהגיע מא.א.ק אתונה, אמר במעמד החתימה: "אני מצפה להתחיל לשחק במדי הקבוצה ולהגיע לטוטו-טרנר. אני יודע שיש למועדון יעדים רבים, ואשמח להיות חלק מהדרך להגשים אותם".

הפורטוגלי, שבעברו השתייך לפארמה האיטלקית (אך לא שיחק שם) ולאס פאלמס הספרדית, רשם בעונה שעברה 7 בישולים ב-29 הופעות במדי הקבוצה היוונית, ובבאר שבע מקווים שבכך הסתיימו להם הניסיונות באגף השמאלי בדמותם של חאתם אלחמיד ודוד קלטינס, כשאביב סולומון, שהגיע מכפר סבא, צפוי להיות הגיבוי של הפורטוגלי החדש.

עבור באר שבע, מדובר בעמדה שלא פשוט היה לאייש אותה, שכן שון גולדברג ודודי טוויטו, שהיו כאן בעונה שעברה, לא שדרגו את הקבוצה, וכבר מצאו לעצמם קבוצות אחרות. בנוסף, לא מדובר בפעם הראשונה שבעמדה זו משחק שחקן זר. לאוהדים האדומים זכורים בעיקר שניים שנחשבו לסיפור הצלחה. הראשון – אנדראה בלאיץ' הקרואטי, והשני – מיחאי קורהוט ההונגרי או "מישי" כפי שקראו לו כאן, שזכה בשתי אליפויות עם ברק בכר והיה זה שנכנס לנעליו של אופיר דוידזאדה, אחרי שהאחרון עזב להגשים חלום בחו"ל. "אני אסיר תודה לאוהדים", אומר קורהוט, ישר מהונגריה. "בתכנון שלי היה למלא את כל השנים בחוזה שלי עם הקבוצה, אבל זה כדורגל. אתה יכול לתכנן, אבל בפועל קורה משהו אחר. תמיד אהיה אוהד הקבוצה".

בינגו

"אני מתגעגע לבאר שבע", סיפר מישי שחזר לשחק בקבוצת נעוריו, דברצן ההונגרית. "אני גר בדברצן עם אשתי, ואנחנו מאושרים כאן. יש לנו הרבה חברים ואנחנו קרובים גם למשפחה שלנו. הקבוצה משחקת בליגה הראשונה, ומקווים לעשות עונה מוצלחת".

קורהוט, שבאר שבע הייתה התחנה הראשונה שלו מחוץ להונגריה, "נאלץ" להתאקלם מהר מאוד בבירת הנגב. לא היו לו הרבה ברירות. הוא התאמן עם הקבוצה בקושי שבוע ומשחקו הראשון במדים האדומים היה גם הניצחון נגד אינטר בסן סירו. הניצחון הגדול בהיסטוריה של הקבוצה. כשבוע לאחר מכן כבש בגביע הטוטו מול מכבי חיפה והאוהדים החלו להתאהב. חוץ מזה, לא כל יום נוחת פה שחקן נבחרת אירופית.

"תמיד טוב לזכות באליפות או בגביע, וממש שמחתי לזכות בשתי אליפויות ברציפות עם באר שבע", אומר קורהוט. "אני מקווה שיהיה לי סיכוי לזכות שוב בכמה תארים", הוא אומר.

קורהוט לא היה השחקן הכי מהיר, לא היה הכי טכני ולא היה הכי פיזי שאוהדי באר שבע ראו. אבל הקסם של קורהוט, היה הקסם של קורהוט. הוא היה קסם של בחור. מופנם, נטול אגו, שחקן קבוצתי שכולם בקבוצה אוהבים. קורהוט היה "בינגו", כמו שהגדירו אותו בקבוצה לאחר הסנסציה באיטליה.

אוכל ישראלי. משפחת קורהוט | צילום: פרטי

הסוף של המגן בקבוצה, כמו של כמה אחרים בעידן של אלונה ברקת, היה פחות טוב, אבל למישי עד היום יש זיכרון סלקטיבי. הוא בוחר לזכור רק את החוויות הטובות. "יש לי הרבה כאלה", הוא משחזר ומציין את רגעי השיא מבחינתו: "כשזכינו באליפות בתל אביב מול מכבי תל אביב, המשחק הראשון שלי עם באר שבע במילאנו מול אינטר והגומלין בטרנר. אבל כשאני נזכר בבאר שבע, הזיכרון החשוב ביותר הוא האוהדים. הם היו כל כך מדהימים והם תמכו בצוות כל הזמן, במשחקים ומחוץ לאצטדיון. הם היו כל כך נחמדים איתי וגם עם המשפחה שלי. ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי בכל משחק והם העריכו את זה".

שחקנים זרים רבים עברו במועדון, חלקם עם קריירה גדולה ומזהירה, אבל לא כל אחד הצליחו להשתלב כמוך. מה גרם לך להתאקלמות המהירה?

"קודם כל האוהדים ואווירת המשחק. היה מדהים לשחק בטוטו-טרנר, תמיד. בנוסף, אנחנו התאהבנו באוכל הישראלי. אשתי אפילו למדה להכין אותם. וכמובן, אני חייב לציין גם את האנשים בעיר שתמיד תמכו ועזרו".

אתה עוקב אחרי באר שבע?

"כמובן שאני עוקב אחרי הקבוצה והליגה הישראלית גם, ולפעמים אני צופה במשחקי באר שבע ברשת. אני תמיד תומך בקבוצה, אבל יש הרבה שחקנים חדשים ואנשי צוות. יחד עם זאת, בגלל האוהדים אני תמיד אתמוך בקבוצה".

אתה בקשר עם מישהו מבאר שבע?

"יש לי עדיין חברים שם, כמו מיגל ועכשיו גם לוקאס (בורטניק) הפיזיולוג שחזר לבאר שבע, וכמה חברים גם מחוץ לכדורגל. אנחנו כמובן גם שומרים על קשר עם שחקנים רבים אחרים מישראל באינסטגרם. אנחנו מתכננים כל הזמן לבקר בישראל, ובגלל הקורונה זה היה מאוד קשה, אבל נחזור בהקדם האפשרי. אנחנו כל כך מתגעגעים לישראל ונחזור כתיירים וחובבי העיר והמדינה".

קורהוט מספר שהתחביב החדש שלו הוא המנגל והבישול בחוץ. "בבית אני יכול לתרגל את זה ואשתי עוזרת מאוד. אם למישהו יש מתכונים טובים, שלא יהסס לשלוח לי", אומר ההונגרי בחיוך האופייני שבזכותו זוכרים את מי שהיה חלק מהקבוצה הקסומה ההיא של 2019-2016. זו שניצחה בסן סירו, זו שלקחה אליפות ממכבי תל אביב במגרש שלה, זו שבנתה שושלת שהיום מנסים לשחזר.

קורהוט לא היה השחקן הכי דומיננטי בה, לא היה השחקן שיבנו פסל בדמותו ברחבי העיר. אבל ההונגרי היה חלק מהפאזל שהתחבר כל כך יפה באותן שנים. לנו נשאר לקוות שהמגן הפורטוגלי החדש ישתלב בפאזל אותו בונה ברקת. שנשמע עליו יותר בהקשר של גולים, בישולים וניצחונות, ופחות בהקשר של הרחקות, קומקומים ומלחיות. ואם זה יקרה, אולי גם הוא יוכל לספר בעתיד על האליפויות שזכה בבירת הנגב.

עד אז, ד"ש ממישי.