מאת: יניב סול

אם עד לפני כמה שנים היינו מדברים על שחקנים שגדלו במחלקת הנוער של הפועל באר שבע והמועדון פספס אותם, מבלי שקיבלו הזדמנות בקבוצת הבוגרים של המועדון, היינו מזכירים שמות כמו אלמוג כהן, חן עזרא ועוד. העונה, הצטרף למועדון המפוספסים שם נוסף, שחקן בית"ר ירושלים תמיר עדי.

עדי אמנם משחק בקבוצה מהבירה שתי עונות, אך עושה רושם שעונת 2021/22 הייתה עונת הפריצה שלו. ושהבייבי פייס שלו לא יטעה אתכם, הילד כבר בן 29. "המזל שלי שתמיד מסתכלים עליי כצעיר", צוחק הקשר שנבחר העונה ע"י אוהדי בית"ר ירושלים לשחקן העונה שלהם.

יקיר האוהדים

"נכנסתי לרשימה יותר מכובדת", אומר עדי בחיוך. "הרגשתי ממש טוב, לקבל הכרה ובכלל, מהרגע הראשון התחברתי אליהם והרגשתי את האהבה של הקהל. זה לא כל כך הפתיע אותי, כי אני יודע מה נתתי העונה, אבל בכל זאת זה נותן רצון להמשכיות".

קיבל הכרה והערכה. תמיר עדי | צילום: אודי ציטיאט

עד כמה זה מרשים אתם שואלים? ובכן, בסגל שניתן למצוא בו שחקנים עם שמות מפוצצים כמו ירדן שועה, מיכאל אוחנה, אוראל דגני, ניב זריהן ועוד, דווקא תמיר שעד לפני שנתיים לא חווה משחק בליגת העל, הוא יקיר האוהדים.

"עם כל מה שקרה בבית"ר העונה, והקושי שליווה אותנו, בלטתי יותר והצלחתי להביא את עצמי יותר לידי ביטוי", הוא מסביר. "מבחינה אישית, עשיתי עונה טובה וזה שנשארנו בליגה, גרם לי להיראות עוד יותר טוב, כי הבאתי הרבה נקודות חשובות והרבה שערים מכריעים". אם לדייק, 5 שערים כאלה ו-2 בישולים. ועד העונה הוא בכלל לא ידע שהוא כזה. על השינוי, חתום רוני לוי מיודעינו.

"עד גיל 23 הייתי בכלל בלם ואחרי זה שיחקתי יותר באמצע", עדי משחזר. "כשחתמתי בבית"ר אצל רוני לוי, הוא ראה אותי יותר כקשר 50-50. אני גם מצליח לשדרג את עצמי תוך כדי תנועה ולומד על הדרך איך אני מביא את עצמי לידי ביטוי גם מבחינה התקפית. אצל רוני לוי שיחקתי יותר את ה-50-50, שם התחלתי לשחק יותר התקפי".

התחיל בהפועל באר שבע

תמיר, אגב זה השם הפרטי שלו, ("כל שיחה שואלים אותי את זה", הוא צוחק), עושה רושם שצץ משום מקום. "אף פעם לא הייתי שם נוצץ", הוא מודה. "תמיד התחלתי מלמטה, אפילו ממש למטה. הדרך שעברתי כדי להישאר אפילו בליגה הלאומית ולא ליפול לליגות הנמוכות ולשמור את עצמי לעתיד, הייתה דרך ארוכה. לא יצאתי מאיזו מחלקת נוער מפוצצת או שהייתה לי איזושהי פריווילגיה לקבל הנחות. אני שמח על הדרך שעברתי, יכול להיות שזה גם יתרון וזה גם מה שהביא אותי לאיפה שאני היום, ככה שאני יכול ליהנות מזה יותר היום".

אז איך הוא הגיע לליגת העל רק בגיל 28? הכל התחיל כאמור במחלקת הנוער של הפועל באר שבע.

פתאום הכול התחיל להתחבר | צילום: קובי אליהו

"עד נערים א' הייתי בהפועל באר שבע ולבוגרים עליתי ממכבי באר שבע. באותו הזמן ניסו אביטן  היה מאמן הנוער של הפועל". ניסו לא האמין בילד, ששקל כבר לסיים את הקריירה. "טוב שלא עשיתי את זה", הוא אומר בדיעבד. "הגעתי למכבי באר שבע בדרך לא דרך ובאימון הראשון אצל מוטי עטר שאימן שם, תוך כמה דקות הוא אמר אתה תהיה פה".

בהמשך, עדי היה שייך למ.ס אשדוד, אך גם שם לא האמינו בו והוא שיחק בהכח עמידר רמת גן, עירוני קריית גת, הפועל רמת גן והפועל ירושלים. בין לבין, המחשבות על פרישה היכו בו שוב. "לפני הפועל רמת גן, שיחקתי בקריית גת ושוחררתי בגלל סעיף בחוזה ומצאתי את עצמי מתאמן עם מ.ס באר שבע רק בשביל לשמור על כושר, עד שהגיעה ההצעה מרמת גן, ברגע האחרון של חלון העברות. משם הכול התחיל להתחבר".

לבסוף כאמור, בגיל 29, עדי הוא אחד השחקנים הטובים בליגת העל, בעונה החולפת ועוד בקבוצה שסיימה בפלייאוף התחתון. "אני חושב שקיבלתי הזדמנות די מאוחרת והדרך נבנתה לאט מאוד ועכשיו זו יכולה להיות ההתחלה של שיא הקריירה שלי, השנים הטובות יותר של הקריירה", הוא מסכם.

הבית שלי זה באר שבע

"הבית שלי זה באר שבע, חד משמעית", עונה עדי לשאלה לאיזה מקום הוא קורא בית. "המשפחה בבאר שבע, גדלתי פה ואני מאמין שאני אגדל את הילדים שלי בבאר שבע. אני באר-שבעי לכל אורך החיים, חוץ מהכדורגל שבו נקטתי בגישה יותר מקצוענית והעדפתי לגור איפה שאני משחק".

יש לך או היה לך חלום לשחק בהפועל באר שבע?

"אני כל החיים גדלתי ביציעים של הפועל באר שבע, ב'וסרמיל'. המשפחה שלי אוהדי הפועל באר שבע ועד גיל 16-15, היה לי חלום לשחק בהפועל באר שבע. אבל כשאתה נכנס לזה יותר ומבין איך הדברים מתנהלים, איפשהו הזיקה למועדון פחות מחלחלת מבעבר. יחד עם זאת, אני אשמח לשחק בעתיד במועדון, זו יכולה להיות סגירת מעגל יפה בשבילי ובשביל המשפחה".

היית קרוב להגיע לקבוצה בשנים האחרונות?

"אני יכול להגיד שכמה פעמים בעבר, אולי גם בעונה שעברה, היו חצאי דיבור עם הסוכן, אבל זה אף פעם לא הבשיל לכדי הצעה רשמית".

בבאר שבע קשה יותר להשתלב כשחקן בית. מה דעתך על זה?

"אני מייחס את זה לכדורגל הישראלי בכלל. חוץ מכמה מועדונים שמשלבים שחקני בית, בשביל למכור אותם, זו נקודה רגישה. הרוב מעדיף את הרכש מבחוץ, אלא אם יש שחקן שסומן מגיל 0. רוב המאמנים שנאבקים על תארים רוצים לקבל את השחקנים שלהם כבר בשלים ולא להתחיל לקדם שחקנים שהם בוסר".

איך היה לך לשחק מול קבוצת האם שלך?

"לא ייחסתי לזה אף פעם משמעות יותר מדי גדולה, כי אני יודע שאם אני אעשה זאת, זה יכול לפגוע בי ברמה האישית. זה כיף גדול לשחק ברמות האלה, באצטדיונים מלאים. בטח מול הקהל של בית"ר וגם זה של באר שבע, שאת רובו אני מכיר אישית, יש לי שם הרבה חברים. במשחקים מול באר שבע, המשפחה חצויה. אני בטוח שהם רוצים בטובתי ושאצליח ואחרי המשחק הם עושים את החישובים שלהם לגבי הקבוצה שלהם".

אפשר להגיד שהיה לך חוסר מזל בקריירה. עכשיו למשל, בשיא שלך, מה שקורה עם בית"ר.

"תלוי איך מסתכלים על זה. אני חושב שהכל בחיים זה עניין של נקודת מבט ושהכל לטובה. אני תמיד חיובי וסולל את הדרך שלי, אמנם לאט ובזהירות, אבל ממשיך להתקדם".

איך ממנפים את העונה הזאת למשהו גדול יותר?

"לא אני זה שצריך למנף, רואים את זה, את העונה שעשיתי. אני רואה את ההתעניינות של הקבוצות ואת הסכומים שעולים ואני מרגיש שיש הכרה. אני יכול להגיד שיש לי הצעות מרוב קבוצות הליגה וגם מחו"ל ואני אהיה במקום הכי טוב בשבילי".

מה נאחל לך?

"בריאות,  נחת, לי ולמשפחה ומבחינת כדורגל, לשחק כמה שיותר שנים ולהמשיך להגשים חלומות".