גלעד פרג, בית"ר ירושלים

גלעד פרג גר בבאר שבע כל החיים ובשנה האחרונה עבר להתגורר בירוחם. הוא נשוי פלוס ילדה, אוהד בית"ר ירושלים מגיל 5 והוא בן 32, "אבל לא נראה", כהגדרתו. פרג, הוא גם אוהד בית"ר ירושלים והשנה, כך נראה לפחות, אמורה להיראות הרבה יותר טוב עבורו.

גלעד פרג | צילום: אלבום אישי

"מישהו ברחוב נתן לי צמיד צהוב-שחור של בית"ר ומאז החיידק דבוק בי", מנסה להסביר פרג. "בהתחלה הייתי אוהד מהבית, אבל כשהתבגרתי, התחלתי ללכת למשחקים. לרוב הייתי הולך למשחקים של בית"ר מול באר שבע, כשהייתה מגיעה ל'וסרמיל'. הייתי יושב בשער 9. בשנות ה-90 הם היו בצמרת הליגה, קטפו תארים והיוו מודל להצלחה. היה להם את רונן חרזי, שממש אהבתי אותו".

ומה עם באר שבע?

"באר שבע תמיד בליבי ותמיד ארצה בהצלחתה. אולי יתפלאו לשמוע, אבל כשבאר שבע משחקת מול בית"ר, אני תמיד בעד הקבוצה שצריכה את הניצחון יותר. אם זה משחק שמכריע, אעדיף שבית"ר ינצחו. במידה ובאר שבע תנצח, יש לי תמיד חצי נחמה שזו קבוצה מהעיר שלי ניצחה אותם. באר שבע זו הקבוצה השנייה שלי, אני רואה את כל המשחקים ורוצה בהצלחתם".

מתרגש מפתיחת העונה?

"אני מאוד מתרגש מפתיחת העונה, המשחקים חסרים לי. אני מעדיף לראות את הליגה הישראלית על פני כל ליגה אחרת. זה מאוד היה חסר לי. ההתרגשות גדולה לפתיחת העונה במיוחד כשביתר פוגשת את באר שבע, שני מועדונים גדולים שחשובים לי שנפגשים כבר בפתיחת העונה. לדעתי היתרון הוא של בית"ר, במיוחד כשהמשחק בטדי. בליגה, באר שבע היא הנאחס של בית"ר וכבר הרבה שנים אנחנו לא מנצחים אותם, אז הגיע הזמן לתת בראש. זה גם סוג של דרבי, הבעלים חברים ומשה חוגג גדל בבאר שבע ולאור כל המעברים הגדולים בתקופה האחרונה כמו המעבר בין דוד קלטינס למיכאל אוחנה. אגב, לדעתי בית"ר הפסידו מהמהלך".

ומה הציפיות העונה, איפה בית"ר תסיים?

"אני חושב שהעונה, אחרי שנים רבות שהיא דשדשה, בית"ר צריכה לסיים במקומות 1-3, עם פייט ראוי על האליפות. למרות שגם פלייאוף עליון ייחשב הצלחה. יהיה לנו חסר את עידן ורד העונה, אבל חובת ההוכחה היא על אוחנה" (הראיון נערך לפני פציעתו של אוחנה במשחק גביע הטוטו).

לי אור שלגי, הפועל תל אביב

"עשיתי פעם חשבון שבשנים שגרתי בבאר שבע, תפסו איתי טרמפ למשחקים קרוב ל-60 אוהדי הפועל (תל אביב) שונים", מספר לי אור שלגי, בן ה-43, אוהד שרוף של הפועל תל אביב. "ביניהם ניתן היה למצוא את קפטנית נבחרת ישראל לשעבר ופרשנית ערוץ הספורט אשרת עיני בתקופה ששיחקה במכבי באר שבע, סטודנטים שכבר מזמן עזבו את העיר, חיילים שכבר קרובים לגיל 30, קיבוצניקים מהסביבה והאחים והשכנים שלי שגרים בישובים בדואים".

צילום: אלבום אישי

לשלגי 4 ילדים (שלושה בנים ובת), הוא תושב מיתר בשבע השנים האחרונות, ולפני זה בבאר שבע. הוא ניהל את מחלקת הנוער של הפועל מהצד האדום של בירת הנגב ואימן את מכבי באר שבע. הוא אוהד את האדומים מזה 34 שנים, מגיע לכל משחק, בית וחוץ, "כשרק בשירות הצבאי שלי החמצתי כמה שבתות בגלל שסגרתי שבת, אבל היו גם כמה שבתות שברחתי והצלחתי להגיע". שלגי הוא אוהד הפועל תל אביב, כשכבר בגיל צעיר ילדיו היו במשחק שלה.  "המרחב שיש להם כרגע בגלל שהם מאוד תלויים בי הוא מאוד מצומצם. הם רוצים לבוא איתי כדי להיות איתי ואני מנצל את זה כדי להטביע חותם", מספר שלגי. "יש לי תינוק שהיום בן שנה, אבל בגיל 5 חודשים הוא כבר היה במשחק של הפועל".

איך הכל התחיל?

"אבא שלי וסבא של ז"ל היו שניהם אוהדי מכבי תל אביב ודוד שלי היה אוהד הפועל תל אביב. הוא זה שהיה הולך בכל שבת למשחק ותמיד היה יוצא לפני הקינוח. זה תמיד ריתק אותי לאן הוא היה הולך. אבא שלי לא רצה לקחת אותי למשחק של מכבי כי הוא לא היה הולך בעצמו, הוא היה אוהד כורסא מה שנקרא ויום אחד שאלתי את דוד שלי אם אני יכול לבוא איתו ועם חברים שלו והוא אמר שכן. הייתי בן 9 והמצחיק הוא שהפועל הפסידה באותו משחק. אבל התוצאה לא עניינה אותי, אהבתי להיות חלק ממשהו. לימים אבא שלי הבין את הטעות שהוא עשה והצטער על זה".

מתרגש מפתיחת הליגה?

"השנה יש התרגשות בגלל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא החזרה לבית הטבעי של הפועל תל אביב. בניגוד לקבוצות האחרות שמתארחות שם, להפועל תל אביב יש משמעות יותר גדולה כי זה הבית הטבעי שלה באצטדיון שנבנה לכבודה. סבלנו מאוד בגלות ויש ציפייה לחזור הביתה. כשאני שר כמעט בכל משחק שהבית הוא בלומפילד, אני באמת מתכוון לזה. יש לי את הבית במיתר שאני גר בו עם המשפחה שלי ויש את הבית שאני מתקיים בו וקוראים לו בלומפילד. הסיבה השנייה שבגללה אני מתרגש היא ניסו אביטן. חבר מאוד טוב ושותף לדרך שעבד איתי גם בהפועל באר שבע וגם במכבי באר שבע, התמנה למאמן הקבוצה. זה מאוד מרגש אותי ומשמח אותי".

מה הציפיות מהעונה?

"מבחינתי העונה, כמו בכל עונה, לא משנה מה הסגל, התקציב והאנשים שמנהלים אותה, יש לי ציפייה אחת: שייתנו הכל ולא יפסידו דרבי".

לבאר שבע אין מקום בכל האהבה הזו?

"בעונות כשהייתי מנהל מחלקת הנוער, היינו עושים אירועים לקבוצות ומדי פעם היו ערבי סיום והיה קריוקי. אני הקדשתי להפועל באר שבע שיר שנקרא: "נפגשנו מאוחר מידי". לעולם תהיה לי פינה טובה בלב להפועל באר שבע. אני יודע להגיד תודה על ההזדמנות שנתנו לי ואני חושב שגם נתתי בחזרה. לשמחתי, יש לי שם עדיין הרבה מאוד חברים לכל החיים. אני זוכר באהבה ובגאווה את התקופה שהייתי שם".

איפה הפועל תל אביב יסיימו?

"מקום טוב באמצע".

אביעד סמדג'ה ואסף אמויאל, מכבי חיפה

אביעד סמדג'ה ואסף אמויאל נוסעים בכל שבועיים כ-200 קילומטרים מבאר שבע, לאצטדיון סמי עופר. השניים אמנם גרים בבאר שבע ומסביבם כל החברים אוהדים את הפועל באר שבע, אבל חיידק הכדורגל החיפאי דבק בהם בגיל קטן ומאז השניים מבלים בימי משחקים בעיקר על הכביש.

צילום: אלבום אישי

"אני אוהד מכבי חיפה מאז שנולדתי", מספר סמדג'ה, שאמנם אוהד את החיפאים, אבל משחק בקבוצת אוהדי הפועל באר שבע שהוקמה, מ.כ באר שבע. "אבא שלי במקור לא יליד באר שבע. הוא נולד בצפון ואוהד את הקבוצה. כשאבא שלך אוהד קבוצה, רוב הסיכויים שזה יעבור בתורשה גם אליך. אז מאז שאני זוכר את עצמי, אני אוהב מכבי חיפה. זה אגב גם מה שאני עושה עכשיו עם הבנים שלי. הגדול יחגוג עוד מעט בר מצווה וכבר הקונספט יהיה סביב מכבי חיפה", הוא אומר.

"אני אוהד מכבי חיפה מגיל 7", אומר אסף אמויאל, גם הוא היה בשנה שעברה שחקן כדורגל פעיל כששיחק כשוער בהפועל אופקים מליגה ג'. "כבר מגיל קטן הייתי שוער. הייתי משחק עם ילדים גדולים ממני בשנתיים ושלוש והייתי שוער מצוין. באותה תקופה גיורא אנטמן היה שוער במכבי חיפה והיו קוראים לי אנטמן. כשהתחלתי לבדוק מי זה, התחלתי לראות משחקים של מכבי חיפה וככה גם הפכתי לאוהד".

השניים אמנם חווים לא מעט כישלונות בשנים האחרונות, אבל נזכרים בתקופות יפות יותר. "עכשיו קל לצחוק עלינו, כי הקבוצה שלנו כבר 8 שנים לא באמת רצה לאליפות. אבל שלא ישכחו לעולם, מכבי חיפה זה מועדון ענק, אימפריה בכדורגל הישראלי" אומר אמויאל.

"היינו פעמיים בליגת האלופות, עשינו היסטוריה בגביע המחזיקות ובגרסה הקודמת של הליגה האירופית. ניצחנו את פריז סן ז'רמן, צסק"א, אוקזר ואפילו מנצ'סטר יונייטד. אלה ימים שעברו, אבל אני מאמין שעוד יהיו לנו ימים טובים", ממשיך סמדג'ה.

איך התחושות ביום משחק הגד הפועל באר שבע?

סמדג'ה: "כל החברים שלי, גם לקבוצה, אוהדים שרופים של באר שבע. אז בשבילי זה המשחק הכי חשוב, אחרי משחק נגד מכבי תל אביב. אם אנחנו מפסידים אז קבוצת הווטסאפ רותחת ואני צריך לרדת לבונקר. למזלי, בסמי עופר אנחנו עדיין מצליחים לנצח וגם בשנה שעברה ניצחנו פעמיים בטרנר".

אמויאל: "באר שבע זה משחק מיוחד, כי אתה מגיע ל'טרנר' ורואה את כל החברים. בבאר שבע קצת שכחו מי הם היו לפני 4 שנים ומי אנחנו. אבל בסדר, זה הכדורגל ודברים משתנים. אם זה הם או תל אביב, תמיד אני אהיה בעדם. אני בכוונה לא אומר מכבי, כי רק בחיפה יש מכבי".

מה הציפיות שלכם מהעונה?

אמויאל: "קשה לדעת. מצד אחד לא הבאנו כמעט חיזוק, מצד שני נראינו טוב בפתיחת העונה. אני אוהב את הבנייה של הקבוצה. אם יגיעו עוד שני זרים טובים אפשר לרוץ עד הסוף. לא יודע אם תהיה אליפות, אבל אני מאמין שהשנה המרחק שלנו מהמקום הראשון לא יהיה דו ספרתי".

סמדג'ה: "אני מאוד רוצה להגיד שאנחנו שווים אליפות השנה, אבל כל שנה מאוכזבים מחדש. אני רוצה שנילחם עד הסוף, שנהיה באזור. אם תהיה אליפות זה בונוס. אני רוצה גביע, הזיכרונות מהגביע האחרון בטדי לפני 4 שנים עדיין בראש".

נדב לוגסי, מכבי תל אביב

את נדב לוגסי, ואת העובדה שהוא אוהד מכבי תל אביב קשה לפספס. לוגסי, שחגג בשבוע שעבר 36, הוא הבעלים של בית הקפה בליקר בייקרי בגרנד קניון. כל מי שמגיע לבית הקפה יודע שלוגסי הוא צהוב בנשמה ואם לא יודעים אז העובדה שהוא דומה מאוד לסמל צהוב אחר, ערן זהבי, עוזרת להבין במה מדובר.

צילום: אלבום אישי

"אני אוהד מכבי תל אביב 30 שנה. אני זוכר שהייתי בן 6 או 7, היה לנו מנוי אב ובן, ככה שהאהבה למכבי תל אביב הגיעה מהבית", מספר לוגסי וממשיך: "קודם כל הבית הוא בית ימני, אחרי זה מכבי תל אביב. אבא שלי אוהד שרוף, עדיין הולך למשחקים, מתעצבן, ממש הארד קור. מבחינת הבית, לא היה לי שום מצב להיות אוהד של קבוצה אחרת. רק מכבי תל אביב".

מי שעוקב אחרי לוגסי ברשתות החברתיות רואה שאת האהבה לצהובים הוא מעביר גם לבן הקטן. "הבן שלי היום בן 4, אין לו שום פריט אדום בארון. וכשאני אומר אדום, אני לא מתכוון להפועל באר שבע, אלא להפועל תל אביב. בהתחלה אשתי ניסתה פה חולצה, שם מכנס, אבל אדום לא נכנס הביתה. יש לו תחתון אדום אחד וגם אותו הוא לא שם. אני רוצה להתחיל לקחת אותו גם למשחקים. עשינו השנה 7 חברים מנוי לבלומפילד. אחד החברים הוא הבעלים של קפה ארומה בשכונה ט'. גם לאבא שלי עשיתי וככה אני מחזיר לו על האהבה שהוא הדביק אצלי".

עם השנים, בית הקפה הפך להיות מקום מפגש של לא מעט אוהדים וגם כמה שחקנים של הפועל באר שבע. "אני מקבל את זה בצורה הכי כיפית כי זה רק ספורט. היריבות עם באר שבע לא הייתה מאז ומתמיד, זה מהשנים האחרונות. אני שמחתי שבאר שבע יצרו קרב עם מכבי תל אביב. אם מכבי תל אביב לא לוקחת אליפות, שב"ש ייקחו. אני מאוד אוהב את העיר, באר שבע היא עיר מדהימה. היא התפתחה חבל על הזמן.  רוביק עושה פה דברים מדהימים".

אחד החברים הטובים של לוגסי, היה ג'ון אוגו, שחקנה של הפועל באר שבע עד העונה האחרונה וגם זה שהבקיע את שער האליפות נגד מכבי תל אביב, באצטדיונם הביתי. "אוגו חבר. ברור שהוא עקץ אותי על גול האליפות, אבל נהיינו חברים טובים, דיברנו הרבה בטלפון, היינו יוצאים ביחד. הוא אחלה שחקן ואחלה אישיות, לא תמיד הבינו אותו פה. אבל כולם יושבים פה, ברדה, בן שהר. אלונה, ההנהלה של באר שבע. לא קשה לי. ההפך. הכי כיף להגיד להם שאני שרוף מכבי תל אביב ואז הם הם אומרים איך בעיר כמו באר שבע, שיש חיבור גדול בין האוהדים לקבוצה, יש שרוף מכבי תל אביב".

לוגסי גם מספר כי במשחקים ב'טרנר' הוא מעדיף לשבת ביציע הכבוד כדי למנוע חיכוכים ואחרי הפסדים חווה את השמחה לאיד על בשרו. "זה כדורגל, מישהו צריך לנצח, אז אני מקווה שזה יהיה אני. אחרי הפסדים שלנו לבאר שבע, מגיעים לי עם תמונות מהעיתון ותולים לי את זה פה מולי. אין מה לעשות. פעם מנצחים פעם מפסידים".