ב-7.2.2019 תם לו עידן בהפועל באר שבע, כשבירת הנגב התעוררה לרעידת אדמה ספורטיבית: אלונה ברקת עוזבת לטובת החיים הפוליטיים. אחרי כמעט 12 שנה, אוהדי הקבוצה שוב בחוסר ודאות לגבי עתיד המועדון. פתאום, ולמרות הכרזותיה של ברקת במסיבת העיתונאים הרשמית, בה הודיעה על דרכה החדשה, הפועל באר שבע שלהם, שהייתה כה מזוהה עם משפחת ברקת, עלולה להפוך ליתומה.

הפסימיים שבאוהדים, נזכרים בימי 'וסרמיל', ורואים עתיד שחור. האופטימיים מאמינים לברקת. המשותף לשניהם: סימני השאלה הרבים, שהדרך הפוליטית של הנשיאה משאירה אחריה. אלונה ברקת ב"ימין החדש", אבל איך תיראה הפועל באר שבע החדשה?

תם עידן

כולנו ידענו שזה יגיע יום אחד, שאלונה ברקת לא תישאר כאן לנצח. אומנם, במפלגה החדשה שלה מציגים אותה כ"באר שבעית", ואלונה אכן הפכה את בירת הנגב לבית השני שלה, אך אי אפשר לשכוח שהאישה משכונת צהלה בתל אביב, היא רק אורחת שהגיעה לעיר, כדי לעשות לה טוב. ויש שיאמרו שהמשימה הושלמה.

"שמעתי וקראתי כמו כל עם ישראל, וזה מאוד הפתיע אותי", מספר ל"שבע" אלי זינו, הבעלים של הקבוצה בגלגול הקודם שלה. "מצד שני, בשבילנו, כאנשי באר שבע, ואחרי שהקבוצה חזרה למסלול, זה מאוד מדאיג וקשה", הוא אומר. "צריך לקוות שזה לא יזעזע את הקבוצה", מקווה זינו.

"זה מאוד מדאיג". אלי זינו | צילום: ארכיון EYOYA

"בכנות, הייתי בהלם", מודה נסים סספורטס, שהתארח השבוע בפודקאסט הבית שלנו, "ספורטקאסט7", וסיפר את שעל ליבו. סספורטס, מנכ"ל חברת "כיוונים" לשעבר, הספיק לעבוד מול ברקת והיה בעברו גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של הקבוצה. "כאחד שכל כך אוהב את הספורט הבאר שבעי, ואחרי שלצערי 40 שנה לא חווינו חוויות של ריגוש, הייתה פה שמחה והעיר התלכדה. ועכשיו, אני חושב שנגמר עידן", לטענתו. "כתבתי לה: 'תודה לך על כל רגעי האושר שהענקת לי, קטונתי מלייעץ, שיהיה לך בהצלחה'", הוא מספר.

"אין ספק שהעזיבה של אלונה לפוליטיקה, זו סופה של תקופה, סוף מחזור, סוף של דור", מסכים איש העסקים הדר גולדמן, מוזיקאי, פרסומאי לשעבר ואיש נדל"ן בהווה, אבל גם אחד האוהדים הכי מוכרים של הקבוצה. כזה שהיה קרוב גם לרכוש אותה בזמנו מאלי זינו. "כמעט 12 שנה נפלאות ומסע יוצא מגדר הרגיל, ואם מישהו היה אומר לפני 10 שנים שזה יהיה המסע, כולנו היינו חותמים על זה", אומר גולדמן, ומודה: "אני די מבואס מהדבר הזה". לדבריו, "צריך לראות איך ממשיכים את המסע הזה הלאה".

אבל לפני שמסתכלים לעבר העתיד, בואו נבחן איך הגענו לצומת הזה; מעבר לכך שגיסה של אלונה, ניר ברקת, עזב את עיריית ירושלים, כדי לרוץ ב"ליכוד" בבחירות הקרובות, הרי שזה לא חדש לנו שהגברת הראשונה של הכדורגל הישראלי מתעניינת בפוליטיקה. אוהדי הפועל באר שבע העלו אפילו תיאוריית קונספירציה על כך שברקת פרסמה את החלטתה לאחר הפריימריז ב"ליכוד", רק אחרי שגיסה נבחר, כדי שמאוכזבי אלונה יצביעו בבחירות הכלליות ל"ליכוד". "חכם הביבי הזה", ציינו.

אלי ברקת וחברת הכנסת אלונה ברקת? | צילום: אודי ציטיאט

אבל אם להיות רציניים, בעבר משה כחלון הציע לה להצטרף לשורות מפלגתו וברקת סירבה. אז, מה השתנה עכשיו? בכל זאת, "הימין החדש" וכל מה שמשתמע מכך, לא בדיוק הולך עם הערכים שברקת דגלה בהם בבאר שבע, כמו דו קיום למשל. לא בטוח שחאתם אלחמיד, מהראן ראדי, מרואן קבהא, דיע סבע, לואיי טאהא ועשרות השחקנים המוסלמים שהגיעו במהלך כהונתה של ברקת בבירת הנגב והרגישו בבית, לא מרגישים עכשיו קצת "מרומים". אבל הם, בניגוד לברקת, גם אם לא יגידו שהם פחות "מתחברים" לזה, לא עוסקים בפוליטיקה. ובפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, אין אמת אחת.

אז למה לה פוליטיקה עכשיו? ובכן, זה לא מהלך שהתבשל מהיום להיום. מקורב לאלונה ברקת, דמות בולטת בעולם העסקים המקומי, מספר ל"שבע", שאלונה החלה את העונה בסערה, ומשלא הלך לה באירופה, היא עדיין הייתה חדורת מוטיבציה לתקן. עם התוצאות הלא טובות, האוהדים שהחלו לפקפק והאליפות שברחה, גם המוטיבציה של הנשיאה החלה להישחק.

הרגע ששבר את גב ברקת. שחקני באר שבע לאחר ההדחה | צילומים: דני מרון

אותו מקורב סיפר, שהיא עדיין הייתה אופטימית עם פתיחת חלון ההעברות בינואר, עם הבאתו של קווין טאפוקו, מכיוון שעדיין היה תואר על המדף. לפי אותו מקורב, ההדחה מגביע המדינה הייתה הרגע, שבו לאלונה נגמר, והיא החליטה שהיא עוצרת את ההשקעה, או במלים אחרות, 'ברק בכר קיבלת את מה שרצית, תתמודד עם מה שיש'.

לדברי אותו מקורב, משום כך ככל הנראה לא ראינו שינויים בסגל הקבוצה בשבוע האחרון של חלון העברות בחודש ינואר, למרות הצורך לבצע חריש עמוק.

"לא הופתעתי מהמהלך", מספר גולדמן. "כשאתה לוקח משהו מ-0 ל-100, טבעי שתחוש תחושת מיצוי. מבחינת פוליטיקה, אלונה לא באה לבאר שבע בשביל להתפרנס; היא באה לתת וליהנות. עכשיו, היא רוצה לעשות את זה בארצי, כי בבאר שבע היא לא יכולה לעשות יותר מזה. מה שהיא עשתה בבאר שבע, זה מדהים. שיאים תפקידם להישבר, והיא שברה הרבה כאלה".

"טבעי שתחוש תחושת מיצוי". הדר גולדמן | צילום: אלבום אישי

גם סספורטס מסכים: "לאלונה הייתה התשוקה הזאת, אבל היום היא עלתה לליגה הלאומית. ח"כית ושרה, זה מדבר אליה אחרת. אני חושב שהיא אומרת: 'מה עוד יש לי להפיק? מיציתי'. גם לליגת האלופות היא לא תגיע, ולייצר עוד שלוש אליפויות נכון לעכשיו, זו משימה בלתי אפשרית".

האם היא עדיין הייתה עוזבת לפוליטיקה, כשהזימון מנפתלי בנט הגיע? כנראה שכן, אבל העונה הזאת, כמו גם הקשיים שהחלו כבר בעונה שעברה, הפכו את ההחלטה שלה לקלה יותר.

מותג בשלט רחוק

לפי פרסומים שונים, הסכום הכולל שהשקיעה אלונה ברקת ב-12 שנותיה במועדון עד כה, מוערך ב-140 מיליון שקלים. "אני כמובן אמשיך לתמוך במועדון, לעמוד בכל ההתחייבויות, ולהעמיד תקציב ראוי", התחייבה ברקת, והודיעה שהיא תעביר את זכויות הניהול לאסי רחמים מיד לאחר הבחירות לכנסת בתחילת חודש אפריל. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי בזירה הפוליטית, כמובן. האומנם?

"זה נראה לכם הגיוני, שהיא תוציא מהכיס 30 מיליון שקלים ואסי ינהל את זה?", שואל סספורטס. "שבן אדם יוציא כסף כזה מהכיס שלו, ויהיה בשלט רחוק? אני חושב שאם יש צ'אנס קטן שמשפחת ברקת יישארו, זה שאולי גיא, הבן שלה, נדבק בחיידק, אבל לדעתי, זה בלתי הפיך".

גם לדעתו של אלי זינו, הקבוצה עומדת על המדף: "הכל עניין של יכולות כלכליות, מי המחליף והתומך והאם הוא מתואם עם המחליף. הצלחה לדבר כזה, יש לה דרך ארוכה מאוד", טוען זינו. "התקנון אומר במפורש שאין מעורבות ואסור להתערב, אבל אני לא מכיר אדם שישים סכומים כאלה לצד שלישי, ולא יתערב. אולי רק לתקופה מסוימת, אבל הלוואי שזה נכון, ואני מתפלל שיהיה טוב לקבוצה ולעיר שלנו. כואב הלב, אם העסק הזה לא יצליח".

"לדעתי, זה בלתי הפיך". סספורטס וברקת | צילום: ארכיון "שבע"

אז, התקנון אומר, אבל האם באופן היפותטי, ברקת יכולה להשפיע מאחורי הקלעים? הרי, רק השבוע, אלי טביב הודה בפני כל עם ישראל, שלא רק שהוא התערב, כשאסור היה לו לקחת חלק בניהול השוטף בבית"ר ירושלים, אלא שהוא היה הבעלים, המנג'ר, המנהל המקצועי ועוד. תמיד אפשר למצוא פרצה הרי, זאת ישראל. אגב, גם ברקת וגם רחמים התייחסו לעניין, ואמרו שאם יבוא רוכש ראוי, הקבוצה תעבור בעלות או במלים אחרות: למכירה!

"אני לא מאמין שהזכרת את שני השמות האלה, ברקת וטביב, בנשימה אחת", אומר ל"שבע" איציק קורנפיין, מנכ"ל בית"ר ירושלים בעבר, אשר החזיק בזכויות הניהול לקראת סיום תקופתו של ארקדי גאידמק. "זה אפילו לא בר השוואה", לטענתו.

"מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד כמנכ"ל בית"ר ירושלים, הבעלים ארקדי גאידמק, כמעט שלא היה מעורב", מספר קורנפיין. "הוא הפסיק לתמוך בקבוצה, כמעט שלא היה מעורב באופן פעיל, וגם בחלק גדול מהזמן הוא לא היה בכלל בארץ. התקציב כולו נבנה כמעט ללא בעלים, וזה סיפור אחר לגמרי, כי אני לא חושב שזה מה שקורה בבאר שבע".

המנכ"ל ומחזיק זכויות הניהול אסי רחמים והבעלים אלונה ברקת | צילום: מאיר אבן חיים

לדעתו, "בגלל שהפרויקט הזה של אלי ואלונה ברקת מאוד קרוב לליבם, והם לא ירצו שהוא יירד לטמיון, לפחות עד למעבר רשמי של הבעלות, אני מתאר לעצמי שהם יעבירו כסף, ואני לא רואה אותם נותנים למועדון להתפרק. לפי מה שהבנתי, ובטח לפי ההיכרות שלי עם משפחת ברקת, אני מאמין שהם יתמכו בקבוצה, כולל תמיכה כספית. אני מתאר לעצמי שבעתיד הם יעשו העברה מסודרת של הבעלות, אבל עד אז הם בטח יתמכו".

כאחד שיודע מה זה להיות "בעל קבוצה", מחזיק זכויות הניהול, אבל עם כסף לא שלך, איך זה אמור להתנהל, כשבעל הדעה הוא לא בעל המאה?

"אני מתאר לעצמי שברגע שזכויות הניהול יהיו אצל אסי רחמים, ייקבעו מנגנונים לגבי פעולות שהוא יכול לעשות. לצורך העניין, זה כמו לפעול בתוך מסגרת תקציב שנקבעת מראש, והוא לא יכול לחרוג מזה. אסי בחור נהדר, רציני ואחראי, חד משמעית".

גם זינו במחמאות, אבל יש לו ספקות בעניין: "המנהל שנבחר הוא בן אדם נדיר, אבל אולי צריך להיות שם מישהו עם רקע, ניסיון וקצת יותר ממזריות", אומר זינו. "לא חלילה שמישהו פוסל או מבטל את אסי, להיפך, אבל לעניות דעתי זה מאוד גדול עליו. הוא יכול להיות מספר 2 נהדר, לקבל הנחיות ולבצע, אין לו תחליף, אבל כראש מערכת יהיה לו מאוד קשה. בואו ניתן לו את הזמן".

אתם רואים איש עסקים מקומי, שיכול להיכנס לנעליים של אלונה?

זינו: "אני לא מכיר מישהו כזה בשום וריאציה. זה לא רק רוכש, אלא גם יכולות. אין ספק לגמרי שזה רף אחר, ולא מתקרב למה שהיה בזמן שלי. הרף של אלונה עולה על 70 אחוזים מבעלי הקבוצות בכדורגל הישראלי; זו הרמה הכי גבוהה שיכולה להיות".

גולדמן שכאמור בעבר התעניין ברכישת הקבוצה, טרום עידן ברקת, מוסיף: "זה היה בימים העליזים של אלי זינו. אני חושב שהרף שאלונה שמה בקבוצה זה רף אך ורק לשחקן גדול ואפילו לפירמה גדולה, שתדע לייצר אנרגטיות עם המועדון. פה צריך שהרגולטור הישראלי יוכל להתייחס לזה לא רק כאל עמותה, אלא כאל גוף חי ונושם, שיכול להרוויח או לקזז הפסדים. זה יכול להיות מעניין. זה צריך להיות שחקן גדול מאוד, ואני בוודאי לא בגודל הזה. לא מעניין להיות הפועל תל אביב של היום, צריך להסתכל על הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. זה בית ספר לניהול. מה שאלונה הראתה לכולם, זה שאם חולמים בבאר שבע, אפשר ליישם. היא חתומה על זה", אומר גולדמן, וקשה להתווכח איתו.

"לא מעניין להיות הפועל תל אביב". גולדמן | צילום: אלבום אישי

גם העובדה שברקת, אישה בעולם של גברים, הפכה את היותה לאישה לדבר מובן מאליו, וכבר כמעט שלא מדברים על זה, נזקפת לזכותה. אבל, לצד ההצלחה הכבירה והתארים, התנאים שהגיעו בזכותה כמו אצטדיון חדש וחדיש ומתחם אימונים משודרג, ישנם גם כמה יעדים, למרות ההשקעה הכספית הגדולה במועדון, שברקת לא עמדה בהם, כמו עלייה לליגת האלופות באירופה, והבולט שבהם, היעדרותם של שחקני הבית מהקבוצה הבוגרת.

"קודם כל, ההשקעה הגדלה שהיא השקיעה בקבוצה נזקפת לזכותה", אומר גולדמן. "שנית, אין ספק שבשביל להזיז רכב שהיה תקוע כל כך הרבה שנים, היה צריך לדחוף אותו דחיפה חזקה מאוד. אני מזכיר שהיא לקחה את הקבוצה בליגה השנייה. היה צריך הרבה כוח סוס בשביל זה, וכוח סוס זה כסף. לגבי שחקני הבית, שחקני בית מגדלים כשיש לך מותג חזק. כשאלונה לקחה את הקבוצה, המותג היה מרוסק. אז, קודם כל, מרימים את המותג. ואת המותג מרימים דרך הקבוצה הבוגרת. ובשביל זה, היה צריך להביא שחקנים. בשביל להביא שחקנים, היה צריך להביא את ברדה. עכשיו, זה השלב כדי לגדל שחקני בית, והסיפור עם אתלטיקו יכול לתרום לדבר הזה". השאלה היא, האם גם פרויקט אתלטיקו מדריד יישאר תחת הבעלים החדש, כשיגיע כזה.

חרדת נטישה באדום

גולדמן נגע בפחד הגדול של אוהדי הפועל באר שבע; הם רואים את מועדון הפועל תל אביב הענק בעבר במצבו הנוכחי, ומפחדים שזה יקרה להם.

"זה מאוד טרי, אבל אי אפשר לדעת היום", מתייחס קורנפיין לתהיות אודות עתיד האלופה היוצאת, להזכירכם. "אני מתאר לעצמי שזה לא יהיה כמו היום, כי מעבר לתמיכה הכספית, יש לאלונה חלק משמעותי בהצלחה; ברמות אחרות, שלא קשורות רק לכסף. צריך לתת לזמן לעשות את שלו, ולא לקפוץ למסקנות".

לטענתו, "מהיכרות ארוכה עם משפחת ברקת, הם אנשים מאוד ערכיים. הם לקחו קבוצה שהייתה בליגה שנייה בלי שום יומרות, והביאו אותה לשלוש אליפויות ולאירופה. למעשה, הם עשו שינוי בעיר שלמה, מבחינה תודעתית ותדמיתית. אין לי ספק שמדובר באנשים, שפועלים מתוך חשיבה, ולא יזניחו את באר שבע".

סספורטס: "אני חושב שהבעיה המרכזית שלנו היא, מי יגיע לפה. חלק מההרתעה הזו החלה כבר בעונה שעברה, כשאצילי למשל לא רצה להגיע. שחקנים נוספים ברמה הזו פתאום מהססים, וגם הם הבינו שחלק מהדברים מתנהלים פחות טוב. לכן, להביא שחקן טוב, יהיה הרבה יותר קשה היום; אנחנו כמה צעדים אחורה בהיבט הזה. לדעתי, זה הדבר הכי משמעותי".

אלונה ברקת ואסי רחמים במסיבת העיתונאים הדרמטית. לעשות "רי-סטרט" | צילומים: לירון מולדובן

גולדמן: "אני לא חושב שזה יכול לקרות היום, עם ראש העירייה רוביק דנילוביץ'; הוא לא ייתן לזה לקרות. שנית, אחרי שבאר שבע הראתה את הפוטנציאל שלה, מבחינת הצלחה ואוהדים, ולא רק בבאר שבע אלא בכל הארץ, כולם מבינים שאת הדבר הזה אי אפשר לקחת אחורה. אני משוכנע שהעתיד של באר שבע הוא חיובי. השאלה, מה יקרה כרגע, בשנתיים הקרובות. ברדה השתחרר, מליקסון גם לא ילד, וצריך לעשות רי-סטארט; לעשות חישוב מסלול מחדש. אם אלונה הייתה נשארת, היא גם הייתה עושה את זה".

מה יהיה? אף אחד לא יודע, והאוהדים חלוקים בדעתם. "12 שנים זרקת לפח", נכתב על קירות 'וסרמיל', שממשיך לעמוד גם אחרי העזיבה הדרמטית. "ילדים יתומים, אוהדים זה לא מנדטים", הוסיפו ציירי הגרפיטי, שנמחק כבר באותו היום בו נכתב. כי הרי, המלים "יתומים" ו"פח" לא בדיוק מוסיפות למצע בחירות.

רבים מהאוהדים מבטיחים לא להצביע ל"ימין החדש", חלקם כעונש, אחרים בתקווה שמפלה פוליטית תחזיר את ברקת "הביתה". ובכלל, מצד אחד אנחנו זוכרים את הקדנציה הקצרה של אלי אוחנה ב"בית היהודי" ואת גאידמק שבנה על קולות האוהדים ושאל אחרי זה "פצ'מוי"? מצד שני, יש נשיא מדינה מכהן, שהיה בבית"ר ירושלים פעם. ימים יגידו, מה העתיד הפוליטי צופן לברקת ולבאר שבע, והאם הם ייפגשו בשנית. מה שבטוח, שנשארנו עם הרבה זיכרונות טובים ויותר אוהדים.

"מי שאבא שלו לוקח אותו לראות כדורגל, זה הצבע", אומר סספורטס. "אם אבא שלו יכניס אותו ליציע ירוק הוא יהיה ירוק, ואם לצהוב הוא יהיה צהוב. האוהדים, זה הדבר המשמעותי שאלונה עשתה. הילדים שלי רוצים לבוא ל'טוטו טרנר', לראות את הפועל באר שבע; הם, כל החיים שלהם יהיו אדום. הבן שלי ראה שלוש אליפויות, וכל אותם ילדים שאלונה הביאה בתקופה הזאת, ימשיכו למלא את היציעים".

נישאר עם הזיכרונות. אלונה ברקת | צילום: דני מרון

וגולדמן מסכם זאת הכי טוב: "לפעמים בלילה, בלי שאף אחד רואה, אני פותח את ה'אייפד' שלי במיטה, ורואה ב'יוטיוב' את ה-2:3 על אינטר. מסתכל, משפשף את העיניים, ואומר: 'ברוך השם'".