טורים אישיים

סיפור קטן על איש גדול

טורים אישיים1 באוגוסט 2021    2 דקות
0

איך הבנתי כבר מהמפגש הראשון עם כדורי אורה ז"ל, שעובדי העירייה עומדים בראש מעייניו

סיפור קטן על איש גדול
כדורי אורה (משמאל). תמיד למען עובדי העירייה | צילום: ארכיון "שבע"

בשבוע שעבר, נפרדנו בצער רב מכדורי אורה, ששנים רבות היה ידוע בפעילויותו כיו”ר קבוצת בית”ר באר שבע בכדורסל וכחבר מועצת העיר באר שבע, אבל אני תמיד אזכור אותו כיו”ר ועד עובדי העירייה המיתולוגי. מפגשים ושיחות רבות היו לי עם אורה, במהלך השנים, שעל חלקן אולי עוד ידובר בעתיד, אבל היום אני מבקש לספר על מפגש ההיכרות בינינו, שלא ממש התחיל ברגל ימין…

ומעשה שהיה כך היה: בישורת האחרונה של הבחירות הסוערות לראשות עיריית באר שבע, בנובמבר 1998, בין ראש העירייה המכהן דוד בונפלד לטוען לכתר המבטיח המפכ”ל לשעבר יעקב טרנר, קיים מטה הבחירות של טרנר (שאגב, אחד מראשיו היה ראש העירייה הנוכחי, רוביק דנילוביץ’…) כנס בחירות גדול בחצר מלון “נאות מדבר” המנוח (שעל חורבותיו הוקם בהמשך מרכז הקניות הענק “גרנד קניון”). כיאה למערכת בחירות טעונה ולא פשוטה, הגיעו לאירוע התקשורתי מאות תושבים וגם לא מעט עיתונאים. אני משום מה, הייתי היחיד שהתרכז פחות ב”צבע” של הכנס, אלא בדברי הנואמים. במיוחד תפסה את תשומת ליבי האמירה מעוררת המחלוקת (שדי הוצנעה לקראת יום הבחירות, ואפשר להבין מדוע…) של טרנר עצמו, כאילו בעיריית באר שבע קיימת “מאפיה סיציליאנית” של עובדים.

למחרת בבוקר, ולמרות שהיה זה כבר יום רביעי בשבוע, שבו לא פשוט להכניס חומרים חדשים לגיליון שיפורסם כבר למחרת היום, מיהרתי להעביר ידיעה בעניין, עם הכותרת של דברי המועמד לראשות העירייה, שכמובן הכתה גלים באותו סוף שבוע, וזכתה להדים רבים. ואז, בתחילת השבוע שאחרי, כשאני יושב בעמדתי במערכת העיתון (ששכנה אז בקומה השלישית של פסז’ “שביט” בעיר העתיקה), מופיע לפתע לפניי, ללא כל התרעה מוקדמת, איש גבה קומה ורזה. היה זה כדורי אורה ז”ל, שלמרות תרעומתו הגדולה על דברי טרנר הלא פשוטים (והמשוללים כמובן כל יסוד…), שמר על כבודי כעיתונאי ועל כבוד עיתון “שבע”, ורק ביקש להגיב על הדברים בחומרה, והכל למען עובדי העירייה שבראש ועד העובדים שלהם הוא עמד בזמנו.

וצריך לדעת, למרות שאז עוד לא היה ברשותי טלפון נייד, לא היה ממש קשה להשיג אותי בטלפון במערכת, ולהעביר את אותה התייחסות נזעמת לדברים הקשים של ראש העירייה לעתיד, אבל זה לא היה הסגנון של אורה: אצל כדורי, ידעו כל מכריו ומוקיריו, השמירה על העובדים הייתה הדבר היחיד שהוביל אותו בתפקידו, גם אם זה אומר לעזוב את כל עיסוקיך, “לנחות” במערכת העיתון שפרסם דברים שיכולים היו לפגוע באותם עובדים מסורים, ולמחות על כך.

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?

 

כתבות נוספות בטורים אישיים

1

תודה לך קורונה – שהכרחת אותי לעצור

סיגל אדריאן בטור אישי על הדברים הטובים שהביאה איתה הקורונה

טורים אישיים5 במאי 2021    3 דקות
0

האיש שריתק ילדים אבודים, איננו

משה ניר כבר מתגעגע למאיר בוסקילה, שידע לתת באהבה אין קץ, בלי פוזות, בלי דאווינים. איש פשוט, ישר דרך, צנוע ועניו. אין דברים כאלה.

טורים אישיים21 באפריל 2021    2 דקות

כתיבת תגובה