טורים אישיים

ציפורה חלפון נזכרת במבצע צוק איתן, במלאת 6 שנים לתחילת המבצע הצבאי

טורים אישיים9 ביולי 2020    3 דקות
0

ציפורה חלפון נזכרת במראות הקשים של צוק איתן, אבל גם מתגעגעת לסולידריות החברתית שהיתה בישראל באותה התקופה

ציפורה חלפון נזכרת במבצע צוק איתן, במלאת 6 שנים לתחילת המבצע הצבאי
צילום: פרטי

לוקחת אתכם 6 שנים אחורה. 8.7.2016 אחרי חטיפת שלושת הנערים מתחילה מלחמת צוק איתן. רוחות מלחמה מנשבות, ימים קשים עברו על כולנו, קושי מסוג אחר,  לא קורונה, לא מגפה אלה מלחמה, ודווקא אז התחברנו כולנו.

אילו היו ימים מלאי דאגות. הכל התגמד. המינוס בבנק, החוב לחברת חשמל ופיגור תשלומי הארנונה, הכל פתאום נראה זניח. המשכנתא החודשית, הטסט של הרכב ותשלומי הגז. לא ממש עניין אותנו הוויכוח עם השכן או החבר בעבודה, הכל פתאום נראה מזווית אחרת. אילו היו ימים קשים, מראות וגרורות ממבצעים קודמים. הרגשנו שהעם התאחד כדי להדוף יחד את הצרה החדשה ישנה. מחסומים נשברו, מחיצות התרסקו. לא היה ימין ושמאל. מחלוקות עדתיות נעלמו ונראו כמו הבל הבלים בזמן כזה. ימי צוק איתן.

נדמה שבשנים האחרונות הלכנו לאיבוד בדרך, התמסרנו לרעיון שלא להסכים אחד עם השני, התאהבנו בהתנגחויות, בהתעמרויות ותמיד מצאנו סיבות לריב כמעט על כל דבר שקיים. פתגם עתיק אומר "עם ישראל ערבים זה לזה" נעלם ואת מקומו תפס "עם ישראל נלחמים זה בזה".

שוב מצאנו את עצמנו דתיים וחילונים קיצונים ומתונים, ימנים ושמאלנים תחת אותו מזל.  פתאום הבנו כולנו שאנחנו יכולים להתעמת ולהתווכח ביום יום על דעות פוליטיות וחברתיות, אבל מול המנהרות והטיל של האויב כולנו יהודים. חמאס, עזה, הניה ומשעל החליטו אז לבחון את אחדותנו: הם היו משוכנעים שהפעם אנחנו מפולגים יותר מתמיד, עייפים, חלשים. הם טעו ובגדול! עם ישראל היה מאוחד, ערני וחזק מאי פעם. הם לא הבחינו שעם ישראל במלחמה הזאת "צוק איתן" "זה אותה גברת בשינוי אדרת". הגנים וסוג דם נותרו זהים. הם שכחו שבזמן אמת עם ישראל ענק! מי אמר "אל תירא ישראל אל תירא כי גור אריה אתה". גורל אחד.

בצוק איתן לא היה אכפת  מעשרות ההפגנות של פעילים הימין והשמאל הפוליטי בעורף, עזבנו את מגוון הדעות השונות של העם – אבל דבר אחד הסכמנו כולנו: חיילי צה"ל הם ללא ספק היו הגיבורים האמיתיים של מבצע 'צוק איתן'. כן, מגיעים להם את מלוא הכבוד, ההערכה וגם החיזוקים. עם ישראל התגלה בימים אלה בגדולתו. עשרות גופים וארגונים הביעו רצונם לסייע, המון מתנדבים פעלו במגוון תחומים ווסייעו לכוחות המקצועיים שפעלו בשטח. כולנו רצינו רק לחבק, לגעת, להרגיש, ללטף, להתרגש ולהחסיר פעימה שראינו אותם על המסך. ויהודים כמו יהודים לא עוזבים זה את זה בעת צרה. עם ההכרזה על תחילת המבצע החלו ארגוני חסד רבים בארץ ובעולם להיערך מבצעית. ארוחות נתרמו, קווי סיוע ואירוח צצו בזה אחר זה, הכסף פתאום לא עניין ואנחנו קנינו וקנינו רק כדי לפנק לפנק לפנק…

בצוק איתן- עם ישראל התגלה במלוא תפארתו. חב"דניקים דאגו להנחת תפילין ועידוד החיילים, ברסלבים ירדו עם הטנקים של רבי נחמן, כולם גויסו לתמוך בחיילים, לא ימים כתיקונם. כל השנה אנחנו במחלוקת על חלוקת שוויון בנטל ועכשיו הכל נעלם. מסתבר שגורל אחד שם אותנו כאן יחד, בארץ הזאת!

זה היה תמיד, פתאום, משהו הוציא את זה. אולי המבצע, אולי המשפחות… הסולידריות של העם הזה. משהו היה חבוי שם בתוך העם הענק הזה, היחד. "צוק איתן" הוציאה משהו שהיה טמון בשורשיות, משהו שישב לו בשקט ואז במכה אחת התפרץ כמו הר געש!

הנערים מהסטטיסטיקות שנעלמו, פתאום רצו להתגייס רק לקרבי… כי קרבי זה הכי אחי. היה שם חור גדול. זה ישמע לכם ציני אבל מסתבר, שכנראה מלחמות עושות לנו טוב, אך באותה מידה שהדבר מאחד, מעודד ומשמח, הוא גם מעציב ומדאיג. תמה המלחמה, .חזרנו לשגרה ואז שוב חזרו המחלוקות והשנאה ,קם השד העדתי. שוב פירוד בין המחנות, ואז הכי אבסורד, אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לדברים הטובים שקרו במלחמה הזאת.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

איך זה להיות חטוף?

הילה טביב, צעירה מבאר שבע, בסיפור קצר שכתבה בעקבות עסקת החטופים הראשונה

טורים אישיים18 בפברואר 2024    5 דקות
0

הגנה על הבית

ד"ר אסתר לוצאטו, יו"ר עמותת 'ישראל למען הנגב': "לאחר שנים של שאננות לאומית וקיבוצית וטמינת הראש בחול, הציבור שלנו חייב להתפקח"

טורים אישיים8 בנובמבר 2023    דקה אחת

כתיבת תגובה