הרבה דברים אפשר להגיד על הקשר לאחרונה. קבהא הוא לא השחקן הכי טוב של הפועל באר שבע, הוא אפילו לא תמיד טוב. לפעמים אפילו בינוני והרבה פעמים גרם לחלק מהאוהדים לשאול מה המאמן רואה בו שהם לא רואים. במשחקים האחרונים מרואן סוף סוף מראה זאת והוא מתגלה בזכות דבר אחר שהוא עושה הכי טוב לאחרונה, וזה לרגש.

אם זה לשחק כבלם ולא להגיד מילה, למרות שהוא פחות אוהב את זה ואם זה במשחק מול קריית שמונה שהיה זה קבהא הראשון שרץ לאוהדים לבדוק אם היו נהמות ואחריו גם היה הראשון להגן עליהם בפומבי ולהגיד שאוהדי באר שבע לא גזענים. בזמן האחרון הוא תמיד ראשון. השבוע הוא גם כבש ראשון ושבר בצורת קטנה, דווקא ביום ההולדת שלו.

"הוא הגיע לאימון והלך לבית החולים לבדיקות, כבר לא ספרתי אותו לגבי המשחק ותרגלנו הרכב בלעדיו, אבל אז הוא בא ואמר שהוא מרגיש טוב ורוצה לשחק", גילה אבוקסיס בסיום המשחק. אין ראוי ממנו לניצחון וגם לשער, הוא הוכיח היום בגרות כי הרבה שחקנים היו מוותרים על המשחק הזה", סיכם אבוקסיס.

אני מודה, אני לא מהמעריצים הגדולים של קבהא, אבל כשאין כדורגל, אני מעריך מאמץ. וקבהא, כשהוא טוב, כשהוא לא, הוא תמיד נותן 100%, מה שלא ניתן להגיד על ניב זריהן למשל. זריהן, ההיפך מקבהא שהרבה פעמים נאלץ להילחם על מקומו בהרכב, מקבל אותו הרבה פעמים במתנה. כשהוא טוב, כשהוא לא טוב- תמיד רואים את הכישרון שלו, במקום להסתכל על מה אתה מקבל ממנו במשחקים ולא רק באימונים. לאחרונה היה נראה שזריהן סוף סוף פורץ, שהנה הכישרון שלו ינצח את המנטאליות. אבל אז מגיע עוד משחק כמו מול כפר סבא בנתניה ואתה שוב אומר לעצמך שאתה מעדיף שחקן אחד אפור כמו קבהא על פני 11 ניב זריהנים שיכולים לספק לך מהלך שרואים רק בפלייסטיישן, אבל זה מהלך אחד בעונה. ויתרה מכך, לא מובן לי למה יוסי אבוקסיס ממשיך להתעקש עליו, הרי יוסי בקריירה שלו, היה דומה יותר למרואן (רק עם יותר כישרון), מאשר לזריהן.

לסיכום, אל תתפסו אותי במילה, אבל אם היו שמים ג'י.פי.אס על המאמן מאז שהוא הגיע לבאר שבע, יכול להיות שהיינו מגלים שהמאמן רץ על הקווים יותר ממה שהקשר שלו רץ על הדשא?

להתראות ב'טרנר', אחרי משחק הבית של בית"ר שם