גינה קהילתית היא גינה שמתוכננת, מוקמת ומטופלת על ידי התושבים בשיתוף פעולה של העירייה, משרדי ממשלה וארגונים סביבתיים חברתיים, מגניב לא? זה בול מה שאנחנו עושים.

אז איך הגעתי לזה ?  

1. צורך אמיתי מהשטח– משהו חזק צריך לדחוף לשנות את הקיים. אצלי הדחף היה ההזנחה סביב הבית. בכל מקום. פסולת אדם, מפגעים ומה לא. לא יכולתי לחיות עם המצב הקיים והנעתי את העירייה והשכנים שלי ביחד לניקיון.
2. המשוגעת לדבר–  כשהשטח התנקה חשבתי על גינה קהילתית ונפגשתי עם רכז הגינות, שאמר שבדרך כלל גינות שמחזיקות לאורך זמן, הן גינות שיש בהן מישהו אחד שהוא המשוגע לדבר, שמנהל יחסים ותקשורת עם השכנים אבל עדיין קצת מפחדים ממנו… אני זוכרת שתהיתי לעצמי איפה אני מוצאת משוגע כזה עכשיו? לרגע לא עלה בשעתי שזו בעצם אני! בהתהוות!
3. התושבים– ההקמה והתחזוקה היא בידי התושבים ולכן  לא נתחיל דבר ללא לשאול אותם. כן אני עברתי אחד אחד ודפקתי בדלתות. כן אני התפדחתי ממש. לא, זה לא היה נורא כמו שחשבתי. הכרתי שכנים מקסימים שלכולם הפריע  איכות הסביבה שסביבנו ורצו לשנות ולי זה הספיק כדי להמשיך.
   

   צילום: אור רווח

4. השותפים הטבעיים– שיתוף העירייה ברעיון לגינה אחד מהצעדים הראשונים לפני שמתחילים משהו, אני יצרתי קשר עם רכז הגינות, וגיבוש הקהילה הראשוני היה בליווי מדהים שלו שלמדתי ממנו המון. בהמשך התחברתי עם "שומרי טבע באר שבע" שיחד הגשנו לגינה שלי מכרז למשרד להגנת הסביבה וזכינו ב20,000 ₪  לתשתיות לגינה! בום!
5. הקהילה– הקהילה היא העיקר, הם המומחים איתם אני מחליטה, היכן נשתול ומה ואיפה נתקין ספסל ואיפה נשים את השלט, הכול בהתחשבות ובהסכמה.

רוצים לקחת חלק בגינה שלנו? דברו איתי

צילום: אור רווח

הכותבת היא מזל טהר, נשואה לפביאן ואמא לנטע. יוזמת ומנהלת את "גינת לב השכונה" רכזת מנהלית במרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון, סטודנטית לתואר שני בניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון.