בשני המשחקים, התוצאה הייתה צפויה, באר שבע נתנה בראש, ישראל הייתה טובה (במיוחד במחצית השנייה), אבל איבדה את הראש והפסידה בדקה ה-90. כן, שוב זה קורה לנו. ואיך אמר המאמן אנדי הרצוג בסיום: "זה כבר לא מצחיק".

בזמן שבמשחק האימון כבשו כל השחקנים שכל כך צריכים להרגיש רשת כמו בן שהר, ג'ימי מארין, רמזי ספורי ואפילו ניב זריהן, דווקא בנבחרת ראינו את מה שכל כך חסר להפועל באר שבע העונה; חאתם אלחמיד, תתפלאו.

גם מי שעדיין כועס על המעבר שלו, או על איך שזה נעשה, לא יכול היה שלא להתפעל מהמגן הזה, שהיה מהבולטים בנבחרת ישראל וקשה שלא לחשוב שאם אלונה הייתה מחכה קצת, אז המחיר שלו אחרי המשחק הזה, כנראה שהיה כפול.

מנגד, בנבחרת ישראל הציגו, כצפוי, את האופי הישראלי. משחקים 90 דקות, ואז יורדים מאוכזבים עם מחמאות ועם תחושת פספוס. המהלך של בירם כיאל, אם תרצו, רק הדגיש והבהיר לי את מה שבבאר של העונה מנסים לעשות. אין אגו, אין שובע, אין שחקנים שמרגישים כוכבים. מישהו בכלל חושב שכיאל היה מנסה לעשות את המהלך הזה, בדקה כזו, בליגה האנגלית?

בבאר שבע של העונה, לא מחפשים שחקנים שמעבירים בין הרגליים, כאלה שחושבים שהם כוכבים, אלא מחפשים תוצאות, רעב ויעילות. שחקנים עובדים. מחפשים אופי. כרגע זה נראה בכיוון הנכון, כשעם חיזוק קטן שאמור להגיע בשבוע הקרוב, עד סגירת חלון ההעברות, היא יכולה למצוא את האלחמיד הבא שלה.

ואם כבר אלחמיד, אז בבירת הנגב נדלקו עליו באחד המשחקים מול אשדוד. כן אותה אשדוד שאנחנו פוגשים בשבוע הבא וזה הולך להיות המשחק הכי חשוב של הקבוצה מתחילת העונה. ניצחון, ואפשר לדבר חזק העונה. תיקו או הפסד – מדברים על עונה פיננסית.

אשדוד שנראית טוב העונה, תמיד הייתה מוקש קשה לפיצוח, אבל באר שבע חייבת לנצח כדי להיראות טוב העונה. ובשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים שערים. במיוחד מבן שהר, רמזי ספורי וניב זריהן. וגם אם מארין יבקיע, אני לא חושב שהוא יחגוג לבד הפעם.

ויש עוד שחקן שהמשחק מול אשדוד חייב להיות המשחק הכי טוב שלו העונה וזה אורן ביטון. אחרי התצוגה מול חדרה, כולם כבר אמרו שהוא חזר, אחרים כבר "שלחו" אותו לנבחרת וזו כולה חדרה וזה כולה משחק אחד. ביטון חייב למנף את הביטחון מהמשחק הקודם כדי לאותת לשון גולדברג, ולנו האוהדים, שזה לא היה חד פעמי, יום טוב. רק אם זה יקרה באמת, וזה עניין של אופי, אפשר יהיה להגיד שהוא חזר.

להתראות ב'טרנר', מה עם הרכש?