טורים אישיים

האמון שלא מ-ניב: זריהן

טורים אישיים4 בפברואר 2019    4 דקות
0

"צריך לחבק את השחקנים, לעטוף אותם, ולתת להם את הביטחון", אומר ברק בכר. ואז מחליף אותם בדקה ה-30...

האמון שלא מ-ניב: זריהן
עדיין מאמין בניב זריהן? ברק בכר | צילום: אודי ציטיאט

אף אחד לא יכול להאשים אותי בכך שאני "סובל" מעודף הערכה לשחקן ההתקפה של הפועל באר שבע, ניב זריהן. לא רק שאני לא נמצא בין תומכיו, אלא בדיוק להיפך; לדעתי, לזריהן יש את כל הסממנים להיות עוד כדורגלן מבוזבז, עם פוטנציאל אדיר, שפסגת הקריירה שלו היא הסכום המופרז ששולם עבורו.

מצד שני, בניגוד לתופעת העדר ההולכת וגדלה, שדורשת את ראשו של המאמן ברק בכר, לטענתי, ראשו של בכר זהו ראש הכדורגל המבריק ביותר שדרך בבירת הנגב. בכר לא צריך להיכנע לרעשים, והוא המאמן הכי טוב והכי מתאים לדנ"א החדש של באר שבע, גם אם עכשיו הוא בתקופה פחות טובה מבחינה אישית. הרי, זה לא שמוריניו מועמד להגיע לכאן בזמן הקרוב… יחד עם זאת, ולמרות מה שנאמר, היה לי עצוב לראות את שני האנשים האלה בשבת האחרונה, מול מכבי נתניה, כשהמאמן שכל כך מתעקש על "הפוטנציאל מאשדוד", בחר לגמור אותו במו ידיו.

"נתן לו גב". בכר בחילוף של זריהן | צילום: דני מרון

"צריך לחבק את השחקנים, לעטוף אותם, ולתת להם את הביטחון", אמר בכר בסיום התיקו מול מכבי נתניה באצטדיון 'טרנר' במוצ"ש. והוא צודק. אלא מה, הדרך שלו לתת להם ביטחון, זאת לא הדרך.

שבע פעמים ביצע העונה המאמן המעוטר חילוף במחצית הראשונה, כשרק פעמיים מהן היו עקב פציעות (לואיי טאהא ועדן בן בסט). מרוואן קבהא הוחלף פעמיים, בן שהר פעם אחת, מיחאי קורהוט שכבר לא איתנו, והשבוע הגיע תורו של זריהן, שנפלו פניו בדקה ה-36, כשראה את השלט עם המספר שלו.

מוחלף במחצית הראשונה (פעמיים). קבהא | צילום: דני מרון

אז נכון, מספר 7 באדום, רחוק מלהיות כריסטיאנו רונאלדו של בירת הנגב; הוא אפילו לא מתקרב למספרים של סיראז' נאסר, אבל, וזהו אבל גדול, איך מצפים ממנו לעשות זאת, כשאותו מאמן שכל כך מתעקש עליו, מעולם לא נתן לו 90 דקות מלאות במדי באר שבע.

רק לפני קצת יותר משבוע, זריהן לא היה בתוכניות, והודיעו לו שייצא להשאלה, כדי לקבל דקות. שבוע עבר, והוא כבר נכנס כמחליף במצב של פיגור מול רעננה, בדקה ה-80 בלבד. "מה, עוד פעם זריהן? לא נמאס לו"?, שאלתי את עצמי על ההתעקשות הלא מובנת של בכר. הרי, זה זועק לשמיים, שלא הוא הבן אדם שיציל לך את המשחק. הכישלון עם זריהן אגב, הופך לעצום יותר, כשרואים את המספרים והיכולת של דן ביטון בקבוצה האומללה מאשדוד. בשביל זה ויתרנו על שחקן בית, שיום אחד מכבי תל אביב או מכבי חיפה עוד יהפכו אותו לכוכב?

דווקא בו בכר לא האמין. דן ביטון עם עוד שער השבוע | צילום: לירון מולדובן

ואחרי הכל, השבוע, לפני המשחק, טענתי שזריהן חייב להיות בהרכב. שהמאמן צריך להראות לו את כל הכותרות השליליות כלפיו ואת כל הביקורת כלפי בכר על כך שהוא מאמין בו. האמנתי שבכר צריך להגיד לו: "הנה, אני מאמין בך. עכשיו, תשתיק את כולם, ותוכיח שזה לא סתם". ובכר עלה איתו בהרכב.

ואז, נתניה שלטה במשחק, והבקיעה, והייתה קרובה יותר לשני שלה, וכולם היו גרועים – לא רק זריהן. אבל שוב, שניהם אכזבו, השחקן שלא הצדיק, והמאמן שלא נתן מספיק אמון. לא עד הסוף. ואז, אתה מבין, שהביטחון ההוא, החיבוק שצריך לתת לשחקנים, זה החיבוק שמרואן קבהא רואה כשבצ'יראי עושה לו תנועת גוף, וזה גם הביטחון של בן שהר בכל פעם שהוא מול השער.

הפעם קבהא מחליף במחצית הראשונה. אולי בגלל זה שהר מחמיץ? | צילום: דני מרון

הרי, לא תשכנעו אותי שהוא שכח להבקיע, במיוחד מול שער ריק. אלא שהפעם במקום לחשוב על איך הוא חוגג עם בוזגלו, הראש שלו באיך לא להחמיץ, עם חצי עין לאזור המתחממים. כשפוחדים להיות מוחלפים, עושים טעויות. וכשפוחדים להחמיץ, מחמיצים. עכשיו, תשאלו את עצמכם, אחרי החיבוק לניב זריהן במשחק האחרון, איזה שחקן תקבלו במשחק הבא, כשהוא שוב יעלה בדקה ה-82?

להתראות ב'טרנר', חיבוק חם לכולם

גם הוא "זכה" לכבוד. מיחאי קורהוט | צילום: דני מרון

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

התמדה זה הכל

אז מה עניין הקושי בלהתמיד? בלהתחיל משהו ולהתמיד בו לתקופה ארוכה, לחודשים, שנים ואפילו חיים שלמים? מה ההבדל בין אנשים מצליחים לאנשים ש...לא?

טורים אישיים8 ביולי 2019    דקה אחת
2
יניב סול   

זווית מהיציע | כשבאר שבעי מציל את...

על הרכש הכי טוב שבאר שבע אפילו לא שקלה לעשות, על תפקיד המנודים בחלון העברות ועל חנן ממן, שכבר לא פה מזמן. רק שהוא עדיין לא יודע זאת

טורים אישיים4 ביולי 2019    3 דקות

כתיבת תגובה