חדשות

הפשע משתולל? התושבים ישלמו

חדשות11 בנובמבר 2021    9 דקות
0

מועצת עיריית באר שבע אישרה הטלת אגרת שמירה על תושבי בירת הנגב, לצורך הגברת הסדר הציבורי בעיר. בין המתנגדים יש כאלה הטוענים שמדובר במס שלא מבטיח הגנה ושקט. התומכים במהלך מציינים שפניות תושבים לעירייה לגבות את האגרה הביאו את מועצת הרשות לאשר אותה, ושבהחלט יש מה לעשות בכספים שייגבו

הפשע משתולל? התושבים ישלמו
צילום: באדיבות הוועד להצלת הנגב

אגרת השמירה החדשה, שמועצת עיריית באר שבע החליטה בישיבתה האחרונה ביום רביעי שעבר, להטיל על תושבי העיר הייתה, ללא ספק, שיחת היום בקרב תושבי העיר. בשיחות חולין וברשתות החברתיות התפתח ויכוח סוער בין המתנגדים לתומכים במהלך, על רקע גל הפשיעה השוטף בחודשים האחרונים את בירת הנגב וסביבתה.

במטרה לאפשר את גביית האגרה, אישרה מועצת העיר חוק עזר חדש, “חוק עזר לבאר שבע (שירותי שמירה ואבטחה), התשפ”ב – 2021”, שלפיו ניתן יהיה לגבות מכל תושב בבירת הנגב היטל שמירה, לפי שטח דירתו או הקרקע בה הוא מחזיק. חוק זה מחליף חוק עזר קודם מ-2002. בבקשתו בעניין למנכ”לית העירייה אבישג אבטובי, ציין גזבר הרשות היוצא רו”ח תומר ביטון, שלנוכח “המצב הביטחוני בעיר ובהתאם להחלטת” העירייה “לפעול באופן מיידי להגברת השמירה והסדר הציבורי”, מועברת הצעת החוק, שלפיה “ניתן לגבות היטל שמירה מתושבי העיר, וזאת לצורך מימון פעולות הגברת השמירה ויישום תוכנית אבטחה עירונית”. יש לציין, שבשני חוזרי מנכ”ל משרד הפנים, מ-2013 ומ-2019, מופיע נוהל “חוקי עזר בדבר היטל שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי”, המאפשר גבייה באופן חוקי של אגרת שמירה, גם מתושבי בירת הנגב.

רו”ח ביטון הדגיש, שהחוק טעון אישור של “השרים הרלוונטיים”: שרי הפנים, המשפטים וביטחון הפנים. חוק העזר החדש קובע, שלאחר הפעלת שירותי שמירה בידי הרשות בתחום השיפוט של באר שבע, “כל מחזיק בנכס ישלם לעירייה היטל שיחושב לפי השטח הבנוי שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל ממכפלת השטח הבנוי שבנכס בתעריף ההיטל הקבוע בתוספת”: 2.28 שקלים למ”ר לשנה בנכס בנוי ו-0.22 שקלים למ”ר לשנה לשטח קרקע לא בנוי שמשתמשים בו ומחזיקים אותו שלא ביחד עם בניין.

כל הכספים שיתקבלו מהיטלי השמירה לפי חוק יופקדו בחשבון נפרד, שייועד אך ורק לביצוע השמירה. לבקשת משרד הפנים, אישרו חברי המועצה את תוקף הגבייה של היטל השמירה לפי חוק העזר המעודכן מסוף השנה הלועזית הנוכחית לסוף 2022. לצורך מימוש הארכה זו, נדרש גם אישור שר הפנים.

באופן טבעי, כל הטלת מס חדש מעוררת התנגדות אוטומטית. אין פלא אפוא, שברשתות החברתיות ובשיח הבינ-אישי בין תושבים בבאר שבע בלטו מתנגדי המהלך, מסיבות רבות ומגוונות; היו שטענו שאין זה בכלל מתפקידה של עיריית באר שבע לדאוג לביטחון האישי של תושבי העיר, בדיוק כפי שאמר וחזר ואמר בכל ריאיון כמעט שנתן בתקופה האחרונה ראש העירייה רוביק דנילוביץ’, שתבע מהמדינה לתגבר משמעותית כוחות שיטור ומג”ב, כדי להעלות את תחושת הביטחון של התושבים.

בין המתנגדים היו גם כאלה שאמרו שבמקרה של פגיעה בתושב או תושבת, הרשות אינה מחויבת כמובן לפצות את הנפגע או הנפגעת, גם אם היא גובה ממנו או ממנה אגרת שמירה. היו גם שתהו על גביית האגרה באמצעות הארנונה הביתית, ושאלו מה הקשר בין גודל הדירה של תושב לבין גובה אגרת השמירה שהוא אמור לשלם לרשות. והיו גם שאמרו וכתבו שמדובר בפרוטקשן לעירייה, במקום לבדואים, רק שבניגוד לפרוטקשן לבדואים המבטיח לכאורה שקט וביטחון, אגרת השמירה לעירייה לא תביא בהכרח לתחושת רוגע בקרב התושבים.

ומן הסתם, לא חסרו גם כאלה שסברו שהמהלך לא ממש ישנה את המצב בשטח בפועל, שכן גם אם מתכוונת העירייה להפעיל עשרות ניידות ורחפנים ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים ואחרים נוספים (עד הורדת הכתבה לדפוס, לא נמסרו מהרשות עיקרי תוכנית הביטחון העירונית לשימוש בכספי אגרת השמירה…), הרי שכמעט כל חשוד בעבירה שייתפס, ישוחרר כמעט מיידית בידי שופט או ייענש בצורה מעוררת גיחוך.

לא צריך ללכת רחוק כדי להבין איזו השפעה, אם בכלל, תהיה לאגרת השמירה המוצעת. בעיריית דימונה גובים כבר עשור אגרת השמירה מהתושבים. ובכן, ב-16 האגורות לחודש למ”ר (1.92 שקלים לשנה, 36 אגורות פחות מסכום האגרה בבאר שבע), משתמשת העירייה בדימונה, לפי דובר הרשות עמוס שריג, לרישות העיר במצלמות אבטחה, הפעלת מוקד “רואה” ושימוש ביחידות שיטור עירוני. שלושת המרכיבים הללו פועלים מזה שנים בבירת הנגב, מבלי שיהיה צורך לגבות מס נוסף מהתושבים…

שריג הדגיש: “עד 2011, לא הייתה בדימונה אגרת שמירה. בשנה זו, כשהלחץ והוונדליזם גברו, החליט ראש העירייה דאז מאיר כהן, להשית אגרה כזו. בשל מצבה הכספי של עיריית דימונה אז, מאיר היה חייב לממן את המצלמות, הסיורים, השכר לשוטרים/ פקחים בשיטור העירוני, למוקד ‘הרואה’ וכדומה מכספי האגרה, וזה מה שהוא עשה. עיריית באר שבע, בניגוד לעיריית דימונה, היא רשות איתנה, אפילו חזקה, ולכן עד כה היא לא גבתה אגרת שמירה. כיום, כך אני מבין מכל העיתונאים שפנו אליי, היא גובה את האגרה הכי גבוהה בדרום, בעוד שדימונה גובה את האגרה הכי נמוכה; נמוכה יותר מערד, מירוחם ומשאר היישובים מסביבנו. בכספים שאנו גובים מאגרת השמירה לא נעשה שום דבר מיוחד, למעט הצלחה גדולה במזעור הפשיעה ומיגור הוונדליזם, וזה יותר מדיי”.

אגב, גם בעיריית אופקים נגבית אגרת שמירה מתושבי העיר. דובר העירייה אהוד כהנים, מסר ל”שבע”: “באופקים קיימת מזה מספר שנים אגרת שמירה. לשמחתנו, לפי הסקרים שאנו עורכים מפעם לפעם, תחושת הביטחון האישי של התושבים מעידה על שביעות רצון גבוהה”.

נקודה נוספת הראויה לציון היא, שבמקרים קודמים של צורך עירוני בהוצאת עשרות מיליוני שקלים באופן חד פעמי (לדוגמה, פיצוי קבלן במתחם רמב”ם על אי הקמת פרויקט בנייה נוסף במתחם הצפוף ומימון עבודות השיפוצים והשיקום הנרחבות בגגו של אצטדיון “טרנר”) נטלה העירייה הלוואות מהבנקים, כדי לממן את הנדרש, ולא הטילה אגרה על התושבים. “אולי כדאי שנקים שוב חומה סביב באר שבע, ונאפשר כניסה אליה רק לאחר בדיקה”, התבדחו השבוע חלק מהמתנגדים להטלת אגרת השמירה.

מצד שני, אין לשכוח שאישור גבייתה של אגרת השמירה העירונית נעשה גם לנוכח בקשות של תושבים להגביר את הביטחון האישי, גם באמצעות פעילות אקטיבית עצמאית של הרשות המקומית. בנוסף, אין לשלול לחלוטין את הטענה שבאופן תיאורטי, ניתן לשדרג את פעילותם של משמרות השכונה החדשים בבאר שבע או לשקם מהריסותיו את המשמר האזרחי שפעל בעבר בצורה מעוררת התפעלות בכל רחבי בירת הנגב.

אלמוג כהן (מראשי “הוועד להצלת הנגב”), אחד התומכים הגדולים בגביית האגרה, אמר לעיתון “שבע”: “העיר באר שבע מצטרפת לכמעט 80 רשויות ברחבי הארץ. בזמנים קיצוניים יש לעשות מעשים קיצוניים. יחד עם עיריית באר שבע אנו נוודא שכל שקל לאגרת השמירה ילך לטובת השבת הביטחון האישי לתושבי העיר. אנחנו בטוחים שלמשפחות אשר ידם אינה משגת יימצא פיתרון הולם. יחד עם זאת, אנו ממשיכים במכבש הלחצים על המשרד לביטחון פנים והעומד בראשו. דרישתנו היא לשלש במיידי את כוחות המשטרה בנגב. בנוסף, בקרוב נצא בפרויקט חדשני, שיהווה מכפיל כוח לכוחות השיטור בעיר”.

חברת מועצת העיר לשעבר אורטל פרלמן שמואלי (מראשי “הפורום לקידום הנגב”), תומכת קצת פחות בנושא: “אני בעד הטלת אגרת השמירה, אבל עם שתי הסתייגויות: ההסתייגות הראשונה שלי קודם כל זה מה הסמכויות; יכול להיות שיהיה פקח מסור לעבודתו וחדור מוטיבציה ככל שיהיה, שבפועל יכול לראות את הפשע מתרחש מול עיניו, ולא מסוגל לעשות שום דבר. ההסתייגות השנייה שלי היא שמשטרת ישראל שעכשיו הכניסה אלינו שתי פלוגות מג”ב יכולה להגיד: ‘או קיי, עיריית באר שבע נכנסת בכסף ובכוחות גדולים. זה אומר שאני יכולה לצאת’. הטלת האגרה חייבת להיות בנוסף להגברת חקיקה. הייתה ידיעה בסוף השבוע שעבר, על קטין מהפזורה הבדואית שנמצאה אצלו כמות נשק שלא מביישת צבא קטן, כולל טילי אר. פי. ג’י ועוד דברים כאלה. אז כל עוד לא אוספים את הנשק הלא חוקי מהמגזר הבדואי, כל הדברים האלה הם פלסטר על פצע מדמם מאוד. והנגב באמת מדמם. המשטרה צריכה להמשיך בפעילותה המתוגברת, והענישה חייבת להימשך בכל הכוח, כי אסור להוריד רגל מהגז”.

ונחזור למתנגדים, שעימם נמנה מיכאל לב, המוביל התארגנות אזרחית אקטיבית למאבק בפשיעה הבדואית בבאר שבע, ומדגיש: “מובן שאני נגד. הרוב הם נגד האגרה הזאת. אנחנו משלמים כבר בארנונה אגרת שמירה, ופתאום הוסיפו לנו עוד איזשהו סעיף, כדי לסחוט מאיתנו כספים. אם תסתכל בסעיפים של הארנונה, תראה שיש שם חלק שהוא על ביטחון העיר. כולם יודעים טוב מאוד שהסעיף החדש בארנונה לא באמת יעזור. זו איזושהי תרופה כזו, כדי להרגיע אותנו מהפעילות שלנו, ובאמת זה לא יעזור הרבה, וכולנו יודעים את זה. אני חושב שזו סחיטה של העירייה ושל ראש העירייה שמנסה לסחוט את התושבים בשביל שיהיה לו עוד תקציב. התקציב של העירייה מהמדינה זה שני מיליארד שקלים, אני חושב שזה תקציב מאוד מאוד מכובד. אנחנו גם ככה משלמים ארנונה בין הגבוהות בארץ. אז, אני חושב שלפחות בזה יכולים להקל עלינו. מובן שגם שיטת המדידה בארנונה בבאר שבע (ברוטו ברוטו) היא עוד אמצעי של סחיטת כספים מהתושבים, למרות שיש לנו בעיר המון המון שכבות מאוד חלשות, שבקושי מתקיימות. ולמרות זאת, בעירייה מחליטים לקחת עוד כסף, במקום לעזור לתושבים ובאמת להוציא אותם מהמצב שהם נמצאים בו. אז זה עוד איזשהו אמצעי של סחיטה; זה סוג של פרוטקשן שאנחנו משלמים לעירייה. במקום לשלם אותו לבדואים, אנחנו משלמים לעירייה פרוטקשן, ככה שהפרוטקשן לא נעלם. זה נכון שיש מצוקה, וצריך לעשות משהו, וצריך ללכת לממשלה. רוביק דנילוביץ’ בתור ראש עירייה אמור להגיע לכנסת, ולהפוך שמה שולחנות, ולא להפוך עלינו את השולחנות, לתושבים; הוא צריך להפוך שם שולחנות, ולעשות את הבלגן שם. לבוא ולגבות מאיתנו עוד כמה שקלים כל חודש, זה לא יעזור. זה רק יגרע מהתושבים שהם משכבות חלשות ובמצוקה כלכלית, ולא חסר לנו כאלה בעיר. הפיתרון הוא רק אצל המדינה. זו הזנחה של שנים של כל הממשלות שהיו. אני לא מאשים רק אותו”.

 

 

a href="https

כתבות נוספות בחדשות

0

שוב: אוטובוס נרגם באבנים

הפעם, היה זה אוטובוס בבאר שבע שנרגם אמש באבנים

חדשות6 בדצמבר 2021    דקה אחת
0

החטיבה הצפונית באוגדת עזה הדליקו נרות יחד...

חדשות5 בדצמבר 2021    דקה אחת

כתיבת תגובה