איש הפרסום והיוצר מנחם נפה, הלך השבוע, לעולמו בבית החולים "סורוקה", לאחר מאבק של כמה שבועות במחלת הקורונה. ידידתו, אורנה מיארה, מספרת "את מנחם הכרתי ברחוב רבי עקיבא. גדלנו באותה שכונה, ולמדנו בבית הספר 'ניצנים'. בשכונה שלנו גרו כמה אנשים ידועים, כמו משפחתה של רינה מצליח ומשפחת לרבוני. אח של מנחם, יהודה ז"ל, נפל במלחמת יום הכיפורים בגיל 19, ואת הלוויה שלו לא אשכח לעולם. מאותה שכונה נהרג גם משה לרבוני ז"ל והאח של רינה מצליח. הייתה מין שכונה כזאת עם חבר'ה מאוד טובים. היינו חבורה מאוד מלוכדת, חברים טובים. אני אומנם הרבה שנים לא הייתי איתו בקשר, כי לא הייתי בבאר שבע, אבל נפגשנו בחזרה לפני כשמונה שנים. מנחם היה טיפוס מלכד. קודם כל, הוא היה הכי חתיך בשכבה, גבר מאוד מאוד יפה ואיש כזה של חברים, בחור מאוד יצירתי, מאוד שמח, מאוד אהב את החיים. מנחם מאוד אהב אנשים ואת המשפחה שלו; עד היום האחרון, הוא דאג לאימא שלו, וחי איתה. מנחם גם דאג מאוד להנציח את השם של אחיו, וכל שנה היה מארגן את הטורניר במקיף א' ואת מפגש המשפחות של החברים מסיירת 'חרוב'. הוא תמיד ארגן את המסיבות, והיה רכז תרבות שלנו, עד עכשיו שאנחנו מבוגרים. מנחם היה חבר מאוד טוב. אני מאוד אהבתי אותו".

והיא מוסיפה: "מנחם היה מאוד יצירתי, וכתב כמה סרטים. לפני כמה שנים, הוא השתתף בתחרות סרט קצר בתל אביב, ולפני שחלה עבד על עוד סרט; מנחם התעסק הרבה שנים בעיצוב ופרסום. ראיתי אותו באחרונה, ודיברתי איתו בטלפון עד שהתחילו להנשים אותו. עשיתי למנחם יומן קורונה, ושלחתי לו כל יום הודעות, כדי שיידע שמתקשרים ושואלים עליו ואוהבים אותו ודואגים לו ומתפללים בשבילו, ושאנחנו בטוחים שהוא יתעורר; אני הייתי בטוחה שהוא יקום. אני לא מאמינה שמנחם נפטר; הוא איש של החיים, אהב את החיים, אהב אוכל טוב, אהב להיפגש עם חברים, אהב לנסוע, אהב לארגן אירועים. מנחם היה איש בריא, חוסן פעמיים, והיה צריך לעשות את החיסון השלישי, אבל לא הספיק, כי הוא התאשפז באותו סוף שבוע. אנשים מאוד אהבו אותו; הוא היה מאוד חברמן. אני לא מאמינה שאני מדברת עליו בלשון עבר. הוא היה חבר אמיתי, חבר דואג, חבר שאוהב לשמח. זהו, היה ואיננו, התאדה, עצוב".