מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון ששילב כוחות בין רופאי נשים, רופאי ילדים, ואפידמיולוגים, בחן מהו הפער האופטימלי בין לידות הן מבחינת סיבוכי ההיריון קיצרי הטווח, ובעיקר לגבי סיבוכים נשימתיים ארוכי טווח לילודים. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון מוביל בינלאומי  לרפואת ילדים Pediatric Pulmonology.

המחקר בחן משמעות מרווח בין הריוני קצר אשר הוגדר כנמוך מחצי שנה, מרווח ביניים, ומרווח ארוך (אשר הוגדר כמעל 5 שנים בין ההריונות). צוות המחקר עקב אחר נשים וילדיהן אשר ילדו בבית החולים סורוקה. ההשוואה בוצעה בין כ- 19,000 ילודים שנולדו במרווח קצר, לבין 114,000 ילודים שנולדו במרווח ביניים, ולעומתם 11,500 ילודים אשר נולדו במרווח מעל 5 שנים בין ההריונות. שיעור הלידות המוקדמות היה גבוה יותר בקרב ילודים שנולדו הן במרווח קצר והן במרווח ארוך. כאשר נבחנו סיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לתינוקות, נמצא שאלה שנולדו במרווח גדול של מעל 5 שנים היו בסיכון מוגבר (של פי 1.5)  לסיבוך זה.  יש לציין כי מחקר אחר של הצוות הראה שמרווח ארוך נמצא גם כגורם סיכון לסיבוכים עיצביים ארוכי טווח לילודים.

צוות החוקרים הרב מערכתי מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון כלל את: ד"ר תמר ויינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור והילה רפפורט-פסטרנק מהפקולטה לרפואה אוניברסיטת בן גוריון, ואת פרופ' אייל שיינר מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' ופרופ' אביב גולדברט רופא ריאות ילדים ומנהל מחלקת ילדים ב' בסורוקה.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה ומעורכי המחקר :"מרווח קצר נחשב בספרות כגורם סיכון לסיבוכי היריון. ואכן המחקר הנוכחי הדגים עלייה בשיעור הלידות המוקדמות. יחד עם זאת דווקא מרווח ארוך של מעל 5 שנים נמצא כגורם סיכון לסיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לילוד. לא הכל נמצא בידיים שלנו, אבל כדאי לזכור שדחיית הלידה הבאה לפער של מעל 5 שנים היא פחות מומלצת. המחקר הנוכחי מדבר על כך שגם מרווח בין לידות מהווה גורם סיכון לתחלואה, וכמו תמיד נראה שכדאי לבחור בדרך האמצע, לא קרוב מידי ולא רחוק מידי. דבר נוסף שחשוב לזכור, בייחוד כאשר קיימת מחשבה על מרווח קצר, הוא נטילת חומצה פולית שהוכחה כמפחיתת מומים בכלל ומומים בצינור העיצבי בפרט".

פרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים ב' ומעורכי המחקר: "מרווח שמעל 5 שנים בין ההריונות, כרוך בסיבוך נשימתי והן בסיבוך עצבי  בתינוקות. האפשרות לתכנן נכון ולהקטין סיכוי שהילדים יזדקקו בהמשך לטיפול רפואי יכולה וצריכה להיכנס לשיקול דעת ההורים".