חדשות

“המפעל הכי גדול בנגב”

חדשות23 ביולי 2020    11 דקות
0

כך מכנה השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון את קריית המודיעין בליקית. בראיון מיוחד ל"שבע", מגלה השר ביטון בין השאר מה הייתה החשיבות שלו בדיונים שהובילו להרצתו מחדש של פרויקט הענק, מה היתרון שיש לצעירי הנגב מהפרויקט, ומתי תתקבל סופסוף ההחלטה האם להקים את שדה התעופה הבינלאומי השני של מדינת ישראל בבסיס חיל האוויר נבטים. האזרח ביטון

“המפעל הכי גדול בנגב”
צילומים: באדיבות דוברות השר

בסוף השבוע הקרוב, אמור השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, לצאת מבידוד לאחר ששהה בחברת חולה קורונה מאומת. בראיון ראשון לעיתון “שבע”, ודווקא מהבידוד, מספר השר ביטון, בין היתר, על תרומתו החשובה להחלטה לפתוח את המעטפות ולבחור בזוכה להקמת קריית המודיעין בצומת ליקית, איפה עומד פרויקט הענק של שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים וכיצד מתכוונים במשרד הביטחון ובצה”ל לגייס בשנים הקרובות כמה שיותר חיילי מודיעין איכותיים דווקא מהנגב, ולא רק בעיקר מהמרכז.
“כבר בכנסת, עוד לפני שנכנסנו לממשלה, וגם בהיותי מייסד ופעיל ב’מועצת הנגב’, הבנתי שהמכרז על הקמת קריית המודיעין בליקית תקוע”, מספר ביטון על השתלשלות העניינים. “היה בעצם מכרז שיצא, 3 קבוצות גדולות של חברות הגישו הצעות למכרז הזה, וקרוב לשנה לא נפתחו המעטפות, כדי להכריע מי החברה שתקים ותתפעל את הקריה. עם הכניסה שלי לתפקיד השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, קיימנו סדרת דיונים, אני ושר הביטחון עם הגורמים גם בצה”ל וגם במשרד, ובעצם קיבלנו החלטה עקרונית שהמעטפות ייפתחו מיידית, ותהליך המכרז ייצא לדרך. בדיונים היה חשש שפתיחת המעטפות הופכת בעצם את האירוע הזה לכמעט אירוע ודאי, והדאגה הייתה שאין עדיין פיתרון תחבורתי בדמות רכבת לאתר ליקית, ושעדיין לא נסגרה המעטפת של משאבי אנוש המעודדת את הקצינים הקיימים לבוא ולגור בנגב, כולל דיור ותמריצים. בנוסף, גם אין מעטפת משאבי אנוש שתיקח את הדור הצעיר בנגב לכיוון המודיעין. בתסריט החיובי, קריית המודיעין תחל לפעול רק בעוד כ-6 שנים, לאחר בינוי וכו’. מדובר בפרויקט ענק, מורכב, של מאות אלפי מ”ר של בינוי איכותי ועם נוכחות של קרוב ל-12 אלף חיילים ועוד אלפי אנשי קבע, שאני לא יכול לציין את מספרם המדויק, אבל אלפי אנשי קבע וזה בעצם הופך להיות המפעל הכי גדול בנגב, שבו גם יעבדו כאלף אזרחים במשרות אזרחיות, מערך תומך, החל מהמחשבים והתזונה והרפואה ועולמות שלמים, ועוד מאות עסקים שיתמכו במפעל מבחוץ בשירותים שונים”.

הדמיית קרית המודיעין בליקית. באדיבות משרד הביטחון

ולך היה חלק חשוב בתהליך

“הדרישה שלי הייתה שגם אם יש ספק כיצד נפתרת סוגיית התחבורה ונבנית החבילה למשאבי הון אנושי, דרשתי שנצא לדרך. הדרישה הזאת בדיונים התקבלה, אבל גם הבטחתי לכל מי שדאג בנושא הזה שאנחנו מתכוונים להביא לממשלה בחודשים הקרובים הצעת מחליטים שתתמוך בעליית קריית המודיעין לנגב. הצעת המחליטים הזאת תקדם את החלופה שנבחר לתמוך בהיבטים של התחבורה, כאשר התפישה אומרת מן הקל אל הכבד; דהיינו, כמעט כל איש קבע בדרגות האלה שאנחנו דואגים לגביהם, יש לו כבר מאיתנו רכב פרטי עתידי, והוא יכול להגיע בתוך 70 דקות מהמרכז לבסיס, אם יבחר שלא להתיישב בנגב, ולהגיע בתוך 90 דקות דרך באר שבע ושלוחה אל הבסיס, שלוחה תחבורתית, שכנראה תהיה רכבת פרברים. הדבר הזה בבדיקה, פלוס אמצעי ביניים של אוטובוסים ממקבצי דיור במרכז שיסיעו בהסעות ישירות לבסיס, שזה ייקח בערך כ-80 דקות. ולכן, אנחנו נבנה בהדרגה פיתרונות וגם נביא חבילת משאבי אנוש ותמריצים לפיתוח הון אנושי של בני הנגב לשירות בבסיס ותושבי המרכז להתיישבות בנגב. יש נכונות ומחויבות של שר הביטחון ושלי להוביל את זה, כמובן גם ראש הממשלה ובעבודה מתואמת עם הרמטכ”ל וראש אמ”ן. חשוב להדגיש שאנחנו קשובים גם לראשי הרשויות בנגב שפנו אלינו; ביקשתי מהם לתת לי 100 ימי חסד לפתור את זה, לא תמיד קיבלתי את 100 ימי החסד, אבל בתוך 50 יום פתרנו את הסוגיה הזאת, ולא רק שפתחנו את המעטפות; לפני כשבוע, כבר הכרזנו על החברות הזוכות בהקמת ובתפעול קריית המודיעין, שזה שלב נוסף בהתקדמות שלנו; זה כבר 2 שלבים: פתיחת המעטפות והכרזה על החברות המקימות והמפעילות של הקריה”.
השר ביטון מדגיש כי למרות טענות כאלה ואחרות, הפרויקט חשוב גם לצבא ולמשרד הביטחו: “כתוב בתורה: ‘אין לך אדם שאין לו מקום, ואין לך אדם שאין לו שעה’. וכשלאדם מסוים יש מקום ויש שעה, חובה לעשות את הדבר הנכון. שלא יהיה ספק, גם הצבא וגם משרד הביטחון וגם מדינת ישראל רואים בעליית בסיסי צה”ל לנגב פרויקט דגל, וקיימו את ההבטחות: קריית ההדרכה שהתמקמה בירוחם והפכה להיות תחום השיפוט של ירוחם, עם מנוע צמיחה של 10,000 חיילים וכאלף אנשי קבע ו-600 עובדים אזרחים, זה הוקם ובוצע; נבטים הפך להיות אחד מבסיסי חיל האוויר המובילים בישראל, אסטרטגי, משמעותי, פעיל וספג אליו טייסות רבות; בימים אלה, נבנית קריית התקשוב בבאר שבע בעצימות גבוהה, ממש מנופים ובנייה בשטח, פלוס בתי הספר שלנו להכשרות מקצועיות למודיעין בתוך באר שבע, פלוס החלטות שלנו להביא עוד בסיסים לנגב, שלא את כולם אוכל לפרט, וגם בסיס תובלה ואספקה ולוגיסטיקה שנמקם בנגב”, הוא אומר ומוסיף, “יש בסיסים שלא ניתן לפרט, שגם יעשו את המעבר הזה. ואחד מהמהלכים המשלימים הסופיים והאחרונים זה קריית המודיעין. ולכן יש לברך את צה”ל ואת משרד הביטחון, שביצע 70, 80 אחוזים מהמהלך, וה-20, 30 האחוזים האחרונים זה קריית המודיעין. עכשיו, גם בצבא יש רצון אמיתי, אבל גם דאגה אמיתית; אתה רוצה באמת שיהיה לך את מיטב ההון האנושי, ושלא תהיה פגיעה בהון האנושי”.

ביטון מדגיש כי היו לבטים של הצבא, היו גם כאלה שלא אהבו את ההחלטה ולדבריו השיקולים והלבטים היו ועדיין בחלקם נכונים, “זה אמיתי; אני לא מזלזל בשיקול, אבל הוא עומד מול מכרז קיים, מאות מיליונים שהושקעו, החלטות ממשלה ומחויבות ומדיניות שרים, כל זה בצד השני. וכן, הנוכחות שלי בחדר הייתה משמעותית, אבל לא רק שלי; כידוע לכולם, גם שר הביטחון בני גנץ, גם גבי אשכנזי, בסיורים שלהם בנגב, לפני ההיבחרות לכנסת, הודיעו שיתמכו במעבר הזה ויקדמו אותו, כך שהיה גיבוי עקרוני ומדיניות עוד מתוך המפלגה לנושאים הללו. פתרנו חלק מהבעיות, אנחנו מחויבים לפתור את שאר הבעיות, הדאגות הן אמיתיות, ואנו שותפים כולנו לאתגר הזה. התקדמנו 2 צעדים דרמטיים, אבל עד שלא נראה בניין ראשון פעיל, שזה ייקח קרוב ל-4, 5 שנים, לא נוכל לברך על המוגמר, אבל בהחלט הזזנו את העגלה הזאת שנתקעה בבוץ ואת הקטר הזה שירד מהפסים, ועכשיו הוא דוהר על הפסים ומתקדם”.
השר ביטון, עוד בתפקידו ב’מועצת הנגב’, פעל רבות גם להקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים. עכשיו, אחרי ההתקדמות בנושא ליקית, הוא מצהיר שנבטים הוא הנושא המרכזי הבא, ושם אגב, הוא לא מבטיח תוצאות אבל מבטיח שהנושא ייבחן ברצינות “אנחנו לא יכולים לבטל את החשש ואת המורכבות של הסיפור בנבטים. אני כאיש ‘מועצת הנגב’, פעלתי רבות שמדינת ישראל תכיר בכלל באפשרות שנבטים תהיה אופציה. עיקר המחשבה של המדינה היה ללכת לכיוון עמק יזרעאל, ושם לחלק מהתושבים יש התנגדות גורפת ולחלק מראשי היישובים. הנגב רוצה שדה תעופה אזרחי, ורוצה אותו בנבטים, כי פה יש כבר תשתיות גדולות שקיימות. המעשה הזה, לייצר שילוב של פעילות אזרחית וצבאית ברמה הגבוהה ביותר בו זמנית, עם עוד שיקולים שלא ניתן לפרט, זה דבר מורכב. ההבטחה שלנו הייתה, בניגוד לליקית שאמרנו: ‘קום יקום’, לגבי נבטים אמרנו: ‘בחון ייבחן’. זאת אומרת, לא נאפשר שלילה של האלטרנטיבה הזו סתם כך, אלא נבצע דיון מעמיק אצלנו על האפשרות הזאת והאפשרות לממש אותה. השיקולים הביטחוניים לא פשוטים, אבל הדיון הזה רק החל, ורק כשנסיים אותו נוכל להודיע מה החלטתנו. יש רצון גדול, אבל יש גם מורכבות גדולה. וזה מוקדם לדעת מה יהיה בנבטים. בנוסף, מה שמתפתח גם זה שחיפה מוכנה להיות עיר שתקלוט שדה תעופה שמוריד לחץ, לפחות לטיסות בסדר גודל בינוני מאירופה. וזה מאפשר עוד איזשהו פיתרון חליפי לעמק יזרעאל, אבל לנו יש אינטרס בפיתוח הנגב, להביא את שדה התעופה של נבטים לנגב”.
כמה זמן ייקח עד שתהיה החלטה על נבטים להערכתך? חודשים, שנים?

“הדיון ייקח כמה חודשים. כמובן, הכל תלוי ביציבות הממשלה ובפעילות הכללית. הקשב שלנו הוא 90 אחוזים לקורונה. משרד הביטחון כולו שאוב לקורונה, צה”ל עושה דברים מופלאים במאבק בקורונה, כולל אמ”ן, כולל אגף המבצעים, כולל פיקוד העורף עם אלפי חיילים סדירים ומתנדבים. אנחנו נכנסים לערים, מביאים מזון, מביאים תרופות, מקדמים בדיקות, מאיצים תהליכי בדיקה ביחידות המחקר וביחידות הרפואיות שלנו, ובעצם זמינים לכל משימה של הקורונה. וזה שואב אותנו מאוד מאוד בימים אלה; הייתי אומר שבין 80 ל-90 אחוזים מהעשייה שלנו היא באזור של ביטחון ישראל השוטף והמאבק בקורונה, אבל אנחנו לא שמים בצד סוגיות אסטרטגיות כמו נבטים. הדיון הזה החל, והוא יימשך אצלנו כמה חודשים, ואז נוכל להגיד בכנות את התשובה ואת עמדת משרד הביטחון בנושא החשוב הזה”.

עם שר הביטחון גנץ בליקית

ביטון הוא לא “הירוחמי” היחיד בממשלה. חילי טרופר, שאמנם לא נולד וגדל בירוחם אבל הגיע לעיר תחת שרביטו של ביטון שהיה ראש המועצה, הפך להיות שר התרבות. בראיון שקיימנו איתו לפני כשבועיים הרעיף מחמאות על ביטון, עכשיו תורו של ביטון להחזיר: “חילי טרופר הוא אהוב ליבי וחביב נפשי, ואני בן אדם טיפה יותר רגשי ממנו. אני יכול להגיד לך שנפשי נקשרה בנפשו. הוא אחת הדמויות הערכיות והחינוכיות מההווה והעתיד של המנהיגות החינוכית והקהילתית והחברתית של המדינה. חילי היה מנהל מצטיין שעשה מהפכה עבור נוער בסיכון, הלך לעבוד עם שי פירון כשר חינוך, ולמד את המערכת הארצית. אמרתי לו: ‘אחרי שהיית מצטיין בבית ספר אחד, והבנת את התמונה הארצית, הלבנה הכי חשובה זה שינוי עירוני קהילתי, כי רק עירייה שמחויבת לחינוך ולחבר את המתנ”ס ואת הרווחה ואת אגף החינוך, את הפורמלי ואת הבלתי פורמלי, לעבוד עם הורים ומחנכים וילדים, רק עיר יכולה לעשות את הסינרגיה הזאת. ולכן קראתי לו לדגל, והיה קשה להביא אותו, אבל בסוף הוא נעתר למשימה זמנית של 3, 4 שנים; האמת שאמרתי לו שנתיים, אבל הוא משך איתי עד הסוף”.
וביטון מדגיש, על סמך נתונים עדכניים: “חילי עשה מהפכה חינוכית בירוחם והטביע חותם. והפירות של המהפכה הזאת בכלל עוד ממשיכים לבוא; לפני שבועיים, קיבלתי מכתב ממנהל התיכון שלנו, שלפני שיצאנו לדרך היו בו אפס ילדים שהלכו לשנת שירות ומכינה קדם צבאית. בתוך 10 שנים, 50 אחוזים מהתיכון נמצאים בשנת שירות ומכינה קדם צבאית. מ-60 אחוזים בגרות ל-90 אחוזים בגרות, מובילים ברובוטיקה בעולם, מובילים ברחפנים בעולם. היינו העיר האיומה בישראל בשירותי הגיל הרך (מעון אחד רשמי, פקוק ומיושן, עם רשימות המתנה של מאות תינוקות בסיכון בבתים) והיום אנחנו עם 3 מעונות הכי יפים במדינה ומרכז לגיל הרך מוביל וטיפולים פרה רפואיים וידע על כל תינוק בירוחם עוד לפני שהוא נולד. הרבה מהזכויות הללו רשומות על שמו של חילי; יש בכלל אווירה מצוינת של מורים והורים ומתנ”ס משגשג וחוג לסיירות ומרכז מדעים מוביל בארץ ובעולם שחונך את הרובוטיקה של רמת נגב והערבה התיכונה והקהילות הבדואיות ומעביר ידע לצפון, והשארנו פה אנשי מופת אנשי חינוך. הידיעה הכי גדולה בחינוך זה לא מה עשית כשהיית, זה מה נשאר כשהלכת. ומה שנשאר פה אחרי שחילי סיים זה דברים גדולים ועצומים. והעבודה איתו היא חברות; אנחנו באותם מספרים בכנסת אחד ליד השני ובאותם כיסאות כשהיינו חברי כנסת, ובכל ישיבת ממשלה אנו יושבים אחד ליד השני. אז, יש לנו שותפות וחברות וקירבה גדולה”.

כתבות נוספות בחדשות

0

גם הבוקר : בלוני נפץ במועצה אזורית...

במהלך הלילה התגלה בלון נפץ גם במתינות

חדשות8 באוגוסט 2020    דקה אחת
0

30 לפטירתו של יחזקאל ויזל ז”ל

סגן ראש עיריית באר שבע ומועצת מיתר לשעבר נפטר בט"ו בתמוז, ה-7.7. בתו אורנה, מספרת על אביה ש"השאיר אחריו מורשת וציווי למשפחתו, שתמיד צריך להמשיך הלאה; לא לעצור, לא להתמסכן, לגבור על הקשיים שבדרך ולהתקדם"

חדשות5 באוגוסט 2020    2 דקות

כתיבת תגובה