בית המשפט המחוזי בבאר שבע התיר לפרסום את עיקרי גזר הדין שניתן היום (חמישי) בעניינם של 3 נאשמים, שהורשעו בביצוע עבירות מין רבות במשפחה כלפי 2 מתלוננות.

ל"שבע" נמסר, ששופטי המחוזי אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק קיבלו את העמדה העונשית של הפרקליטות, והטילו על הנאשם העיקרי עונש של 27 שנות מאסר בפועל, בגין הרשעתו בעבירות אינוס, מעשי סדום ועוד, שביצע בבתו החורגת, מאז היותה בת כ-11. הבת הרתה לנאשם בכפייה, ונולד להם ילד, אותו גידל הנאשם כבנו. על אימה של המתלוננת, שידעה על המעשים של בן זוגה, והשתתפה באופן פעיל בעבירות המין שבוצעו יחד עימו, הטיל בית המשפט עונש של 10 שנות מאסר בפועל. נאשמת שלישית, שכנתם של בני הזוג ואימה של המתלוננת הנוספת, נדונה לעונש של 4.5 שנות מאסר בפועל, בגין ביצוע עבירות מין בבתה, שנעשו בחלק מהזמן יחד עם הנאשם העיקרי.  כמו כן, הושתו על הנאשמים פיצויים למתלוננות בסך של יותר מ-400 אלף שקלים במצטבר.

בהתאם להכרעת הדין, במשך כ-17 שנים, במספר רב מאוד של הזדמנויות, מדי יום ביומו, ולעתים מספר פעמים ביום, ביצע הנאשם העיקרי (נאשם 1) עבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, באלימות פיזית קשה, בבתו החורגת, כאמור מאז היותה בת כ-11, זאת בידיעתה ואישורה של אם הילדה (נאשמת 2). חלק מעבירות המין החמורות בוצעו במתלוננת בידי האב והאם גם יחד במשך שנים ארוכות. כמו כן, שלחו הנאשמים את המתלוננת לעסוק בעבודות שונות מגיל 15, ונטלו לעצמם בכפייה את כספה. כדי שהמתלוננת לא תוכל לעזוב את הנאשם לעולם, הוא הכניס אותה להריון בכפייה ובאלימות, ונולד להם ילד, שהתגורר יחד עימם בבית, והנאשמים גידלו אותו כבנם. המעשים הופסקו, כשהמתלוננת בגרה, ובעיצומו של ויכוח עם הנאשם, מתוך מצוקה ורצון שיפסיק לבצע בה עבירות מין, נטלה סכין מהמטבח, ירדה על ברכיה, ואמרה לנאשם שייקח את הסכין, ויהרוג אותה. גם לאחר שהנאשם הפסיק לבצע בה עבירות מין, במספר רב של הזדמנויות, הוא המשיך להכות את בתו, ולאיים עליה, עד שאזרה אומץ, ויצאה מהבית.

בנוסף, קיים הנאשם קשר רומנטי עם שכנתו (הנאשמת 3), שהייתה אם יחידנית (חד הורית), ולה 2 בנות קטנות. הנאשם היה מקבל תמורת תשלום את הבנות הקטנות כאשר שבו מהמסגרות הלימודיות שלהן, ודאג להן לארוחת צהריים. בתוך כך, ביצע הנאשם מעשי סדום רבים במתלוננת 2, בסלון ביתה, כשהייתה בגילאי 8 – 10. מלבד זאת, קיימו הנאשם והנאשמת 3 יחסי מין בפני המתלוננת 2,] תוך הנחיה שהיא תצפה בהם. הנאשמת 3 ביצעה אף היא עבירות מין בבתה. 2 הבנות הוצאו בשלב מאוחר יותר מחזקתה של האם. כאמור, הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות מין רבות במשפחה, הכוללות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, וכן בעבירות של התעללות ותקיפת קטין, כל אחד לפי חלקו.

בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה התובעת בתיק, עו"ד רותם יוחנני-הר ציון מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) מבית המשפט המחוזי להחמיר באופן ניכר בעונשם של הנאשמים, זאת בשל הפגיעה הקשה שלהם במתלוננות, שהותירה בהן נזקים פיזיים ונפשיים לצמיתות, באופן בלתי הפיך. "הנאשמים התעללו התעללות מינית ופיזית בלתי נתפשת במתלוננות מגיל צעיר, ריסקו בפועל כל התנגדות שלהן למעשיהם, והותירו אותן חלשות וחסרות אונים", ציינה עו"ד יוחנני-הר ציון. "הנאשמים שללו מהמתלוננות את תום ילדותן ואת היכולת להתפתח באופן תקין, אישיותית ומינית. ההתעללות האכזרית והניצול המחפיר בוצעו בידי האנשים שמתפקידם היה לשמור ולהגן על המתלוננות, ובמיוחד בידי 2 האימהות הביולוגיות האמורות להיות דמויות מגוננות, אוהבות ומיטיבות. בשל הגיל הצעיר בו החלו המעשים, אובדן החוויה של הבית כמקום מוגן ובטוח והיעדר התפתחות תקינה לנוכח הפגיעות כולן והגילאים בהם הן התרחשו, הם גרמו למעשה לנזקים בלתי הפיכים בכל תחומי החיים".

המחוזי קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות, והחמיר בעונשם של הנאשמים. הוא הטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 – 27 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 208 אלף שקלים למתלוננת 1 ו-170 אלף שקלים למתלוננת 2. נאשמת 2 – 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 50 אלף שקלים. נאשמת 3 – 4.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 50 אלף שקלים למתלוננת.

השופט אינפלד ציין בגזר הדין, ש"הנאשם פגע בכל אחת ואחת מהנפגעות פעמים רבות, רבות מאוד. הנאשם לא הסתפק 'רק' בניצול מעמדו כדמות אבהית בפועל, תוך גרימת בלבול ומצוקה, כפוגעים אחרים במשפחה, כאשר הדמות האהובה גם פוגעת. הנאשם השתמש באלימות פיזית ישירה לכפות את רצונו… זדון לבו של הנאשם מגיע לשיא חריג בהקשר לגרימת ההיריון למתלוננת 1… אין מדובר בהיריון שנגרם ברשלנות, קלות דעת או אפילו אדישות אכזרית לגורלה של המתלוננת, אגב ניצולה המיני באופן מחפיר. מדובר בהיריון שנגרם לכתחילה, בכוונת מכוון… מדובר בפגיעה עמוקה עוד יותר בחירותה של המתלוננת וביטוח לרצונו של הנאשם לקשור את המתלוננת אליו, לכל חייו, ולמעשה גם אחרי מותו למשך כל חייה. קשה לדמיין אכזריות קשה מזו. הגמול ההולם לפגיעה כה עמוקה בחירות הוא פגיעה עמוקה בחירות. הכלי היחיד שניתן לנו בידי המחוקק הוא המאסר הממושך, שספק אם יש בו פגיעה בחירות באותה עוצמה בה פגע הנאשם במתלוננת. בהיעדר כלי אחר, אנו נשתמש בכלי שניתן לנו".