מגדל תצפית מימי ממלכת יהודה (המאה ה-8 לפני הספירה, ימי שלטון חזקיהו המלך) נחשף באחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של חיילי צה"ל יחד עם רשות העתיקות בבסיס "צנחנים" בדרום. ל"שבע" נמסר, שהחפירה נערכה במסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", המובל בידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל, ונעשה בשיתוף הצבא, משרד הביטחון, "החברה להגנת הטבע", רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

המגדל, שמידותיו בעת העתיקה מוערכות ב-5 על 3.5 מטרים, הוקם בנקודה גיאוגרפית גבוהה, ובשל כך איפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון. הוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות למשקל של 8 טון, והשתמר לגובה של כ-2 מטרים.

צילום: רשות העתיקות

לדברי סער גנור וולדיק ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, ששכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום ובמשואות אש בלילה. ייתכן שמגדל התצפית שנחשף עתה, הוא אחד ממגדלי השאת המשואות".

במקרא נזכרות משואות, או בלשון המקרא "מַשְׂאֵת" מספר פעמים. כך, בסיפור "פילגש בגבעה", מתואר השימוש במשואות עשן: "הַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר: וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה׃ וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן ־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה" (שופטים כ' ל"ח – מ').

גם הנביא ירמיהו מתאר את דרך העברת המשואות: "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַםִ וּבִתְקועַֹ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל־בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל" (ירמיהו ו' א'). עדות ממקור נוסף מוכרת מאחד האוסטרקונים (מכתבים על גבי חרס) שהתגלה בתל לכיש. בסוף מכתב מספר 4, נכתב: "וידע אדני כי אל משאת לכש נחנו שמרם ככל האתת אשר נתן אדני. כי לא נראה את עזקה". מכתב זה מלמד שקיומן של המשואות ופירוש האותות מהווים חלק ממערך ההגנה ותפישת הביטחון השוטף והביטחון בעת חירום בממלכת יהודה בתקופת הברזל.

צילום: רשות העתיקות

הפעילות במגדל העתיק שנחשף בשטח הבסיס הצבאי נפסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה ב-701 לפני הספירה. החפירות הארכיאולוגיות חשפו שפתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס כנראה לאחת הערים הבצורות הסמוכות. מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי בשטח, ידוע שמסעו של סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה של 46 ערים וכ-2,000 כפרים וחוות. כעת, כ-2,700 שנה אחרי מסע סנחריב לארץ יהודה, חיילי צבא הגנה לישראל חשפו מגדל תצפית של חיילי צבא יהודה, ממש בדומה למגדלי התצפית המשמשים היום בצבא.

גיא סלעי, מנהל מיזם "צבא ההגנה לטבע", מספר שכ-150 טירונים ומפקדים מחטיבת "הצנחנים" השתתפו בחפירות, כולל טירוני הסיירות, בפעילות שהתפרסה על פני כמה חודשים. סלעי מוסיף שהמיזם שהוקם במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע והנוף והמורשת שבסביבתם, החל ב-2014 עם 8 פרויקטים, וכיום פועלים במסגרתו כ-60 מוקדי עשייה בכל הארץ. "לשמחתנו, בכל אחד מהפרויקטים נוצרת ערבות הדדית לחיזוק הקשר שבין החיילים לסביבתם. צה"ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית", אומר סלעי.