מגזין

"אנחנו נותנים לב"

מגזין16 בינואר 2022    10 דקות
0

מזכ"ל תנועת הנוער הייחודית "סַבָּבְּתָא", הפועלת מתחילת שנת הלימודים הנוכחית גם בבאר שבע, מגלה ל"שבע" איך אפשר לקיים בהצלחה פעילות משותפת של בני נוער וקשישים במעמד שווה. "יש חיבורים יותר מגניבים בין הנוער למבוגרים שהם שני דורות מעל", מדגיש גפן מאיר, שכרגע אחראי על פעילות התנועה בבירת הנגב. סבא וסבתא בסבבה

"אנחנו נותנים לב"
צילום: באדיבות סבבתא

דווקא בעידן הקורונה, כשהמגע עם סבא וסבתא עלול לסכן את בריאותם, פועלים בתנועת הנוער "סַבָּבְּתָא" להידוק הקשר בין הנכדים והנכדות למי שיכולים להיות בגיל הסבים והסבתות שלהם. בריאיון מיוחד לעיתון "שבע", מסביר מזכ"ל התנועה, גפן מאיר (האחראי כרגע על הפעלת סניף "סבבתא" בבאר שבע) איך מצליחים להחזיק תחת קורת גג אחת עשרות בני נוער ומבוגרים בפעילות משותפת במסגרת תנועת נוער, עד כמה בני נוער בבאר שבע נלהבים מהעבודה בתנועה עם קשישים וכיצד התמודדו ב"סבבתא" עם מגבלות הקורונה הקשות.

"'סבבתא' זו תנועת נוער, הראשונה והיחידה מסוגה בארץ. ואני אומר שמבדיקה שעשיתי, היא גם תנועת הנוער היחידה והראשונה מסוגה בעולם, שמחברת בין בני נוער לבני גיל הזהב דרך פעילות חווייתית משותפת. יש הרבה ארגונים שבאים לעשות חיבור בין הדורות. בעידנים האחרונים, קיימים נתק גדול בין הדורות והרבה בדידות בקרב הגיל השלישי", אומר מאיר.

זה פער של שני דורות, אחרי הכל. הילדים עם ההורים שלהם זו בעיה. אז עם הסבים, בכלל…

"דווקא תופתע לשמוע, שיש חיבורים יותר מגניבים בין הנוער למבוגרים, שהם שני דורות מעל. התזה, הנשמה שלנו ומה שמייחד אותנו בעצם מאותם ארגונים שמנסים לחבר בין הדורות הוא שאנחנו מגדירים את עצמנו כתנועת נוער. זה למעשה מבדל אותנו מכל המקומות שבהם החבר'ה באים להתנדב עם קשישים בבתי אבות. אנחנו לא באים להתנדב. אנחנו באים לפעילות חווייתית משותפת. היום, הנוער מבקר מבוגרים או את סבא וסבתא, מדי פעם בבתי האבות סביב חגים, כדי לשמח קשישים. אז ב'סבבתא' לא באים לשמח קשישים, באים לשמוח יחד איתם. מסתכלים עליהם בגובה העיניים כשווים בין שווים, חלק מהחבורה. זה בא לידי ביטוי בכל דבר שאנחנו עושים, החל מזה שאנחנו קוראים לעצמנו 'סבבתא' ('סבבתא' זה סבא וסבתא שהם סבבה. הם חלק מקבוצה) וכלה בזה שכולם לובשים חולצות סגולות. גם הצעירים וגם המבוגרים לובשים את אותה חולצה. אם אתה מוצא ארגון שמחבר בין הדורות, ולובש את אותה חולצה, גם הצעירים וגם המבוגרים, תפנה אותם אליי, בבקשה. אני אשמח לשמוע. אני לא מכיר דבר כזה. אולם, אצלנו כולם חלק מהקבוצה".

 

 

 

מאיר מתאר את אופי הפעילות ב"סבבתא": "החלק הראשון של הפעילות זה חלק שהוא יותר של משחקי קופסה. באים. פותחים שולחן. רמי-קוב, דמקה, שש בש וכן הלאה. באים להכיר, לשבור את הקרח. מובן שזה רק אמצעי לשיחות בלתי אמצעיות שמתנהלות בין לבין. אנחנו לא אומרים שאנחנו באים עכשיו לראיין ניצולי שואה. זו פעילות שהיא מאוד מאוד מוגדרת ואולי קצת מרתיעה ומשעממת. אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים לעשות, לשחק. החלק השני של הפעילות זה חלק שהוא כמו פעולה, שבעצם מעבירים אותה גם הנוער וגם המבוגרים כאחד, בתורנות. רכז הסניף דואג שהפעילות תועבר בצורה טובה. והחבר'ה מקבלים גם הכשרה מהרכז איך להעביר פעילות טובה. זה יכול להיות בכל נושא שבעולם. מישהו דיבר איתנו על חלליות. מישהי דיברה על התקופה שלה במעברות, ועשתה על זה כל מיני משחקים מגניבים. בקיצור, הרבה מאוד פעילויות: ערב שוקולד, דברים כאלה שמגבשים את כל הקבוצה ביחד, ומאפשרים חיבור שהוא באמת באמת מיוחד".

כמה זמן התנועה קיימת?

"תנועת 'סבבתא' קמה לפני שנתיים וקצת, בספטמבר 2019, בידי קבוצה של נערים ונערות מרמת בית שמש. הם בעצם ראו את הצרכים שדיברתי עליהם קודם. והם פתחו את הסניף הראשון בעיר שלהם. אותם נערים ונערות מבית שמש עשו באמת עבודה נפלאה. ולאט לאט הסיפור התפשט וגדל. אני הצטרפתי לעמותה כשהיא הייתה בת שלושה חודשים. ואנחנו בעצם מפעילים כיום סניפים בכל הארץ. יש לנו 20 סניפים. בבאר שבע התחלנו את הפעילות בצורה פורמלית בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. ויש לנו נוער ממקיף זילברמן, מקיף ז', מקיף ג', שכבר מגיעים לפעילות. ויש מבוגרים שמצטרפים כמובן לחלק מהפעילות. אנחנו נשמח שאפילו יבואו יותר (מבוגרים). הפעילות שלנו הייתה עד לא מזמן במוסדות 'אמרי יוסף' בשכונת רמות. ופשוט המבנה לא היה מספיק גדול בשבילנו. הגיעו יותר אנשים ממה שציפינו. אז עברנו למתנ"ס 'ספורטיב', שיש בו חדר הרבה יותר גדול ומרווח. ושם אנחנו מקיימים את הפעילות".

לדברי המזכ"ל, "המוטיבציה של הנוער להגיע לפעילות בתנועה היא קודם כל כי זה כיף. הם לא מרגישים שהם באים להתנדב. הם מרגישים שהם באים לעשות כיף. זה סבבה להם. ואנחנו כארגון קיבלנו הכרה ממשרד החינוך כגוף קולט להתפתחות אישית ומעורבות חברתית. בעצם, נוער שגם ככה עושה מעורבות חברתית בתיכון, ומשקיע מהזמן שלו לטובת הקהילה, פה הוא עושה את זה בפלטפורמה שהיא מאוד מאוד מיוחדת וחדשנית מהסוג שלה. יש פה באמת משהו שהוא לא קונבנציונלי, לא התנדבותי קלאסי, אלא באמת באמת לעשות דברים ביחד. לא הרבה מקבלים את ההכרה הזאת (ממשרד החינוך). במשרד ראו בנו שותפים לדרך, ואהבו את הרעיון".

מתי אתם מקיימים את המפגשים בבאר שבע?

"הפעילות של התנועה בבאר שבע מתקיימת פעם בשבוע, בימי רביעי, מ-20:10 עד 21:40. אלה השעות המעודכנות של הפעילות. החדשות המשמחות הן שהגיעו יותר נוער ממה שתכננו. וכרגע יש לנו בני נוער ברשימת המתנה. אנחנו רוצים להקים עוד סניף בעיר בהמשך, ולהגדיל את הפעילות. יש לנו 50 בני נוער פעילים ועוד בערך 25 שרוצים להגיע. וכרגע אנחנו פשוט לא יכולים לאכלס אותם. מבוגרים יש לנו כיום 15. ואנחנו רוצים, כמו שאמרתי קודם, שיגיעו יותר. זה חלק מהסיפור של לעבור ל'ספורטיב'. המתנ"ס הוא פשוט מקום יותר נגיש וקרוב ליותר בתים של אנשים".

 

 

חלק מהכיף של בני הנוער והמבוגרים להגיע ל"סבבתא" הוא מה שיוצרים המפגשים בין שני הדורות: "יש כל מיני סיפורים מאוד נחמדים, המלמדים על הנשמה של הארגון שלנו. הנוער מביא איתו גם משהו ייחודי למפגש הזה. בני הנוער מביאים רעננות, רוח צעירה כזו, חשיבה חברתית מה שנקרא לא מקובעת וגם איזשהו תום, במובן הטוב של המילה. והמבוגרים מביאים איתם את הניסיון. את החוכמה. גם אצלם כמובן, יש הרבה שמחת חיים. הם פחות דרמטיים. הרבה פעמים הצעירים מתרגשים יותר מדיי מדברים. למבוגרים יש את הפרספקטיבה של הדברים. למשל, הייתה נערה שעשו עליה חרם, ואמרו שהיא לא מספיק יפה ומגניבה. אז, המבוגרת שעבדה מולה אמרה לאותה נערה: 'את הכי יפה והכי מגניבה. ואת תשימי (פס) על כולם. גם אני הייתי בתור צעירה לא הכי מקובלת. ותראי איפה אני היום'. הצעירים מביאים איתם הסתכלות רעננה וחדשה. ומביאים את כל הטכנולוגיה איתם. יש להם הרבה סבלנות להסביר איך אפליקציות עובדות ואיך מנהלים דברים. יש לנו אחד שעשה סדנת 'טיק טוק' ו'אינסטגרם' קצרה, בעיקר סרטוני 'טיק טוק'. איך להעלות סרטון 'טיק טוק' עם הרבה עוקבים, שייצרו תהודה. המבוגרים 'עפו' על זה. אני שאני בחור לא כל כך מבוגר, אין לי מושג מה זה 'טיק טוק', אבל הצעירים יודעים מה זה מצוין. והם לימדו את המבוגרים. ועכשיו המבוגרים יודעים יותר טוב איך הפלטפורמה הזאת עובדת. יש לנו פעילויות מגניבות שאנחנו עושים ב'זום'. היינו בתקופת קורונה, כמו שאתה מבין, בשנה שעברה"…

איך באמת התמודדתם עם הגבלות הקורונה הלא פשוטות, במיוחד בקשר עם הקשישים שנמצאים כידוע בסיכון מוגבר להדבקה מהמחלה?

"בעיקרון, בזמנים הכי קיצוניים, של הסגרים, עשינו פעילויות ב'זום'. עשינו גם פעילויות כל סניף לבד וגם ברמה הארצית. למשל, הראינו סרטון, ופתחנו עליו דיון. עשינו פעילויות כאלה של תציגו דברים, תביאו דברים. נתנו הרצאות גם של הנוער וגם של המבוגרים, שהביאו תוכן. והבאנו גם מרצים מבחוץ. יש לנו עיתון שאנחנו מחלקים פעם בשבועיים, שיש בו תכנים מגניבים. ובעצם עשינו גם פעילויות בהתבסס על העיתון. אנחנו מוציאים כל שבועיים עיתון מטעם התנועה. וזו פלטפורמה טובה לשיח ולדיון ודיאלוג. בזמני הביניים הפחות מחמירים בהגבלות, אנחנו (תמיד כמובן, בהתייעצות עם גורמים מקצועיים) שואפים לקיים כמה שיותר פעילות. אם אנחנו יכולים לעשות פעילות עם עד 50 אנשים, אז נעשה אותה עם 50 אנשים במרחקים. בחוץ לעומת בפנים. הכל תוך הקשבה וערנות לחיים של אנשים, כי אחרי הכל, מדובר באוכלוסייה מבוגרת. בכל מקרה, אנחנו לא כופים את הפעילות על אף אחד. ואם למישהו זה גדול עליו, אז אנחנו לא מכריחים להגיע".

ולסיום, מאיר מאשר ששני המגזרים שנפגעו הכי קשה מהגבלות הקורונה מהווים את לב הפעילות ב"סבבתא", המבוגרים שנגיף הקורונה מסוכן להם מבחינה בריאותית, ובני הנוער שנמנע מהם חינוך במשך תקופה ארוכה, ומדגיש: "תראה, עם סבא וסבתא יש קשר מיוחד. קודם כל, רק בני אדם מקימים מערכת יחסים עם סבא וסבתא. זה משהו בטבע. קופים אין להם סבא וסבתא. יש אבא ואימא, וזהו. סבא וסבתא זה מיוחד לנו. זה קשר שהוא מיוחד, כי סבא וסבתא הם ללא הסמכות של ההורה, אלא זאת סמכות יותר רכה. ומצד שני, אפשר לספר לסבא וסבתא הכל, כי הם גם יהיו הרבה פחות שיפוטיים. יש פה משהו, במובן אפילו החינוכי, שהמבוגרים מביאים איתם איזשהו מטען הרבה יותר רך ואוזן הרבה יותר קשבת. זה להיות איתך בזמנים הטובים וגם בזמנים הפחות טובים, אבל אתה לא השוטר. אתה רק המחנך. זה מה שמגניב. ובאמת זה בא לידי ביטוי בפעילות שלנו. אפרופו שהנוער נפגע מבחינה ערכית, כמו שתיארת, ומעוד הרבה בחינות, אז יש איזשהו סיוע כזה של המבוגרים, שהם באמת אוזן קשבת. והם שם לגמרי בשביל בני הנוער. וזה מאוד מאוד מיוחד. כל מי שנחשף לפעילות בתנועה שלנו, מקבל מזה הרבה ערך. וזה בדיוק הסיפור שלנו, שכל בן אדם יש בו איזושהי סגולה, איזושהי ייחודיות. המבוגרים ב'סבבתא' הם נכס. הם לא נטל, כמו שהחברה לפעמים מציגה. ואפשר לקבל וללמוד מכל אחד. הסינרגיה הזאת היא מתכון שמאוד מאוד ערב לחיכם של הרבה אנשים. אנחנו לא נותנים אוכל, אם כי תמיד יש כיבוד. אנחנו נותנים לב. אנחנו מקבלים מהמבוגרים בדיוק כמו שהמבוגרים מקבלים מהצעירים".

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה