מגזין

מבולבלים? גם אנחנו

מגזין16 בינואר 2022    10 דקות
0

סגן מנהל בית החולים, "סורוקה", פרופ' יעקב דרהייר, סבור כי בית החולים יהיה ערוך לשיאים שעוד צפויים להישבר בגל האומיקרון. בינתיים, בעלי העסקים מרגישים שיש סגר מבלי להכריז עליו, ההורים נמצאים בתורים בלתי נגמרים לבדיקות ובידודים. כך נראה כאוס

מבולבלים? גם אנחנו
צילום: ingimage

כשנתיים מתחילת התפשטותה של מגפת הקורונה, בבית החולים "סורוקה" יכולים לסכם שהתנהלות בית החולים היחיד בנגב אל מול גלי התחלואה הבלתי נגמרים הייתה טובה. עד כדי כך טובה, שבמספר גלים קודמים, "סורוקה" סייע בטיפול חולי קורונה שהועברו למוסד מבתי חולים אחרים בארץ. סגן מנהל "סורוקה", פרופ' יעקב דרהייר, שכדבריו "אחראי על הצד הקליני של הטיפול בקורונה בבית החולים וגם על מניעת זיהומים, ניהול סיכונים ועוד", מסביר לעיתון "שבע", שב"סורוקה" ערוכים ומוכנים כמעט לכל תרחיש גם אל מול גל האומיקרון שממשיך להתפשט: "קודם כל, יש לנו תוכניות מגירה לפתיחה של מחלקות קורונה נוספות. אנחנו היום פותחים גם מחלקת יולדות של שמונה מיטות ליולדות עם קורונה וגם איזשהו מתחם לילדים עם קורונה בתוך מחלקת ילדים (זה מתחם שהוא מבודד ומופרד מבחינת מניעת זיהומים, כנדרש), במטרה לתת את המענה הכי טוב לחולים האלה. חוץ מזה, יש לנו מחלקת קורונה קיימת, עם 35 מיטות. ובמידת הצורך, אנחנו יודעים מה תהיה המחלקה הבאה בתור. ויש לנו גם מחלקה לטיפול נמרץ בקורונה. כך שאנחנו די ערוכים לגל הנוכחי של הקורונה".

אם כן, אינכם צריכים לעשות צעדים נוספים?

"זה תלוי מה יהיו ממדי התחלואה. בשלב שבו אנחנו נצטרך להפעיל מספר מחלקות קורונה במקביל, אז נצטרך לצמצם פעילות במקומות אחרים, למשל ניתוחים לא דחופים, מרפאות חוץ או דברים כאלה. מן הסתם, כל פתיחה של מחלקות קורונה נוספות תבוא על חשבון המחלקות הפנימיות".

ופרופ' דרהייר ממשיך: "בשיא של כל הזמנים בתקופת הקורונה, הפעלנו בעצם (רק) שתי מחלקות קורונה, שנתנו מענה לכ-60 מטופלים. פלוס (מחלקת) טיפול נמרץ (קורונה) של 14 מיטות. זה היה השיא שהגענו אליו, אבל אנחנו לא יודעים להגיד כמה חולים קשה יהיו בגל הזה. וגם אם האחוז יהיה נמוך, יכול להיות שמספר החולים האבסולוטי יהיה כל כך גדול, שגם אחוז קטן ממנו בסוף ייצא הרבה מאוד חולים קשה. לכן, צריך להיערך לכל אפשרות".

איך אתה מסכם את הטיפול של "סורוקה" במגפת הקורונה בשנתיים האחרונות, גם בהתחשב בטיפול במחלות אחרות שממש לא עברו מהעולם?

"ראשית, אני חושב שעבדנו מאוד נכון. צמצמנו באמת למינימום את הפגיעה בדברים אחרים. למשל, בשיא של הגלים הקודמים, הייתה מחלקה כירורגית שהצוות הסיעודי שלה נלקח לטיפול בחולי קורונה. צמצמנו גם מחלקה אחת באורתופדיה. והייתה מחלקה אחת מתוך שתיים. בכירורגיה כללית הייתה גם מחלקה אחת מתוך שתיים. וזה לא פגע במטופלים בצורה מאוד קשה. זאת אומרת, צמצמנו פעילות לא דחופה. וזה כן איפשר לתת מענה (לחולים). אם אתה צריך אחיות לטיפול נמרץ, אז אחיות של חדר ניתוח הן אחיות מאוד מיומנות לדברים האלה. ואם אני מצמצם פעילות ניתוחית, זה מאפשר לי גם לשחרר אחיות מחדר ניתוח לטיפול נמרץ. וגם לשחרר אחיות ממחלקות כירורגיות לטיפול בחולי קורונה לא מאוד קשים. אז בסך הכל, אני חושב שהיה איזון מידתי בין הטיפול בחולי קורונה לטיפול בחולים האחרים. ולא נגרם איזשהו נזק. אני חושב שחלק מזה היה גם עניין שאנשים פחדו להגיע (לבית החולים). ואנחנו מאוד פיתחנו את הנושא של רפואה מרחוק. היום, בהרבה מאוד מרפאות, יש את האופציה לקבל טיפול וירטואלי בווידיאו או בטלפון. ואנשים יכולים לנצל את זה, אם הם חוששים להגיע לבית החולים. חשוב לי גם שנציין שאנשים צריכים להתחסן, גם לקורונה וגם לשפעת, שגם בטח תיכף תשאל עליה"…

שמציפה את כל בתי החולים בארץ…

"נכון, עדיין לא מאוחר להתחסן לשפעת. ובינתיים עוד אפשר להתחסן נגד המחלה. אנחנו רק בתחילת ינואר. ויש עוד טעם להתחסן לשפעת. וגם כמובן, מי שלא התחסן לקורונה, אז שישלים את החיסון, למרות שמי שלא התחסן עד עכשיו לקורונה, אני לא יודע איך אני יכול להשפיע עליו פה. לא רק כי זה גל גדול מבחינת הדבקה, אלא משום שאנשים שעד היום לא מצאו זמן להתחסן לקורונה, כנראה השיקולים שלהם הם פחות רציונליים"…

בדיעבד, לפי הניסיון שלך ב"סורוקה", האם התגובה לקורונה היתה פרופורציונאלית?

"תראה, זה מאוד קשה לתת ציונים בדיעבד. עכשיו, כשאתה מסתכל ואתה אומר: 'אה, זה כל מה שהיה'?, אז אתה יכול כעת לשאול את השאלה הזאת, אבל באירוע אמיתי מתגלגל, אתה לא יכול לדעת את זה. ותמיד עדיף להיות מוכן יותר ממה שצריך, מאשר להיתפס בתרחישים דמויי איטליה, ולחלק מכונות הנשמה בין מטופלים כמו בארה"ב".

ואתם גם קלטתם חולים מבתי חולים אחרים, כי הייתם יותר יעילים אולי.

"לא. זה היה פשוט כי התחלואה באזור שלנו הגיעה קצת באיחור. לעומת זאת, בגל הרביעי זה היה הפוך. היו הרבה יותר חולים בדרום מאשר במרכז הארץ. בגלים קודמים, באמת היו לנו הרבה פחות חולים. ואנחנו נרתמנו לסייע, גם מבחינת חולי האקמו וגם מבחינת חולים אחרים. קיבלנו חולים מכל רחבי הארץ בערך".

האם אנחנו בסוף הסיפור, לדעתך? עם כל עשרות אלפי הנדבקים ביום, אז כולם יידבקו, לא?

"אל"ף, כן. כולם יידבקו. האם זה סוף הסיפור? אני לא יודע, כי אנחנו רואים שיש אנשים שחלו בקורונה דלתא, ועדיין יכולים לחלות באומיקרון. אז אם יבוא וריאנט עוד יותר אלים, שגם מי שחלה בקורונה לא יהיה מוגן אליו, אנחנו לא יודעים את זה. אני לא רוצה להתנבא".

"יש פה כאוס"

נדב לוגסי (הבעלים של בית הקפה "בליקר בייקרי" ב"גרנד קניון") מדגיש שמבחינתו "יש סגר בלי סגר", כהגדרתו: "קודם כל, יש בלבול גדול בהנחיות. פעם תו ירוק, פעם תו סגול. הלקוחות עצמם לא מבינים. ובעלי העסקים מבולבלים. יש בלבול גדול. וזה פוגע לנו במכירות ובמחזור. זה אבסורד שבקניונים הורידו את התו הירוק, אבל במסעדות לא. זה אומר שמישהו שעומד מעבר לבית הקפה יכול להיות שם, ומטר פנימה אסור. זה מצב שאי אפשר להתנהל בו", אומר לוגסי וממשיך: "לפני שלושה שבועות, כבר התחילה ירידה של 20 אחוז במכירות ובמחזור. בימים האחרונים, יש ירידה של 40 – 50 אחוז במכירות ובמחזור שלנו. אם לא נקבל פיצויים, זה יגמור את העסקים. הרי, אני משלם את אותה השכירות, את אותה הארנונה, אבל הירידה היא ב-50 אחוז. אם לא נקבל פיצוי, נקרוס. חייבים לפצות אותנו. בממשלה הקודמת, קיבלנו פיצויים. וזה מה שגרם לי ולעוד הרבה אנשים לפתוח מחדש את העסקים. אחרת, לא היינו פותחים מחדש. כל אחד היה מפסיד את מפעל החיים שלו, את הפרנסה שלו. אנחנו עושים את המקסימום. עסק מזון זה לא עסק אחר. זה הזמנות. אתה לא רוצה להיתקע עם סחורה שבסוף הולכת לפח. יש הרבה משתנים, ומפחדים לעשות הזמנות למקרה שפתאום כן יחליטו על סגר. אני מקווה שבממשלה יתעשתו, ולא יתנו לנו לרדוף או לשכנע למה מגיע לנו. אנחנו משלמים מסים כל החיים. זה כסף שלנו".

סאלי ביטון חדד מרשת "סלקשיין" מדגישה גם היא שחוסר הוודאות מביא לפאניקה מיותרת: "אני מבינה שזו תקופה של אי ודאות, אבל אי אפשר להתנהל ככה. הממשלה מורידה החלטות שלא מגיעות לבעלי העסקים. למה עשו תו ירוק בקניונים? תו ירוק בקניון אומר שהקניון 'מת'. אנשים לא מגיעים, כי נוצרה מעין אווירת פחד".

ביטון חדד מדגישה שמדובר בתקופה קשה ובתחושה של כאוס: "אנחנו גם ככה מתמודדים עם תקופה קשה. עלויות השילוח עלו בצורה מטורפת, עלייה של מאות אחוזים. יש המון בידודים של עובדים, מצוקה של כוח אדם שהתחילה עוד לפני. לאנשים אין מוטיבציה לבוא לעבוד. התחושה היא שמקבלים החלטה בלי דיון מעמיק, בלי התייחסות לבעלי מקצוע. גם ההנחיות לא מגיעות אלינו. איך אני אמורה לבדוק תו ירוק? לפני שבוע, אחד העסקים קיבל קנס, כי הוא לא ידע שהוא צריך לסרוק את הברקוד באפליקציית 'רמזור', וחשב שמספיק לראות את התו הירוק. עסקים חדשים, לא קיבלו פיצוי, המשיכו לשלם ארנונה ומאז אין לאן לפנות. זה עשרות אלפי שקלים. יצרו פה פאניקה, מה שהביא מיידית לירידה של 50 אחוז. ואף אחד לא חושב על פיצוי בכלל".

בעל עסק אחר סיכם זאת כך: "אני לא נכנס לפוליטיקה. לא מעניין אותי מי אשם, ההמשלה הזו או זו שלפניה. יש פה סגר, בלי להגיד סגר. מהמרים פה על בעלי העסקים. והיום שאחרי יהיה איום ונורא. לא רוצים לשלם לנו, אבל רוצים את הכסף שלנו. יש פה כאוס מטורף. והממשלה צריכה להבין שיש יום אחרי האומיקרון. ואם לא יעשו משהו, ובמיידי, מדינת ישראל תיראה אחרת לגמרי בעוד כמה חודשים. ולא לטובה".

 

בשבוע האחרון, הורים רבים חששו בעיקר מדבר אחד: הודעת הטקסט שמתחילה בצמד המלים "הורים יקרים". ההודעה שמבשרת להם ככל הנראה, על בידוד או חשיפה של הילדים לחולה קורונה. אם לא די בבידוד, נוספו לכך התורים העצומים בבדיקות. נוצר מצב שהמדינה דורשת שתי בדיקות. והתורים הלכו והתעצמו. ואז גם הפערים בין המרכז לפריפריה צצו שוב. כך יצא שבתל אביב היו 30 מתחמי בדיקות, ובבאר שבע רק שניים. לאחר פניית ראש העירייה רוביק דנילוביץ', נפתחו עוד ארבעה מתחמים ברחבי העיר, עם הבטחה לפתיחה של כמה נוספים. ועדיין, המחסור במתחמי בדיקות העלה שוב את הפער בין באר שבע למרכז.

אחד ההורים סיפר: "הגעתי לאחד ממתחמי הבדיקות בעיר, כי הילד נחשף לילד מאומת בגן. עמדתי שעתיים בתור, כשהילד איתי עם מאות אנשים. מה ההיגיון? אם הילד לא נדבק בגן, הוא יידבק פה".

אימא לשני ילדים שנדרשו לבדיקה, סיפרה גם היא: "הגעתי לאחד משני המתחמים לבדיקה מהירה שהיו, עוד לפני שפתחו עוד. כל מתחם הגנים היה פה, בנוסף לעוד מאות אנשים. באיזשהו שלב, התחילו ריבים מי לפני מי בתור. אנשים עקפו. והתחילו צעקות. ילדים כבר ממש התחילו לפחד. את צריכה לעמוד, בלי לשבת אפילו, שעה וחצי או יותר בתור, כי אם תמצמצי לרגע, מישהו יעקוף אותך, ותתחילי לריב. כולם צמודים אחד לשני. ואז לקראת הסוף, אחד הבודקים יוצא ואומר שאתמול בגל הבדיקות היו יותר מ-30 מאומתים, ושנתפוס מרחק. זה לא ממש עזר".

 

כתבות נוספות במגזין

0

"בעניין המשילות והריבונות בנגב, לא היה מישהו...

שרת הפנים איילת שקד, המובילה את רשימת "הרוח הציונית" יחד עם שר התקשורת יועז הנדל, מספרת בריאיון לעיתון "שבע", בין היתר, מה עשתה לטובת תושבי הדרום שלא ביצעו בממשלות הקודמות תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מהו הפיתרון שלה לבעיית עזה, ומדוע למרות "ההסתה" כהגדרתה היא תסכים לשבת בממשלה עם "הליכוד"

מגזין11 באוגוסט 2022    12 דקות
0

סיפור של צבע

אסף דיי הגיע עד גמר "מאסטר שף" עם המטעמים המסורתיים מבית אימא. הילד שגדל בבית דתי בסנהדרין, חזר בשאלה וכשכולם חשבו שיפתח מסעדה הוא בחר לבנות תפאורה לנועה קירל

מגזין29 ביולי 2022    9 דקות

כתיבת תגובה