מגזין

האב המייסד

מגזין8 באפריל 2021    8 דקות
0

פרופ' יהודה חדד, נשיאה של המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, מסיים את כהונתו מיום היווסדה של המכללה. בראיון פרישה הוא מספר על החלום וההגשמה, על מחליפו ועל הפקולטה החדשה לעיצוב ואדריכלות שתשים את הנגב במרכז

האב המייסד
פרופסור יהודה חדד. צילום: יחסי ציבור

אין הרבה אנשים שיכולים להגיד שהם חתומים על בשורה של ממש. פרופ’ יהודה חדד, נשיא המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון הוא אחד מהם. הוא נמנה על מייסדי המכללה, ונחשב לאחד שחלם והאמין שניתן וצריך לתת עוד הזדמנויות לצעירי הנגב. עכשיו, אחרי 12 שנים בתפקיד, פרופ’ חדד מסיים את תפקידו ומפנה את מקומו לפרופ’ שמעון לויצקי, ובעיקר רואה את חזונו ממשיך ומתפתח: “המכללה הוקמה בגלל חזון להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה ואופציה לפתוח הזדמנויות נוספות לצעירים בנגב. לשמחתי, היה לי את הכבוד ואת העונג הגדול להיות אחד מהמובילים של התהליך הזה. זה היה לי חשוב כי אני איש הנגב, אני אוהב את הנגב והתהליך עזר להשאיר פה צעירים שרצו ללמוד. היום 70-75 אחוזים מהסטודנטים שלנו הם תושבי הנגב, אנחנו נותנים להם את המענה ללימודי הנדסה בכל התחומים ואנחנו המכללה הראשונה שהכשירה סטודנטים להנדסת בנין. היום אנחנו המכללה להנדסה הגדולה בארץ והוצאנו כ-15 אלף בוגרים. כילד שגדל בבאר שבע והגיע לדרגה אקדמית בכירה זה נותן תחושת גאווה מאוד גדולה להוביל תהליך כזה וצריכים להמשיך בהגשמת החזון ההיסטורי הזה”.

חדד מגיע מ”משפחת עולים” כהגדרתו שעלתה לארץ בשנות ה-60. הוא גדל בשכונה ד’ בעיר, שירת כלוחם קרבי והחליט ללכת ללימודים אקדמיים כדי “להוכיח שההשכלה היא לכולם כדבריו: “בגלל שהמכללה הפכה להיות חלק משמעותי באזור ותרמה למוביליות החברתית באזור הנגב אני יכול להגיד שאני גאה. אני מגיע ממשפחה של עולים שהגיעה לבאר שבע בשנות ה-60 היישר לשכונה ד’. כל החיים רציתי להיות ישראלי, להוביל ולהנהיג, גם בצבא ובכל מקום שהייתי כולל באקדמיה. להראות שההשכלה מגיעה לכולם,  גם למי שבא מהנגב ממשפחה של עולים. זה מה שהוביל אותי. לקראת ההקמה של המכללה התלבטתי אם לצאת מהאוניברסיטה ומהמחקר, אבל נתתי אמון מלא במהפכה שאפשר ליצור. אחת הנקודות המשמעותיות במכללה היתה המפגש בינינו לבין הנדבן סמי שמעון, ומערכת היחסים המיוחדת בינינו הביאה לחיבור שהביא לתרומה כל כך גדולה שנתנה לנו אפשרות לבנות את התשתיות של המכללה”.

האמנת בתחילת הדרך שהמכללה תהפוך למה שהיא היום?

“אני אישית האמנתי אבל היו כאלה שהיו סקפטיים ואמרו לי שאני פנטזיונר. אני דיברתי על אלפים כבר עם הקמת המכללה. הבטחתי שב- 2005 נהיה עם 2,500 סטודנטים. היו כאלה שהטילו ספק והיו כאלה שלעגו ואמרו על מה אני מדבר. אבל עברנו את 2,500 הסטודנטים והגידול המשמעותי הזה נתן לנו את הכוח והאמונה שאנחנו בכיוון הנכון ושאנחנו יכולים לגדול. הקמנו עוד קמפוס באשדוד. הנוכחות שלנו הוכיחה את עצמה גם מבחינת הסטודנטים. 90 אחוז מהבוגרים שלנו נקלטים כמעט בכל תחום בתעשייה, גם בהייטק וגם במפעלים באזור. 90 אחוז מהבוגרים מוצאים את עיסוקם בתחום שלמדו אותו בתעשייה. אפשר למצוא אותם בכל פינה. כשאני רואה את הסטודנטים אני יודע שהצלחנו אבל יש עוד מה לעשות ולתרום לאזור”.

כמו כל אדם אחר בפלנטה, גם חדד לא היה מוכן למגפת הקורונה ולשינוי המשמעותי שהביאה איתה, גם ברמה האקדמית. אבל חדד, מוצא גם נקודות אור במגפה שנחתה עלינו: “אין ספק שמצד אחד הקורונה הקשתה על הסטודנטים אבל מצד שני היא עשתה טוב לחלק לא קטן של הסטודנטים וחיזקה את היכולת של הלמידה האישית שלהם ואת כושר החשיבה שלהם. הקורונה קירבה אותנו אל העתיד בצעדים מהירים יותר, העתיד הוא שילוב של המפגשים הפרונטליים מול האפשרות לסטודנט ללמוד באופן עצמאי ולתקשר יותר מהר אולי ולהעמיד בפניו את היכולת ללמוד בכל זמן. היום, בעזרת הלמידה מרחוק, סטודנט יכול ללמוד בכל מקום, זה שינוי אדיר. אבל גם היינו צריכים להשקיע השקעה אדירה במערכות. השקעה אדירה בספרייה כדי לאפשר לסטודנט בבית להיכנס לספרייה ולמשוך את הספר שהוא רוצה לראות בתוך הספרייה. זה חייב אותנו בהשקעה גדולה וגם בשינוי תפיסתי אבל אנחנו עשינו את זה מתוך מענה לסטודנטים ומתוך השקעה עתידית שזה הדבר הבא”.

ואיך התגברתם על הקשיים במעבר המיידי הזה ללמידה מרחוק?

“למדנו את הקשיים בשנה האחרונה. לא כל הסטודנטים נוח להם ללמוד ככה, זה ברור. זו היתה התאקלמות גם של חברי הסגל וגם של הסטודנטים. בבחינות עצמן היו אתגרים לא פשוטים, עם הגבול העדין בין הרצון לשמור על טוהר הבחינות והרצון לשמור על זכויות הפרט. היינו צריכים למצוא את הגבול העדין ועברנו אותם גם בזכות הסטודנטים עצמם שהיו חלק מהתהליך הזה. זה לא שהכתבנו לסטודנטים, הם היו מעורבים. יחד הצלחנו להתמודד עם הקשיים. היום אנחנו רואים שיש לא מעט יתרונות ובחשיבה לעתיד ניקח את היתרונות וניישם אותם בנוסף למפגשים הפרונטליים”.

כמה המפגש האישי חסר לך?

“הוא מאוד חסר. בסוף, האקדמיה זה לא רק למידה, זה גם מפגשים חברתיים של סטודנטים מכל מיני מקומות בארץ. המפגשים החברתיים מאוד חסרים, לכולם. כבר עכשיו חלק מהמערכת חוזרת בצורה הדרגתית ואני מאוד מאמין שנתמודד ונלמד לחיות לצד הקורונה”.

את מקומו של חדד יתפוס פרופ’ שמעון לויצקי שכיהן כדיקן קמפוס באר שבע ועסק בקליטה, קבלה וקידום של חברי סגל אקדמי במחלקות השונות: “פרופ’ לויצקי הוא אדם ראוי מאוד לתפקיד” אומר פרופ’ חדד, “אני מאמין שהוא ימשיך עם חזון המכללה ויוביל אותה למקומות וערכים נספים. הוא מבין את הצרכים של הסטודנטים והוא מחובר לאזור. הוא גם מבין את צרכי האזור והוא בהחלט ראוי. אני מאוד שמח שהוא נבחר. אני בטוח שהוא ימשיך לפעול לטובת הנגב, באר שבע והמכללה”.

הנשיא החדש, שמעון לויצקי. צילום: פרטי

רגע לפני שהוא עוזב, חדד משאיר למכללה ולבאר שבע “נדוניה” נוספת, בייבי עליו עבד בשנים האחרונות והחל משנת הלימודים הקרובה ייצא לפועל. מדובר על תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון באדריכלות B.Arch שאושרה על ידי המל”ג ותהווה נדבך נוסף להמשך הקמתו של ביה”ס לעיצוב של המכללה, תוכנית שגם היא חלק מחזונו של חדד לתת לצעירי הנגב את כל הסיבות ללמוד ולהישאר בנגב: “אני שמח שלקראת סיום התפקיד שלי כנשיא אני משאיר נדוניה בעלת משמעות ובשורה גדולה מאוד לנגב כולו. הקמת בית ספר לעיצוב ואדריכלות במכללה שישרת את הנגב כולו. אנחנו התחלנו את ההליך של הקמת בית הספר לפני כמה שנים. מקום המדינה ועד היום כל צעיר שרצה ללמוד אדריכלות או מקצועות העיצוב ברמה אקדמית היה צריך לנסוע למרכז, לירושלים או לצפון, לעבור לגור במקום אחר. בעניין הזה זו תרומה אדירה ובשורה גדולה לנגב כולו שיהיה בית ספר לעיצוב ואדריכלות בבאר שבע. כל צעיר בנגב יוכל לממש את חזונו וחלומו ללמוד עיצוב בנגב במסגרת המשפחתית. אני יודע כמה זה משמעותי למכללה ולעיר, ואני שמח שזה מה שאני משאיר אחרי סיום התפקיד שלי. זה היה תהליך ארוך שהתחיל בשיתוף עם ראש העיר רוביק דנילוביץ’. למדנו את הצורך של האזור והבנו שיש צורך אדיר ללימודים כאלה”.

חדד מסביר כי הפקולטה החדשה תהווה בשורה של ממש לנגב לא רק בלימודים אלא גם במקומות תעסוקה לבוגרים: “תעשיית ההייטק בבאר שבע כמטרופולין שמשרת אזור גדול ופארק הייטק דורש גם את מקצועות העיצוב, לא רק תוכנה ותכנות. לכן הצענו במקביל תקשורת חזותית ואדריכלות. בבוא הזמן נפתח גם מחלקות לעיצוב פנים, לעיצוב מוצר והחזון הוא להקים בית ספר לעיצוב עם כ-1,000 סטודנטים לפחות. לא מיד, אבל זו המטרה בראייה עתידית”.

במסגרת פתיחת הפקולטה ובית הספר למקצועות העיצוב, הוקצה למכללה מתחם מחנה ורד בעיר העתיקה: “התכנון הוא להקים את בית הספר שם. לבינתיים נפתח את התוכנית החדשה אצלנו בקמפוס. זה מאוד מרגש ואני רואה בחזוני מה זה עושה למכללה, מה זה עושה לעיר ולאזור הנגב. קודם כל כי אין מקום אחר שאפשר ללמוד בו עיצוב ואדריכלות. אנחנו פותחים את האפשרות הזו וזו בשורה אדירה. המכללה תגדל עוד יותר, הבוגרים שלנו יוכלו למצוא תעסוקה באזור הנגב. זה היה לי חשוב אישית ואני חושב שזה מבטיח שינוי משמעותי”.

לסיום, מה לגביך, לאן פניך מועדות?

“קודם כל אני אמשיך לתת מה שאני יכול בתחום ההשכלה גבוהה. אני אעמוד לרשות המכללה ואמשיך לתרום לפיתוחה. יש לי עוד מה לעשות לנגב ואני מתכוון להמשיך לתרום לפיתוחו”.

 

כתבות נוספות במגזין

0

“תחושת אי אמון”

תושבים שחזרו בערב שני לביתם נקלעו לסצנות שלקוחות מסרטי מלחמה.  שריפות על כבישים, סלעים ואבנים שנזרקות על רכבים. התושבים ביישובים הסמוכים לבאר שבע מספרים על חששות ומקווים שהשקט יחזרו לכבישי הנגב

מגזין13 במאי 2021    5 דקות
0

פצצה מתקתקת

האירועים האלימים השבוע בכבישי הנגב וביישובי הלווין העלו שוב את המתח העדין ששורר בנגב. ראשי רשויות מזהירים מהתחממות שתצא משליטה וראש עיריית רהט קורא להרגעת הרוחות

מגזין13 במאי 2021    10 דקות

כתיבת תגובה