מגזין

“מכל קושי רק צמחתי”

מגזין3 במרץ 2021    9 דקות
1

ימית סולומון מנהלת היום מרפאת שיניים מצליחה ולאחרונה גם את מרכז האסתטיקה והיופי של הדרום. בראיון מיוחד לרגל יום האישה, היא מספרת על הדרך למעלה, על הקשיים ומדוע לא נתנה לאף מכשול להפריע לה בדרך "סימנתי מטרה וידעתי שאגיע אליה"

“מכל קושי רק צמחתי”
צילומים: לירן מור

ימית סולומון (45) היא דוגמה לאישה שרודפת אחרי החלומות ועובדת קשה להגשים אותה. סולומון היא גם דוגמה לאישה שלא מוותרת כשקשה, לא נותנת למשברים לנהל אותה וכזו שהצליחה לקום מכל נפילה ולהפוך כל חלום למציאות. סולומון מנהלת היום ביד רמה את מרפאת סולומון, מרכז מומחים המעסיק את רופאי השיניים המובילים ביותר בתחום ולאחרונה פתחה גם את מרכז האסתטיקה והיופי בדרום. היא נולדה באופקים למשפחה “ממוצעת” כהגדרתה: “אבא שלי ניהל בית אריזה ואימא שלי הייתה מטפלת בגן. משפחה ממוצעת עם ילדות רגילה של משחקים בשכונה  ובעיקר משפחה חמה ואוהבת”. את בית הספר סיימה עם בגרות מלאה למרות שהיא מודה שעשתה לא מעט כאבי ראש להורים: “תמיד חלמתי להצליח אבל הייתי תלמידה מאוד בעייתית. עשיתי המון בעיות להורים שלי, לא הייתי הילדה שהולכת אחרי הנורמות. הייתי מבריזה משיעורים, הולכת לים. הייתי בנאדם של חברים. אבל הסתדרתי עם זה והוצאתי בגרות מלאה”.

בכיתה י’ במסגרת מחויבות אישית בבית הספר נחשפה לעולם רפואת השיניים. תקראו לזה גורל, הכוונה מלמעלה או מיקריות, מה שזה לא יהיה, המפגש הזה פתח לסולומון עולם חדש שבו היא התאהבה: “היתה מעין הגרלה למחויבות אישית בכיתה י’ ואני עשיתי אותה במרפאת שיניים. שם נפתחתי לעולם הזה. אחרי זה גם התקבלתי להיות סייעת לרופא שיניים בצבא וככה בעצם המסלול שלי התחיל כששירתי במרפאת הוורד בפיקוד דרום. שם הבנתי כמה אני אוהבת את התחום. כל החיים רציתי לנהל, זה מה שחלמתי להיות, מנהלת”.

בגיל 21 הגיעה סולומון לראיון עבודה והוכיחה שוב כמה אמביציה יש לה. ילדה בת 21 שאחרי שלושה חודשים הפכה להיות מנהלת של שתי מרפאות: “בגיל 21 הגעתי לראיון עבודה לעבוד בתור סייעת והתקבלתי. תוך שלושה חודשים הפכתי להיות מנהלת של שתי מרפאות שיניים. הפגנתי את הכישורים שלי ולא חששתי מכלום. הצלחתי למנף מרפאות לקהילה ממצב סוציו אקונומי נמוך. משם זה התחיל. שם גם  הכרתי את הגרוש שלי אבי שהיה עובד כרופא שכיר בזמן שאני ניהלתי את המרפאה. אני ממש זוכרת את המרפאות האלה כי זו היתה תחילת הדרך. מרפאה אחת בשפרינצק 11 ועוד אחת במרכז שכונה ט'”.

לאחר מכן החלה סולומון להגשים חלומות ולטעום את טעם ההצלחה. הגרוש שלה פתח מרפאת שיניים בתל אביב והיא הצטרפה אליו: “הצלחנו מאוד והובלתי לכך שנפתח סניף נוסף של המרפאה בבאר שבע. לאחר מכן הוספנו עוד סניף באופקים”.

סולומון עבדה קשה וחשבה שהגיעה לנחלה. דירה גדולה ויפה, רכב יוקרה, אבל אז חוותה מפלה גדולה, מפלה שהיתה יכולה לשבור כל אחד ולגרום לכל אחת להרים ידיים. סולומון כאמור, היא לא אחת שמוותרת על החלום שלה והיא נלחמה לצמוח שוב: “הסניף באופקים הביא למפלה כלכלית מאוד קשה. הזכיין שהיה לפנינו סירב להתפנות ונכנסנו לסחרור ולמפלה קשה. איבדתי למעשה הכל, את הבית שלי, את הרכב. אני זוכרת שביום שנולדה לי הילדה הגיעו מעקלים ולקחו לי את הרכב מבית החולים. נשארתי באמת עם כלום. זו מכה נוראית. יום אחד אתה מרגיש שיש לך חיים טובים, שהשגת דברים בעבודה קשה ויום אחרי אתה שוקל אם יש לך מספיק כסף ללכת לסופר. אלה היו רגעים קשים אבל אלה היו גם הרגעים בהן קיבלתי החלטה שבמקום הזה אני לא נשארת. קיבלתי החלטה שאני נמצאת במקום הכי נמוך שאפשר ומפה אני רק עולה למעלה. לא נתתי לעצמי ליפול, זה היה נורא קל ליפול אבל מכל נפילה תמיד אמרתי איך ממשיכים הלאה ועולים בחזרה”.

סולומון מודה שלא קמה לבד, אלא בעזרת לא מעט חברים שהאמינו ביכולת שלה להתאושש: “פניתי להמון חברים טובים, אנשים שלא שכחו את השנים שעבדנו יחד. כולם נרתמו לעזור לי. אם זה בעל הנכס במקום בו שכרנו את המרפאה הקטנה שהסכים לחכות עם השכירות על פי תזרים המזומנים שלנו, חברות חומרים שעבדו איתי שהסכימו לספק לי חומרים בגלל שהאמינו בי. דווקא בתקופה הזו אנשים לא הפנו לי עורף, האמינו בי וזה היה מאוד חשוב. כולם ידעו שסימנתי מטרה, שאני לא אהיה במצב הזה. לא הסכמתי שהילדים שלי יגדלו לתוך מציאות של חוסר”.

הדרך למעלה החלה בעזרת מרפאה “קטנה ומטריפה” כהגדרתה בה עבדו ימית, אבי וסייעת נוספת: “היינו עובדים כמעט 14-15 שעות ביום. לפעמים הייתי נשארת גם עד 12 בלילה. הייתי מגיעה לעבוד עם תינוקת בעגלול כדי לא לשלם למטפלת. הייתי עם התינוקת בעבודה כי סימנתי את הדרך ולא זזתי ממנה”.

אחרי שנתיים הצליחו להחזיר את החובות וסולומון קמה שוב על הרגליים, ותסמכו עליה שהיא לא אחת שתקפא על השמרים: “אחרי שנתיים שהחזרנו את החובות התחלנו להעסיק רופאים מומחים ואחרי חמש שנים התרחבנו משמעותית. ממרפאה קטנה של 40 מטר, פתחתנו מרפאה של 200 מטר. ב-2015 החלטתי שאני לא עוצרת ופותחת מרפאת מומחים שתהיה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כזו שתתן את כל השירותים לתושבי הדרום שלא יצטרכו לנסוע רחוק. זו היתה השקעה מטורפת. הבאנו מכשיר סיטי ב-700 אלף שקל, שיפצנו את המקום. לא חסכנו בכלום”.

לא חששת ליפול שוב?

“ברור שהיו חששות. מי שהיה וחווה איך זה להיות למטה מפחד לחזור לשם. לא ישנתי כמה לילות אבל אני מאמינה שאם אתה מסמן משהו ואתה לא מפחד לשקוע אתה מגיע למטרה הזו. מבחינתי ראיתי רק את האופק, לא היו מחסומים וכל העניין היה רק אמונה וכוח רצון”.

בשנה האחרונה חוותה סולומון, שוב, תקופה מורכבת. מצד אחד הגיעה הקורונה וכמו בעלי עסקים רבים גם היא פתאום נכנסה לתקופה של אי וודאות. לזה תוסיפו את הגירושין ממי שהיה בן הזוג שלה ב-20 השנה האחרונות ואת מות אביה, ותקבלו שוב תקופה קשה ומורכבת שהיתה יכולה להשפיע על כל אחד: “השנה האחרונה הייתה כמו מערבולת בחיים שלי. חטפתי מכל הכיוונים, איבדתי את אבא שלי, אדם שהיה בשבילי החבר הכי טוב. הוא היה יד ימיני. הוא היה חולה במחלת לב וסכרת. המוות שלו היה לי מאוד קשה. גם התגרשתי אחרי 20 שנות נישואין יחד והרגשתי שאני קורסת נפשית. שוב, דווקא שם הבנתי שאו שאני קורסת או שאני מקבלת החלטה לא לשקוע לעצב, לקום ולמנף את זה למשהו טוב. להעסיק את עצמי בדברים אחרים. אין ספק שיש תחושות של תסכול, של חרדה מה נכון או לא נכון. תחושה של כישלון, איפה אני נכשלתי. אבל אני בנאדם חזק, אני יכולה לבכות בכרית בלילה ובבוקר לקום כאילו לא קרה כלום. אז קיבלתי החלטה לא לשקוע.  שיפצתי את המרפאות, עשיתי פה מתיחת פנים גדולה ובנוסף החלטתי לפתוח את ימית סולומון קליניק, זיהיתי שזה תחום שמצד אחד נמצא בפריחה ומצד שני מהווה מוצר משלים למרפאות השיניים. בנינו צוות עם הרופאים הכי טובים, הבאנו את החומרים הכי טובים שקיימים בתחום. החלטתי להקים את מרכז היופי של הדרום, להקים קליניקה שתאחד את מירב האפשרויות, במקום אחד. אמרתי שיש לי מטרה אחת, להביא את כל סוגי הטיפולים האסתטיים למקום אחד.  מהזרקות, ועיצובי אף, ועד מילוי שקעי עיניים שפתיים ובוטוקס. הבאנו מכשיר להסרת שיער, אנחנו מכניסים איפור קבוע. כל תחום היופי מרוכז במקום אחד שנראה קצת אחרת ומיישר קו עם הסטנדרטים הכי גבוהים בישראל. תמיד הייתי פרפקציוניסטית ואני מאוד מאמינה בטיפוח. הייתי נוסעת בכל הארץ למטפלים הכי טובים ורציתי להביא את כל זה לפה”.

ימית סולומון קליניק, מרכז היופי והאסתטיקה. צילום: אושר בן שטרית

אחרי שנה כזו, אישה אחרת היתה מעדיפה אולי להתנתק וללכת לכיוון אחר…

“בשנה הזו דווקא ברחתי לזוגיות חדשה, לעבודה חדשה. חיפשתי הצלחות במקום שנכשלתי. נכנסתי לזוגיות חדשה עם איש מקסים ותומך ואני מרגישה שזו זוגיות טובה בשבילי. פתחתי עסק נוסף כדי להוכיח ששם אני אצליח. קיבלתי שליטה על הכל ורציתי להוכיח, לעצמי, שאני אצליח בגדול”.

הרגשת שמיתגו אותך בצורה מסוימת?

“הרגשתי תמיד שמיתגו אותי תחת מישהו אחר ואני מוכיחה שאני קודם כל מצליחה בזכות עצמי. אנשים חושבים שכל מה שנוצץ הוא זהב. אז לא. חוויתי קשיים, חוויתי כישלון וקמתי מכל דבר. אני אישה חזקה, יש לי הרבה ביטחון, עבדתי קשה בשביל להגיע לאן שהגעתי ולא וויתרתי בחיים. את הקשיים מינפתי למשהו טוב”.

ולסיום, בתקופה האחרונה רואים התפתחות גדולה בתחום, גם את מרגישה את זה?

“בוודאי. יש הרבה יותר מודעות לחיצוניות. גם למרפאת השיניים מגיעים אנשים שרוצים חיוך יפה. גם לקליניקה מגיעות נשים מכל הגילאים ומכל האוכלוסייה. אין במה להתבייש. יש משפט שאומר “הרווחתי ביושר כל קמט” אני אומרת שלטפל בקמטים לא מעלים את הניסיון או את ההישגים, זה רק נותן לך להרגיש קצת יותר טוב עם עצמך, ובסוף כולנו רוצים להרגיש יותר טוב קודם עם עצמנו”.

 

כתבות נוספות במגזין

0

דואר בעצמאות

הדוורית שרה אלמליח מדימונה המשיכה גם במהלך שנת הקורונה לחלק דואר ברחוב העצמאות בעיר מגוריה

מגזין18 באפריל 2021    דקה אחת
0

אלה מצטייני הרמטכ”ל 2021 מבאר שבע והאזור

חמישה קצינים וארבעה נגדים תושבי הנגב מתוך 60 הנגדים והקצינים מקבלי אות ההצטיינות זכו בכבוד הגדול

מגזין14 באפריל 2021    12 דקות

כתיבת תגובה

  • ענבל

    אחותי אני הכי גאה בך