מגזין

“לאהוב זה מהלב, לא מהידיים”

מגזין20 בינואר 2021    7 דקות
0

עדי שילון, אשתו של זיו שילון היא דוגמה למשפט שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה. בראיון ל'שבע' היא חוזרת לרגעי הפציעה של זיו, לתקופה המאתגרת שאחרי הפציעה ומוכיחה כמה כוח יש לאהבה

“לאהוב זה מהלב, לא מהידיים”
צילום: סתיו פרץ

23 באוקטובר 2012, זיו שילון, אז מ”פ בגבעתי נפצע על גבול הרצועה. שילון מובהל לבית החולים סורוקה במצב אנוש. לאחר אינספור ניתוחים הוא נשאר קטוע יד כאשר ידו השניה נפגעת קשה. באותו הזמן עדי סיטבון, מי שהיתה בת זוגו, בדרכה למכללה ללימודיה. כמה דקות לאחר שתגיעה למכללה ישתנו חייה מהקצה לקצה והיא תעבור מסע עם בן זוגה, שעתיד להיות בעלה ואב ילדיה, מסלול מורכב ומאתגר שנמשך עד היום אבל מוכיח שאהבה וכוח רצון גדולים מכל דבר.

 

למרות שעברו לא מעט שנים מאותה פציעה של זיו ששינתה את חייו וגם את חייה, אנחנו בוחרים לחזור איתה לאותם הרגעים ולמעשה מגלים לראשונה שהשניים, ברגע הפציעה, היו בכלל פרודים. ביום הפציעה, לפנות בוקר, שילון עוד כתב לה הודעה: ” הוא סימס לי לפנות בוקר ‘אני אוהב אותך’. לא עניתי לו ויצאתי ללמוד. בדרך לשם חברה אמרה שיש קצין צהל מגבעתי שנפצע אנושות. הדלקנו חדשות ושמעתי ואז משהו בתחושה שלי גרם לי להבין שזה הוא ומשם כל המסע הזה התחיל. בבית החולים אנשים ניסו לגונן עליי אבל ידעתי שמשהו לא בסדר. זיו היה מונשם ומורדם שלושה ימים. הייתי מדברת אליו כל יום כשהפנים שלו שחורות וחרוכות והוא מנותח. אחרי שלושה ימים הוא התעורר ראה אותי והדבר הראשון שאמר אחרי שפתח עיניים היה ‘ראית את ההודעה שכתבתי לך’. זה מראה כמה חוזק יש בו, זה מה שעניין אותו באותו רגע”.

עדי וזיו שילון

היו רגעים שחשבת על העתיד שלכם יחד?

“לא חשבתי על זה לרגע, לא חשבתי מה יקרה בעתיד. חייתי כל רגע איתו והייתי עסוקה להיות שם בשבילו בלי לחשוב מה יקרה הלאה. מה יעזור לי להסתכל קדימה? נהניתי ממה שיש ואני חושבת שהיה לנו את הצחוקים שלנו והבכי שלנו. היתה לנו תקופה מאתגרת אבל לא ראיתי קדימה. לאהוב זה מהלב, לא מהידיים. בהתחלה זיו גם לא נתן לי לעשות כלום. הוא היה קורא למטפל שלו, למשפחה שלו ולי הוא לא נתן לעזור בכלום. הוא רצה לשמור על האינטימיות שלנו וזה היה מאוד חכם בהתחלה. אחרי זה הוא נפתח אליי אבל בהתחלה הוא כעס עליי שהייתי רוצה לעזור לו. הייתי מצחצחת לו שיניים, עוזרת לו בכמה דברים בסיסיים והוא הבין שאם הוא מבקש עזרה זה לא אומר כלום”.

לפני כחמש שנים נולדה ביתם הבכורה של הזוג שירה. ילדה לבקנית שכמעט ואינה רואה: “לא ציפיתי לדבר כזה. עשינו בדיקות אבל את זה לא בדקנו. לא חשבתי שיהיה לנו עוד אתגר בדרך” היא מספרת בגילוי לב, “כשהיא נולדה זה היה באמת שוק. לא ידעתי מה זה לבקנות, לא ידעתי מה זה אומר. היה חוסר וודאות. הימים הראשונים היו מאוד קשים. החוסר וודאות אכלה אותי. מה יהיה, איך היא תסתדר, ואני זוכרת שבאותם רגעים אמרתי שאני לא יכולה להמשיך להתעסק בזה, שאני פשוט נהנית ממנה. נהנית מתינוקת. הילדה עברה הרבה מהרגע הראשון. כשהיא נולדה שמו לה ברזלים בעיניים שלא ייסגרו ואני בכיתי איתה. עברתי איתה מסע והיא הפכה אותי לבנאדם יותר טוב. זיו תמיד אומר שהיה שווה לעבור את כל מה שהוא עבר כדי להיות אבא לילדה הזו. היא מסתכלת עליו בהערצה”.

עם הבת שירה. צילום: סתיו פרץ

שילון מצאה את עצמה במרכז הבית כשהיא צריכה לטפל בילדה כמעט לבדה: “עכשיו אני נמצאת במקום אחר ויש נטייה לשכוח את הקושי. אבל היה קשה. זה היה מאוד מאתגר. הרוב היה עליי. אני לא יכולה להעיר את זיו באמצע הלילה להגיד לו להאכיל במקומי, להגיד לו להחליף חיתול כי הוא לא יכול. זה קשה אבל היה לי את הכוחות האלה. זיו גם נתן תמיכה מלאה ומה שלא יכל לתת פיזית נתן לי רגשית, שזה לא פחות חשוב. הוא היה שם בשבילי כל הזמן. גם למדנו לבקש עזרה. אני חושבת שבשנתיים האחרונות הרבה יותר. בשנים הראשונות בתור אמא הייתי לבד, המשפחה עזרה כמה שהיא יכולה אבל זה רוב הזמן הייתי לבד”. שנתיים לאחר מכן נולד בנם השני, יהונתן בן ה-3.

שילון כאמור הפך לסמל לאומי וגם לסוג של ‘סלב’ שמכירים בכל מקום. עדי, ואת זה יגידו כל החברים הקרובים אליה, היא טיפוס שיותר מתרחק מההמולה: “זה קשה וזה באמת תהליך שאני צריכה לעבור עם עצמי כי אני בנאדם שלא רגיל להיות בקדמת הבמה ואני אוהבת את השקט והפרטיות שלי. תמיד ראיתי מה זה עושה לו וכמה זה מעצים אותו וראיתי מה התפקיד שלו בחיים. אני רואה את ההשפעה שלו על אנשים, כמה זה נוגע בהם ואני רואה את השיחות שהוא עושה עם אנשים, הרצאות שהוא נוגע ומשפיע. אמרתי שאין מה לעשות וגם לי יש תפקיד. זה שומר עליי מחשבתית. אבל אין ספק שגם זה היה מאוד מאתגר. גם שהוא לא נמצא בבית הרבה וזה גוזל ממנו הרבה זמן. אבל למדנו להגיע לאיזונים של משפחה ובית, הגשמה ותעסוקה, כל אחד עם הזמן שלו עם הילדים. אנחנו לומדים עדיין איך לעשות את זה בצורה נכונה עבורנו”.

במרץ האחרון הצטלם זיו לסדרה “אבאל’ה” שמשודרת בימים אלה ב”הוט”. במסגרת הסדרה זיו היה אבא במשרה מלאה: “ההצעה באה לפני שנה וחצי והייתי במקום אחר לגמרי. החשיפה היתה לי קשה כשגם היום זה לא המקום הטבעי שלי. אמרתי מה פתאום שמישהו ייכנס אליי לבית לראות מה קורה. אני זוכרת שהתגובה הראשונה היתה לא. אין סיכוי שזה קורה. סמכתי על זיו שיסתדר אבל אנחנו לא רגילים לזה וחששתי. משיחות עם זיו אמרנו מה אנחנו יכולים להביא לסדרה הזו ואני לא מצטערת על זה. אני רואה את ההשפעה על האנשים, את המסרים שאנחנו מעבירים וזה היה שווה את זה”.

זה גם הוריד ממך לרגע את האחריות, שחרר קצת?

“אני נהניתי מהזמן הזה. זה מאוד חשוב לאישה, בטח בתוך משפחה ‘לא רגילה’. האישה צריכה גם את הזמן שלה. אז נהניתי מזה. הורדתי מהגב ושחררתי. אני בעיקר מתרגשת ממה שהילדים שלי קיבלו, מענה רגשי גדול. זה באמת ריגש אותי לראות את העוצמות של הילדים, לראות איך גם הם עוזרים לו, איזה אינטליגנציה יש לילדים. כמה הם  מגלים רגישות ומבינים את המקום. לא דיברנו בצילומים, אמרנו שאנחנו מנתקים את הטלפונים ולא מבקשים עזרה. רק ביום הצילום האחרון, שהיה לזיו זיהום ופינו אותו לבית חולים התקשרו אליי ואמרו שדי, אין ברירה ואני חייבת לחזור. זיו בעצמו אמר שהוא זכה בזמן איכות הזה עם הילדים והוא פשוט נהנה. היה לו מאתגר אבל זיו הוא פייטר והוא לא רואה בעיניים. הוא תמיד מעריך אותי אבל אחרי הסדרה העריך עוד יותר. חסר לו שלא” היא צוחקת.

 

עדי כאמור מגיעה מתחום החינוך וגם היא מצליחה, במסגרת התחום שלה, להביא לשינוי אצל אחרים: “אני חושבת שמה שאני עושה זה גם לגעת באנשים, זה לשנות למשפחה תפיסה. אני רואה עכשיו בהדרכה שאני מעבירה איך אפשר לשנות לאנשים את החשיבה לגבי ההורות שלהם. זה לא רק לתת טיפים, זו חשיבה עמוקה איזה בית אתה רוצה ואיזה ערכים אתה רוצה שיהיו בבית שלך. כשאני שומעת הורים מדברים על השינויים שיש להם בבית אני מבחינתי עשיתי את שלי. בהמשך אני רוצה לטפל בילדים כמו שאני מטפלת בילדה שלי. יש עוד דברים שאני רוצה לעשות, תחום הטיפול וההדרכה. בא לי ללמוד עוד דברים ואני מחכה לעבור דירה שתהיה לי קליניקה משלי”.

כתבות נוספות במגזין

0

באר שבע פינת הונג קונג

עמיר לאטי, שגדל והתחנך בבאר שבע, ייצא בקרוב לשליחות בהונג קונג כקונסול הכללי. בראיון מיוחד, הוא מספר על האתגרים בשליחות, ההזדמנויות העסקיות שיכולות להיפתח (גם לחברות מהנגב) וגם מדוע הוא צעק משמחה בשלוש לפנות בבוקר בסין

מגזין14 בספטמבר 2021    9 דקות
0

להיות מארק צוקרברג

מייסד חברת "פייסבוק" הוא רק אחד הידוענים, שלמדו בשיטת החינוך המונטסורית. באחד בספטמבר השנה, נפתחה בבית הספר "נטעים מיתרים" בבאר שבע כיתה א' ראשונה לפי השיטה, שהמציאה מריה מונטסורי. אחת מיוזמות הבאתה של שיטת מונטסורי לבירת הנגב, לי אמיתי, מספרת לעיתון "שבע" איך עושים את זה נכון. לחשוב מחוץ לקופסה

מגזין5 בספטמבר 2021    12 דקות

כתיבת תגובה