סיפור חייו של ראש מוסדות "בית יוסף כתר מרדכי" בנתיבות, הרב מרדכי שריקי שליט"א, יכול למלא כתבות רבות. הבחור הצעיר שנשלף בידי אביו המנוח, הרב יוסף שריקי זצוק"ל, מלימודיו בישיבה בבני ברק, כדי לשמש אותו במשך כ-17 שנה, הפך בתוך שנים לא רבות מדיי לאורים ותומים של רבים משועי המדינה, אך גם ואולי בעיקר של פשוטי העם, הנוהרים בהמוניהם לחצרו בנתיבות, פעמים רבות אחרי המתנה של כחצי שנה. ואגב, הרב שריקי הוא איש הדת היחיד שאיננו משרת בצה"ל, המורשה להיכנס למתן דרשות ביחידות צבאיות.

ציון הדרך שסימן את תחילת דרכו הרבנית תורנית של הרב שריקי היה במוצ"ש פרשת "זכור" בשנת התשע"ב (2012), כאשר הרב שריקי האב איבד את הכרתו כתוצאה מאירוע מוחי, ובנו נבחר לרשת אותו, "באותו מוצ"ש, מתקשר אליי מור אבי הקדוש זצוק"ל, וביקש שאכתוב רשימה של 140 משפחות קשות יום, שלהן יינתן 'זכר למחצית השקל' בסכום של 150 שקלים למשפחה. אחרי שסיימתי לכתוב את כל השמות, מבלי לזהות שום קושי בדיבור אצל אבי, אחרי כ-40 דקות שיחה, הוא פתאום הפסיק לדבר. לאחר כדקה וחצי של שקט, ניתקתי, וחייגתי חזרה. אימי מורתי תליט"א, הרבנית מרגלית שריקי, ענתה לי, והזעיקה אותי לביתם, כי אבא נפל לרצפה. בדרך לשם, הזמנתי אמבולנסים, וכשהגעתי כל האזור נראה כמו אחרי פיגוע. מיהרתי להיכנס לבית, ומכיבוד אב ואם לקחתי כפית מהמטבח, תפסתי לאבא את הלשון, והתחלתי להנשים אותו. אני לא יכול לשכוח לעולם שהוא הקיא בזמן שעשיתי זאת. ואז, הפרמדיקים תפסו והזיזו אותי ממנו, ולקחו את אבא לטיפול נמרץ בבית החולים 'סורוקה'".

והוא ממשיך: "הרופאים אמרו שיש לו רק שעות ספורות לחיות, וסגן מנהל המחלקה דאז שאני מוקיר אותו מאוד על עבודתו המסורה, ביקש מכל בני המשפחה אישור לחתוך לאבא את הזקן, לצורך ביצוע ניתוח בגרונו. כולם, כולל אמי מורתי, לחצו עליי לאשר את זה כאפוטרופוס של אבי מטעם בית המשפט, אבל נלחמתי בכל כוחי ועוצם ידי שלא יגעו בזקנו, כי ידעתי שה'באבא סאלי' זצוק"ל כתב לאבא בכתב ידו, ש'זקנה דקדישה', כלומר שהזקן שלו קדוש, ושבכוחותיו הוא יעזור לעם ישראל. ואכן, לא נגעו לאבא בזקן, והניתוח עבר בשלום. אחר כך, במשך שנתיים שהוא היה בבתי חולים, סידרו לי מיטה לישון לידו, והייתי מנקה ומסרק את אבא כל בוקר, ושומר את שערות זקנו שנפלו. אגב, את כל השערות הללו אני מחזיק אצלי בכספת כקמע".

צילום : דיאגו מיטלברג

חודש לאחר פטירתו של אביו, חלם הרב שריקי חלום: "זה היה בערב השבת של חודש הפטירה שלו; אמי מורתי ביקשה ממני לעשות את השבת בבית אבי מורי, ודרשה שאשן במיטתו. ב-4:10 לפנות בוקר, הופיע אבי בחלום, כשהוא יושב על כיסא ליד המקפיא בבית, וביקש ממני כוס מים. סביב השולחן שהוא ישב לצידו היו אנשים, אז נכנסתי עם כוס המים מתחת לשולחן, ויצאתי חזרה. ואז, אבא הסתכל עליי במבט חד, ואמר: 'איזה יפה לך הזקן'. באותה תקופה, הייתי בצער גדול על פטירת אבי, ולא היה לי חשק בכלל להתגלח, ולכן היה לי זקנקן קטן. אחרי כ-5 שניות, התעוררתי בבהלה, ולא הצלחתי לצאת מהחדר; נחת ומיד אחר כך הערתי את אשתי היקרה רינת, שהיינו נשואים אז כשנה, וביקשתי ממנה רשות לגדל זקן, כשאני כולי רועד ומזיע. רינת ענתה שאם כבוד אבי מבקש, היא לא יכולה לסרב לי, למרות שזה יהיה לה קשה. ואז, הערתי את אמי מורתי ואת אחי הבכור, הרב הגאון יניב שריקי, וביקשתי את עזרתם. אימא אמרה שיש לי זכות גדולה שאבא הופיע לי בחלום, והלוואי שהוא גם היה מופיע לה בחלום, ושאני צריך לשמוח מכך שהוא מחבב אותי עד כדי כך".

אחרי שלא הצליח כמובן להירדם, "ב-6 בבוקר, הלכתי לכיוון הישיבה שלנו להתפלל, ופתאום אני רואה על השולחן שלי מפתח. אחד התלמידים אמר לי שזה המפתח של המקווה. זה הזוי כי אני לא שמתי את המפתח שם, ואני לא יודע מי שם אותו. טבלתי במקווה, ויצאתי ממנו כולי רועד. התפללתי, בלי לספר לאף אחד מהמתפללים על החלום, עד מוצ"ש. מיד לאחר ה'הבדלה', טסתי לקבר אבי בבית העלמין, הודיתי לו על שהופיע לי בחלום, וביקשתי שיחזק את אימא בהתמודדות על פטירתו, וישמור עלינו מלמעלה, כשאני מבטיח לו לא לגעת יותר בזקן שלי. הדלקתי נר, וחזרתי הביתה".

כ-17 שנה לפני כן, הזעיק לפתע הרב שריקי האב את בנו מהישיבה בה למד בבני ברק, כדי לשמש אותו, זאת בעקבות פטירת עוזרו, רבי דניאל חזן ז"ל: "הוא שלח אליי את אחיו הנהג, חיים שריקי, שאסף אותי מהישיבה ב-23:00. כשהגעתי לנתיבות, אבא ביקש שאבוא מהר לבאר שבע, להלוויית עוזרו. הוא רצה לדבר איתי. הוא נתן לי 8 יומנים וצרור מפתחות כמו שיש לשרת בית ספר, ואמר לי שמהיום אני השמש שלו, כי אני קרוי ע"ש אביו. אמרתי לאבא שאני עוד לא בן 17, ויש לי אחים גדולים ממני בכמה שנים, אבל אבא ענה שהוא יודע אלו כוחות יש בי, ושהוא רוצה אותי לצידו. מאותו הלילה, זכיתי בכבוד ענק לשמש את אבי, ולראות את כוחו ועוצם ידו בארץ ובחו"ל, בכלל ובפרט, בפרטי ובאישי, בקבלת קהל (כולל שרים, ח"כים ואנשי עסקים מהשורה הראשונה) וניהול המוסדות, אבל גם לדאוג שאבא יעשה בדיקות, ללוות אותו למקווה ואלפי אירועי ברית מילה שהוא שימש בהם כסנדק.

עם השר גלעד ארדן. צילום: אלבום אישי

ועל חניכתו כיורש בידי אביו, מגלה הרב שריקי: "3 חודשים לפני שאבא קיבל את האירוע המוחי, נסענו משיעור תורה בערד לחתונה באור יהודה. בדרך לשם, אבא דיבר איתי על דברים ברומו של עולם, שלא הבנתי למה הוא אומר לי אותם. הוא התעקש שלא רק אזכור את כל דבריו, אלא אחרוט אותם בשכלי, וביקש ממני לעשות מספר מעשים במשך 7 חודשים. זה לא המקום לפרט את מה שעשיתי, כי זה דבר אישי אבל הוא ביקש שאעשה משהו כל לילה מחצות עד 4 לפנות בוקר, ואז הייתי נכנס למקווה, אומר מה שהוא אמר לי להגיד, והולך להתפלל בנץ החמה. מספר פעמים התפללתי אצל הרב יוסף חיים אברג'ל (החיד"א), חברי הטוב וידיד נפש ובנו של רבנו הגדול הרב יום אברג'ל זצוק"ל".

זמן קצר לאחר פטירת אביו, גילה הרב שריקי שיש לו יכולות אבחון בלתי שגרתיות. היה זה בשעת בוקר מוקדמת, כשלבקשת רעייתו הוא הלך לרכוש מזון תינוקות במרכול מקומי. לאחר ששילם עליו, נפגש הרב עם אדם ממושב מעגלים: "ואז קרה לי דבר מצמרר; בניגוד לאנשים שעמדו בתור לפניי, הכירו אותי, ונענו לבקשתי לעבור לפניהם, אותו אדם לא ידע מי אני, והסתכלתי עליו, ואמרתי לו שהוא צריך לעבור ניתוח בראש בגלל גידול, ושחוליות 3, 4, 5 ו-6 בגבו התחתון דורשות טיפול. האיש הופתע, ואמרתי לו שאת מסיבת ההודיה שלו אחרי הניתוח יעשה בישיבה שלנו. אותו אדם היה בהלם, איך בכלל ידעתי על בעיותיו, וכשהוא שמע שאני הבן של הרב שריקי, הוא אמר שיש לו כבר 20 שנה הוראת קבע למוסדות שלנו, ואמרתי לו שאבא ביקש ממני להגיד לו את הדברים".

ומאז אתה מייעץ לאנשים…

"מאותו יום, לקחתי עליי עול כבד מאוד, ואפילו קשה לי, אבל אומרים שקשה זה טוב, כמו שקוקוס קשה לשבור, אבל בפנים יש מים טובים, ולא תקרי מים אלא תורה. בע"ה, זכיתי להצמיד לי חברותא עם הגאון ומגדול מזכי הרבים, מקים עולה של תורה, רב מושב שוקדה המרא דאתרא הרב ראובן דרעי שליט"א, שמזה כ-8 שנים אנחנו יד ביד, ובזכותו קיבלתי בימים אלה תעודת מקדש נישואין, לאחר שעברתי מבחנים לא קלים. והיום אני עובר מעיר לעיר, משכונה לשכונה ומבית לבית, לזכות את הרבים בשיעורי תורה. לצערי, זה לוקח ממני את הדבר הכי יקר לי בעולם: זמן האיכות עם ילדיי, בנותיי ורעייתי. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לרבנית רינת שריקי, שמור אבי שידך לי אותה, ואמר בזמנו שהיא כמו אימי, ושאתחתן איתה בתוך 33 ימים, מה שאכן עשיתי לבקשתו. אומרים שמאחורי כל גבר מצליח יש אישה, אשת חיל; זכיתי לאישה לתפארת שעושה את העבודה שעשיתי בזמנו עם מור אבי. רינת היא יד ימיני, עוברת על כל התורים והפגישות והנהלת החשבונות, ושום אדם לא יכול להיכנס אליי בלי שיעבור דרך רעייתי תליט"א. אני מאוד שמח וגאה בה, כי בזכותה הגעתי לאן שהגעתי".

עם השרה מירי רגב. צילום: אלבום אישי

והרב מוסיף, בצער מה: "אני מבקש סליחה, בכאב גדול, מהציבור הקדוש שצריך להמתין 5 חודשים בתור, כדי להגיע לקבל ברכה וייעוץ. ניסיתי הרבה אפשרויות, אך לא הצלחתי להקטין את זמן ההמתנה. קבלת הקהל לוקחת ממני המון כוחות נפשיים, ואני מקבל כל יום עשרות אנשים, לצד דרשות רבות שאני נותן בארץ. אני מזכה את הרבים, ודואג גם לכלכל תלמידים, אברכים ועובדים של המוסדות שלנו, כשעל כתפיי מוטלת אחריות גדולה, במיוחד בימים הללו של חודש הרחמים והסליחות, שאני עובד בהם מ-3 בבוקר, וער עד אחת בלילה, ולפעמים לא ישן בכלל. אלפי תושבים ממשפחות קשות יום מקבלות מאיתנו מנות מכובדות לכבוד ראש השנה ופסח וכיוצא בזה, אבל גם לאורך כל ימות השנה".

צילומים: אלבום אישי

לרב שריקי יש גם דעה נחרצת על גביית התשלום מחצרות רבנים שונים בארץ, "לצערנו הרב, יש כל מיני אנשים שקוראים לעצמם רבנים (ואני לא פוסל אותם חס ושלום ברבנות), ומשתמשים בתורה למסחרה. לא מספיק יהודי בא אליך עם בעיות וצרות, הרב מוסיף לו עוד צרות ובעיות: 'לך תעשה תיקון ב-600 שקלים ופדיון ב-520 שקלים ותקנה קמיע ומוכרים לאנשים דבק סלו-טייפ עם שמו של אותו רב בפנים ב-1,000 ו-2,000 דולר. רבנים רבים גובים כספים מאנשים שמאמינים בהם ונתמכים בידם, ואותם רבנים מנצלים אותם, לוקחים מהם כסף, ועושים חילול ה', במקום קידוש ה'. טיפלתי בעשרות מקרים כאלה, של אנשים שלא רוצים יותר להאמין ברבנים, ואומרים שרבנים זה כסף. אני אומר חד וחלק: רב שמבקש כסף על תיקונים, קמיעים וקל וחומר ברכה, צריך להוריד את הזקן שלו, כי הכובע לא קובע, המעיל לא מועיל וזקן יש גם לתיש. לא החיצוניות קובעת, אלא הפנימיות קובעת, כמו שכתוב ב'פרקי אבות': 'דרך ארץ קדמה לתורה', ו'אם אין דרך ארץ אין תורה'. התורה מאירה לאדם את הדרך, ככתוב ב'תהלים': 'טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף'".

והוא מדגיש: "לא יכול אדם אחד בישראל ובעולם כולו לקום ולהגיד שמור אבי הקדוש ביקש ממנו אגורה אחת שחוקה. עם זאת, אדם מנדבת ליבו נותן תרומה לישיבה, ובעזרת התרומות הללו אנחנו מחזיקים תורה, כוללים, פעילויות חסד ועוד. ולא יכול לקום גם אדם אחד, לנצח נצחים, שיגיד שהרב מרדכי שריקי מנתיבות אמר לו לעשות תיקון או פדיון או לקבל ברכה, וגבה ממנו כסף. לעולם גם לא אגבה כספים, כי אני רואה כל יום נסים ונפלאות, ישועות ונחמות שה' עושה עמדי".

בשלב זה, משתף אותנו הרב שריקי על החלום השני המשמעותי, שחווה ממש בימים אלה, בכ"ח בתמוז השנה (לפני פחות מחודשיים): "ידוע שמור אבי הקדוש היה מתפלל 41 שנה בנץ החמה. לצערנו, אחרי פטירתו, הפסקנו את המניין הזה במוסדות, מפאת שאנשים במניין התבגרו או נפטרו. בליל כ"ח בתמוז התש"פ, עבדכם ראה בחלום את מור אבי הקדוש יושב בכיסא של אביו בישיבה, שהיום אני יושב עליו. אני נכנס לבית המדרש לקחת מפות שולחן, ואבי מנופף לי בידו לבוא אליו. ישבתי לידו ואז אבא, שהיה עטור בטלית ותפילין, נשען לעברי לכיוון כתפי, ואומר לי: 'בני, איזו זכות, איזה כיף, להתפלל בנץ החמה' ואני מסתכל לכיוון כיסאו, ואבא נעלם. פה נגמר החלום, והתעוררתי כולי מזיע ורועד, כמעט כמו בחלום הראשון על הזקן שלי. הערתי את אימי, וסיפרתי לה על החלום. היא הרגיעה אותי בדמעות של שמחה, ואמרה שזו הצוואה של אבא. מיד החלטתי לקיים אותה, ופתחתי מניין של נץ החמה עם 17 אברכים, כולל 17 דקות לימוד של 'חוק לישראל', ו-'שניים מקרא ואחד תרגום' ו-17 דקות לימוד מוסר, כמו שמור אבי היה עושה לאחר התפילה. זה כנגד 17 השנים ששימשתי אותו, בגימטרייה 'טוב', 'טוב ה' לכל קרואיו, לכל אשר יקראוהו באמת'".

והחלום הזה שינה לך את החיים.

"נכון, בע"ה מאותו יום שאבא הופיע לי בחלום, התהפכו חיי מקצה לקצה, ברוחניות ובגשמיות. אבא שולח לי שליחים בקנה מידה גדול מאוד בעולם העסקי, כדי שאייעץ להם, וב"ה התחייבו בפניי כמה טייקונים שלאחר סגירת חוזים, הם יגשימו את החלום שלי לפתוח 77 כוללים. במוצאי שבת קודש פרשת 'כי תבוא', יום ההולדת שלי, נחתמה העסקה הראשונה בכמה מאות מיליונים, ותרמו בעין יפה למוסדות, כדי שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. התורמים אמרו לי: 'כבוד הרב, זו טיפה בים. אנחנו מחוברים אליך בחבל הטבור'".

ולסיום, כמה מלים מהאם הגאה, הרבנית מרגלית שריקי, שמצליחה להפתיע אפילו את בנה הרב: "אני זוכרת ש-3 חודשים לפני שבעלי נפטר, הוא אמר לי שבני מרדכי ימשיך את דרכו עד סוף ימיו. אני תומכת במרדכי כל ימי חיי, עד שאני איפטר מהעולם, עד 120. אני ממש מתפעלת ממפעל החסד שלו שבחגים ושבתות עוזר לאנשים. מרדכי אוהב ועוזר, כמו אהרון הצדיק, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ועושה חסד לאלפים".