כחודש וחצי לאחר כניסתו לתפקיד שר התרבות והספורט, ביקר ביום שלישי השבוע השר חילי טרופר ("כחול לבן") בבאר שבע, בפעם השנייה בתוך פחות משבוע. בראיון מיוחד לעיתון "שבע", מספר השר טרופר, בין השאר, על תוכניותיו לקידום התרבות בפריפריה בכלל ובבאר שבע והסביבה בפרט, מדוע היה חשוב לו להגיע אישית לפתיחת מועדון "הזאפה" בבירת הנגב, והאם יש סיכוי שאוהדי הפועל באר שבע יוכלו להגיע למשחק גמר הגביע בעוד כשבוע וחצי.

טרופר החליף בתפקיד את השרה מירי רגב שמצד אחד הבטיחה לפעול למען התרבות בפריפריה וזכתה למחמאות על כך אך מצד שני בעולם התרבות סיפרו כי לא כל ההבטחות קוימו "אני בטח לא רוצה לדבר על השרה הקודמת, אני לא מכיר את המספרים. אבל בעניין הזה יש לי להגיד 3 דברים: אחד, כל עולם התרבות הוא עכשיו בתקופה מאוד קשה, ובכלל כל העולם. והמטרה שלנו היא לאפשר לתרבות בכל מקום להחזיק את הראש מעל המים, ולהמשיך לקבל חמצן. ולכן, יש את המתווה הזה שמאפשר פתיחה, שאפילו בקבינט הקורונה השבוע, כמעט עם כולם החמירו וצמצמו, אבל על ענף התרבות הצלחנו לשמור שיתקיים במופעים של מינימום 250 איש. שתיים, יש את מתווה הסיוע של 200 מיליון השקלים, שכמובן גם תיאטרון באר שבע נהנה ממנו. ושלוש, אנחנו בתקופה הקרובה, נצא ב'קול קורא' לרשויות המקומיות, ובעצם נעביר להן כסף, כדי שיזמינו מופעים מסובסדים לאוכלוסייה. אז, אלה 3 פעולות מוחשיות שקורות עכשיו. התפישה האידיאולוגית בכלל היא שתרבות, כמו כל שירות בסיסי אחר, מגיעה לכל אדם, לא משנה איפה הוא גר, מה עושים הוריו, ומה הסיפור הכלכלי שלו. ולכן, האתגר שלנו הוא לדאוג שתושבי באר שבע והסביבה יוכלו ליהנות מתרבות עשירה ואיכותית, בדיוק כמו אנשים במרכז הארץ".

אחרי שתיגמר תקופת הקורונה, נקווה שבקרוב, למה צריכים לצפות ממך גופי תרבות, כמו תיאטרון באר שבע והסינפונייטה?

" בגדול מה שיותר מעניין אותי זה לעשות דברים תשתיתיים, שמייצרים תרבות מקומית. כלומר, אני לא מזלזל, ואני חושב שיש גם מקום למופעים חד פעמיים, שיגיעו בצורה מסובסדת. זה בסדר. אבל אני חושב שהאתגר הגדול הוא בעצם לייצר תשתיות מקומיות שמייצרות תרבות במקום. אגב, תיאטרון באר שבע הוא דוגמה טובה לדבר הזה; הפסיקו להישען רק על התיאטראות של המרכז שיגיעו להיכל התרבות באר שבע, ומייצרים יצירה מקומית. ואנחנו בוחנים כמה דברים, גם בהקשר הספציפי של באר שבע, לייצר דברים דמויי תיאטרון באר שבע, לאו דווקא תיאטרון, כי אולמות ותרבות זה דברים מאוד רחבים; זה יכול להיות סדנאות אחרות, אולמות מופעים. נכון שיאפשרו את זה לכל מקום בארץ או בכל מרכז בארץ. ובאר שבע צריכה להיות המרכז האזורי; אני לא יכול לעשות את זה בכל 250 הרשויות בארץ. צריכים להיות באזורים שונים בארץ מרכזי תרבות, וזה נכון גם לבאר שבע".

הנגב לא זר לטרופר, שהיה במשך 3.5 שנים מנהל אגף חינוך תרבות ורווחה במועצת ירוחם, תחת ראש המועצה מיכאל ביטון, היום, שר במשרד הביטחון, "אלה היו 3.5 שנים מקסימות במקום מקסים" אומר טרופר, "ירוחם הצליחה, לשמחתי הגדולה, להפוך למקום שהפך להיות סמל להצלחה, בתחומים מגוונים, גם בעולמות של תרבות ושל חינוך. זה הרבה בזכות מיכאל ומנהיגות העיר בכלל. מיכאל הוא גם חבר מאוד טוב, אבל הוא גם מנהיג מקומי. חלק גדול מהדברים התחילו כמובן לפניו בעמרם מצנע וממשיכים אחריו בטל אוחנה, ראש המועצה הנוכחית, אבל הוא באמת עשה את הקפיצה הגדולה של ירוחם, ושבר בעצם את הקשר בין המצב הסוציו-אקונומי לסיכויי ההצלחה שלך; הוא הוכיח שזה לא משנה איפה נולדת או מה מצבך הסוציו-אקונומי, אתה יכול להצליח כמו כל אחד אחר. ולהיות חלק מהדבר הזה, היה זכות גדולה".

כוח החברות

טרופר הגיע לירוחם כאיש חינוך מוערך וגם עזב את ירוחם עם הצלחות ומחמאות מכל עבר. אבל גם טרופר מודע לפערים החינוך בין הפריפריה למרכז שנשארו עדיין גדולים, אבל מדגיש גם כי אפשר אחרת "בתמונה הגדולה, זה ברור שהיום לצערי יש קשר בין המקום בו נולדת לעתיד שלך, בכל פרמטר שתיקח, כן? תיקח את אחוז הזכאות לבגרות לדוגמה, הוא יותר נמוך בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית מאשר במרכז. ירוחם במובן הזה הייתה יוצאת דופן, ולכן זו הייתה זכות גדולה. כלומר, אנחנו הוכחנו שזה לא חייב להיות ככה. הרבה פעמים, החברה הישראלית מתייחסת לזה כאילו זה גורל, אין מה לעשות, ומיכאל והנהגת ירוחם שאני זכיתי להיות חלק ממנה, הוכחנו שזה לא חייב להיות ככה; ובהשקעות נכונות ובעבודה נכונה אפשר אחרת. זה אולי האתגר החברתי הכי גדול שיש לנו, אני חושב, לשבור את הקשר בין המקום בו נולדת למקום שאליו תגיע".

ואיך הסתגלת למעבר הזה מפקיד בכיר אומנם, תחת ראש הרשות ביטון, לעבודה משותפת באותו מעמד עם השר ביטון?

"אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, והיינו חברים מאוד טובים גם כשעבדנו יחד בירוחם. אני הגעתי לשם בין השאר בגלל החברות. וגם כשקמה 'חוסן לישראל', אני עבדתי אז עם בני גנץ, והבן אדם הראשון שהבאנו להצטרף אלינו היה מיכאל. בוא נגיד, שהחברות היא הכוח הכי חזק שלנו. אני מאוד אוהב אותו ומאוד מעריך אותו".

ביום רביעי שעבר, הגיע טרופר לפתיחה של מועדון "זאפה באר שבע" שהיה הראשון לארח מופע מוזיקלי בזמן הקורונה "הגעתי לפתיחה כי קודם כל היה חשוב לי להראות שהתרבות חוזרת לחיים, וזה היה אחד המופעים הראשונים" אומר טרופר, "היה חשוב לי להגיע דווקא לפריפריה. ושלוש, הם הכניסו אפליקציה חדשה, שמנגישה את ההופעות לאנשים כבדי שמיעה. אני חושב שזה קשור גם למה שאמרתי קודם בשיחה: תרבות נתקלת בהרבה מאוד מחסומים, ואני חושב ש'זאפה באר שבע' שברו מחסום אחרי מחסום; אחד, שהתרבות חזרה אל מול הקורונה, שהיא מחסום. שתיים, שתרבות טובה בכל מקום בארץ, והם שברו את מחסום המרחק. ושלוש, הם שברו את מחסום האנשים עם מוגבלות. ובשבילי זו הייתה אמירה חשובה, להיות במקום ששובר מוסכמות ושובר מכשולים, ואומר: תרבות לכולם, לא משנה איפה, לא משנה עם מה נולדת, ומה הקשיים שלך בחיים".

אתה כידוע שר התרבות והספורט. לאחר ההקלות לעולם התרבות, יש לך בשורה לאוהדי הפועל באר שבע לקרא גמר הגביע?

"קודם כל, אני מאוד אוהב את הפועל באר שבע. יש לנו עוד שבועיים, והגמר הוא ב-13 בחודש. אני מודה שלפי נתוני התחלואה, אני לא אופטימי, לצערי. אבל אני מאוד מקווה שאם תהיה שוב ירידה, אנחנו כמובן נדע ללחוץ במקומות הנכונים, כדי לאפשר כניסת קהל. אבל צריך ביושר להגיד שלפי הנתונים כרגע, אני לא רואה את זה קורה".

ועל המשבר הכלכלי, שנכנסה אליו הפועל באר שבע, כמו גם יתר קבוצות הכדורגל בליגות הראשונות, מתכוון השר להתגבר באמצעות תוכנית מיוחדת, המגובשת בימים אלה יחד עם משרד האוצר: "להפועל באר שבע יש בעיה גם בגלל שאלונה עזבה, אבל אנחנו בעיקר מסתכלים לעונה הבאה; גם ביום שני בבוקר, הייתה פגישה באוצר, והיו בה ראש המינהלת בכדורגל ארז כלפון וראש ההתאחדות אורן חסון. הניסיון שלנו הוא בעיקר לייצר לעונה הבאה רשת ביטחון, שתאפשר לכל הקבוצות בליגות המקצועניות בכדורסל ובכדורגל לפתוח את העונה, ולהחתים שחקנים על חוזים, וכדי שאם חלילה תעבור העונה הבאה בלי קהל, המדינה תשפה אותן על הדבר הזה. זה האתגר שלנו. זה עוד לא קורה, אבל אנחנו במו"מ מרתוני עם האוצר, ונקווה שנגיע שם להישגים".

לסיום, מה צופן העתיד לבאר שבע והדרום, מבחינת התרבות והספורט?

"אני חושב שצריך פה 2 דברים: אחד שמחסום המרחק לא יפגע בהם ביכולת ליצור תרבות. ושתיים, קורים דברים מופלאים בבאר שבע שצמחו מתוך באר שבע, לא אנשים שהביאו דברים מבחוץ, ולא משרד מירושלים שהחליט מה הם צריכים, אלא האנשים במקום מרוביק (דנילוביץ') ראש העירייה כמובן, דרך שמוליק יפרח או יאיר נגיד או בכלל כל האנשים המופלאים שיש בבאר שבע, שהם יודעים מה באר שבע צריכה. והתפקיד שלנו כמשרד הוא לא להפריע להם, ולתת להם את הגב. ואנחנו נותנים את הגב כמה שניתן".