תקופת הבידוד הביתי מביאה מצד אחד לא מעט קשיים ואתגרים מורכבים, אך מצד שני, יכולה להוות קרקע פורה ליצירתיות, בכל התחומים. אתגר חדש לנוער בבאר שבע קורא לבני הנוער לקחת את היצירתיות שלהם צעד אחד קדימה. אתגר הבידוד הוא אתגר יצירתי  הקורא לבני ובנות הנוער  ליצור. לכתוב , להלחין , לצייר, לצלם, לביים וכו' בהשראת הטקסט "סוף העולם" של מירל מאור עמרם ולתעד את עצמם מהבית.  האתגר נולד בעקבות הפרוייקטים של "סברס" במחלקת הנוער ב"ש. במהלכם הוקמה קהילה של בני נוער שנפגשים יוצרים ומתחברים, מקבלים כלים להביע את עצמם באמצעות אומנות תוך כדי תרומה לקהילה. מטרת האתגר לספק לבני ובנות הנוער שלנו תוכן ותעסוקה תוך כדי עידוד יצירה ושמירה על הקשר עם בני הנוער שלנו. האתגר פורסם בעמוד האינסטגרם של מחלקת הנוער. הפרס? הפקת קאבר/שיר מקורי אקוסטי באולפן מקצועי.

מירל מאור עמרם

מירל מאור עמרם הוא אחד היוצרים היותר מוכשרים בבאר שבע. הוא הוציא כבר כמה שירים לאוויר העולם, כולל כמה קליפים. עכשיו, בהשראת הטקסט שלו, "סוף העולם" בני הנוער ייצרו את הטקסטים שלהם, " יש משהו בתקופה הזאת של החוסר ודאות והשינוי שהביאו איתם מקום להתכנס פנימה ולהתחבר לעצמינו" מספר עמרם על השיר, " זמן של מיקוד והתבוננות. הטקסט נכתב ביום שנכנסתי לבידוד ביתי (הנחיות משרד הבריאות לא פסחו גם עליי, תודה לחולה 269) והבנתי שעכשיו אני עוצר מהמירוץ של החיים ויש לי רגע של שקט לנוח וליצור".

מירל מאוד עמרם. צילום: מתי בשירי

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
אוּלַי אֶקַּח לִי רֶגַע לָנוּחַ
מַסְפִּיק לָרוּץ חָלַאס לִרְדֹּף

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
אוּלַי אֶקְנֶה לִי רֶגַע בָּטוּחַ
אֵצֵא מֵהַמֵּרוֹץ עַד שֶׁהַכֹּל יַחֲלֹף

אָכִין לִי דָּג שֶׁל שַׁבָּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן
אֲעַרְבֵּב בֵּין בִּגְדֵי הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף שֶׁבָּאָרוֹן

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
אָז פַאק אִיט
אַל תַּפְרִיעוּ
עָלִיתִי לִישׁוֹן

שירה וייסלר

שירה וייסלר בחרה בשיר שלה לפנות לכדור הארץ, שסופו הגיע, "אוכלוסיית העולם כולה גועשת, ממש כמו במצב הנוכחי שאנחנו נתונים בו עם מגפת הקורונה- כאוס, זעם, חרדה ותסכול מארחים לכולנו חברה בימים האחרונים. אף אחד לא יוצא מהבית וכולם נמצאים בבידוד, כל אחד ביטל ברגע את כל התוכניות הקרובות והעתידיות שהיו לו, צחוק הגורל. חבל שאין יותר מקום להתגונן בו מפני המגפה, אין לאן לטוס ואפילו אין לאן לנסוע בארץ. כדאי למצות כל רגע עכשיו ולממש את עצמנו ככל הניתן כי אף אחד לא יודע מה המחר יביא".

שירה וייסלר. צילום: הסטודיו של בוראס

אַל תַּפְנֶה מַבָּטְךָ לְאָחוֹר

אֵין עוֹד זֵכֶר לַנּוֹפִים אֵין כְּבָר מָה לִרְאוֹת

אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאֵין טָעַם לִזְכֹּר

צַעַד רִאשׁוֹן אֶל הַחֹשֶׁךְ מִן הַקְּרָבוֹת

וּפָנֶיךָ חָדְלוּ מִלִּבְהוֹת

זַעַם נִשְׁפָּךְ לַצַּד הַבֶּכִי וְהַקֹּר

אַל תּוֹסִיף לְיַיבֵּב וְלִבְכּוֹת

כָּל הַשְּׁבִילִים כְּבָר הִסְפִּיקוּ לִכְלּוֹת

וְהַזְּמַן לֹא מַפְסִיק לְהַחְרִיב וְלִשְׁבֹּר

בֵּין הַכֵּאוֹס שֶׁרַק מִתְפָּרֵץ מֵבִּפנִים

לַקְּרִיאוֹת לְעֶזְרָה מֵאַלְפֵי אֲנָשִׁים

הַגּוֹרָל מְגַחֵך מְחַיֵּךְ לְכֻלָּם

לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹף הָעוֹלָם

הָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים בַּדְּמָמָה

אַךְ קָשֶׁה לְהִתְעַלֵּם מִשִּׁבְרֵי הַמִּלְחָמָה

וְכֻלָּם עֲיֵפִים מִלְּחַכּוֹת

אִם כְּבָר הִגַּעְנוּ לַסּוֹף שֶׁהָיָה אָז רָחוֹק

לֹא כְּדַאי לְשַׁחְרֵר לֵהָנוֹת וְלִצְחֹק

בֵּין הַכֵּאוֹס שָׁרַק מִתְפָּרֵץ מֵבִּפנִים

לַקְּרִיאוֹת לְעֶזְרָה מֵאַלְפֵי אֲנָשִׁים

הַגּוֹרָל מְגַחֵך מְחַיֵּךְ לְכֻלָּם

לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹף הָעוֹלָם

אַל תִּבְדֹּק כַּמָּה זְמַן עוֹד נוֹתַר לָנוּ כָּאן

אֵין עוֹד חֶדֶר בָּטוּחַ הַכֹּל מְסֻכָּן

רַק מַבָּט אַחֲרוֹן וְחִבּוּק אִם אֶפְשָׁר

שֶׁאֵדַע שֶׁהָיִיתָ מְעַט מְאֻשָּׁר

אורה פקדו

אורה פקדו מספרת שאת השיר החלה לכתוב אחרי שישבה בסלון עם אמא שלה וצפתה חדשות, "לא יכולתי להעלים עין ולא לצפות גם. כל התקופה הזאת ניסיתי כמה שיותר להתרחק מכל מה שאומרים בחדשות כדי לא להיכנס לחרדות. כשצפיתי ראיתי את הנאום של ביבי ושל שר הבריאות וראיתי את המצב שלנו . כתבתי  את השיר מתוך  המחשבות האלו, מהצפייה בחדשות וכל המצב שאני וכל המדינה נמצאים בבית כמעט שבוע ומקצת תקווה שהכל יעבור בסופו של דבר".

אורה פקדו. צילום: אלבום אישי

הַזְּמַן עוֹבֵר כָּל כָּךְ מַהֵר
אֵין לְאָן לְהִסְתַּכֵּל
כָּל הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים
אֵין עַל מָה לְהִלָּחֵם
שַׂר הַבְּרִיאוּת מִתְפַּלֵּל
בִּיבִּי עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן
מֵדִינָה שְׁלֵמָה בְּהֶסְגֵּר
הַנֵטְפלִיקְס בְּמַשְׁבֵּר
אֲנָשִׁים כְּבָר מִשְׁתַּגְּעִים
הַמַּדָּפִים מִתְרוֹקְנִים
פַּעַם בְּמֵאָה שָׁנָה
כָּל הַמְּצִיאוּת מִשְׁתָּנָה

שיר בן לולו

שיר בן לולו מספרת שאת הטקסט שהיא כתבה, היא מפנה לכל אחד ואחד שימצא בו משהו, "החלטתי לקחת כמה מחשבות ולהוריד אותן לקרקע. את זה שאנחנו לא מנצלים טוב את ההסגר, את זה שמרחפת עלינו עננה עם תחושה של סוף העולם. בא לי שנהיה קצת יותר ערניים ונבין את הדברים החשובים באמת".

שיר בן לולו. צילום: טליה זוארץ

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי בְּסֵדֶר
אָשִׂים עַל עַצְמִי מַשֶּׁהוּ חַם
אַהֲבָה אוֹ סְוֶדֶר
בְּכָל זֹאת, סוֹף הָעוֹלָם
אֲנִי לֹא אֲקַבֵּל אוֹתוֹ כָּכָה סְתָם

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
נִירָאלִי שֶׁאֲנִי רָגוּעַ
כִּי כְּבָר לֹא יִהְיוּ בְּעָיוֹת
וְגַם לֹא תְּהִיּוֹת
עַל לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
כִּי סוֹף הָעוֹלָם
עָזְבוּ אֶתְכֶם שְׁטוּיוֹת

אִם זֶה סוֹף הָעוֹלָם
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאָקוּם
קְצָת מְאֻחָר מֵהָרָגִיל
אָכִין מֵרֹאשׁ אֶת הַמְּעִיל
יִהְיֶה גֶּשֶׁם בֶּטַח
יִהְיֶה קַר
כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל סוֹף הָעוֹלָם
זֶה פִּתְאוֹם נִשְׁמָע כָּל-כָּךְ מוּזָר

כְּשֶׁמֶּמְשָׁלָה הִיא רַק מִלָּה
וּלְכָל מִתְמוֹדֵד הָאֵגוֹ
אֵין סִבָּה שֶׁנַּצְלִיחַ לְהַרְכִּיב
וּבֶטַח שֶׁנִּתְפָּרֵק כְּמוֹ לַגֵּו
הָאָמְנָם
שֶׁזֶּה רַק חֵלֶק קָטָן
מִסּוֹף הָעוֹלָם

וּכְשֶׁבְּמַקְבִּיל כֻּלָּנוּ בְּהֶסְגֵּר
וּמְשַׁתֵּק אוֹתָנוּ וִירוּס
שֶׁהוּא שַׁפַּעַת אֲבָל קְצָת יוֹתֵר סוֹרֵר
וְאַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת מַקְשִׁיב לַהַנְחָיוֹת
וְכֻלָּם מְזַלְזְלִים כִּי מוֹנְעִים מֵהֶם לִחְיוֹת
זֶה מֵרִיחַ כְּמוֹ חֲתִיכַת סוֹף-עוֹלָם

וְאָז סוֹפָהּ בַּחוּץ וְכֻלָּנוּ בַּבָּתִּים
לְכֻלָּם יֵשׁ שׁוֹקוֹ חַם
וְאֶפֶס לְבָטִים
הַאִם לָקוּם מֵהַמִּטָּה
אוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַתֵּרוּץ הַמֻּכָּר
שֶׁעוֹד לֹא סוֹף הָעוֹלָם
וְיֵשׁ גַּם אֶת מָחָר