"ישב בחור פה בבאר שבע על מדרכות, כשלא הייתה פה מסיבה של שום דבר, והוא בא עם דיסקים מארה"ב שאף אחד לא רוצה לשמוע. אז, הוא פותח ומנגן בשביל 200 שקלים, רק כדי שיתנו לו לנגן, ופתאום זה הופך ללהיט של כל הארץ. פתאום, הוא נהיה מספר אחת בתחום שלו, שובר שיאים. הבחור הזה על המדרכות הצליח. הוא החדיר תרבות". הבחור הזה הוא אלון "דה לוקו" כהן, שרגע אחרי שחגג 45 ולמרות שהיום הוא בשיא הקריירה שלו, שומע בעיקר את השאלה: "איפה נעלמת"?

מחושל יותר

"ההגדרה ל'נעלמת', אני מסכים איתה, אבל אני קורא לזה בעולם של היום 'אתה פשוט לא עוקב אחריי'. אם היית עוקב אחריי ב'פייסבוק' או ב'אינסטגרם', היית יושב בהרבה מאוד שיעורים על מה ה'אני מאמין' שלי, מה אני באמת עושה, רוצה והדרך שאני מוביל", עונה דה לוקו.

"זה לא שנעלמתי, אלא שלפני כ-3 שנים הגעתי למיצוי מסוים. זה לא שאני לא נהנה או לא מסופק, אבל אני מ-2005 עושה מוזיקה. כשהתחלתי לעשות מוזיקה של דנסהול ורגאטון, כולם הסתכלו עליי מוזר. וגם אחרי שפרצתי, עדיין הסתכלו עליי מוזר. גם כשנכנסתי לתוכניות טלוויזיה, וזכיתי במקום הראשון, גם בתוכניות האלה חשבו שהמצאתי משהו שנקרא רגאטון. אני לא הבאתי כלום, אני זיהיתי פוטנציאל, אמרתי שזה הולך להיות הבום הבא, ואמרתי לעצמי שאני אקח את זה, ואעשה את הדברים שלי". היום, דה לוקו עסוק בעיקר ב"בום" הבא.

"אם היו מדברים איתי לפני הרבה שנים, זו הייתה אותה נוסחה, אבל לנוסחה הזו לא היו הרבה הוכחות. כל מה שעשיתי וכתבתי, זה לא רגעי, לא טרנדי, והוא כאן כדי להישאר להרבה מאוד זמן, כי אני נאמן לנוסחה. אחרי שהכל קורה, לאחר 15 שנה שכולם עושים רגאטון ובמוזיקה המזרחית חוגגים על המקצבים של הרגאטון, אני, בתור אחד החלוצים של זה, אני מבין שצריך להמשיך את זה, ומה הדבר הבא? הדבר הבא חייב לצאת מהגבולות שלנו, חייב לצאת ולגדול בעולם, להזדווג עם תרבויות אחרות".

עם השמות גדולים בתעשייה. "לפטסייד", "קלאפ", "שיפטה" אורי מאיר, "פדרינו" ו"לאאז"

ההארה הזו שלו הגיעה לפני כ-5 שנים, וכמעט כמו בכל סיפור הצלחה ידוע, גם לדה לוקו הנסיקה לגבהים הכי גבוהים הגיעה מהמקום הכי נמוך; "אשתי הייתה במצב רפואי קשה", הוא מספר. "השותפה שלי, אהבת החיים שלי והמקור לכל דבר שאני עושה בחיים, אם לא היא, זה לא היה קיים. אני זה שמדבר ושר, אבל היא זאת שמניעה. היא זאת שסגרה את כל העסקאות, שמאשרת את הכל. היא התפתחה להיות בוקרית ואשת יחסי ציבור וליווי אומנים, והיינו במצב רפואי מאוד קשה. באותה תקופה, 'הזאבים' שזיהו את החולשה ניסו לתת לנו ביס. אלה אנשים שישבו איתך, שתו איתך, אכלו איתך. הסיבוב הזה נתן לי להבין שכשיש לך מסביבך כל כך הרבה 'זאבים' כאלה, ולא משנה כמה אור יש בך, זה לא ייצא טוב. וכשזה לא אמיתי, זה לא יעשה כסף. אני לא מכיר משהו אחר. 5 השנים האלה גורמות לך להיכנס לפרופורציות. יש לך 4 ילדים, ויש לך מלכה לידך שצריכה לחיות כמו מלכה, ואני לא מאחל לאף אחד לזהות שאין לו חברים כאשר הוא צריך אותם, כשהוא במצב קשה ולא כספית, אלא רפואית. ולא רק שאתה לא מוצא אותם, אלא מנסים לזיין אותך. אני רציתי כבר לפרוש בתכל'ס, אבל אם ירית באריה, אני מציע שתפגע. כי אם לא הרגת אותו, רק הערת אותו, והוא מוכן לטרוף, רעב יותר, חזק יותר ובידיים חשופות; אני לא מפחד מכלום. ברגע שחטפתי את הביס לפני הפרישה, זה פשוט העיר משוגע חדש. והמשוגע הזה ראה עולם גדול יותר, ועכשיו הוא עסוק בלמצוא שטח מחייה יותר גדול לשבט שלו. עכשיו, אני צריך לדאוג גם לאחרים, שלא יהיו 'רעבים' בטעות, ויתנו ביס בילד שלי".

"מאמין בכוח האהבה". משפחת דה לוקו

וכשהוא אומר "הילד שלי", הוא מתכוון למוזיקה שלו. 4 ילדים יש לו עם ענבר אשתו, ועוד בייבי אחד קטן שלא מפסיק לפרוץ גבולות. "אני מאמין בכוח האהבה", אומר דה לוקו. "מאמין שזה ינצח הכל, וזה באמת ניצח. עצרתי את כל הקריירה שלי בשנייה, בלי היסוס ובלי לפחד. מכרתי את האולפן שלי ואת כל הדברים. האהבה הזו, זה כל מה שהייתי צריך".

הוא לא עצר אף פעם את החלום; תמיד עשה, יצר, תמיד היה שם, אבל אחרי שאשתו הבריאה, דה לוקו החליט לחזור גדול יותר, חזק יותר, מחושל יותר.

"זו הצלחה"

"יכול להיות שאם כל הרע הזה לא היה קורה, לא הייתי מגיע לנקודה הזו, לטוב הזה", מעיד דה לוקו על עצמו. "להיות נקי זה הדבר הכי יפה והכי קשה. ללמוד להתנקות זה דבר עוד יותר חזק, וכשאתה נכנס לתפקיד הזה, המבחנים שבאים לך בדרך, כשתעבור אותם, אתה תבין. אני לא כזה, אני לא יכול להיות כזה, כי אני מאמין במה שאני קורא לו: 'אח לאח, אח'. ככל שאתה מתבגר, אתה מבין אחריות מהי, נאמנות מהי". פתאום, הוא הבין ש"האינטרס השתלט על כולם", לדבריו.

"אחת הסיבות באסטרטגיה הזו של להיעלם, זה שאתה מרגיש… וכולם אומרים שכולם צבועים בתעשייה הזו, אבל כמה זה קרוב אליך? אפשר לברר את זה בשנייה. אם אתה 'מקרר' את עצמך, כשאין לך להיט בחוץ, אתה יכול לשלוח ווטס-אפ למישהו, ובוא נראה מתי הוא יחזור אליך, ואיך תהיה ההיענות. כשאתה 'חם', אתה רק שולח, והבן אדם כבר אצלך בדלת. אני חוויתי את זה כל כך הרבה, וכשהבן אדם כבר בן 45, חוץ מכסף, תהילה ועסקים, חברים זה הדבר היקר שחסר בסוף. זה מצרך מאוד יקר, כי בן אדם שיש לו חברים טובים, לא צריך עוד כלום בסוף. אני 'התקררתי', ורציתי לראות מי חבר ומי לא, ו-99 אחוזים לא היו. כנראה, אלוהים רוצה לבחון אותי כדי להביא אותי לנקודה הזו".

"בן אדם שיש לו חברים טובים, לא צריך עוד כלום". עם דון עומר ותמיר צור

ומה הנקודה הזו, אתם שואלים? "תמיד יהיו כאלה שיגידו 'אתה ממורמר', אבל אני לא מתמרמר; אני פשוט מוצא פיתרון לבעיה. יצאנו החוצה למכור את המוזיקה ל-800 מיליון. תן לי 10 אחוזים מ-800 מיליון, ואני לא צריך לעבוד על 80 אחוזים מ-6 מיליון. אני עכשיו משחק במשחק אחר; אני עובד עכשיו על ההפצה, ואני אומר, במקום לשים את הכל במשפך הקטן, נשים את הכל במשפך הגדול". או במלים אחרות, במקום להביא לכם את הילד של אלון דה לוקו, המוזיקה שלו, מלמטה, מהרחוב הבאר שבעי לשאר הארץ, היא תנחת עליכם מלמעלה, מהרחוב האמריקאי לישראל הקטנה. אני פה 15 שנה, ולא נעלמתי", מדגיש דה לוקו.

אתם חשבתם שהוא נעלם, אבל הוא פשוט עבד על הדבר הבא. חודש פה, חודש בארה"ב, ככה במשך 3 שנים שבהן הוא עובד עם השמות הכי חמים בעסק: "לפני 3 שנים, החלטתי שאוזניים שלא מדברות עברית, ישירו בעברית, כמו שאנחנו שרים דספסיטו, גאנגם סטייל ושון פול. קודם כל זה אפשרי, אבל איך לעשות זאת? זה מסע. ב-3 השנים האלה, אני יכול לספר שכל מי ששמע את הדברים האלה ונכנס לעבוד איתנו, זמרים שלא מדברים עברית, ג'מייקנים וספרדים ומי לא, הם שרים בעברית. הם זורקים מילה אחת או 2, מחדירים מילה בעברית, ואתה רואה שזה עובד".

עם "שיפטה"

"אח לאח, אח"

"ב-3 השנים האלה, חוויתי המון חוויות מדהימות שרק הוכיחו לי שזה סיפור שקרה, ולא חזון שאני רואה", אומר כהן. "זו התחושה הכי טובה בעולם, אחרי הרבה שנים שאני מפיק מוזיקה, לעשות מוזיקה. אני יכול להגיד שחזרתי עם אלבום מדהים, ומה שאני אוהב לראות זה את הגבות של האנשים עולות. אלוהים היה שם בכל רגע ורגע, והוביל אותנו. וב-3 השנים האלה, מעבר לעבודה על אלבום בינלאומי, בנינו שם פלטפורמה שתמכור את המוזיקה משם ולא מפה. סיימנו אלבום בארה"ב, קיבלנו חוזה בחברת הקלטות בינלאומית, וצילמנו סרט עכשיו. החודש מתחילה גם ההפצה בארה"ב", הוא מספר.

תמיד חושב על הדבר הבא. דה לוקו

אז מהו בעצם הדבר הבא?

"התנגשות תרבויות; אנחנו כבר לא ישראל, אנחנו חלק מהעולם. העתיד כבר קורה, אני 3 שנים בעתיד. קחו את דניס לויד, זה מה שקורה. חלק מהעתיד זה שהולכים לראות הרבה ישראלים כחלק מהמוזיקה בעולם. צריך לצאת מהקופסה, כי יש פה יותר מדיי הגדרות לא נכונות. זאת אומרת שאם הייתי צריך להתחרות פעם כזמר השנה, בקטגוריה עם נינט, עברי לידר ועוד, זה עצבן אותי כי אנחנו לא חושבים נכון כתעשייה. אנחנו עם קטן, וכדי לחנך לתרבות צריך תרבות של רגאטון, של רוק, של הכל מהכל. כשאתה מגיע לטקס כזה, היה מגניב לראות מקום ראשון בהיפ הופ, מקום ראשון ברגאטון, מקום ראשון ברוק. היית יוצר שלל של מלכים ולא כתר אחד שכולם רוצים להרוג אחד את השני בשבילו".

אולי קשה יותר להצליח כשאתה עדיין גר בבאר שבע?

"אני לא באר שבעי, אני גר בבאר שבע. אנחנו בכל העולם. אני גרתי בבאר שבע מבחירה אחת, כי אלה השורשים שלי, הבית שלי, וההורים שלי פה, אבל לא נתקעתי בבאר שבע כמו כולם; אני נמצא בכל מקום, וזה מטורף".

הראיון המלא בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע"