חזון נווה המדבר העירוני של ראש עיריית באר שבע זה יותר מעשור, הבטיח להפוך את באר שבע לסוג של בירת המים של מדינת ישראל. בפועל, בכל קיץ עולות מחדש טענות על מחסור בבריכה עירונית במחירים "סבירים" לתושבי העיר.

לא מעט מתושבי העיר מתלוננים על כך שבזמן שביישובי הסביבה הקטנים יחסית, ביניהם אופקים (ראה מסגרת) שיש בה רק כמה עשרות אלפי תושבים, מופעלת בריכה ציבורית אחת לפחות, בבירת הנגב שגרים בה יותר מ-200 אלף תושבים, אין ולו בריכה אחת לרפואה.

בנוסף, גם עקב המחסור בבריכות ציבוריות, הפכו חלק מהמזרקות הגדולות ברחבי העיר לתחליפים דהויים משהו לאותן בריכות. אולם, כידוע חל איסור (עקב סכנה לפגיעה בריאותית, ולפי הוראות חד משמעיות בעניין של משרד הבריאות) להשתכשך במימי המזרקות (כולל מזרקת ה"סיטי פארק" הענקית שבשדרות רגר), כפי שגם נרשם בשלטי אזהרה בעניין מטעם העירייה, המוצבים בסמוך אליהן.

"יש מספיק בריכות"

כך למשל אומר אריאל אוזן מבאר שבע: "יש צורך בבריכה עירונית. אני נוסע מחוץ לעיר, כי יותר זול ויש פחות אנשים. באופקים למשל, יותר זול, אבל עדיין 'מפוצץ' שם, ולכן אני לא נוסע לשם. אני כן נוסע למושבים ליד, ברוש, מבועים ועכשיו יש גם בצוחר. בבאר שבע, משפחה של זוג עם 3 ילדים, זה מינימום הוצאה של 250 שקלים, לא כולל ארטיק ואוכל. וזה המון".

מסוכנת לרחצה. מזרקת ה"סיטי פארק" | צילום: ארכיון "שבע"

נאור בלילה מוסיף: "אני נוסע למרחבים, כי במרחבים זו 'בריכה ללא חוקים'; מותר לעשות הכל, כמובן בגבול הטעם הטוב. מותר לעשות שם מנגלים, ויש שם מלא שולחנות וכיסאות בשפע שאפשר לקחת ולפרוש אותם. בבאר שבע אין הרבה בריכות, ואני מדבר בעיקר על שבתות. לקאנטרי אי אפשר להיכנס, כי זה רק למנויים, ונשאר רק 'בית החייל' ו'בית יציב'. אז אין ספק שיש צורך בבריכה עירונית בבאר שבע".

ויש גם, תתפלאו, קולות אחרים שדווקא מתנגדים להקמת בריכות עירוניות בבאר שבע, כי לדעתם אין צורך. מורן גרינברג הוא אחד מהם: "לדעתי, אין צורך בבריכה נוספת בבאר שבע. לא בכל מקום ניתן להקים בריכות קטנות כמו במושבים וערים קטנות. זה לא נורא לנסוע רבע שעה או 20 דקות לבריכה שנמצאת מחוץ לעיר. אני גם לא מאמין שהביקוש הוא כזה גבוה; חלק גדול מהעיר שומר שבת. בשביל כמה ימים בשנה שיש עומס בבריכות, לא מקימים בריכה. מי שמעוניין בבריכה בתדירות גבוהה, יכול לעשות מנוי. אפשר שבבריכות הקיימות יקצו מספר כרטיסים במחירים נוחים, אבל לדעתי זה חייב להיות מחולק לאזורים, לדוגמה תושב רמות יהיה משויך לבריכת האוניברסיטה. יש מספיק בריכות גם מחוץ לבאר שבע. גם תל אביבים נוסעים לערים קרובות. אנשים מתפנקים. כל אחד רוצה קאנטרי מתחת לבית בעלות של 20 שקלים. כמו ש'בוכים' על מחירי הדיור, אבל מוכנים לגור רק ב-2 שכונות בעיר".

פתוחה לכולם. הבריכה באופקים | צילום: באדיבות עיריית אופקים

"המנויים הם קודם"

האפשרות לבילוי מימי בקיץ, בייחוד עבור התלמידים בחופשה יכול היה להיות הקאנטרי קלאב המקומי. אולם, גם בקאנטרי מודים כי העדיפות הברורה שלהם היא למנויים קבועים "אנחנו מציעים היום לתושבי העיר דברים שלא היו בעבר, כמו מנוי לזוג כשהילדים בחינם, כולל חיילים, שלא משלמים לשנה, מנוי משפחתי. האמת היא שבלי מנויים אין הצדקה להחזיק קאנטרי", אומר יוסי בננו, מנהל הקאנטרי בבאר שבע.

מחסור בבריכה ציבורית לכל כיס. הקאנטרי קלאב באר שבע | צילום: "שבע"

"הכרטיסים שאנחנו מוכרים במהלך חודשי הקיץ הם אפילו לא 7 אחוזים מהכנסת המקום; זה רק ערך מוסף קטן של אפשרות לכלל תושבי באר שבע לבוא וליהנות מכל הבריכות שיש לנו, כך שמכירת הכרטיסים בטלה בשישים, לעומת ההכנסות שיש לנו מהמנויים. אנו מוכרים כרטיסים לתושבי העיר והסביבה, רק אם אנחנו לא עמוסים, כי המנויים הם קודם כל אצלנו".

בננו מוסיף: כי "אנו מאפשרים למנויים גם לקנות כרטיסיות לאורחים שלו במחיר של 50 שקלים לכניסה אחת כולל שבת (עלות כרטיסיה היא 250 שקלים ל-5 כניסות, לעומת 75 שקלים לכרטיס לכניסה אחת ללא כרטיסיה). אנחנו עושים הכל במטרה לסייע ולעזור לתושבי העיר, וגם הוזלנו את המחירים בצורה מאוד משמעותית מאז שאני פה ב-8 השנים האחרונות, לעומת מה שהיה בעבר. ולכן אנשים מצביעים ברגליים, ובאים לפה, ומחדשים מנויים. אני כל החיים שלי הייתי איש ציבור, שתמיד עזר לציבור ובא מלמטה. זכור לי שכשהייתי בן 7, 8 קפצתי מהגדר לבריכה המיתולוגית בשכונה ג' מהכיוון של קופת חולים ג', ונחתכתי באצבע; עד היום יש לי צלקת. והחבר שלי שקפץ ביחד איתי חתך את הרגל עם בקבוק בירה. זה היה איתות מאלוהים לא לקפוץ יותר מגדרות. זה מוכיח שאני יודע מה זו מצוקה. יש לנו גם פניות מהרווחה ואירוח חיילים כל יום; אין יום שאנו לא מארחים חיילים, לא בכמויות קטנות, אלא בכמויות גדולות".

בריכת הקאנטרי קלאב | צילום: באדיבות קאנטרי קלאב באר שבע

"חסר בריכת שחייה"

בננו גם מסכים עם הצורך בהקמת בריכות ציבוריות, שיפעלו לפחות כמה חודשים בשנה: "עיר כל כך גדולה כמו באר שבע, צריך לדעתי להקים בה עוד בריכה אחת גדולה. הרי, כל המתנ"סים זה כמו קאנטרי, אבל בלי בריכה, אלא רק עם אולמות. ומה שנשאר היום לעשות זה בריכה גדולה שתשרת את הציבור רק בקיץ. יש בעיר המון פעילויות, ומה שחסר זה רק בריכת שחייה שתעבוד 3, 4 חודשים בקיץ בלבד. לא צריך לבנות עוד קאנטרי. ואני אגלה לך סוד: כבר בספטמבר בקאנטרי אין אנשים, הכל 'יורד' כשמתחילה שנת הלימודים, והמקום הופך לריק, מלבד המנויים שבאים לפעילויות שלהם. יש בבירת הנגב המון חדרי כושר ומתקני כושר ברחובות, חוגים במתנ"סים, וזה ייאמר לזכותו של ראש העירייה, מה שנשאר זה לעשות בריכה אחת במקום מרכזי בעיר, שתיתן שירות רק בקיץ. וזה בפילנתרופיה, לא בשביל להרוויח כסף, אלא בשביל לשרת את הציבור. עם כל הכבוד לי, אני לא יכול להכניס את כל תושבי באר שבע לקאנטרי, בגלל מגבלות של רגולוציה".

ולתושבים יש גם פתרונות, לא רק תלונות. כמה מתושבי העיר כבר העלו רעיונות כיצד ניתן לספק את המחסור בבריכה, בטח בימי הקיץ. ראשית, סיפרו התושבים כי אחת הסיבות העיקריות לחוסר ההתלהבות בעיריית באר שבע להקים בריכות ציבוריות עממיות היא, מסתבר, החשש מתביעות של רוחצים שייפגעו במהלך שהותם באותן בריכות. התושבים הסבירו כי על כך ניתן להתגבר בקלות, שכן כפי שמתקני האופניים והגלגיליות שהעירייה דאגה להקים ליד הקאנטרי אינם מופעלים ישירות בידיה, אלא באמצעות זכיין, כך ניתן להוציא למכרזים הפעלה של מספר בריכות שחייה. בבאר שבע של 2019 מובן שבריכה 1 או 2 לא יספיקו, ולכן אם נסתמך על המודל של פיקוד העורף בחלוקת העיר ל-4 אזורים, אפשר בקלות יחסית להקים בכל אחד מאותם אזורים בריכה ציבורית אחת, שתופעל בידי זכיין.

"ים בתל אביב"

ואיפה ניתן להקים את הבריכות המדוברות בקלות יחסית? התושבים מציעים את הפארקים הגדולים, החדשים או המחודשים, שמוקמים או משוקמים בשנים האחרונות. כידוע, הכניסה לאותם פארקים היא חינם אין כסף, והוצאות האחזקה שלהם גבוהות יחסית. דרך אחת לכסות לפחות חלק מאותן הוצאות היא להקים בפארקים בריכות ציבוריות בתשלום. 2 פארקים זמינים לכך, הם הפארק בשכונת נווה זאב והפארק הגדול אף יותר, המוקם בשכונת רמות.

ברכה נוספת מהפעלת בריכות בפארקים עשויה להיות צמצום תופעת הוונדליזם, שכפי שמדווחים לנו תושבים, החלה כבר לפחות בחלק מהפארקים. במהלך שעות היום אפשר לקיים בבריכות פעילויות שונות, כמו שיעורי שחייה. ולקראת ערב ובשעות הלילה המוקדמות (עד 11 בלילה) ניתן לערוך סביב הבריכות אירועים המוניים לתושבים. אחד התושבים סיכם: "בעירייה יכולים להגיד, ואולי בצדק, שגם בתל אביב אין בריכות ציבוריות, אבל העניין הוא שבתל אביב יש גם משהו שלנו אין כאן במדבר. ים".

אחת מהמזרקות בעיר. בריכה ציבורית בקרוב? | צילום: "שבע"

דובר העירייה אמנון יוסף, מסר בתגובה: "אכן, עיריית באר שבע מודעת לצורך הקמת בריכות שחייה בעיר. העירייה מקדמת הקמת מספר בריכות שחייה. הראשונה שנמצאת לקראת פרסום מכרז, תוקם בחלק הדרומי של העיר בפארק נחל באר שבע. בנוסף, בוחנת העירייה מול גורמי התכנון העירוניים ויזמים אפשריים, חלופות שונות להקמת בריכות שחייה גם בצפון העיר. יש לציין, כיום פועלות בבאר שבע מספר בריכות ציבוריות (לא עירוניות) ברחבי העיר באוניברסיטת בן גוריון, 'בית יציב', 'בית החייל', בקאנטרי קלאב ובריכת מלון 'לאונרדו'".