מגזין

"המדינה שכחה אותנו"

מגזין15 במאי 2019    11 דקות
0

כך תושב באר שבע המתגורר בשכונת נחל בקע > זו הסיטואציה, בה נאלצים לחיות עשרות אלפים, המתגוררים בשכונות הוותיקות בבירת הנגב, שמוותרים על בניית ממ"ד, בשל העלויות הכספיות או הסבך הביורוקרטי > "בכל פעם שיש ירי של טילים לכיוון באר שבע זה כמו רולטה רוסית"

"המדינה שכחה אותנו"
"הטיל שנפל פה עשה הרבה רעש, ורציתי שיפלו פה עוד שניים שלושה טילים". הבית בשכונת נחל בקע שנפגע ב"צוק איתן" | צילום: יניב סול

לפני כשבוע, נאלצו תושבי הדרום לחוות סבב לחימה נוסף מול "החמאס", כאשר תוך יומיים, נורו אל עבר האזור כ-700 רקטות מרצועת עזה. מדובר בהסלמה החמורה ביותר מזה חמש שנים, מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

בסבב האחרון, הוכיח "החמאס" כי הוא מסוגל להתגבר על מערכת "כיפת ברזל", באמצעות ירי מאסיבי אל עבר נקודה ספציפית, וכך כמות הטילים המיירטים של "כיפת ברזל" לא מספיקה כדי לנטרל את כל הרקטות, המשוגרות באותו פרק זמן.

כיפת ברזל | צילום אילוסטרציה: אדי ישראל

בין מוצאי שבת (4.5) ליום ראשון בצהריים (5.5) שוגרו עשרות רקטות אל עבר בירת הנגב. מרבית הרקטות נפלו בשטחים פתוחים או יורטו בידי "כיפת ברזל", אך היו גם פגיעות בבאר שבע, בין השאר בבית פרטי בשכונה גדולה במערב העיר.

לא צריך להיות מומחה גדול בתחום הביטחון, כדי להבין כי סבב הלחימה הבא מול "החמאס" הוא רק עניין של זמן, כאשר הטווחים בין סבב אחד למשנהו הולכים ומתקצרים.

ביטחון לעשירים בלבד

כל בניין ובית פרטי, שנבנו מ-1992, מצוידים בממ"ד. לאורך השנים, אושרו תוכניות ממשלתיות לחיזוק מבנים או תוספת ממ"דים לבתים פרטיים, שנבנו לפני תחילת שנות ה-90 (לאחר מכן, יש חובה לבנות ממ"ד).

עלות בניית ממ"ד מוערכת בכ-100 אלף שקלים, וזה עשוי להגיע במקרים מסוימים אף ל-150 אלף שקלים. הוצאה לא מבוטלת למשפחה, שגם ככה מתגוררת בדירה ישנה ולא ממש בעלת ערך נדל"ני רב.

הבית שספג פגיעה בשכונת מגורים בבאר שבע | צילום: יניב סול

בספטמבר 2014, בסיום "צוק איתן", אישרה הממשלה "תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום" (החלטה 2025), שכללה את סעיף 6 לעידוד וסיוע בהקמת ממ"דים. הסעיף הטיל על משרד הבינוי והשיכון ועל רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרד האוצר, נציג היועמ"ש ומינהל התכנון במשרד הפנים, לגבש בתוך 120 יום תוכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים, במטרה להקל על בניית ממ"דים והשגת פיתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים, תוך התייחסות לאשראי, תכנון ורישוי.

נכתב במפורש כי "סעיף זה יחול על כלל הארץ", אלא שכשלושה חודשים לאחר שעברה ההחלטה, הוקפאה עבודת הצוות שהופקד על גיבוש התוכנית המעשית, בשל הבחירות לכנסת ה-20. בתחילת 2016, ערכו נציגי משרד הבינוי והשיכון, החשבת הכללית, רח"ל ופיקוד העורף פגישות בנושא תוכנית המיגון הארצית, לצורך גיבוש סדרי עדיפויות, בהתאם למפת האיומים, ואף פורסמה תוכנית מיגון, אך היא שוב התעכבה.

באוגוסט 2017, הועבר שוב נוסח הצעה להחלטת ממשלה ("מחליטים") למשרדים הרלוונטיים, אך בשל התנגדות אגף התקציבים באוצר, הוחלט להכין מספר אפשרויות לבחירה. מאז, נערכו מספר פגישות בין נציגי רח"ל לאגף התקציבים, אך רק בקדנציה הנוכחית של הממשלה, החל לפעול צוות בראשות מנכ"ל משרד השיכון, שקבע כי "יש לפעול להגדרת הממ"ד כפיתרון המיגון המיטבי, ולהפעיל מסלול 'ירוק' לרישוי ממ"ד". כן הוחלט על "הלוואות מדינה בריבית מועדפת לזכאים, בדומה למסלול זכאי משרד השיכון, ומענקים לאוכלוסיות מוחלשות ביישובים שמאוימים בידי טילים ורקטות". הובטחו גם "הקלות מס לתושבי פריפריה, המבקשים למגן את דירתם", אלא שלמרות ההמלצות, הכסף לא עבר, והתוכנית לא יושמה.

בבאר שבע ישנן לא מעט שכונות ותיקות, שבהן מתגוררים במצטבר עשרות אלפי תושבים. למרות שבשנים האחרונות, ישנה מגמה של הקמת בנייני מגורים חדשים בשכונות הוותיקות, מרבית הבתים בשכונות הללו (א', ב', ג', ד', חלקים גדולים משכונה ה', נחל בקע וחלקים מנחל עשן) הם ללא ממ"ד.

בעיריית באר שבע קיים, מזה כעשור, מסלול "ירוק" לבניית ממ"ד. למרות זאת, כמות הדירות הממוגנות בשכונות הוותיקות קטנה מאוד, זאת בין השאר, בשל העלויות הכספיות הגבוהות, הביורוקרטיה הלא פשוטה וכן גם מחשש של חלק מבעלי הדירות למציאת חריגות בנייה, שנעשו בדירותיהם לאורך השנים.

"חיים פה בפחד"

אחת השכונות בבירת הנגב, בה אין ממ"דים במרבית הבתים, היא נחל בקע, בה שוכנו בתחילת שנות ה-90, עולים חדשים שהגיעו ארצה ממדינות בריה"מ לשעבר.

תושב השכונה, ששוחח עם "שבע", וביקש להישאר בעילום שם, סיפר: "רוב השכונה היא בבנייה קלה. בזמנו, מבקר המדינה אפילו הגדיר זאת בדוח מאוד משמעותי, שרוב הבתים פה לא ראויים למגורי אדם. כשבנו את השכונה ב-91', זה הוגדר כאתר מגורים זמני, ואיכשהו זה הפך לאתר קבוע, למרות שעד היום השכונה מוגדרת כאתר מגורים זמני. אנשים לקחו משכנתא, ועד עכשיו הם תקועים עם זה. המבקר העביר את זה למשרד השיכון בזמנו, ושם זה נגנז, ואפילו לא העבירו את זה לדיון. ההשלכות של זה היום, הן שהרוב המוחלט של הבתים, כ-95 אחוזים, הוא ללא ממ"דים. יש 16 מקלטים ברחבי השכונה. ב'צוק איתן', נפל פה טיל, וזה עשה קצת רעש, הייתה פה תקשורת, ושרים שהבטיחו להכניס את השכונה לתוכנית של פינוי בינוי".

"צריכות להיות בשכונה 36 מיגוניות. כרגע, יש פחות מחצי" | צילום: יניב סול

והוא המשיך: "ייאמר לזכותו של ראש העירייה רוביק דנילוביץ', שהוא נלחם על השכונה הזאת; מה שביכולות שלו והוא יכול לתת, אנחנו מקבלים. את ההחלטות צריכים לקבל המשרדים הממשלתיים. רוביק דוחף את זה, אבל זה לא מספיק, ובינתיים התושבים סובלים. יש כאן קשישים, משפחות מרובות ילדים, פגועי נפש ומכל סוגי האוכלוסייה. אחרי 'צוק איתן', שמו פה מיגוניות. לפי פיקוד העורף, צריכות להיות בשכונה 36 מיגוניות. כרגע, יש פחות מחצי, 16 מיגוניות. יש פה מקומות, שצריך לרוץ מרחקים עצומים עד למיגונית, ולא כולם צעירים. קיימים גם אנשים מרותקים לבתיהם, ותוך דקה הם לא יגיעו. צריך למצוא פיתרון לכולם. הטענות שלנו הן לא נגד הרשות המקומית, כי ראש הרשות עושה מעל ומעבר, אבל המדינה שמה עלינו פס. המדינה שכחה אותנו".

והתושב מסכם: "כששמו בזמנו את הבתים פה, הניחו אותם על זבל, ואין פה תשתיות נורמליות. הרי, יש פה מים, אבל אין זרם, כי התשתית ישנה, וזה גורם לפיצוצי מים. כל יום יש פה גם המון נפילות חשמל. הביוב, הכבישים, המיגוניות, כל מה שקשור בתשתיות, המדינה פשוט מפקירה. התחלנו לעבור לשכונה ב-93' – 94'. ברמת המאקרו, אנחנו עדיין חיים ב-94', בזמן שמסביבנו בונים ומפתחים וחיים ב-2019. בכל סבב לחימה שהיה, תמיד כולם התעוררו, באו פה לסיור, ואמרו בתקשורת שמעבירים את זה להחלטת ממשלה. ואז, כלום. כמה שזה נורא להגיד את זה, הטיל שנפל פה עשה הרבה רעש, ורציתי שיפלו פה עוד שניים שלושה טילים, חס וחלילה בלי נפגעים. זה אבסורד, שאנו חושבים כך, אבל הגענו לזה, כי טיל אחד עשה גל קטן, אז אולי כמה טילים היו עושים ים. אולי רק ככה יתעוררו, והממשלה תעשה פה משהו. בכל פעם שמתחיל סבב, עוד לפני שזה מגיע לבאר שבע, אנשים פה בלחץ, וחיים כאן בפחד".

מתפלל לנס שלא יהיו הרוגים

הבעיה הקיימת מבחינת המיגון בשכונת נחל בקע אומנם בולטת בצורה קיצונית, אך היא חוזרת על עצמה כאמור, בכל אחת מהשכונות הוותיקות בעיר. בשל הזמן הקצר שיש למצוא מחסה ברגע של אזעקה, מחליטים בלית ברירה אנשים המתגוררים בדירות ישנות, להישאר בבתיהם, ומתפללים לנס, או שהם יוצאים מהדירה, ומחכים בחדר המדרגות של הבניין, בתקווה כי הרקטה שנורתה אל עבר העיר, לא תפגע בבניין שלהם.

יאיר ברקוביץ', המתגורר ברחוב קרן היסוד שבשכונת המרכז האזרחי, מספר: "כשיש אזעקה, זה סיוט בכל פעם מחדש. אני גר בבניין ישן בקומה השלישית. יש לנו מקלט מחוץ לבניין, אבל אין סיכוי שאספיק להגיע אליו בזמן. אז, כשיש אזעקה, אני יוצא עם בני המשפחה לחדר המדרגות. אחרי שאנחנו שומעים את הבום, ומבינים שהיו יירוט או נפילה, אנו חוזרים הביתה. כשזה קורה באמצע הלילה, אז צריך להעיר מהר את הילדים, והכל נעשה תחת לחץ גדול. יש לנו בבניין גם אנשים מבוגרים, שלא מסוגלים להגיע במהירות למקלט. בכל פעם שיש ירי של טילים לכיוון באר שבע, זה כמו רולטה רוסית; אתה לא יודע האם זה ייפול על איזשהו בית בעיר או לא, רק מתפלל לנס שלא יהיו הרוגים".

"כמו רולטה רוסית". הבית שנפגע בבאר שבע בשבוע שעבר | צילום: דוברות המשטרה

גם משה רוסושנסקי, המתגורר עם אשתו בלה, בדרך המשחררים שבשכונה ב', עובר את אותה הסיטואציה, בכל פעם שיש אזעקה בעקבות ירי רקטות אל עבר באר שבע: "אני ואשתי אנשים מבוגרים; שנינו כבר עברנו את גיל 80. יש לבניין שלנו ולבניין הסמוך מקלט משותף, שנמצא כמאה מטרים מהבניין. אנחנו גרים בקומה השנייה, ואין סיכוי שנספיק להגיע בזמן למקלט, כי קשה לנו לרדת מהר במדרגות. כשיש אזעקה, אשתי נכנסת ללחץ גדול. אנו משתדלים לצאת לחדר המדרגות, כי אומרים ששם יותר בטוח, אבל כשיש כמה אזעקות פעם אחר פעם, כבר אין לנו כוח לרוץ שוב ושוב לחדר המדרגות; אנחנו אנשים מבוגרים. אז, אנו נשארים בבית, נכנסים לאמבטיה, כי זה חדר שאין בו חלונות, ומחכים שם עד שאנחנו שומעים את הבום. לוקח לי אחר כך הרבה זמן להרגיע את אשתי, כי היא לפעמים נכנסת לפאניקה במצבים האלה".

"גם בשכונות הוותיקות, הוקמו בבתים רבים מרחבים מוגנים". מקלט עירוני | צילום: שבע"

בעירייה ציינו באשר לסוגיית המיגון בשכונות הוותיקות: "ראשית, המיגון הינו בעיה ארצית, ולא מקומית. מכל מקום, עיריית באר שבע ממלאת אחר הנחיות פיקוד העורף לפי הכלל של 'הכי מוגן שיש', כך גם ההנחיה לתושבי העיר. בעיר באר שבע ישנם כ- 73 אלף בתי אב, ועוד כ-8,000 מבני מסחר ותעשייה. כידוע, החל מ-1991, החוק מחייב להוסיף ממ"ד לכל מבנה חדש או לכל תוספת בנייה. בעיר הוקמו מ-1991 שכונות חדשות, ובהן אלפי יחידות דיור, העומדות בתקנים המחייבים הקמת ממ"ד. גם בשכונות הוותיקות, הוקמו בבתים רבים מרחבים מוגנים לפי בקשה במסגרת המסלול 'הירוק', שהפעילה העירייה. עם הפעלת המסלול 'הירוק', הונחה הצוות המקצועי באגף ההנדסה לתת עדיפות לכל אותן בקשות להיתר בנייה, הכוללות ממ"ד".

נתניהו עם צמרת פיקוד דרום בבאר שבע | צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

ברשות הוסיפו: "מדובר במערכת רישוי זמין ארצית, הקוצבת את הבקשות לפי מסלולן במועדי זמנים לבדיקה וטיפול קבועים מראש. העירייה אחראית, שכל הבקשות ייבדקו במועדן. על כן, מנהל מעקב ובקרה באגף ההנדסה מכין תוכנית עבודה אישית (שבועית) לכל בודק/ת תוכנית, במטרה לקדם בעדיפות ראשונה מתן היתר בנייה הכוללת ממ"ד. יש לציין", לרשות "הוגשו החל מינואר 2017, 86 בקשות, וניתנו היתרים ל-50 בקשות. בנוסף, בשכונות העיר הוותיקות פרוסים מקלטים ציבוריים רבים, שכולם כשרים ומוכנים לקליטת תושבים בזמן אמת. כאמור, בעיית המיגון היא בעיה ארצית, ולכן העירייה אינה יכולה לספק מיגון לכל תושב, במרחק נגיעה מביתו. בנוגע לפריסת מיגוניות, בעתיד תישקל פריסה של מיגוניות, בהתחשב בצרכים במשאבים המשתנים" ולנוכח "האיומים ממערב ומצפון".

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע"

כתבות נוספות במגזין

0

"תמיד הוא הוביל"

סוזי ללוש, המחנכת של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', בכיתות ז' ו-ח' בבית הספר "תומר" בעיר, מספרת ל"שבע" על "התלמיד הממוצע", שהגיע לצמרת השלטון בבירת הנגב...

מגזין9 במאי 2019    4 דקות
0

אז ועכשיו – חלק ב'

מי הייתה "הפה של הכיתה"? האם כדורגל באשדוד ונהיגה זו נבואה שהגשימה את עצמה? מי הבעלים של קבוצת כדורגל שהוכיח שלא צריך ללמוד כדי להיות מיליונר? ומי הן שתי המנהלות שהיו רוצות תלמידות כמוהן?

מגזין8 במאי 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה