מרק קולברג הוא אחד האנשים היותר מרתקים שייצא לכם לפגוש בחיים. מדובר בציוני אמיתי שעלה לישראל מדרום אפריקה, החליט להתגורר בבאר שבע וסייע לפתח את תחום הטניס בעיר. לאחר מכן התגייס לצה"ל, משם עבר למשטרה וכיהן במספר תפקידים מאתגרים. תוך כדי שירותו במשטרה הוא יישם את קונספט "האזור הבטוח" שמוכר כיום בעולם בשם SAFE CITY ויושם ברחבי העולם בפורמטים שונים, בין השאר במונדיאל ב-2010 ואליפות אירופה בכדורגל ב-2012. במהלך השנים העניק קולברג יעוץ ביטחוני לגופים גדולים, הופיע כמומחה במספר מגזינים בינלאומיים בעלי מוניטין, התראיין ברשתות טלוויזיה ורדיו מובילות, ונחשב היום לאחד המובילים בעולם בתחומו.

קולברג עם נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ בשנת 2012

הקשר הבאר שבעי

קולברג (55), המתגורר היום ביישוב אליכין שבאזור השרון, עלה ארצה בשנת 1987 מדרום אפריקה והגיע לבאר שבע. כמי ששיחק טניס בצעירותו בדרום אפריקה, הוא החליט לעסוק בתחום גם בבירת הנגב. כך הגיע קולברג למועדון הטניס הוותיק שברחוב ביאליק בשכונה א'.

קולברג בשנת 1989, כמדריך טניס בבאר שבע

"הגעתי לשם לשחק, ומשם התחלתי את כל הפעילות שלי בטניס בבאר שבע", הוא מספר ל"שבע". "לקחתי קבוצה של ילדים והתחלתי לאמן אותם". קולברג הדריך ילדים ובני נוער שרצו לשחק טניס ותוך זמן קצר הוביל את חניכיו הצעירים להישגים לא מעטים בשלהי שנות ה-80. לאחר מכן עבר ללמד טניס במרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, שם פתח קבוצות חדשות, בין השאר לסטודנטים.

קולברג מספר שנהג בזמנו, מדי פעם לשחק טניס במרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, עם מייקל אורן, סגן השר במשרד ראש הממשלה ושגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, אשר היה בימים ההם מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון.

בסוף שנות ה-80 פנה קולברג לאיאן פרומן במרכז הטניס ברמת השרון וסיפר לו על הפוטנציאל בבירת הנגב והצורך להגדיל את השקעה בטניס בעיר. ואכן, תוך שנים ספורות נפתח מרכז טניס גדול בבירת הנגב, בסמוך לאצטדיון 'וסרמיל', שמאז הקמתו ועד היום נתן הזדמנות למאות טניסאים מבאר שבע והסביבה להיחשף לענף הספורט הלבן.

כשהוא מדבר על באר שבע, הוא אומר בניחוח נוסטלגי: "זה היה הבית הראשון שלי בארץ. התגוררתי בשכונה א' וכשהייתי צועק מהבית, היו שומעים אותי במגרשי הטניס שברחוב ביאליק".

קולברג התגורר בבאר שבע עד שנת 1989 ומאז יצא לו לבקר בעיר מספר פעמים. "הבן שלי שירת בעיר הבה"דים, אז יצא לי לעבור מספר פעמים דרך העיר, כשביקרתי אותו שם. עושה רושם שבאר שבע התפתחה בצורה מדהימה בשנים האחרונות", הוא מספר ומוסיף שבנו הבכור מתגורר בבירת הנגב.

SAFE CITY

קולברג הוא כאמור, יועץ ביטחון בעל מוניטין רב שנים ברמה עולמית, עם יותר משלושים שנות ניסיון מוכח בשטח. החיבור שלו לתחום הביטחון החל עוד בתקופה שלימד טניס בבירת הנגב: "התחלתי להתנדב במשטרת באר שבע במהלך התקופה שלימדתי טניס", הוא משחזר ומוסיף: "לאחר מכן התגייסתי לצבא בסביבות גיל 24. עשיתי את השירות שלי במשטרה צבאית. שירתתי בין השאר במגידו ובקציעות". בעקבות גיוסו לצה"ל, הוא נאלץ לעזוב את עולם הטניס.

אגב, המסגרת הצבאית לא הייתה זרה לקולברג שלפני שעלה ארצה, הספיק לשרת בצבא הדרום אפריקאי ביחידה של חייל רגלים.

חייבים להיות פרו-אקטיביים מול ארגוני פשע וטרור. קולברג

בשנת 96 הצטרף קולברג למשטרת ישראל ורשם קריירה מרשימה. "במשטרה התחלתי בערד. משם עברתי למחוז תל אביב. עסקתי שם בפעילות של מודיעין ובילוש. הייתי מהשוטרים שהקימו בזמנו את מחלק הזרים, כדי לטפל בכל הפשעים של מי שמגיע מחוץ לארץ. לאחר מכן הייתי בבילוש במרחב ירקון. הייתי מסופח ליחב"ל כמה פעמים", הוא משחזר.

בזכות החיבור של קולברג לעולם הטניס והשורשים הדרום אפריקאים, הוא אף סייע למדינת ישראל מבחינה דיפלומטית בזמן ששירת במשטרה: "הקמתי יחידת טניס במשטרת ישראל ולקחתי משלחת של המשטרה לדרום אפריקה, שיחקנו שם נגד הצבא הדרום אפריקאי, המשטרה של דרום אפריקה ומכבי דרום אפריקה. כל המשלחת פגשה את הנשיא נלסון מנדלה. הצלחתי במשימה להביא גם לישראל משלחת דרום אפריקאית, שהגיעה לשחק פה. אף אחד לא חשב שזה יקרה ולשמחתי זה קרה בניגוד לכל הסיכויים".

קולברג שרת בתחילת שנות ה-2000 במשטרת נתניה, באחת התקופות הקשות ביותר של העיר, אשר התמודדה עם מלחמות בין ארגוני פשע מהגדולים במדינה. במקביל, פקדו את נתניה והאזור באותה התקופה מספר פיגועי טרור קשים שגבו קורבנות רבים.

"אני עברתי בתקופה הזאת 16 פיגועים, כאשר הפיגוע המפורסם במלון "פארק" היה הקשה ביותר. הייתי שם משהו כמו 20 דקות לפני הפיגוע. מנהל המלון היה מתנדב שלי ביחידת התיירות וגם בבילוש. חזרתי לטפל בזירה כמפקד משטרת התיירות, מפני שכל איזור החוף בנתניה היה תחת הפיקוד שלי. זה היה מחזה מאוד קשה. באותה התקופה היה גם פיגוע במלון "ג'רמי" והיו שלושה פיגועים בקניון השרון. הפיגוע האחרון שחוויתי היה בקניון השרון בדצמבר 2005. במקרה, היו אז איתי נציגים של NYPD (משטרת ניו יורק-מ.ש). עד כמה שהפיגוע של ספטמבר 2001 במגדלי התאומיים בניו יורק היה קשה, השוטרים שהיו אז בזירה, לא ראו חלקי גופות. באותו פיגוע בקניון השרון, הנציגים של NYPD שהתלוו אליי, ראו לראשונה חלקי גופות, בעקבות אותו פיגוע וזה פשוט זעזע אותם. אני עדיין בקשר עם שלושה מתוך חמשת הנציגים שלהם שהיו אז בפיגוע, וזה משהו שהם לא שוכחים עד היום. אני לא מתבייש לומר שעברתי הרבה פוסט טראומה מהתקופה הזו של הפיגועים, אבל היום כבר התגברתי כמעט על הכל. נתניה הייתה מוכרת אז גם כמרכז של פשיעה מאורגנת ואני חוויתי באותה התקופה לא רק טרור. היה מקרה שירו טיל לאו בתוך שכונת פולג, כניסיון חיסול של העולם התחתון".

הפיגוע במלון "פארק" בנתניה שהתרחש בערב פסח 2002 יצר הד תקשורתי ברחבי העולם. כזכור, בפיגוע הקשה נרצחו 30 ישראלים ונפצעו 160. מבחינת מספר הנפגעים וההרוגים, זהו פיגוע הטרור הקשה ביותר בהיסטוריה של ישראל. הפיגוע נחשב למניע העיקרי ליציאה למבצע "חומת מגן".

קולברג, כמי שאנגלית היא שפת האם שלו, עלה לשידור בערוצי טלוויזיה זרים: "עיתונאים מכל העולם סיקרו את הפיגוע הזה. אני זוכר שעליתי לשידור ב-CNN, בתוכנית של העיתונאי המוכר וולף בליצר. עליתי לשידור גם ב-CBS ובכלי תקשורת בינלאומיים נוספים, שהחליטו לדווח על האירוע הקשה".

כתוצאה ישירה מגל מתקפות הטרור שפקד את ישראל בתחילת שנות ה-2000, יישם קולברג את קונספט "האזור הבטוח" ברובע התיירות של נתניה. קונספט מצליח זה (המוכר כיום בעולם בשם "עיר בטוחה" SAFE CITY), יושם ברחבי העולם בפורמטים שונים.

"לאחר הפיגוע במלון פארק בנתניה. מפקד המרחב שהיה שם פנה אליי וביקש ממני לעשות משהו בנידון. המפכ"ל אז היה שלמה אהרונישקי. במסגרת משטרת התיירות עשיתי משהו שקראתי לו אזור בטוח. גייסתי הרבה מאוד מקורות מהשטח. בין אם זה בעלי חנויות באזור, פקידות קבלה בבתי מלון ופקחים של העירייה. אנשים טובים שנמצאים כל הזמן באזור ואפשר לסמוך עליהם. בנוסף, גייסתי מתנדבים מכל הקהילות וחילקנו מכשירי מירס לאנשים. ידעתי מי גר באזור ובאיזה דירה הוא גר. זה היה פשוט אזור מאובטח".

קולברג (מימין) כמפקד משטרת התיירות בנתניה, משוחח עם המפכ"ל אהרונישקי

"אם מישהו לא מוכר היה מגיע לאזור, הייתי יודע מזה בתדירות 24 שעות ביממה. מאז אותו פיגוע במלון "פארק", באותו אזור שהיה תחת פיקודי, לא היו יותר פיגועים, למרות שהיו לא מעט ניסיונות. בעקבות כך, כל המשלחות שהגיעו לארץ כדי ללמוד איך להתמודד עם פיגועים, בין אם זה ה-FBI או כל גורם ביטחוני או משטרתי, עברו דרכי להדרכה בנתניה. למעשה, המודל הזה שפיתחתי נעשה בו שימוש במקומות נוספים בעולם. אחד הלקוחות הראשונים שהיו לי לאחר שעזבתי את המשטרה, היו היחידה למלחמה בטרור של NYPD".

אבטחה בטורנירים בינלאומיים

לקראת סוף שירותו במשטרת ישראל, מצא עצמו קולברג לוקח חלק פעיל במערך ההסברה של המשטרה בתקופת ההתנתקות מרצועת עזה. קולברג: "ב-2005 בהתנתקות מעזה שלחו אותי לדרום להדריך את אנשי חייל האוויר במשימת ההתנתקות. ההתנהלות מול אנשי חייל האוויר הייתה בשבילי חוויה מדהימה. לאחר מכן התנהלתי כדובר של המשטרה מול התקשורת הזרה. התנהלתי מול אלפי נציגים של כלי תקשורת מכל העולם במהלך ההתנתקות. התקופה הזו של ההתנתקות מבחינה הסברתית של מדינת ישראל מול התקשורת הזרה, היה מבריק".

ניהול מערך ההסברה מול התקשורת הזרה במהלך ההתנתקות

קולברג עזב את משטרת ישראל בסוף 2005 ומצא את עצמו תוך זמן קצר שוב בדרום אפריקה, כחלק מהמערך הלוגיסטי, לקראת מונדיאל 2010 שנערך במדינה. "קיבלתי פנייה מגורם מסוים להגיע חזרה לדרום אפריקה, לקראת גביע העולם בכדורגל", הוא משחזר. "עשיתי את כל התכנון, יחד עם מכון היצוא ומשרדי החוץ והתמ"ת. עשיתי את כל הלוגיסטיקה כדי להביא לשם 35 חברות ישראליות. חברות ישראליות הצליחו לעשות בזכות זה הרבה מאוד עסקים שם עם חברות מקומיות. עבדתי שם כגורם פרטי גם מול השגרירות שלנו ובמקביל גם מול שגריר דרום אפריקה בישראל. היה מאוד מוצלח וקיבלתי לאחר מכן מספר חוזי עבודה מול משטרת דרום אפריקה".

מרק קולברג עם קציני משטרת דרום אפריקה לקראת גביע העולם בכדורגל 2010

לדבריו, "הקונספט של האזור המאובטח נעשה במהלך המונדיאל סביב אצטדיוני כדורגל, כמו גם בתחנות אוטובוס ותחנות מוניות. ועשיתי עבור חברה דרום אפריקאית את כל תוכנית החירום לתקופה של המונדיאל. למרות כל ההתרעות שהיו לפיגועים של אל-קעידה, הכל עבר בשלום במהלך הטורניר. בנוסף, צריך לדעת שעד היום יש ממוצע של 60 מקרי רצח ביום בדרום אפריקה וזו הסטטיסטיקה שקיימת מאז 2008. לשמחתי, במהלך המונדיאל, למרות שהגיעו אוהדי כדורגל רבים מכל העולם לצפות במשחקים, לא היה שום אירוע חריג".

לאחר ההצלחה הגדולה שרשם במהלך המונדיאל בדרום אפריקה, קולברג היה פעיל גם ביורו 2012, אליפות אירופה בכדורגל שנערכה בפולין ואוקראינה. "מכון היצוא הזמין אותי לאירוע לקראת הטורניר. אני התמקדתי בחלק של פולין. עשיתי שם הדרכות מקצועיות, עבדתי עם היחידה למלחמה בטרור של הפולנים והייתי פעיל בכל הקשור לאבטחת האצטדיונים".

קולברג עם שוטר מהיחידה למלחמה בטרור של משטרת פולין 2012

הסכנה בהתקפות סייבר

כמי שהתנהל מול התקשרות הזרה במסגרת תפקידיו השונים במשטרה, ובשנים האחרונות נפגש עם דמויות מפתח ברחבי העולם, קולברג סבור שלמדינת ישראל ישנה בעיה חמורה בתחום ההסברה: "אין הסברה טובה לישראל", הוא קובע בצורה נחרצת ומוסיף: "היום לצערי אין פשוט הסברה. אני מסתובב הרבה בעולם ונחשף לבעיה הזו. הסברה זה לא רק איך אומרים, אלה למי אומרים ומי אומר".

לטענתו, "ממשלת ישראל מתנהלת לא נכון בתחום הזה והכישלון הישראלי בתחום ההסברה גורם לנו לנזק קשה, גם במדינות ידידותיות לישראל, שבהם ישנם אוכלוסיות רבות שלא מודעות למה שבאמת קורה כאן. צריך שר הסברה במשרה מלאה וחייבים להשקיע בזה ולגייס אנשי מקצוע מתאימים. אנחנו צריכים את זה היום יותר מאי פעם, מפני שהאנטישמיות בכל העולם בעליה".

המקרה הבא ממחיש עד כמה ההסברה הישראלית נכשלה בשנים האחרונות. ב-2012, עשר שנים לאחר הפיגוע במלון "פארק", קולברג הוזמן לדרום אפריקה לדבר עם הקהילה היהודית על הפיגוע הקשה. "בערב יום הזיכרון דיברתי מול אלפי יהודים, אבל יום לפני כן, דיברתי בבית ספר בשם 'קינג דיויד', בו גדלתי. דיברתי שם על מה שעברתי אז כמפקד משטרת התיירות בנתניה. יש משהו מאותה סיטואציה שמאוד הפריע לי. חלק מהילדים שם שפגשתי באותו בית ספר שאני גדלתי בו בזמנו כילד יהודי, לבשו כפיה. הם טענו שישראל יותר מדי אגרסיבית וישראל היא הבעיה במזרח התיכון. אני מדבר על יהודים שלומדים בבית ספר יהודי. זה שיגע אותי".

מרק קולברג בבית ספר KING DAVID HIGH SCHOOL VICTORY PARK, ב-2012

בתחום הסייבר, ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם. לפני שנים ספורות הוקם בבאר שבע מרכז הסייבר הלאומי של ישראל ולדבריו של קולברג, התקפות הסייבר שמתרחשות בשנים האחרונות, זהו האיום החמור ביותר שהעולם מתמודד איתו.

"התקפת סייבר יכולה להיות היום יותר קשה מהתקפה של מטוס F16. למרות שמפתחים הגנות בתחום הסייבר ומצליחים להתמודד עם איומים והתקפות, אין למעשה פתרון כולל לאבטחת סייבר. מה שאנחנו פוגשים בשנים האחרונות עם האקרים שתוקפים מערכות של גופים גדולים וגם מחשבים של אנשים פרטיים, זו טרור לכל דבר. לפעמים, זה לא רק גורם פרטי שעומד מאחורי ההתקפות הללו, אלא מדינה שעומדת מאחורי זה. אנחנו שומעים לא פעם שגופים גדולים, בין אם חברות ענק בכל העולם, או גופים ציבוריים שמותקפים, כמו מערכת הבריאות באנגליה, או שדות תעופה בארצות הברית, שסבלו לאחרונה מהתקפות כאלה. אני הייתי לא מזמן בהרצאה של גורם מחברת החשמל, שהסביר שיש עליהם מחוץ לארץ לפעמים עשרות אלפי תקיפות ביום. מייצרים היום רכבים אוטונומיים וזו מגמה הולכת וגודלת. צריך לקחת בחשבון שהאקרים יכולים להשתלט מרחוק על הרכבים הללו ולגרום להם לעשות תאונות. ישנם בתי חכמים וערים חכמות, השאלה היא האם מסוגלים גם לאבטח את זה בצורה שתמנע השתלטות מרחוק של גורמים עוינים. העולם מתקדם כל הזמן מבחינה טכנולוגית, אבל צריך לקחת בחשבון שככל שאנחנו הופכים ליותר ויותר תלויים בטכנולוגיה, אנחנו גם יותר חשופים להתקפות סייבר".

לסיום, לקולברג יש מסר חשוב: "יש משהו חשוב שצריך לשים עליו דגש. מה שאנחנו עושים בהתנהלות שלנו מול הפשע ומול הטרור, מגיע רק כתגובה לאירוע. אנחנו חייבים להיות פרו-אקטיביים. רק ככה ניתן יהיה לטפל בתופעות הללו".