מגזין

בשם האב: "אני מפחד שעכשיו כשאבא נפטר, יזרקו אותי מפה"

מגזין6 בינואר 2019    9 דקות
0

איוון סנביץ', בנו של חסיד אומות עולם, פיוטר סנביץ', אשר מתגורר עם משפחתו בבאר שבע, עלול למצוא עצמו מגורש מישראל, לאחר שלפני כשבועיים הלך לעולמו פיוטר אביו

בשם האב: "אני מפחד שעכשיו כשאבא נפטר, יזרקו אותי מפה"
איוון סנביץ' ומשפחתו | צילום: באדיבות המשפחה

לפני כשבועיים הלך לעולמו פיוטר סנביץ', חסיד אומות עולם. סנביץ', בן 94 במותו, התגורר ב-15 השנים האחרונות בבאר שבע ונקבר בבית העלמין החדש בעיר. הוא ומשפחתו סיכנו את חייהם במהלך השואה כדי להציל יהודים.

למרות שמדינת ישראל חייבת המון לסנביץ' ומשפחתו, נכון להיום, בנו איוון, שמתגורר בבאר שבע עם משפחתו, עלול למצוא את עצמו בקרוב מגורש מהארץ, בעקבות אטימות בירוקרטית וחוק מיושן שנחקק לפני עשרות שנים ולא עודכן מאז.

הצלת יהודים בשואה תוך סיכון חיים

במהלך מלחמת העולם השנייה, היה פיוטר סנביץ' עד ראיה למשפחה שהוצאה להורג באוקראינה, לאחר שנתנה מקלט ליהודים. החשש לחייו לא הרתיע אותו מלהציל יהודים, כאשר זמן קצר לאחר מכן, נכנסו לחצר של משפחת סנביץ' שני ילדים יהודים: דוד ובוז'יה שמייגל. אמם של השניים הצליחה למלט אותם, רגע לפני שנלקחה בעצמה למחנה ריכוז. משפחת סנביץ', הסתירה את דוד ובוז'יה בביתם, תוך לקיחת סיכון גדול ולמעשה הצילה את חייהם של שני הילדים.

לימים, השניים עלו לישראל ועם השנים המשפחה התרחבה לחמישה ילדים, 11 נכדים ושישה נינים. בשנת 1993 הצליח שגריר ישראל באוקראינה לחבר בין המשפחות, ומדינת ישראל הכירה בפיוטר סנביץ' כחסיד אומות עולם.

פיטר סנביץ' והשניים שהציל

בשנת 2003 פיוטר ואישתו אולגה עלו ארצה עם בתם רוזה, בסיוע של יד ושם, והחליטו להשתקע בבאר שבע, מפני שרצו להתגורר בקרבתם של דוד ובוז'יה שמייגל. בזמן שפיוטר ואולגה (שנפטרה מאז) זכו למעמד של תושבי קבע וקיבלו תעודת זהות כחולה, רוזה שהייתה אז בת 24, קיבלה אשרת עבודה לחמש שנים, בסטטוס של עובדת זרה, זאת מאחר והחוק בישראל, אשר נחקק בסמוך להקמת המדינה, אומר שחסיד אומות עולם, אישתו וילדיו עד גיל 18, זכאים לאזרחות ישראלית.

בשל העובדה שרוזה הייתה בת 24 כשהגיעה לישראל עם הוריה, היא נאלצה להסתפק באשרת עבודה בלבד ומאז שהגיעה לישראל, עבדה באופן רצוף, גידלה את בתה וסייעה להוריה הקשישים. בשנת 2008 הודיע משרד הפנים שתוקף אשרת העבודה של רוזה שהייתה אז בת 29, פג ועליה לעזוב את המדינה.

במשרד הפנים ציינו אז: "ככלל, משרד הפנים קבע נוהל מיוחד המתייחס למי שהוכר כחסיד אומות עולם או לבניו, עקב הנסיבות המיוחדות, ומאפשר להם לשהות בישראל ולעבוד באופן חוקי לתקופה בת חמש שנים. מר פיוטר סנביץ' אינו אזרח ישראלי ולא עלה לישראל, אולם בשנת 2003 אושר לו מעמד של תושב קבע מסיבות הומניטאריות ולא בגין זכאות. רוזה קיבלה הודעה כי אשרת העבודה שניתנה לה בזמן הייתה בישראל הגיעה לסיומה. עם זאת, תוכל גברת סנביץ' לבקר בישראל את הוריה לכשתחפוץ בכך".

בתגובה לפנייה נוספת בזמנו למשרד הפנים, באשר לבקשה להאריך את שהייתה של רוזה סנביץ' בארץ, ציינו במשרד: "הנ"ל שוהה בישראל כ-5 שנים ברישיון מסוג ב/1 ולאחר התייעצויות רבות שנערכו בעניינה, למצער לא ניתן לאשר המשך שהייתה מעבר לאמור".

תעודת הוקרה לחסיד אומות עולם

המאבק נושא פרי

רוזה סנביץ'

שמעיה שושן, איש עסקים וותיק ומוכר בבאר שבע, התוודע לסיפור של רוזה סנביץ' והחליט כי הוא יעשה כל שביכולתו לסייע: "חיפשנו עובדת. אני הכרתי אז את ד"ר וובה שמייגל. שאלתי אותו באחת ההזדמנויות האם הוא יכול להמליץ לי על עובדת, ואז הוא הכיר לי את רוזה. תוך כדי, התברר לי שוובה, הוא הבן של אותו אדם שפיוטר סנביץ' הציל. למעשה, המשפחה ניצלה וזכתה לעלות ארצה, בזכות פיוטר. בסמוך למועד שהיא התחילה לעבוד, היא סיפרה לי שהמדינה רוצה לזרוק אותה מפה. התחלתי לבדוק את העניין וגיליתי מצב אבסורדי. התברר שהחוק מתייחס רק לילדים של חסידי אומות עולם עד גיל 18. בזמנו היא הייתה בת 24".

שושן מתאר את התשובה שקיבל כשפנה בעניינה של רוזה למשרד הפנים: "כשפיניתי למנהלת המחלקה במשרד הפנים שהייתה רלוונטית לנושא וטענתי שהבת צריכה לחיות בקרבת אביה המבוגר כדי לסייע לו, אותה פקידה טענה שצריך להביא לאבא עובדת זרה ולזרוק את הבת מהארץ. זה אבסורד שלא יכולתי לסבול".

שושן, שזעם על חוסר ההיגיון בהחלטת משרד הפנים פעל נמרצות במטרה לשנות את ההחלטה: "התחלתי לפעול בעניין והיה מאבק קשה וממושך במשך שנים שבמהלכן נפגשתי עם שרים וחברי כנסת, נסעתי לפגישות עם פקידים במשרדי ממשלה וכתבתי מכתבים לכל גורם רלוונטי. הפכתי עולמות. היא כבר 15 שנה בישראל ומעולם לא החסירה יום בעבודה, לא משנה איך היא הרגישה או מה היה המצב בבית. אין אנשים כאלה".

במקביל, שושן שלח מכתב מרגש לכל הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים. כך מתוך המכתב: "המקרה של רוזה קורע לב. זה לא יכול להיות שבכל פעם שיש בעיה אנושית, ילכו לפי הספר ותקנות שאינן מתאימות למציאות הפשוטה והאנושית. רוזה היא בת יחידה לחסידי אומות העולם הנמצאים בארץ. לרוזה בת אחת שהיא נכדתם היחידה. אני רוצה לראות את הפקידים של משרד הפנים אומרים לי שהם מוכנים להיפרד מבת יחידה ומנכדה יחידה. את החוק למען חסידי אומות העולם חוקקו בשעתו אנשים עם לב גדול וחזון. זהו חוק אנושי שכולו הכרת תודה, אך הוא מוגבל למעשה בזמן. כל חסידי אומות העולם החיים בישראל, שאני מאחל להם אריכות ימים ילכו מאתנו מתישהו. אלה אנשים שהלכו נגד הזרם והוכיחו כי הם בני אדם! אלה אנשים עם אומץ לב בלתי נתפס שהצילו יהודים וקראו תיגר על המפלצת הנאצית.

שמעיה שושן

הבעיה עכשיו שמערכת שלמה של פקידים חסרי לב מתנפלת על רוזה. על גבה הם מנסים לממש תקנות מגוחכות שאינן מתאימות למציאות הפשוטה שלנו כבני אדם ובמיוחד להפריד בן בני משפחה צנועה. אם זו הייתה משפחה עם אמצעים, המסוגלת לרכוש כרטיסי טיסה ולבלות בנמלי תעופה, מילא, הייתי שותק, אבל זו משפחה צנועה מאוד, ללא אמצעים שרכושה היחיד הוא כבודה והאפשרות לחיות ביחד בצניעות בישראל. המערכת הזו חכמה על חלשים. שיחכו בסבלנות כמה שנים ויאפשרו לרוזה ולבתה הקטנה להיות קרובות להורים המבוגרים, כדי שהנכדה תוכל להיות עם סבא וסבתא חסידי אומות העולם. ושיפסיקו לבלבל את המוח עם כל מני תקנות וסעיפים ותת-סעיפים בציניות מקוממת. מאיזה תקדים הם מפחדים כל כך? חוצפה וחרפה! מחכים בארץ עוד מאה אלף ילדים של חסידי אומות עולם? למיטב ידיעתי רוזה היא היחידה! המערכת איבדה את הצפון והמצפן הבסיסי ביותר".

ראוי לציין כי מי שעוד נכנסו לתמונה במטרה לסייע לרוזה סנביץ' הם "יד ושם" וכן עמותת עצו"ם – עבודות צדקה ומשפט, אשר מטפלת בחסידי אומות העולם בישראל.

לאחר מאמצים רבים, החליט שר הפנים דאז, מאיר שטרית, להעניק מעמד של תושב קבע לרוזה. שטרית נימק בהחלטתו: "ההורים של רוזה הם חסידי אומות העולם שסייעו רבות לעם היהודי והמעט שאנו יכולים לעשות עבורם הוא מתן מעמד בישראל. היות ואני סבור שעל מדינת ישראל להוקיר ולהעריך את פועלם של חסידי אומות העולם, החלטתי על מתן מעמד לגברת רוזה סנייביץ'".

"החוק לא מותאם לסיטואציה הנוכחית"

לפני כשבועיים כאמור, הלך פיוטר סנביץ' לעולמו ונקבר בבית העלמין החדש בבאר שבע. שושן: "למרות שהוא לא היה יהודי. הוא נקבר על ידי הרבנות בבית קברות יהודי ונאמר עליו קדיש. לדברי אחד הרבנים בהלוויה, אדם שסיכן את חייו כדי להציל יהודים, כמוהו כיהודי, אם לא יותר".

בנוסף לרוזה, לפיוטר סנביץ' יש גם בן בשם איוון, אשר הגיע ארצה באוקטובר 2015 עם משפחתו והם מתגוררים בבאר שבע. לאיוון ואישתו יש רישיון עבודה עד מרץ 2019. לאחר מכן, על פי הנהלים של משרד הפנים, ניתן יהיה להאריך בשנה נוספת את רישיון העבודה ואז הם יאלצו לעזוב את ישראל.

הלוויה

בטרם הגיע איוון לישראל, הוא מספר כי הביא איתו אסמכתאות ממשרד הפנים האוקראיני המעידים על כך שסבתו יהודייה. אולם, כאשר הציג זאת בפני הגורמים הרלוונטיים בישראל, נאמר לו שאין תוקף למסמכים הללו והם ככל הנראה מזויפים.

כעת לאחר מותו של פיוטר, איוון חושש כי במשרד הפנים כאמור ינצלו את העובדה כי אביו נפטר, לא יאריכו לו את תוקף אשרת השהייה ויחליטו לגרש אותו את משפחתו מישראל.

שושן: "לפני מספר שנים הבן רצה להגיע ארצה עם בני משפחתו, כדי להיות עם אבא שלו ואחותו. הוא קיבל מעמד של תושב זמני. לאחר ההלוויה של אביו, איוון פנה אליי ואמר לי-אני מפחד שעכשיו כשאבא נפטר, יזרקו אותי מפה".

שושן נחרץ באשר לאפשרות שאיוון ומשפחתו יגורשו מישראל: "מבחינתי, לא יתכן שיהיה מצב כזה. האיש הוא אדם מאוד איכותי. אין לו אפילו דו"ח חנייה מאז שהוא בארץ. הוא ואישתו עובדים והילדים לומדים בבית הספר. כל המשפחה הזו צריכה להיות בארץ".

שושן, שהנושא בוער בעצמותיו מדגיש לסיום: "החוק לא מותאם לסיטואציה הנוכחית. עברו כל כך הרבה שנים מאז השואה שהתרחשה לפני למעלה מ-70 שנה. זה כבר לא ריאלי שילדים של חסידי אומות עולם יהיו עד גיל 18. חייבים לשנות את החוק".

המשפחה שסנביץ' הציל

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה