רכילות ולילה

הלילה לא

רכילות ולילה23 ביולי 2020    7 דקות
0

חיי הלילה שוב נסגרו והאופטימיות שוב התחלפה בפסימיות קודרת. לצד הבליינים ובעלי המועדונים, ישנם גם את הברמנים והיח"צנים שלהם זו הכנסה יחידה, ששוב מוצאים את עצמם בבית. רק רוצים לרקוד

הלילה לא
האחדשר'ה. צילום: בן גבאי

חיי הלילה שוב נסגרו והדיבורים על סגר בערב ובסופי שבוע קטעו כל שבב של אופטימיות בקרב בעלי המועדונים, הברים והפאבים. הבליינים כבר מטפסים על הקירות, נואשים לאיזה דרינק על הבר, לאיזו מסיבה טובה. אבל מה עובר על אלה שמניעים את חיי הלילה, היחצ"נים והברמנים שאחראים לכל הכיף של הבליינים? מי מתייחס אל אותם צעירים, רובם סטודנטים, שחיי הלילה עבורם זו ההכנסה העיקרית והיחידה שהם יכולים לשלב עם לימודים?

מיכל שמגר היא מהדמויות הצבעוניות והמוכרות יותר בחיי הלילה. בשנה וחצי האחרונות היא מנהלת שיווק בבר האחדשר'ה ונמצאת בכל מסיבה בבר, תמיד עם לוק מנצח, תמיד דואגת לכל בליין ובליין, "אני אחראית על השיווק בבר ואני גם זו שדואגת לבליינים. מדברים איתם, דואגת שהכל בסדר, דואגת שיפנקו אותם בשתייה". שמגר עובדת בלילות בסופי השבוע כשבשאר הימים היא סטודנטית לרפואת חירום, "בגל הראשון היינו קרוב לשלושה חודשים בלי עבודה. זה מאוד קשה כלכלית כי אני ממשיכה ללמוד, לא מפסיקים הלימודים ואין לי ממש הכנסה, זו היתה ההכנסה היחידה שלי אז זה ממש פוגע מבחינה פיננסית".

שמגר מצהירה כי הפגיעה היא כלכלית אבל גם הרבה מעבר לזה: "זה היה חסר לי מבחינה כלכלית אבל גם מבחינת החברים, כל החברים שלי משם. גם הבילויים שלי אישית נפגעו. אתה צריך את ההתנתקות הזו, לא רק בסופ"ש, וסוגרים לך הכל. בגלל זה כשחזרנו היתה אנחת רווחה, כאילו חזרנו לנשום. חזרנו לעבודה, לבילוי, לראות אנשים, לשתות קצת. בעיקר לא להיות בבית".

עכשיו, האחדשר'ה סגר שוב את שעריו ואי הוודאות היא זו שכמעט שברה את שמגר: "כבר סופ"ש שלישי אנחנו סגורים. את האמת אני חושבת שלא יודעים מה עושים. בסוף זה לא רק הבעלים שנפגע, והוא באמת נפגע בגדול. אבל יש גם ברמנים, מלצרים, דיג'יי, עובדי מטבח, יחצנים. כל האנשים שנמצאים איתי בעבודה, כולם סטודנטים, כולם יש להם התחייבויות ואין עבודה. הבעיה היא שכבר אין אופטימיות. אני לא חושבת שנחזור בחודש, חודשיים הקרובים. אף אחד לא יודע להגיד גם מתי וגם למה סוגרים. הנתונים הראו שנדבקים יותר בבית. הרי בקניון אם אני מודדת חולצה יש מאחוריי תור של 200 בנות, זה הרבה יותר מסוכן".

מיכל שמגר. צילום: אלבום אישי

שיר פוזה בת 25 היא ברמנית במועדון הפורום ומאפרת. פוזה עוד הספיקה "לברמן" בשידור לייב של מועדון הפורום בתקופת הקורונה, אבל להיות ברמנית במועדון ריק מן הסתם זה לא אותו הדבר: "בגל הראשון היה עצוב מאוד שסגרו לנו פתאום את הבית. ניסו לעשות פיילוט של מסיבות בלייב ברשת אבל זה לא כמו מסיבה רגילה. אני חיה את הבליינים, את האווירה עצמה, מה שניסינו לעשות היה לתת קצת כיף ברשת אבל היה חסר את האינטראקציה הזו. בתכל'ס, העבודה הזו זו עבודה שאתה נהנה ממנה, אני לא מתארגנת והולכת לעבודה. אני נהנית, אני עובדת במסיבה, במועדון הכי חזק בארץ".

פוזה מדגישה כי גם מבחינה כלכלית, ישנה פגיעה: "מבחינה כלכלית זה משפיע מאוד כי אתה רגיל לזרימה הזו של הכסף ופתאום זה נעצר. זה לא משהו שאנחנו רגילים אליו אבל באמת שמה שהכי חסר לי בעולם הוא להגיע למסיבה. זה האוויר שאתה מקבל, זה האוויר שלנו. לפגוש את הבליינים, את החברים. זו לא עבודה רגילה, אתה לא יושב במשרד, אתה עובד במסיבה".

שיר פוזה. צילום: ארכיון שבע

אילנה זינביץ' היא דווקא ברמנית צעירה בחיי הלילה. היא התחילה לעבוד מאחורי הבר ב"חמש" לפני כחודשיים, בדיוק בין סיום הגל הראשון לתחילת הגל השני. זינביץ' נאלצה לקצר את הטיול שלה בדרום אמריקה וכשחזרה החלה ללמוד. התוכניות השתנו אבל היא הייתה צריכה עבודה זמינה שתוכל לשלב ולחסוך: "חזרתי בגלל הגל הראשון מדרום אמריקה וחיפשתי עבודה בלילות שאני אוכל לשלב עם לימודי הפיטנס. לפני הטיסה הייתי עובדת בבר אקטיבי ובאירועים אז היה לי את הבסיס. הגעתי ל'חמש' והכל היה כיף. אנשים לאט לאט התחילו לצאת, התרגלו לבלות בהתאם להנחיות ובאמת שהיה מאוד כיף. אני מתחילה ללמוד באוקטובר, אז חשבתי לשלב גם את זה. אבל אז זה נקטע בבום. ועכשיו אתה לא יכול למצוא עבודה חדשה כי אין כל כך במה, המצב לא טוב. זה היה כיף כי זו עבודה אחרת, שונה. זה גם מביא אותך לשגרה אחרת. זה מוציא אותך מהבית, אתה מתלבש, זה נותן לך הרגשה טובה. אבל אז מפסיקים הכל, וזה קשה. לרובנו זו ההכנסה היחידה. הרבה סטודנטים שלא יכולים לשלב עוד משהו. יש גם אי וודאות כי אתה לא יודע מתי תחזור, איך תחזור ומתי יסגרו שוב".

אילנה זינביץ. צילום: בן גבאי

די ג'יי שלומי כהן הוא אולי אחד הדיג'אים העסוקים ביותר בעיר. הוא מנגן כמעט בכל מועדון או בר בעיר, בחתונות ואירועים ועוד פרויקטים נוספים. בזמן הגל הראשון כהן, שהיה רגיל לנגן בכל ערב, מצא את עצמו מחוסר עבודה. כדי לשמור על הגחלת, הוא היה מנגן בבית, מעביר סטים לייב, גם דרך מועדון הברקה, החמש והאחדשר'ה: "הייתי פותח פלטה בבית ומנסה להתרגל. היום אני לא רואה אותי עושה את זה. השלמתי עם המצב שאנחנו לא חוזרים בזמן הקרוב. זה מייאש מאוד. זה לא בשליטתי, וכולנו בקלחת הזו. זה מצב נתון שצריך להתמודד".

כהן מסביר כי לקחו לו את שגרת החיים בבת אחת: "זה היה חלק בלתי נפרד מהיום יום, עבדתי, ברוך השם, כל יום, לא היה יום שלא הייתי לוחץ פליי. ואז הכל נגמר. זה לא שהיתה דעיכה לאט לאט. פשוט יום אחד באים ומורידים את השאלטר. זה 0 עבודה. אתה קם בבוקר, ואין כלום. זה שינוי דרסטי של החיים".

בחודש וחצי האחרון כהן חזר בפול פאוור: "חזרתי בטירוף אטומי", הוא אומר. "הייתי יכול להיות בערב אחד בשני מקומות. ואז שוב עצירה, רק שעכשיו זה מרגיש עצירה רעה יותר, לא ישחקו עם זה שוב. נתנו פתח וסגרו, וגם מפחידים את הציבור. אז הפעם החלטתי שאם עצרתי אני עוצר את זה לגמרי. וזה לא רק אני. זה מעגל שלם של לקוחות, של חברים, כולם בהבנה הזו שלא חוזרים בקרוב".

דיג'יי שלומי כהן. צילום: בן גבאי

שי זנה הוא מנהל שיווק במועדון הפורום בבאר שבע "אי אפשר להסביר במילים כמה זה עצוב. אני מזמין את כולם לבוא ולראות את המתקן המטורף הזה, את כל המתחמים החיצוניים והפנימיים ריקים מאדם, מקום שכולנו רגילים לראות מלא באנשים שבאו לבלות ולהנות. מבחינה כלכלית קורה פה אסון. מי שלא הגיע למשבר הזה עם גב כלכלי עמוק לא ישרוד, אנחנו נמצאים במשבר שלא ראינו אצלנו בארץ מעולם. נקווה שיעבור במהרה".

זנה כבר חשב שהתקופה הקשה מאחוריו, ואז נאלץ לראות שוב את שערי המועדון נסגרים: "בהתחלה הייתה איזושהי ירידת לחץ, חשבתי שהשקט הזה יעשה טוב. אבל זה החזיק בדיוק שבועיים עד שהתחלנו להתגעגע לבליינים ולמסיבות, לראות אנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ כל ערב מחדש. נמאס לנו, מחכים כבר לרגע שנוכל לפגוש את כולם ולגרום להם הנאה. יוצא לי לראות ולשמוע בליינים שלנו, הם רוצים להבין מה קורה ומתי חוזרים. אנשים שעבדו קשה כל השבוע וחיכו רק לסופ"ש בידיעה שיש פורום ואפשר לצאת לכמה שעות, להניח הכל, בצד לשמוע מוזיקה טובה ולהיות באינטרקציה עם עוד אנשים. אבל אני אופטימי, מקווה ומאחל שייגמר כבר ונחזור לפעילות מלאה כמה שיותר מהר".

שי זנה. צילום: אדי גוריאנסקי

 

כתבות נוספות ברכילות ולילה

0

שיחות על הבר

הכירו את ניב לוי, הברמן של הויקטוריה

רכילות ולילה21 בפברואר 2024    2 דקות
0

חוגגים אהבה בויקטוריה

רכילות ולילה13 בפברואר 2024    דקה אחת

כתיבת תגובה